על מנהיגות ועל חינוך כאחד למדתי שאין רק דרך אחת נכונה.

השתנתה התפיסה שלי לגבי החינוך בתל אביב.

האתגר הבא שלי הוא לדמיין את המשך שנותיי במערכת

זה חד משמעית ביגר אותי בתוך תפקיד הסגנית שאני עושה בשנתיים האחרונות ותרם לי מאוד.

אני ומנהיגות חינוכית - הייתי רוצה לפתח את היכולת להוביל שינוי מערכתי בצורה מתחשבת. לא רק לחזות שינוי, אלא ללוות את כל המעורבים בתהליך הלמידה והצמיחה שהשינוי מצריך. להיות מי שיוצר מקום בטוח ללמידה ושתמיד שואל "מה הילד/המורה/ההורה צריך כדי להצליח?" במקום "מה הוא עשה לא בסדר?".

במהלך השנה הבנתי שמנהיגות חינוכית אינה רק הובלה אלא בעיקר הקשבה, שיתוף פעולה ואומץ להוביל שינויים מתוך ראייה מערכתית. למדתי על עצמי שאני מסוגל/ת להשפיע גם כשאני פועל/ת בשקט, ושגם צעדים קטנים יכולים לחולל שינוי משמעותי.

האתגר הבא שלי הוא להמשיך להרחיב את מעגלי ההשפעה ולבנות תרבות של למידה וצמיחה מתמדת .

למדתי ששינויים, בתוך מערכת סבוכה כזו עם החיבורים הכי רופפים שיש, צריכים להיות מדוייקים. מורכב מאוד לעשות שינויים מהירים ופזיזים, הרי אנחנו כמו גלים בים - במרכז הים יש תנועה קלה, ועד שכל גל מוביל את התנועה הזו עד החוף - לוקח זמן, ובזמן הזה לפעמים כבר עושים עוד ועוד שינויים ואז בעצם הכל הופך לבליל שינויים.

אני כמנהיגה חינוכית, חושבת שדווקא 'לשהות' בתוך הקיים, לפני יוזמת שינוים זה החלק החשוב יותר בתהליך השינוי. לאחריו, השינוי חייב להיות מתואם, בחשיבה עם הצוות. אי אפשר לעשות שינויים לבד, הם פשוט לא יעבדו לאורך זמן. ולבסוף, אנחנו חייבים לעשות הערכה ולהבין מה עבד, מה לא ומה צריך לעשות טוב יותר לפעם הבאה.

אני מאחלת לעצמי לעשות בחירות טובות שמדויקות לי, והקורס שלנו לחלוטין הוביל אותי לתהייה וחשיבה מה הדבר ה'נכון' הזה.

תודה על ההזדמנות. נהניתי מאוד. בעיקר אזכור את הביקור בביהס אליו הוזמנו, את עבודת הצוות, האנשים המדהימים שהכרתי והאפשרות לקחת חלק ולהיות שותפה.

תודה רבה!

האנשים והמקומות השונים שנשחפנו להם בעיר, הביאו השראה רבה לתפיסת החינוך, לשיטות ולתפיסות שכל ארגון מחזיק ולנכונות של כולם להקשיב, ללמוד ולהתפתח.

הבנתי שמנהיגות חינוכית כוללת גם מהמורות וקשיים וכשכולנו מבינים שאנחנו במקום החינוכי מאותן הסיבות, אנו מצליחים ומנסים להקשיב ולמצוא את הדרך לפיתרון כשמנהיג חינוכי יודע מה הכיוון שאליו הוא רוצה להוביל את הספינה.

השתניתי בזה שאני מתבונן אחרת על תהליכים – לא רק לפי תוצאה אלא גם לפי הדרך וההשפעה האנושית. הבנתי שמנהיגות אפקטיבית דורשת סבלנות, הקשבה אמיתית ויכולת לגייס אנשים סביב חזון משותף, תוך מתן מקום לקולות השונים.

האתגר הבא שלי הוא להרחיב את ההשפעה מעבר לצוות הקרוב – לפתח יוזמות מערכתיות שיחזקו את תחושת המשמעות והמעורבות של כלל אנשי החינוך והתלמידים, ליצור תרבות ארגונית מבוססת ערכים, ולהמשיך לצמוח גם אני בעצמי – כמוביל וכאדם.

אני מרגיש שהתפתחתי מאוד בהבנה יותר עמוקה של תפקיד המנהל ובעיקר בראיה המערכתית.

הכרתי יותר את העיר תל אביב על שלל הגופים החינוכיים שיש לה להציע.

בתחום של הוגנות חברתית ומגדר אנו משתמשים במונח "האישי הוא הפוליטי" בחרתי באישי שלי לפעול בתחום החינוך מתוך אמונה שהוגנות חברתית יש לקדם ע"י אקטיביזם חברתי ושהייה בפן האישי והנח לא אפשרית במציאות שאנו חיים בה היום.

התחדדה לי השנה ההבנה שמנהיגות חינוכית אינה רק קידום פעילויות פדגוגיות ערכיות אלא גם מחייבת הכרות עם המערכת ההיקפית למיקסום תהליכים.

אפשרתם וחשפתם אותנו לתהליכים עירוניים מרשימים, למפגשים  עם א. נשים מחוללי שינוי, ויצרתם ברגישות רבה מערכת תמיכה לתווך ארוך שתאפשר לי דיוק בבחירת האתגרים עתידיים ופלטפורמות ההשפעה הנכונות עבורי להתפתח בהן.

תודה

בשנים האחרונות עסקתי הרבה בתחום "מנהיגות הנוער", הובלתי קבוצות והדרכתי בתכני מנהיגות. אני חושב שההשתלמות הזאת היתה עבורי הזדמנות לבחון את תחום המנהיגות על עצמי ולהתנסות בו.

החוויה הזאת חידדה לי שאני נמצא במקום הנכון ועזרה לי לדייק את עצמי ואת תפיסותיי ביחס לחינוך ולהובלה.

המפגש הקבוצתי חשף אותי לקבוצת אנשים מיוחדת שלא הייתי פוגש ביום יום. בעזרת התכנים, השותפים לדרך ומובילי התוכנית נחשפתי לגודל ולמשמעות ולתמיכה הגדולה שיש למערכת החינוך בעיר.

הבנתי שאני יכול לחולל שינוי אם רק אבחר בכך. קיבלתי את הכלים ואת המקפצה להמשך הדרך תוך היחשפות למגוון הכלים החינוכיים במערכת החינוך בתל אביב.

אני רוצה להודות על ההזדמנות ועל הזכות ובמיוחד על המפגש עם אנשים מעוררי השראה.

בתובנה שההון האנושי הוא המשאב היקר ביותר בתהליך החינוכי – צוותי החינוך, השותפים לדרך והתלמידים עצמם.

למדתי כמה עוצמה טמונה בלמידת עמיתים – ביכולת לשתף, לשאול, להקשיב ולהתפתח יחד. הבנתי שהובלת שינוי חינוכי משמעותי מתבססת על שותפות – עם צוותים, עם ההורים, עם הקהילה ועם יוזמות עירוניות וממשקים רחבים יותר.

בכולם מתבקש אמון- ביכולות של האחר, בכוונות שלו, בנכונות לצעוד יחד ולהיעתר לאתגרי הדרך.

ברצון לטוב משותף, ובהצבת המטרה לנגד העיניים, בשפה של שותפות, אחריות ובית.

נהניתי מאוד להכיר אנשי חינוך נפלאים ולמדתי המון גם מצוות המנחים וגם מהמורים עצמם. בסוף מי שמניע את העסק - זה האנשים. וזו שאלה, מה הם חושבים? מה מניע אותם? איך הם פועלים?

העבודה על הפרוייקט היתה חווייה משמעותית וחזקה. היכולת להסתכל על בעיה ולחשוב על מענה. הדיונים בצוות והחיפושים אחרי פיתרון שנרגיש שבאמת נותן מענה לבעיה היו תהליך ארוך, קשה ומלמד. העובדה שסופסוף הפסקנו להסתכל על המיקרו, על השוטף, והתעלינו לרמת המאקרו, לרמה של פיתרון אסטרטגי, נותנת תחושה של עשייה משמעותית. ואני אעיז גם להגיד - נותנת 'טעם של עוד'.

פגשתי רעיונות שיכולתי להשתעשע במחשבות על אופן יישומם.

פגשתי קשת של חינוך, בזרמים שונים, באופי שונה, במיקודים ייחודיים שמתלכדים לאור עירוני שמהווה מגדלור.

פגשתי חוטים שונים שטווים ביחד מוח צבעוני.

מקום בטוח לשתף ולהשתתף.

השעות האלו להתנתק מהסביבה, ומהריצה על הגלגל של יום לימודים הן נכס שעזר לי מאוד השנה למקד את המחשבה והעשייה שאחריה.

הערכה רבה ותודה גדולה למובילים ולכל השותפים.

אחד הדברים שאני לוקחת איתי מהמפגשים בקורס הוא ההבנה שמנהיגות חינוכית היא היכולת להוביל צוות חינוכי לקראת חזון משותף המכוון לשיפור איכות ההוראה והלמידה. חשוב לעודד חדשנות, ולקדם שיתוף פעולה בין חברי הצוות. באחריותי לשלב ראייה רחבה עם יכולת ליווי אישי של כל חבר צוות, וליצור סביבה בה צמיחה מקצועית ואישית הופכת למנוע להצלחה משותפת.