<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>הפיכה באיראן 1953 by Toam Sharav</title>
      <link>https://padlet.com/toamsharav/zcsy0u9tkerdgk6w</link>
      <description></description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2025-06-28 08:57:41 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2025-06-30 15:56:54 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url></url>
      </image>
      <item>
         <title>המהפכה שלא קרתה – איראן 1951-1953</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/toamsharav/zcsy0u9tkerdgk6w/wish/3506236156</link>
         <description><![CDATA[<p>המיצג עוסק באירועים הדרמטיים באיראן עם ניסיון ההלאמה של תעשיית הנפט בידי ראש הממשלה מוחמד מוסאדק ב-1951, הפלתו בהפיכה שאורגנה על-ידי ארה"ב ובריטניה, והחמצת האפשרות של העם האיראני לשחרור דמוקרטי אמיתי במדינה. מתוך פרספקטיבה מרקסיסטית, אנו בוחנים כיצד מאבק לשחרור לאומי מתנגש עם האינטרסים של ההון הגלובלי, ומדגישים את הדיכוי הכפול ממנו סבל (ואולי עדיין) העם האיראני: שלטון מקומי מושחת המרצה את המערב, לצד השפעת הגלובליזציה של האימפריאליזם הקפיטליסטי, במציאות שבה הפערים גדלים והעם כורע תחת שלטון כוחני, דיכוי ועוני גובר.</p><p>העבודה מתארת את האירועים דרך עיניו של אזרח איראני מדוכא, המשתמש בכרזות תעמולה מחתרתיות כאמצעי לזעקה פוליטית. הכרזות אינן רק ביטוי של מחאה חזותית, אלא דרך לשרטט את ריבוי הפנים של הדיכוי – את הבלבול, הפחד, ואת חוסר הוודאות של מי ששואף לחופש אך לכוד בין כוחות מנוגדים.</p><p>הקונספט מתכתב עם המציאות של ימינו – במיוחד לאור מלחמת ישראל-איראן והצטרפותה הגוברת של ארצות הברית לעימות האזורי. החוט המקשר בין 1953 ל-2025 עובר דרך אותה שאלה נוקבת: האם האזרח האיראני באמת ריבון, או שמא הוא שוב – כמו אז – כלי במשחק אסטרטגי בין מעצמות?</p><p><br></p><p><br></p><p><strong>הסבר על כל כרזה:</strong></p><p><strong>1. "מי האחראי?"<br></strong>במרכזה של הכרזה מופיעים דגלי איראן, בריטניה וארצות הברית - שלובים ומעורבבים יחד - לצד דמויות המנהיגים הרלוונטיים מהתקופה. הכיתוב בפרסית שואל "מי האחראי?" – שאלה פתוחה, המייצגת את תחושת הבלבול של האזרח האיראני, שאינו יודע מי באמת שולט בו. הצבעוניות נלקחה מדגל איראן (ירוק-לבן-אדום), וברקע נראות תמונות של הפגנות בטהרן. דימוי זה מדגיש את הסתירה בין לאומיות לבין שליטה זרה.</p><p><strong>2. "Don't Let The West Possess!"<br></strong>הכרזה מבטאת את הרצון של העם האיראני לשחרור מכבלי המערב, וקוראת לתמיכה בהלאמת הנפט שמוסאדק קידם, על אף הסנקציות הקשות שאיראן עמדה בפניהן. האריה, דימוי הלקוח מהדגל האיראני בתקופת השאה, מסמל את העם האיראני. הפועלים שמנסים לעזור לו מייצגים את מעמד הפועלים, שכורעים תחת הנטל ומנסים לשמור על כבודם הלאומי. מי שמחזיק אותם באמצעות גלגלי הברזל התעשייתיים הוא "דוד סאם"- הסמל האמריקאי, שמסמן כאן את השליטה המרקסיסטית של מדינות המרכז (ארה"ב) על מדינות הפריפריה (איראן), באמצעות שליטה באמצעי הייצור.</p><p><strong>3. "Don't Let Iran Go It Alone"<br></strong>הכרזה מייצגת את הרצון של האליטות השלטות באיראן באותה תקופה, שהיו נגד הלאמת הנפט, כי הם נהנו מהפירות הכלכליים שהן החזיקו, לצד השליטה בעם המדוכא והחלש. בעיניהם, הפניית גב לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות חזקות כמו בריטניה וארה"ב, עלולה לסכן את השגשוג הכלכלי של איראן, ולגרום לה להיות מדינות מבודדת, חלשה ונתונה לאיומים. הפועלים בתמונה מייצגים את העם הפטריוט ששמח לעבוד את אדמתו ולתרום לחוסן הלאומי. הדמות שמייצגת את איראן היא בדמות השאה- מערבי, אך גם עם גאווה לאומית בדמות האריה על דש המקטורן.</p><p><strong>4. "אל תיתן לקפיטליסט לבחור במקומך!"<br></strong>כרזה זו מדגישה את העיוורון הפוליטי של ההמון – דמות שעיניה מכוסות בדגל ארה"ב מחזיקה מאזניים: בצד אחד – מתקני נפט (ההון), ובצד השני – דמויות המייצגות את העם האיראני. מאחוריהם מתנוסס הדגל של השאה. הדימוי מציע ביקורת חריפה על בחירות פוליטיות שמוכתבות על-ידי אינטרסים זרים, המכסים את עיניהם של העם, שמוכן למכור את הנפט שלו בתמורת העם שלו.</p><p><strong>5. "Make Iran Great Again או מבצע אייג'קס 2?"<br></strong>כרזה זו נוצרה במענה לאירועי ההווה – מבצע "עם כלביא" והמתיחות הגוברת בין ישראל, איראן וארה"ב. היא מציגה את עלי חמינאי ודונלד טראמפ, שכל אחד מהם תחת "דגל מלחמה" משלו – דגל הנקמה של משמרות המהפכה מול דגל ארה"ב. הכיתוב בפרסית מעלה שאלת זהות לאומית מודרנית: האם אנו בדרך לשחרור, או שזו שוב הפיכה שמנוהלת מבחוץ? הדימוי מדגיש את ההמשכיות ההיסטורית של דיכוי, כשהאזרח האיראני שוב לכוד באותו קונפליקט מר ואכזר.</p>]]></description>
         <enclosure url="https://padlet-uploads-usc1.storage.googleapis.com/4065753859/a58be147b4a9e2a57e6b2cfa569861c7/__________.png" />
         <pubDate>2025-06-30 15:54:49 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/toamsharav/zcsy0u9tkerdgk6w/wish/3506236156</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
