<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>אמצעי עיצוב ב&quot;שני יסודות&quot; כיתה י5 by לינוי אביטן</title>
      <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw</link>
      <description></description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2022-10-18 16:33:48 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2022-10-27 19:21:53 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url></url>
      </image>
      <item>
         <title>אנאפורה</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350383017</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">אנאפורה היא חזרה על מילה או ביטוי כל שהוא המילה הראשונה במשפט במשך כמה שורות,&nbsp;<br>האנאפורה באה להדגיש את המסר ולהעביר לקוראים את סערת הרגשות בכתיבה.<br>האנאפורות המצויות בשיר הן: השימוש במילה ״כמה״ בתחילת שני משפטים ברצף, והשימוש הדומה במילים ״בלי שמץ של״ ו״שיש בו״ שהשימוש שלהן חוזר מספר פעמים בתחילת משפטים ברצף.<br>האפקט שהאנאפורות מעניקות לשיר הוא הדגשת המסר של המשוררת בדרך של חזרה על משפט וכוונה כל שהיא מספר פעמים, בנוסך האנאפורה בשיר מעבירה לנו את סערת הרגשות של הדמות עליה מדברים בשיר- כשאדם בסערת רגשות הוא יחזור על משפט או שאלה כמה פעמים.<br>כתבו:<br>ליבי אייל, נדב דותן, אלה ברקובסקי, גלי קלנר ואיה צימרמן.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-21 08:39:46 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350383017</guid>
      </item>
      <item>
         <title>האירוניה בשיר שני יסודות/זלדה:</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350396252</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מגישים: תמר הופמן, ליה אלמוג, נעה פטישי וגיא.<br>.<br>המונך אירוניה מתאר מצב מסויים שמנוגד או מגוחך מהמצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.<br>בשיר הלהבה שופטת את הברוש על דרך החיים תלותית שלו "איך אפשר לעבור את החיים הנוראיים האלה". למרות עלבונותיה של הלהבה, הבראש נישאר בטוח בעצמו ושותק.<br>האירוניה בשיר נמצאת בשורות 13-17:<br>"לו יכולתי הייתי שורפת<br>את הממסד<br>שדמו תקופות השנה<br>ואת התלות הארורה שלך<br>באדמה, באוויר, בשמש, במטר ובטל."<br>האירוניה פה היא שהאש חושבת שהיא חיה חיים חופשיים ללא תלות בשם דבר והיא אף מבקרת את הברוש על דרך החיים התלותית והחסרת חירות של הברוש.<br>והאירוניה היא שהאש היא גם חייבת את הקיום של אותם דברים שהיא טוענת שהברוש תלוי בהם, ובלעדיהם תחדול להתקיים.<br>לדוגמה, האש זקוקה לחמצן כדי לשרוד.<br>האירוניה מסייעת להבנת הדמויות בכך שהיא מראה את האשיות של הלהבה, שהיא פזיזה וממהרת לשפוט אפילו אם היא משיגה תפיסות שגויות.<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-21 08:52:08 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350396252</guid>
      </item>
      <item>
         <title>תקבולת ניגודית- נועה מדינה, שיר הבן, שיר הבת, כריסטינה ועדי.</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350402048</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br><br>1. תקבולת צלעות היא אחד האמצעים הספרותיים הרווחים ביותר בשירה המקראית. בתקבולת יש בדרך כלל שתי צלעות (צלע א' וצלע ב'), ולפעמים שלוש צלעות.<br><br>יש סוגים שונים של תקבולות:<br>א. תקבולות על-פי התוכן:<br>תקבולת נרדפת: היא חוזרת על הרעיון של שני משפטים במילים נרדפות. כלומר, הן מביעות אותו הרעיון פעמיים.<br><br>ב. תקבולות על-פי הצורה והמבנה:<br>תקבולת מצטלבת: בתקבולת זו סדר המילים בשתי הצלעות הוא הפוך, בצורת X - מבנה המילים הנרדפות הוא סמוך<br><br>בְּלי שמץ של טרוּף<br>בְּלי שמץ של רוחניות<br>בְּלי שמץ של דמיון<br>בְּלִי שָׁמץ של חרות<br>הוא יודע שיש בו טרוף<br>שיש בן חרות<br>שיש בו דמיון<br>שיש בו רוחניות<br><br>שתי שורות שמכילות את אותן מילים, אך המשמעות שלהן מנוגדת.<br><br>2. התקבלות המנוגדות משקפת את הניגוד בין האישיויות של הברוש והלהבה ואת התגובות של כל אחד לאחר.<br><br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-21 08:57:33 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2350402048</guid>
      </item>
      <item>
         <title>האנשה-דניאל בר, ילי שפירא,עומר ברדה, שחר מנשה, נדב, דביר</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2352546186</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">האנשה, ציור לשוני המציג חפץ דומם או כל יצור שלא מוגדר כבן אדם הנותן לו רגשות אנושיים. בשיר ״שני יסודות״ שנכתבעל ידי זלדה ישנם אלמנטים מואנשים למשל השלהבת, המוצגת כחמת מזג ועשירה בשיפוטיות. אולם הברוש המתבטאבשיר כגאוותן, ונמצא כיותר שאנן, ניתן לראות ולהבין זאת מהשיר על פי מספר ציטוטים כגון: ״כאשר אני רואה כמה אתהשאנן כמה עוטה גאון״.&nbsp;<br><br></div><div dir="rtl">בנוסף ניתן להסיק מהאנשת האלמנטים הללו על הלהבה שהיא עצבנית וחסרת סבלנות והאנשה זאת מעידה על אופיורגשות הנמצאות בבני אדם, ובנוסף לכך הברוש הוא רגוע ושאנן אף אפילו יהיר ובעיקרון מתנשא. תכונות אלומתבטאות על ידי האנשתו כברוש כעץ הנחשב גבוה יותר מכולם (מעל כולם) המתנשא לגובה ונחשב כעץ הטוב ביותר.&nbsp;</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-23 19:24:36 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2352546186</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מבנה השיר</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2358844814</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">שי בירנבוים, אלי הרץ, נדב בר רווה, איתמר דותן, סהר נתנזון.&nbsp;<br><br>מבנה השיר הוא שיש חוסר אוויר במהלך קריאת השיר כלומר אין סימני פיסוק בשיר, אין רווחים ואיןפסקאות ודבר זה יוצר קריאה מהירה ללא הפסקות.&nbsp;</div><div dir="rtl">בשיר משתמשים הרבה בפסיחה.&nbsp;</div><div dir="rtl">הלהבה מדברת ב17 שורות הראשונות והברוש 7 שורות אחרונות.&nbsp;</div><div dir="rtl">ההבדל הראשון הוא שהלהבה מדברת הרבה והברוש לא מדבר בכלל, הוא לא מרגיש את הצורךלדבר כי הוא בטוח בעצמו.</div><div dir="rtl">ההבדל השני הוא שהלהבה אלימה מכיוון שהיא התנהגת בצורה תקיפה ואגרסיבית ומקנאה בברושמפני שהוא רגוע יותר ושליו והיא מעליבה את הברוש בצורה אגרסיבית. הלהבה מתנהגת כאילוהברוש חסר חיים ופסיבי בזמן שהברוש מתעלם ומתכנס בעצמו.</div><div dir="rtl">מבנה השיר מסייע לנו לגבש תובנות על האופי של הלהבה והברוש בכך שהוא מאפשר לראות אתצורת הדיבור שלהם ואת מהירות הדיבור. האופי של הלהבה הוא אופי משתוללת חסר שליטה ומסוכןבזמן שהברוש שקט בטוח בעצמו ורוחני.</div><div><br>&nbsp;|&nbsp;<br><br><br>&nbsp;|&nbsp;<br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-27 10:34:12 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2358844814</guid>
      </item>
      <item>
         <title>מטאפורה- מיקה עוז, עלמה לבנשטיין, ליאור גורביץ ולירי שמעוני</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2359600833</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">מצאנו בשיר שתי מטאפורות עיקריות; הראשונה, משפט מהשיר- ״ממסד תקופות השנה״, והשנייה, הלהבה והברוש.<br>ממסד תקופות השנה היא מטאפורה מכיוון שמשמעות המשפט הוא לא כמו שנשמע, הרי אין באמת ממסד של תקופות השנה. המטאפורה נוצרת עקבות התסכול של הלהבה עם הברוש וחוסר החירות שלו- היא משווה את תקופות השנה לממסד, מכיוון שכמו שממסדים שולטים בנו כאנשים ואומרים לנו כיצד מותר ואסור להתנהג, כך גם עונות השנה שולטות בטבע ככלל, ובברוש בפרט.<br>הלהבה והברוש הם מטאפורות לשתי אישיויות הפוכות מאוד, בין אם מדובר באנשים, או על שלבים בחייו של אדם- הלהבה מייצגת רעש, כאוס, חופש וחוסר שליטה, והברוש מייצג יציבות, שקט וגאווה. השימוש במטאפורות אלו מייד מעלות בקורא אסוציאציות מסויימות ועוזרת לנו לבנות איזו שהיא דמות בראשנו.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-27 19:21:53 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/zziku5x0fouyrdhw/wish/2359600833</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
