בתוכנית זו הילדים הם המורים, המתכננים ומלמדים את הכיתה שיעור בנושא או תחום עניין לבחירתם.

התוכנית מעודדת את הילדים לאוטונומיה- הם אלה שבוחרים את הנושא, מתחלקים לקבוצות על פי תחומי העניין, וקובעים את דרך לימוד הנושא והצגתו בפני הכיתה.

בדרך זו הילדים לומדים  מתוך מוטיבציה פנימית, כלומר מתוך עניין וסקרנות.

 

התוכנית גם מעודדת עצמאות, עבודת צוות וחלוקת תפקידים- כי לרוב הילדים מלמדים את השיעור בקבוצות קטנות. עליהם ללמוד לשתף פעולה, לקחת אחריות על הלמידה, לבצע עבודת חקר בתחום העניין ולתכנן שיעור שלם שייתן הסבר על הנושא בו בחרו ופעילות חווייתית כמו חידון, משחק וכד' שידגים את הנושא בפני הכיתה.

הילדים מתכוננים לעמידה מול קהל ובלימוד שיעור בפני הכיתה, מה שמגביר אצלם את תחושת המסוגלות וחוויית ההצלחה.

עקרונות אלה של אוטונומיה, בחירה, תחושת מסוגלות ומוטיבציה פנימית מתקשרים לתיאוריה החינוכית של הכוונה עצמית (SDT) שפיתח פרופ' אבי עשור [1]

אני סקרנית להתחיל תוכנית זו בכיתתי ולראות את התגובות של הילדים והאם תתן מענה לילדים בעלי יכולות גבוהות שרוצים ללמוד ולחקור בצורה עצמאית, אך גם תסייע לילדים נוספים לבטא את עצמם, לבחור את נושא העניין שלהם ולשתף פעולה עם ילדים אחרים במטרה להכין שיעור לכיתה.

כך אוכל לתת מענה לרמות השונות של הילדים בכיתה, ול
וללמד בצורה דיפרניצאלית יותר.
[1] http://brancoweiss.org.il/wp-content/uploads/2015/10/alon-20-artical-9.pdf