השפעת סוג הגירוי והוראות על רמת הקשב וזמן התגובה.

המשתנים:

משתנים בלתי תלויים:

1. סוג הגירוי (2 רמות):

   • גירוי ויזואלי (תמונה).

   • גירוי שמיעתי (צליל).

2. הוראות (2 רמות):

   • הוראות להתמקד בגירוי מסוים.

   • הוראות להגיב לגירוי הראשון שמופיע.

משתנים תלויים:

1. רמת הקשב:

   • נמדדת באמצעות שאלון או מדד פיזיולוגי (למשל, מעקב עיניים או רישום EEG).

2. זמן תגובה:

   • הזמן שלוקח לנבדק להגיב לגירוי (במילישניות).

עיצוב המחקר:

• כל נבדק עובר את כל התנאים (עיצוב תוך-נבדקי מלא).

• יש ארבעה תנאים (שילוב בין שני המשתנים הבלתי תלויים):

  1. גירוי ויזואלי עם הוראות להתמקד.

  2. גירוי ויזואלי עם הוראות להגיב ראשון.

  3. גירוי שמיעתי עם הוראות להתמקד.

  4. גירוי שמיעתי עם הוראות להגיב ראשון.

דוגמה לפרוצדורה:

1. הנבדק יושב מול מחשב עם אוזניות.

2. בתנאים הוויזואליים, מוצגת תמונה על המסך, ובתנאים השמיעתיים מושמע צליל באוזניות.

3. ההוראות משתנות בהתאם לתנאי:

   • בתנאי ה"התמקד", הנבדק מתבקש להתרכז בגירוי מסוים ולהעריך אותו.

   • בתנאי ה"הגיב ראשון", הנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור ברגע שהוא מבחין בגירוי.

4. רמת הקשב נמדדת לאחר כל גירוי, וזמן התגובה נרשם.

ניתוח נתונים:

• השוואת ההבדלים ברמת הקשב ובזמן התגובה בין סוגי הגירויים והוראות.

• בדיקה האם יש אינטראקציה בין סוג הגירוי להוראות.

לבדוק את ההשפעה של מגדר (גברים/נשים) ואופן הקשב (עיניים פתוחות/עצומות) על יכולת זיכרון מספרים.

משתנים:

משתנים בלתי תלויים:

מגדר: - בין נבדקי

גברים.

נשים.

אופן הקשב:

עיניים פתוחות (המשתתפים מסתכלים על הנסיין).

עיניים עצומות (או עם הגב לנסיין).

משתנה תלוי:

זיכרון מספרים: מספר הספרות הנכונות מתוך המספר שהמשתתפים זוכרים לאחר 2 דקות.

מערך הניסוי:

סוג המערך:

מערך תוך-נבדקי (כל משתתף מתנסה בשני המצבים של אופן הקשב).

מגדר משמש כמשתנה בין-נבדקי (ההשוואה בין גברים לנשים).

אופן הקשב הוא משתנה תוך-נבדקי (כל משתתף משתתף בשני המצבים: עיניים פתוחות ועיניים עצומות).

מהלך הניסוי:

הכנות:

ודאו שהכיתה מבודדת ושקטה.

חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות על פי מגדר: גברים ונשים.

שלבי הניסוי:

תנאי 1 – עיניים פתוחות:

הנסיין מקריא מספר טלפון (למשל, בן 10 ספרות) כשהמשתתפים מסתכלים עליו.

לאחר 2 דקות, המשתתפים מתבקשים לרשום את המספר שהם זוכרים.

תנאי 2 – עיניים עצומות:

הנסיין מקריא מספר טלפון נוסף (למשל, בן 10 ספרות), והמשתתפים שומעים אותו בעיניים עצומות (או עם הגב לנסיין).

לאחר 2 דקות, המשתתפים מתבקשים לרשום את המספר שהם זוכרים.

איזון סדר התנאים (Counterbalancing):

מחצית מהמשתתפים יתחילו בתנאי העיניים הפתוחות ומחציתם בתנאי העיניים העצומות כדי להפחית השפעות סדר.

איסוף נתונים:

רשמו את מספר הספרות הנכונות שכל משתתף זכר בכל אחד מהתנאים.

ניתוח תוצאות:

השפעה ראשית של מגדר:

האם יש הבדל בזיכרון בין גברים לנשים, ללא קשר לאופן הקשב?

השפעה ראשית של אופן הקשב:

האם עיניים פתוחות מובילות לזיכרון טוב יותר מעיניים עצומות, ללא קשר למגדר?

אינטראקציה בין מגדר ואופן קשב:

האם ההשפעה של אופן הקשב שונה בין גברים לנשים?

יתרונות:

מערך פשוט ליישום בכיתה.

מתאים לניסוי תוך-כיתתי בזמן קצר.

מאפשר ניתוח מעמיק של משתנים בלתי תלויים והשפעתם על הזיכרון.

הערה:

ניתן לשנות את מספר הספרות או את משך ההמתנה כדי להתאים את הניסוי ליכולות המשתתפים ולמשך השיעור.

תוצאות:

ממוצעים מהנתונים:

ממוצע כללי:

• עיניים פקוחות: 4.17

• עיניים עצומות: 6.17

ממוצע לפי מגדר:

• גברים:

  • עיניים פקוחות: 5.33

  • עיניים עצומות: 7.33

• נשים:

  • עיניים פקוחות: 3.00

  • עיניים עצומות: 5.00 ​​

השפעת התאמת צבע המילה ומורכבותה על זמן תגובה.

שני המשתנים הבלתי תלויים:

1. התאמה בין צבע המילה למשמעותה: התאמה / אי-התאמה.

2. מורכבות המילה: מילים פשוטות / מילים מורכבות.

המשתנה התלוי:

זמן תגובה (בשניות) לזיהוי צבע הטקסט.

ארבעת התנאים בניסוי:

1. מילה פשוטה בהתאמה

   למשל, המילה "כחול" כתובה בצבע כחול.

2. מילה פשוטה באי-התאמה

   למשל, המילה "כחול" כתובה בצבע אדום.

3. מילה מורכבת בהתאמה:

   למשל, המילה "ארגמן" כתובה בצבע ארגמן.

4. מילה מורכבת באי-התאמה:

   למשל, המילה "ארגמן" כתובה בצבע כחול.

ההנחיה:

במהלך הניסוי תוצג בפניך מילה אחת בכל פעם, כתובה בצבע מסוים. המטרה שלך היא לומר את צבע הטקסט כמה שיותר מהר, ולא את המילה עצמה.

נחשב את הזמן הממוצע למענה בכל אחד מהתנאים.

נערוך מערך מחקר תוך נבדקי עם השוואה בין מטלות שונות. אנו מעוניינות למדוד את רמת הזיכרון לטווח קצר של המשתתפים.

משתנים:

משתנה תלוי- רמת זיכרון לטווח קצר

משתנה בלתי תלוי 1 – כוכב

משתנה בלתי תלוי 2 – משולש

הוראות המחקר:

·       המשתתפים יראו צורות כוכב ומשולש בסדר לא קבוע, שבתוכם יהיו מספרים שונים הנעים בין 1-10.

·       זמן הופעת הצורה עם המספר יהיה 5 שניות.

·       בתום המניפולציה, נתשאל את הנחקרים:

1.      "כמה משולשים ראית?"

2.      "כמה כוכבים ראית?"

3.      "כמה מספרי 9 ראית?"

4.      "כמה מספרי 7 ראית?"

5.      "כמה מספר 5 ראית?"

יתרונות:

·       במערך זה אנו משנות את הסדר על ידי שימוש רנדומיזציה של סדר התנאים.

חסרונות:

·       המניפולציה צריכה להיות בתנאים בהם יש כיתה מבודדת ובתוכה יש שקט מוחלט, ובמידה וזה לא יקרה זה יכול להוות איום ופגיעה בתוקף החיצוני.

המשתנה התלוי- זיכרון לטווח קצר

מערך הניסוי-

כלל הנבדקים עברו את כל תנאי הניסוי - שמיעה+מספריים, שמיעה+מילים, ראייה+מספרים וראייה+מילים.

הוקראו לנבדקים את המילים/המספרים ולאחר מכן הם התבקשו לכתוב את הפריטים שזכרו. לאחר מכן, לכל הנבדקים הוקצב את אותו הזמן לקרוא רשימות שונות של מילים ומספרים והם התבקשו לכתוב את הפריטים שזכרו.

תוצאות-

נמצא כי כאשר קראו לנבדקים (שמיעה) את המספרים הם הצליחו לזכור בממוצע 1.66 מספרים, לעומת זאת כשהקריאו להם את המילים הם זכרו בממוצע 6 מילים.

כאשר הנבדקים קראו בעצמם את המספרים (ראייה) ממוצע הצלחתם היה 3.33 מספרים ולעומת זאת כהם קראו את המילים הם זכרו בממוצע 6.5 מילים.

מסקנה-

מהממצאים עולה כי רמת הצלחת הזיכרון לטווח קצר של הנבדקים עלתה כאשר הם השתמשו בחוש הראייה לעומת כשהשתמשו בחוש השמיעה, גם במילים וגם במספרים. בנוסף, ניתן לראות הצלחה גורפת יותר בזכירת המיילים לעומת המספרים. ההבדל בין זיכרון המילים בשני החושים לא היה מובהק.