ב-1978 פגשה בכנס מדעי את את נשיא מכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין. הוא הציע לה לעבוד במכון ונתן לה כמויות רבות של ריבוזומים. יונת החלה לעבוד בגרמניה בשיתוף פעולה עם הקבוצה, וכעבור שנתיים הצליחה לקבל תמונה ראשונה של תת היחידה הגדולה בריבוזום.

״אמרו לי תמותי לפני שתגיעי לשם״ (הכוונה לגילוי מבנה הריבוזומים).
במקביל להיותה מדענית היא התחתנה ויש לה ילדה שכיום היא רופאה בכירה ומומחית לגנטיקה בתל השומר.
גילוי סודותיו של הריבוזום עשוי לשפוך אור על כמה מהשאלות המרכזיות של החיים עצמם: איך הפכו החלבונים למולקולה החשובה לקיום חיים וכיצד הם שכללו כל כך את ייצור החלבונים במהלך האבולוציה. התשובות לשאלות המסקרנות האלה יהיו נעוצות במידה רבה בהישג פורץ הדרך של עדה יונת.
עדה יונת התפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. 
את ההשראה לרעיון שאִפשר בסופו של דבר לגבש ריבוזומים קיבלה יונת ממאמר על דובי קוטב, שהראה כי הריבוזומים בתאיהם מסתדרים במבנה צפוף מסוים לקראת שנת החורף. בעקבות זאת היא התחילה לבדוק את מבנה הריבוזומים של אורגניזמים שחיים בתנאים קיצוניים, בהנחה שהריבוזומים שלהם יהיו עמידים יותר בפני שינויים בסביבה. אחת הבעיות עם גבישים של חומר כה עדין היא שהם נוטים להתפרק כשחושפים אותם לקרינה שאמורה לקבוע את המבנה שלהם. כדי למנוע את ההתפרקות החליטה יונת להקפיא את התאים במהירות לכ-190 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, באמצעות חנקן נוזלי. אולם השיטה הזאת הרסה את הריבוזומים. כאן היא שילבה בעבודתה טכניקה של כימיה אורגנית וטבלה את גבישי הריבוזומים בשמן לפני ההקפאה המהירה. השיטה שפיתחה יונת מכונה כיום "קריו-ביו-קריסטלוגרפיה", ומשמשת לקביעת המבנה של חומרים ביולוגיים רבים.
הסרת המכשול אפשרה ליונת ולעמיתיה להתחיל לקבוע בהדרגה באמצע שנות ה-90 את המבנה של גבישי ריבוזומים בעזרת קרני רנטגן חזקות. עד מהרה, כשהתברר שהדבר אפשרי, הצטרפו עוד קבוצות מדענים בעולם למרוץ אחר פענוח מבנה הריבוזום.

ארץ מוצא: אמריקה

ארץ המחקר: קונטיקט

שנת לידה: 1902

שנת פטירה: 1992

תחום מחקר: פיזיולוגיה, ציטוגנטיקה

תרומתה למחקר: פיתחה דרך יעילה לצביעת כרומוזומים שהקלה על מציאתם וזעל הזיהוי שלהם בתאים. דרך זו סייעה לזהות את השפעת הכרומוזומים על תכונות שונות.

אמרה: "היה ברור לי שאמשיך במחקר ושהוא יעסוק בכרומוזומים, בתפקידם בתא ובמערכת התורשה, כלומר ציטוגנטיקה"

תובנות: בחרנו בה כי השם שלה מגניב, ואנחנו אוהבים תירס. גם אני.

אורי דרזון, ליה אלישיב, עמית שבולת, סופיה ל., אליסה מ.

שם: עדה יונת

ארץ מוצא: ישראל 

שנת לידה: 1939

ארץ המחקר: גרמניה, שיקגו, MIT

תחום מחקר: ביוכימיה

תרומתה ופריצת הדרך: גילוי מבנה ופעילות הריבוזום

 

"הקו המנחה את התנהלותי המדעית יכול להיות מסוכם ב'ללכת בעקבות הסקרנות, ולא להירתע מקשיים"

 

 

 

ענתה: "חד משמעית לא על ידי ויתור. אם הולכים אחרי משהו שמאמינים בו, אוהבים אותו והתשוקה המקצועית נמצאת בו, צריך להמשיך בדרך ולהיות מוכנים לכך שהיא לא תמיד תהיה קלה. אני לא יודעת להגיד אם הדרך שלי הייתה יותר קשה בגלל מהות הסוגיה המדעית, בגלל היותי אישה, או גם בגלל מי שאני. אני מקווה שלנשים צעירות שיעשו כיום פריצות דרך, יהיה יותר קל".
בחרנו במיכל שוורץ משום שלדעתינו היא אישה חזקה ופורצת דרך שלמרות הקשיים בדרכה היא הצליחה לפרסם מאמרים פורצי דרך בתחום שלא נחקר עוד.
בחדרינו השתתפו: שירה דרור, עדי שטיין, ליה אמרני נבון, גרמן פורגין ומיכאל וייס.

ארץ מוצא:ישראל

ארץ מחקר:ישראל

שנת לידה:1957

תחום המחקר שבו עסקה:זואולוגיה

מחקרים רבים בתחומי הזואולוגיה והאקולוגיה, ביניהם מחקר על מניעי דפוסי פעילות של עכברי המדבר הסלעיים והשפעת זיהום אור על המערכת והאקולוגית שלהם. מצאה יחד עם מרב וונשק ופרופסור אברהם חפץ שנמלת האש הקטנה מתפשטת בקצב גבוה בהשפעת האדם(הנמלה מקננת בתוך בסיסי עץ ועציצים, אותם מעבירים בני אדם ממקום למקום). כך העלתה מודעות לנושא והביאה למחקרים נוספים בנושא דרכי הדברתם. פרסמה במהלך חייה למעלה מ-100 מאמרים מדעיים.

אמרה/משפט/התייחסות מעוררת השראה או עניין שמיוחסת אליה: "אני רואה את עצמי בת-מזל להיות אקולוגית ולהוביל את הקמת המוזיאון הלאומי לטבע בתקופה בה הנושאים הללו מצויים בראש סדר היום המדעי והציבורי בעולם."

פרטים מעניינים על קורות החיים שלה: כבר בגיל 24 סיימה תואר במדעי החיים במסלול למצטיינים באוניברסיטת תל אביב וב 2013 קיבלה את אות החברה להגנת הטבע על תרומתה המשמעותית בתחום זה. כיום היא מנהלת את מוזיאון הטבע ועוסקת במחקר ושמירה עליו.

תובנות ומה גרם לנו לבחור בה: היא מדענית ישראלית שלא ידענו עליה הרבה ורצינו להרחיב את האופקים שלנו.

שמות חברי הקבוצה: יואב ארזי, נועם גלוזברג, רון יוסף אילון, תמר זיס, מעין מסיקה

שמה של החוקרת- עדה יונת

 ארץ מוצאה- ישראל

 ארץ המחקר- ישראל

 שנת הלידה- 1939 22 ביולי

תחום המחקר בו עסקה- קריסטלוגרפיה של חלבונים, מחקר סדר האטומים בגבישים מוצקים. מחקריה עסקו בעיקר במבנה ובפעילות של ריבוזום. 

מה הייתה תרומתה של החוקרת למחקר, מה הייתה הייחודיות במחקרה ומה הייתה פריצת הדרך במחקרה- תחילה פיתחה שיטה להקפאת גבישים הנקראת קריו- קריסטלוגרפיה. פיתוח נוסף הוא שימוש בריבוזומים המצויים בחיידקים מים המלח ולכן הם יציבים גם בריכוזי מלח גבוהים ושימוש בחיידקים ממעיינות מים חמים העמידים לטמפרטורות גבוהות. כך, היא יכלה לחקור את מבנה הריבוזום מה שאפשר להבין לעומק את דרכי הפעולה של תרופות אנטיביוטיות קיימות ופיתוח של תרופות חדשות. התגלית עליה קיבלה את פרס הנובל הייתה הבנת הקשר בין הTRNA לריבוזום בייצור חלבונים בתא. 

*בתחום הקיסרטלוגיה, מתבצעת עבודה עם גבישים אותם מעבירים בקרני X כדי לקבל מידע אודותיהם. תוחלת החיים הקצרה של הגבישים גררה בעיות בניתוח הנתונים שלהם. נדרשת קרינה חזקה מאוד כדי לקבל את תמונת המבנה המרחבי, והיא פרקה את הגבישים בזמן התהליך. עדה יונת ועוד קבוצת מדענים פיתחו שיטה להקפאת גבישים שפתרה בעיה זו.

*מחקרה עסק בין היתר בחקר הריבוזום. הממצאים שאספה בקשר למבנה שלו ואתרי הפעילות שבו איפשרו הבנה מבוססת יותר של מנגנוני תרופות אנטיביוטיות ופיתוח תרופות חדשות.

מגישות: עדי כצמן, מאי אספרנה, שירה שמש, אלה קובליוב,