להשלים...

חגית (אכיפה אזרחית) - מציגה בעיה עם המילה "פשרה". זו הזדמנות הצדדים לייצג את גורלם בעצמם, פריבילגיה מאוד גדולה לצדדים. כל אחד מקבל את המושכות על ההליך, מנהל את הסיכונים ומוכן לצאת לתוצאות. יתרונות רבים בהיבטי ייעול משאבים, אפשרות לניהול הסכסוך וכו'. לכן יש קושי גדול עם המילה פשרה, הצעה לשנות את הטרמינולוגיה למילה אחרת, לדוגמה הסדר. בנוסף חשוב שזה לא ייתפס כחיסרון אלא כיתרון. בשירות הממשלתי יש קושי להגיע להסדרים ולפשרות, ואם לא נהיה כפרקליטות וכייעוץ משפטי מאוחדים בדעתנו לא נוכל להגיע לתוצאה שהיא לטובת המדינה והאינטרס הציבורי.
איתן צור (מנהל מחלקת נזיקין בפמח) - כמדינה יש לנו שיקולים שהם מעבר לבעלי דין פרטיים. אנחנו לא "באים לנצח" אלא להגיע למצב שנוכל למצות את האינטרס הציבורי. בהרבה מקרים פשרה היא הכרח, צורך. גם בראייה הציבורית אנחנו מבינים שבתיקים מסוימים חייבים להתפשר. פעמים רבות הצד השני הוא אזרח. לא באים "לנצח אותו" בתור המדינה, ופשרה היא המענה על זה. גם אילוצי המשאבים מחייבים אותנו להשתמש בפשרות, בהיבטי תיעדוף. תיעדוף הוא ליבת העשייה.
מירב ולרשטיין - לא חושבת שצריך לראות בפשרה כלי שאין ברירה אלא להשתמש בו. זו ברירה טובה. אם אני מתפשרת, רוצה לדעת שזו פשרה טובה כי אח"כ התוצאה תהיה פחות טובה. לא אמליץ על פשרה רק כדי לסיים את התיק.
יובל (זרוע העבודה) - מזדהה עם הדברים של מירב. מבין גם את הצד של איתן. שתי הגישות תמיד דורשות איזון ביניהן. לא תמיד יוצא עם תחושה מאוד טובה אחרי שהוא מתפשר.
בני (שירות בתי הסוהר) - כשמדובר על תביעות נזיקין, האלמנט המרכזי שצריך להנחות אותנו הוא בניית סיכונים. לא אמליץ על אישור פשרה רק משום שזה יקצר את תהליכים משפטיים או יחסוך זמן עבודה שלנו או של הפרקליטות. אם התיק הוא כזה שמרב הסיכויים לזכות בו, לא תמיד יש צורך. המורכבות בתביעות נזיקין היא יותר גדולה כי מדובר על אסירים/עזבונות של אסירים שתובעים. יש בהחלט סכנה של מדרון חלקלק. אנחנו עומדים על המשמר, בד"כ יש קשר טוב של הפרקליטויות לדקויות האלו. זיהינו גם ניסיון לרוץ מהר מדי בפשרות לפעמים ועמדנו על זה שלא. בהקשר אחר יש גם עתירות מנהליות של סוהרים בעיקר, שם אנחנו מגלים גמישות יצירתית כדי לבצע פשרות.
יעל טייב - נסיבות של פשרה טובה היא מצב שבו מיושרים מבחינת ניהול סיכונים ויש בסיס לזה. המתח גדל כשהסכום הנתבע הוא נמוך. השאלה האם יש להשתמש בפשרה כדי לנתב עומסים ולבצע תיעדוף עוד יותר מתגבר המתח בין הייעוץ המשפטי לבין הפרקליטות. אם מדובר בתיק בסכום זעיר, כשיש עניין עקרוני, נרצה לנהל את התיק עד הסוף גם אם בעיניי הפרקליטות המשאבים הנדרשים עולים על היתרון. אז השאלה אם הפשרה טובה או רעה היא חלוקה והאינטרסים קצת שונים לפעמים.
סיגל ורד (זרוע העבודה) - חושבת שהשאלה המרכזית היא למה להתפשר. 
אפרת - באחד הדיונים עלה הנושא של מערכת היחסים שבין השופט לפרקליט, ויש כאן עוד מרכיב שצריך להיות מודעים לו. 
ישראל - יש הבחנה בין סוגי תיקים. יש תיקי נזיקין בהם יותר קשה להכריע, ואנחנו גם לא מספיק טובים היום בהערכות סיכון (ולכן נעזרים במיקור חוץ). הערה נוספת חשובה ביותר היא שיש בעייתיות עם זה שבגלל אילוצים מתפשרים. אם יש פשרה ראויה, אז אין בעיה. אבל אם בגלל יעילות אנחנו מתפשרים, זו בעיה. 

השאלה ההמהותית - האם זה נכון להתפשר כי יקר לייעל את ההליך ואיפה האינטרס הציבורי יוצא הכי נשכר? 
לפרקליטות ראיית רוחב לגבי העבודה המשרדית. הפשרה יכולה להיות רוחבית לעניין האחריות ולשרת את שני הצדדים. אבל זה עולם לא צריך לבוא על חשבון הפן העקרוני. בנושאים הלא עקרוניים שאין להם השלכות רוחב צריך לדון בשאלות ניצול משאבים מיותר וכו'. 
הבעיה היא שמה שעקרוני לפרקליטות לא תמיד יהיה עקרוני למשרד ולהיפך. כולנו באים להגן על האינטרס הציבורי והמסקנה היא שהשיח בין הגופים הוא קריטי. 

תקנה 5 לתקסד"א - האם עוזרת לנו? 
התקנה עוזרת לשופט ללחוץ ביתר שאת. היא מכוונת לניהול התיק ולא לפשרות, נאמר כי היא תקנת סל. 
אכיפה אזרחית - תמכנו טיעון שלנו כדי למחוק את השב"ס מתיק באמצעות התקנה הזו. 
היתר אומרים גם מצד הפרקליטות וגם מצד היועצים שהתקנה לא מחדשת וכנראה היא לא זו ששירתה את אכיפה אזרחית בטיעון שלה. 

2. זיהוי תיקים המתאימים לפשרה 

הצגת קריטריונים לתיקים המתאימים למשרה: האתגר הוא לייצר שפה משותפת לגבי מהי פשרה טובה. יכולה להיות טובה לאחד הצדדים או לשניהם. ישב צוות וגיבש קריטריונים שהופכים תיקים לכאלו המתאימים לפשרה. האם לדעתכם הקריטריונים מספיקים/מדויקים? 
בני (שירות בתי הסוהר) - השקעת משאבים יכולה להיות רלוונטית לתביעות של ערכי מטרד. 
איתן (פרקליטות) - גם לקבוע ערך מטרד ולהסכים אליו זה לא דבר פשוט. יש תיקים שלא נהיה מוכנים לשלם בהם אפילו 500 ש"ח. 
לפעמים ביהמ"ש מפעיל המון לחץ כדי ללכת לפשרה שקשה להגיד לא. לפעמים מדובר ברמז שהולכים להפסיד. אם יש איתות רציני שיש פסק דין בדרך שהולך לרעתי זה גם שיקול לפשרה. זה עדיין לא אומר שנסכים לפשרה אלא רק ללכת לפשרה. 
איתן ומירב - זה שיקול לא משמעותי ואפילו בין האחרונים. גם אם ביהמ"ש רומז, לא בהכרח נרצה לסגור פשרה. ללכת להליך של פשרה זה בסדר. 

3. מהו העיתוי הנכון לפשרה?

האם יש שלב בתיק שעד היום לא התאים לפשרה ובאותו שלב הוא מתאים?
מירב - לפעמים אנחנו רוצים לסגור את התיק בשלב מוקדם מדי כשהתיק עדיין לא בשל לפשרה. אחרי שהתחלנו הוכחות מעריכים סיכוי וסיכון בצורה הרבה יותר טובה ואז מגיעים לתובנות אם מתאים לפשרה.
בכל שלב של ניהול התיק יש לבצע הערכת סיכון ולבחון את עמדתנו ביחס לפשרה.
בת עמי - כגוף שתובע, הרבה פעמים עם חברות מסחריות אנחנו תובעים רק כדי להגיע לפשרה. מנסים לדבר איתם ומבינים מראש שעד שלא נגיש תביעה לא ידברו עלינו, וזה מוכיח את עצמו שוב ושוב. מגישים מתוך ידיעה מראש שתהיה פשרה. יוצאים מנקודת הנחה שהצד השני מתנהג ככה גם כלפי המדינה. לפעמים ברור מאליו שהתיק מיועד לפשרה עוד טרם הגשת התביעה.
זרוע העבודה - הראייה שלנו ושל הפרקליטים לא אותה ראייה. זה יורד ליחסי האמון בין הצדדים. כשיש פרקליט שסומכים על המילה שלו מתייחסים אליו אחרת. זה עובד גם הפוך. אפרת אומרת שאם הפרקליט לא מכיר אותה ויש לו ביקורת כלפי ההתנהלות זה גם מעורר רתיעה וחוסר חיבור לתיק.
לפעמים יש צורך ללמד את עולם התוכן לפני הביקורת. זה נובע מהפער בין התפקידים ומהיכרות של מטריה מקצועית מאוד ספציפית.
לעניין ההצרחות - בת עמי מספרת שעברה בין מכון הוולקן לבין נציבות שירות המדינה. מתארת שהיום הייתה עושה את התפקיד שלה שם הרבה יותר טוב. עד שאתה לא מגיע למשרד וצריך לעבוד את היוםיום שלו, אתה לא מבין. זה נכון גם עם פרקליטות ויועצים משפטיים. דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
מירב - המון פעמים היועצים המשפטיים לא מחברים את הפרקליטים לתיק. צריך להתעקש בפניהם שיתנו עמדה. אבל בסוף הפרקליט מנהל את ההליך ונשאל שאלות קשות מהשופט. עדיף יועץ משפטי שנמצא בקשר הדוק מאשר אדיש. אם היועץ המשפטי מסור לתיק, גם הפרקליט יהיה.
איתן - קשר בין אישי הוא דבר קריטי בעבודה על תיקים. יש יועצים משפטיים שנמצא בקשר חברי איתם ומכיר ברמה האישית, וזה נראה אחרת לחלוטין מעם אלו שזה לא ככה. המפגש וההיכרות הבלתי אמצעית הם חשובים.

יהודה זמרת - הצעה להכנה משפטית לצוותים שמנהלים יחד תיקים. כשיש צוות חוזר יש שפה משותפת ואסטרטגיה משותפת. כולם כבר מבינים מה חשוב ועל מה מתפשרים. ברגע שכל פעם מגיע פרקליט אחר ומנסים ללמד מחדש את כל התורה זה מורכב.
מצד שני, אנשים מתחלפים. עדיין אפשר להקפיד על זה שיהיו אנשים ספציפיים.

יהודה זמרת - כדאי להוסיף בקריטריונים - מה האינטרס הציבורי בלנהל הליך.
חגית - בנוסף גם רגישות ציבורית של המקרה. אולי צריך להתפשר עכשיו אבל בבחינת הרגישות הציבורית צריך כן לנהל את זה עכשיו. מציעה את עצמה להצטרף לצוות.

4. מהם החסמים לפשרה?

סבב שני: 

1. פשרה טוב או רע? פשרה כבחירה אסטרטגית
יועצים: 
- לחץ מאוד גדול מצד הפרקליטות חל עלינו להתפשר. זה לא צריך להיות הדבר שאיתו מתחילים. הרבה פעמים נוצר לחץ לסיים בפשרה מסיבות שונות של עומס, סיבוך התיק. לפעמים מבחינתנו זה מאוד עקרוני ולא רוצים להתפשר. 
- לגבי סכומי הפשרות יש פערים בין הצדדים. במקרה של מחלוקת, לפי הוראות התקמ זו החלטה של הוועדה הפנימיות ולפי הוראות היועץ זו החלטה של הפרקליטות עם התייעצות בייעוץ המשפטי. 
- כשצריכים להגיע לוועדת הפשרות העליונה באוצר זה הכי מסובך. 

פרקליטות: 
- בעד פשרות אך לא מהטעם לחיסכוך בעבודה. זה לפעמים שיקול ויש עניינים של עלות תועלת. באופן אישי מני מגיע מעולם הנזיקין וזה עולם של ניהול סיכונים. הליכה לביהמ"ש מזמינה ניהול סיכונים ויש הרבה מאוד משתנים שעם כל הכבוד לעמדות עקרוניות ולרצון שלנו להיות צודקים ונכונים, המציאות מתנהלת בצורה אחרת. זה החל מזהות השופט, אל איך יישמע העד שלנו בביהמ"ש ועד איזו דרך חתחתים נעבור בדרך ואיזה מחירים נשלם. 
- זה לא עניין פרסונלי. אם המדינה צריכה שאלחם על תיק מסוים אלחם עליו עד הסוף. אנחנו מנסים לשקף את עולם הסיכונים של ביהמ"ש. 
- משילות - לפעמים חלק מעניין המשילות זה לדעת להתפשר בזמן הנכון ועל הדברים הנכונים. זה קל יותר ללכת עם האמת עד הסוף ושביהמ"ש יחליט. כשאנחנו מייצגים את המדינה ורוצים לתפוס את המושכות, לפעמים עדיף להחליט בעצמנו אם לשלם או לא ולא לתת את ההחלטה לשופט אקראי.

האם אנחנו בשני עולמות של צד שחושב שפשרה היא דבר טוב וצד שחושב שפשרה היא דבר רע? 
יועצים: 
- רננה - תביעות נזיקין הן תביעות על התרשלות בפיקוח ורגולציה וכו'. מנסים להבין איזה תוכנית פיקוח ורגולציה נבנה כדי שפעם הבאה זה לא יקרה. חשוב ליחידות להיות מסוגלות לתת אמירה - המדינה התנהלה טוב. רת"א - אין לי אף תיק שסיימתי עד סופו כי נכנעתי לפשרות בכל פעם. 
- קובי - תומכים בפשרות, אך לא בכל מחיר מצב ודיסציפלינה. בדיסציפלינה של נזיקין עמדת הפתיחה היא עניין של כסף לרוב. הנטייה היא להתפשר. לעומת זאת, בדיני עבודה, מכרזים, חוזים, ההתפשרות משמעה לפתוח את הדלת לאירוע הבא. יש תובעים חוזרים. עמדת הפתיחה של פרקליט מהראייה של קובי היא פשרה. ויש מקומות שאסור להתפשר בהם גם אם נפסיד. גם פשרה עדיף שתהיה לפני שנכנסים לתיק. האמירה של הפשרה משדרת חולשה. העמדה שלנו היא לא לעשות טעויות אבל גם לא להתפשר. יש לנו שיח הרבה יותר טוב עם הפרקליטות בגלל שהרבה פעמים מכניסים את הפרקליט כבר לפני לתמונה הרחבה. זה גורם לפרקליט עצמו לראות את ההשלכות. כשהפרקליט רואה רק את התיק יותר קל לו להתפשר. כשהוא רואה רחב תהיה נטיה להחליט אחרת. 

פרקליטות:
- יש פה מתח מובנה בין הראייה שלנו כגופים ציבוריים שרואים רחב ואת כל מכלול המקרים, לבין השופט שבסוף מגיע אליו מקרה קונקרטי של אדם אחד. 
- יש מקרים שבהם אנחנו הולכים עד הסוף עם תיק עד העליון, ומאחר והוא פסק פיצוי נפתח חלון לעוד תביעות רבות. 

האם לא יכול להיות מצב שבו הניהול הנכון דווקא יהיה פשרה? 
יועצים:
- רננה - במקרים שאנחנו התנהלנו ברשלנות. 

מחדדים שהלחץ של הפרקליטות לסיים בפשרה חזק מאוד בנזיקין, אבל לא בהכרח בתחומים אחרים. 

2. זיהוי תיקים המתאימים לפשרה 
הצגת הקריטריונים לתיקים המתאימים לפשרה. 

יועצים: 
- דרור: אם נקודת המוצא היא שאנחנו מגיעים למסקנה שפישלנו בתיק, אז אין סיבה מהותית לנהל אותם. המקרים הבעייתיים יותר הן התובענות הייצוגיות. מבחינתנו זה אויב אסטרטגי. יש לחץ גבוה להתפשר כי בניגוד לתביעות אחרות, כל הלחץ הוא על הנתבע. צריך לגבש עמדה כלל מדינתית כלפי הכלי הזה ולהגיד לבתי המשפט שיש לתקן תיקון מהותי את הכלי הזה. הבעיה היא שבתוך הבית שלנו, מי שמציג את העמדה הזו, זה משרד המשפטים והפרקליטות, והם עצמם מאוד אוהבים את הכלי הזה. לכן יש קושי להציג לבתי המשפט עמדה אחרת. 
- תובענות ייצוגיות זה מקרה פרטני של פשרות והוא מייצר קשיים. 
- דיקלה: גם הליכים רגולטוריים הם כאלו שלא ברור מה משמעות השיח של פשרה. אם נפל פגם יש צורך באמירה פוזיטיבית של בתי המשפט לגבי ההליכים האלו. 
- הסוגיות הרגולטוריות הן עקרוניות לנו וחשוב לנו שהפרקליטות תבין שלא תמיד מה שאנחנו רואים כמשרת את האינטרס הציבורי ומה שהפרקליטים רואים זה לא תמיד אותו הדבר. 

מה המשקל של השיקול של השקעת משאבים בפרקליטות ובמשרד הממשלתי? 
יועצים: 
- קובי: אנחנו מייצגים עמדה של מדינה. יש להבחין בין מדינה לבין גוף אחר. במישור של גוף כלשהו להשקעת המשאבים יש משמעות. במקום של המדינה זה לא לגיטימי להגיד "בגלל שאנחנו צריכים להשקיע משאבים יש להתפשר". להתפשר בגלל בעיית השקעת משאבים יכול להיתפס כתירוץ. 

- קובי: בהתייחס לשיקולי ייעול הזמן, גם אם התפשרתי, יהיו תביעות נוספות כי כבר יודעים שהממשלה מתפשרת. יש כאן מסר ציבורי - האם המדינה סחיטה. 
- עמית - שיקול נוסף הוא מה עמדת ההרכב בביהמ"ש. 
- דרור - בעל דין פרטי חייב לשקול את השיקול הכלכלי תמיד. המדינה צריכה לעשות מה שבאמת נכון בתיק, גם אם מדובר בעוד שעות ובעוד כסף. 
- רננה - אם המדינה אחראית, אנחנו מקבלים שצריך להתפשר. אם יש קשיים ראייתיים, כנ"ל. אבל במקרים שבהם המדינה חושבת שלא התרשלה, ואין קשיים ראייתיים, ומדובר ממש על ההשקעה בתיק עצמו - כשמחליטים להתפשר זה לפעמים לקחת כסף מהחשב הכללי, לתת לאדם שזה לא הגיע לו, לעומת מצב שבו המשרד אומר שלא רוצה להתפשר ומחליט על המשאבים של עצמו. 

פרקליטות: 
- מני - גם ביהמ"ש מסתכל על שיקולי יעילות הזמן, לא רק הפרקליטות.  
- מני - יש עשרות הליכים בשנה של תיקי מעצר ועיכוב. את חלקם הגדול של התיקים אנחנו מנהלים עד הסוף, בדיוק בגלל שהיה לנו שיח עם המשטרה ונאמר לנו שיש לתת את הגיבוי לאותם שוטרים. השופטים לא מבינים את זה ובכל זאת הולכים עם זה. זו כן החלטה שניתן לקבל אותה באיזשהו שיח. זו מדיניות שהפרקליטות רתומה אליה. 

כאן כולם מסכימים על הנקודה שהפרקליטים צריכים לראות את התמונה הכוללת. מקום שיש עיקרון ומדיניות, לא צריך לשפוט את זה על כסף. 

סיכום של אפרת - כשיש תיק עקרוני, שפשרה בו יכולה להתפרש מאוד רע, אם יושבים עם הפרקליט ומסבירים לו למה למרות שמדובר בתיק קטן, זה תיק שיש חשיבות לא להתפשר בו, זה משהו שהפרקליטות כן יכולה להתחבר אליו. 

פרקליטות: 
- מני: הפרקליטות תתחבר, ואם יסבירו לה כמה המשרד מגויס לתיק, היא לא תרצה ללכת לפשרה.

3. מהו העיתוי הנכון לפשרה?
יועצים: 
- עמית: בשלב של אחרי כתב ההגנה. לפעמים אנחנו מגיעים להתמודד עם השאלות המשפטיות רק בשלב כתב ההגנה. חשדן מאוד כלפי פשרות לפני כתב הגנה. כשצד לא מגיש כתב הגנה הוא חלש. 

פרקליטות: 
- מני - ביחס לעניין כתב ההגנה - זה תלוי במה יש לנו להגיד בכתב ההגנה. גם כלל האצבע שלי זה אחרי כתב ההגנה, כי יש לי קונטרה כלפי הצד השני. אבל לפעמים עקב חובת ההגינות שלי אין טעם שאגיש כתב ההגנה. עדיף לי לנהל מו"מ כבר בשלב הזה. לפעמים אחרי כתב הגנה אתה אפילו עוד יותר חלש. 


4. מהם החסמים לפשרה?

פמ"ח אם יש הסכמה זה קל.
בשיח בינינו חשוב לא להתבייש. אם יש תחושה לא טובה לגבי ניהול התיק עי פרקליט מסוים, ניתן לפנות לממונה על התחום. לפתוח את השיח לפתוח ומכבד. ניתן להגן על פרקליט מתחיל למול הערות, אך גם לא בושה לבקש עזרה. תיאום ציפיות - לא לפחד לדבר.

זמרת: תהליך איתור ואיפיון משותף של תיקים שאמור להחליף את הרשימות של הפרקליטות, השיטה הקיימת כיום.
חשוב לכתוב אם תיק הוא לא אסטרטגי לדעת או ייעות או אולי, ולא להשאיר ספק בפרקליטות בשל העדר התייחסות.

לילך: הייעוץ מבקש שאם התיק מזוהה כאסטרטגי - ניתן יהיה לבחור פרקליט או לבקש פרקליט בכיר.
תרשים זרימה:
התהליך הוא שהפרקליטות שואלת שהתיק חשוד כאסטרטגי-מה דעתכם והייעוץ משיה את עמדתו. זיהוי התיקים כאסטרטגי צריך להיעשות בחתימה ואישור של מנהל היחידה- פרקליט מחוז/יועמ"ש משרד.
בפרקליטות כל תיק אסטרטגי עובר לפרקליטת המחוז ובמידת הצורך למשנה.
אם אין הסכמה בשיח המשותף בין הפרקליטות לייעוץ (לאחר אישור ראש היחידה) - השיח יהיה בין ראשי היחידות.
תחילה בוחנים פוטנציאל של תיק כאסטרטגי ואז מבקשים התייחסות הלשכה המשפטית הרלוונטית.

סבב ב':
1. שתפו אותנו בתיק שזיהיתם אותו כאסטרטגי בשנה – שנתיים האחרונות. מה היה בו שזיהיתם אותו ככזה? אנא ציינו גם אם לא זיהיתם תיק אסטרטגי בשנה – שנתיים האחרונות.
הערות ייעוץ:
רשות שוק ההון (בת): יש חשיבות להגדיר לעצמנו את אחוז התיקים שיוגדרו כאסטרטגיים שיחשב כאחוז סביר. הכל יחסי יש צורך בתיעדוף. יכולה להיות סיבה להתגברות תיקים אסטרטגיים במחוז/בתקופה מסוימת - כדאי לבחון מה הסיבה.
אולי גם זהות הצד שכנגד, מייצג מסוים.

אריאל צבי: מערורבות דרג מדיני, עלויות, תקיפה חקיקה בעלת השלכות רוחב.
הראשון שזיהה תיק רוחב שחוזר במחוזות שונים צרי להציף את זה.

אייל בן ישעיה: מוטב? (כל תיק בעליון עלול לקבוע הלכה ולכן אולי נכון לסווג כאסטרטגי), עלול להיווצר תקדים מחייב.
האם הקריטריוניים צריכים להיות רוחביים/אובייקטיביים או מותאמים לראייה הספציפית של כל משרד ומשרד.
לעתים היחידה לאכיפה אזרחית מקשרים אותנו עם המשטרה וכדומה במקרה הצורך.
שלומי מור: עלות/שווי כלכלי. הטלטלה שהמערכת תעבור אם לא תתקבל עמדת המשרד.
יש לנו הליכי רישוי שבהם התקבעה רוטינה וביהמש קיבלו את עמדתנו לרוב אבל שופטת אחת החליטה לחרוג מכך. כשהבנו שהיא תהיה המוטב כל ההסתכלות שלנו משתנה. זהות המוטב יכולה להפוך את התיק לאסטרטגי.

דני חורין: תיקי יכול להיות אסטרטגי למשרד, בעיקר בגלל השלכות רוחב (ולא מטעמי כסף). לא תמיד צריך לעשות השוואה לתיק מקביל עם חשיפה כספית גבוהה. חייבים להתאים את מידת האסטרטגיות לפי עמדת המשרד, בהמשך ניתן לעלות לבחינה גם מזווית של השקפת כלל המדינה.

עירן: רגישות, ייחודיות. הליך פלילי שמתנהל במקביל הוא פוטנציאל לכך.
פרשת הסוהרות זה פמצ פלילי ופמח אזרחי - אני מסנכרן ביניהן וזה מגה אירוע. פניתי בכתב לגורמים בכירים בפרקליטות לרפרנט שאוכל לפנות אליו. קציון המודיעין שפותר מגיש עכשיו עתירה מנהלית. יש פממ פלילי על הפרדת האסיר הביטחוני. כשתיק מסומן כאסטרטגי ומנוהל על ידי כמה יחידות בפרקליטות כדאי למנות אינטגרטור, אולי אחד מפרקליטי המחוז.
בצוות שלטון מקומי היה צוות שמקשר בין המנהלי לפלילי - פחות אגב תיק אלא התנהלות כללית או הליכי חקירה.
יש תיקים מעטים שכוללים מעורבות של מספר פרקליטויות ומספר תחומים משפטיים - אולי התיק צריך להיות מסווג כמגה אסטרטגי- ולהגיע לפרקליט המדינה.

מיכל גולדברג, בריאות: תביעה שבפני עצמה היא לא משמותית אך היא חוזרת במשרד בתי חולים ומטופלת בכל פרקליטות מחוז בנפרד. לא היה תכלול עד שאחת הפרקליטויות החליטה לערער לעליון וכשזה עלה למחלקה האזרחית זה תוכלל. נושא שחוזר ונידון במספר רב של פרקליטויות.
גם אם המחוזות מדברים חשוב שיהיה אינטגרטור.

הערות פרקליטות:
חמו: רגישות ציבורית. סוגיות מדובררות באופן אינטנסיבי. בעיקר השלכות. שאלות תקדימיות. רוחב. אם מדברים על עלויות אולי צריך לנקוב במספר.

שוש בגצים:
תיק רוחבי, חשוב ללקוח-המשרד הממשלתי יודע מה חשוב מבחינתו, אין סיבה להניח שהוא טועה (ם אם תהיה מחלוקת על זה חשוב לדעת שזו עמדתו). תיק שמעלה שאלה עקרונית שטרם נידונה, תקדימי וישפיע על עוד הכרעות. תיק שמעניין את הציבור/חשוב לו - פרופיל ציבורי/תקשורתי חשוב. השפעת התיק על אמון הציבור. גודל של תיק (היקף חומר, שווי, מורכבות השאלה).
אם תיק מנוהל במזפר מקומות אין שאלה אם הם מתקשרים ביניהם או לא.

לילך: מספר משרדים מעורבים אולי הוא רק חשוד כאסטרטגי ולא בהכרח. תיק עם פוטנציאל השפעה חשוב-השפעה על יחסי החוץ של המדינה (פטריארכיה), השפעה על אמון הציבור.
בעיות מיוחדות כמו זהות המוטב או זהות הצד שכנגד.
צוות מחצבות הוא דוגמה להתמודדות ולחשיבות התיאום - אולי הפתרון הוא הקמת צוותים כשמנוהלים תיקים במספר מחוזות.
חשוב להציף למעלה על תיקים חוזרים באזורים שונים. אולי אפילו לאורית. הפרקליטים שמחים מזה כי הם לא לבד.

2. מהם הקריטריונים לדעתכם לסמן תיק כתיק אסטרטגי? האם אתם תומכים במשלוח רשימות באופן הדדי? דרך אחרת?
הערות ייעוץ:
הערות פרקליטות:

3. תיאום הצפיות פרקליטות- לשכות משפטיות. כיצד אתם חושבים סיווג התיק כאסטרטגי צריך לשנות את אופן הטיפול שלכם או של הפרקליטות/הייעוץ המשפטי בתיק?
הערות ייעוץ:

עירן נהון: בסוף התהליך בתיקים אסטרטגיים חשוב שיהיה תהליך בקרה משותף לפרקליטות ולמשרד. להבין לאן הגענו והאם יכולנו לעשות את זה אחרת. 
אולי נכון להגדיר אחוז מסוים של תיקים אסטרטגיים, ולחלק אותם לפרקליטים. זה יכול גם לתמרץ אותם עניין. 

בתיק אסטרטגי יש מעורבות מנהל היחידה, הכרת המשנה של התיק, בניית צוות עם פרקליט בכיר. היידוע של המשרדים על כל ניואנס. כל הניהול מהודק יותר, מבחינת ההכרות, רוחב ההתייעצויות סיב כל מהלך, הצוות המטפל. 
מוטב לזהות מוקדם ככל הניתן אסט' אך לעתים זה קורה רק בהמשך (בעקבות קדם ראשון או פס"ד של ערכאה ראשונה). לעתים השינוי נעשה גם בכיוון ההפוך. 
מינוי צוות מתאים. 
לדאוג לפניות יחסית. 
לתת לתעדוף משמעות ממשית, בהקצאת המשאבים, בפניות הצוות המטפל בהתאם לשלבי ההליך. 

קובי חמו: כשאני יודעת שתיק עם פוטנציאל לעתירה אני מערב את הבגצים מראש עוד בכתיבת העמדה הראשונית. הגברת התיאום בפרקליטות. 
היבטי חשיבות ואוצר - אולי צריכים לערב חשבות של המשרד ולשכל בשלב מוקדם ככל הניתן. 

שלומי מור: תיק אסטרטגי צריך להיות מוצף למנכל או למעלה. על שני הצדדים לעדכן גורמים בכירים בעניין. 

אייל בין ישעיה: זיהוי אירועים בעקבות חקיקה חדשה שתזמין דיון בהליכים. זיהוי האירוע כמשפיע על התיקים כאסטרטגיים שידרשו תחילה טיפול אחר. 

בתיאום הציפיות שילוב של מערכות מחשוב שיקלו על ההתבוננות בתיקים שהוגדרו כאסטרטגיים.

להשלים...

2. האם מנגנון זה מעורר אצלך חשש לקושי מסוים והאם לדעתך יש דרך לעצבו באופן שלא יגרום לקושי?

3.האם יש לך הצעות פרקטיות ליישום המודל? (פיילוט/התמקדות במשרדים מסוימים בלבד/כמות ה POC-ים/פרופיל ה POC-ים וכו')

שולחן 1:
1.
יועמ"ש-
אורלי מחקר שורק- ביחסי עבודה והתקשרויות (מכרזים). בתחומים אלו יכול שתהיה התפתחות משפטית. חשוב לה לשמוע מה הפרקליטות אומרת.
רואה בPOC כמשהו חיובי.
דלית (סביבה)- מעודדת את הפנייה והייעוץ עם הפרקליטות וכך אנו עושים. לא רואה צורך בתיווך בעניין דיני עבודה. למנות דוור שיצור קשר עם הפרקליטות או הגורם המבוקש מיותר. אין צורך.
ענת (מחקר)- מזדהה עם דלית לגבי הסרבול כי חוותה אותו. כיחידה קטנה וגוף מקצועי שלא מתעסק בנושאים של משרדי ממשלה אחרים. כשעולה שאלה- אני יודעת למי לפנות, ולא מעוניינת לסרבל. היא חוותה באירוע שבו נתקלה בדרכים ללא מוצא. שלחו אותה לכל מיני שאלות.  מרגישה שיש צורך במשהו, אבל לא מסרבל.
ההסתייגות עם הקושי ליצור קשר עם ייעוץ וחקיקה. מעדיפה לפנות לפרקליטות.
שירן (ירושלים ומורשת)- אין כמעט פעילות משפטית. מבחינתם כל מה מה שקשור לפרקליטות, תמיד תשמח לאיש קשר. משרד קטן שאין לו פעילות ישמח לרעיון הזה.
דור (אוצר)- האלפון אמור לפתור את הקשר. יצירת אדם לעבודה שכזו, יסרבל. זה יקטין ולא יעצים. הפרסונה יצטרך להצדיק את עצמו, מה הערך הנוסף שלו. גם בפן המהותי, לא ברור מה המומחיות שלו ואיך יכול לתרום.

פרקליטות-
שאול- מסכים עם דלית. היועצים המשפטיים יודעים ופונים בקשר בלתי אמצעי. מהניסיון תמיד מכירים ופונים ומופנים. יועץ משפטי מתייעץ על החלטה שצריכה להתקבל והפרקליטות אמורה לייצג. צריך לשקול האם בכל החלטה שמתקבלת שהפרקליטות מתערבת, האם אין קושי בייצוג.
כרמית- מתקשה לראות את התוכן שיש לPOC אנחנו נמשיך לפנות לאנשים ונשאל האם יש הכרות.
מתקשה להבין את המהות. הוא לא יתכלל, לא יאסוף מסמכים. זה מאוד טכני, ולפרקליט צעיר זה יסייע, אבל מעבר לזה אין תוכן.
אמנון- לא מבין את הדיון של המהותי או הטכני. הדברים שלובים.
אף אחד לא יתנגד לרשימת אנשים. השאלה היא לא טכנית, לא דוור, אלא רוצים לבסס מהלך שיקל על ההתייעצות עם הפרקליטות. רוצה לשוחח עם מישהו שיש לו ניסיון. מסכים עם דלית. כדי לנתב צריך ידע.

2.
יועמ"ש-
דלית (סביבה) הידע הרב שיש בפרקליטות מאוד מסייע למשרד. למנות רפרנט זה יסרבל, זה קיים בייעוץ וחקיקה והעבודה איתם קשה מאוד. אם הכוונה להתמחות לדינים ייחודיים אין צורך. אם מדובר בדוורות- אין צורך. הדינמיקה תקשה ותסרבל. יש יחסים טובים ולא רואה צורך.

פרקליטות-
ראה לעיל

3.
יועמ"ש-
מחקר- מבקשים מישהו בפן המהותי ולא בפן הטכני.
השיתוף עם פרקליטות- גישה מהירה, עניינית, זה נבנה. מכירים אנשים.

פרקליטות-
שאול- מציע ליצור בוט. אפליקציה שתתעדכן ברשימת הפונקציות.
כרמית- לא מצליחה להבין מדוע צריכה מישהו באמצע.

שולחן 2:
השולחן רק עם יועמ"שים- ללא פרקליטות (ניר סרי מפמ"י הצטרף לאחר חצי שעה של דיון). 

1.
רבקה (האוצר)- יש לנו כתובת. זה נוצר תוך כדי העבודה. תוך כדי התנהלות. יכול להיות שמיותר ליצור. 
 יעל (תחבורה)- יש לנו שיח עם פרקליטים. הרפרנטורה בייעוץ בחקיקה מאוד מסרבלת ומקשה. חשש לשכפל את הסירבול הזה. אין שם תוספת.  
צריך משהו משמעותי. 
ענבר (נש"מ)- מסכימה עם רבקה. 
אורי (רשות בדואית)- כיום פונים לפמ"ד ומקבלים את התשובות מהם, הם מקשרים אותנו למי שצריך.  
מירב- זה משהו שקיים. לא חושבת שיש צורך. 
איתי אופיר (ביטחון)- יכול לפתור את הקשר עם הפרקליטות המיועדת שאליה תגיע התביעה. 
לאוניד (אוכלוסין)- בעד, שלא יהיו חסמים בירוקרטיים. שיהיה פשוט, יצירת התחייבות בתהליך קבלת ההחלטה טרם הגשת כתיבה. 
שירה (משנה ליועמ"ש)- מסכימה שזה יסרבל. 
ניר סרי (פמ"י) חושב שזה ייצור בעיות. לא צריך להקים גוף מיוחד בשביל זה. כדאי שזה יצוק תוכן לפונקציה הזו. ספר טלפונים יכול לפתור את זה. 

2. 


3. 
אורי (בדואים)- POC צריך ידע רחב לא רק בתחום אחד, אלא בתחומים נוספים. צריך להגדיר תחומי ידע. רוחבי ומאוד ממוקד משפטי. 
ענבר (נש"מ)- מסכימה עם אורי. מומחי ידע לעבודה. 
רבקה (האוצר)- להנגיש ומי יכול לסייע לפרקליט צעיר. יכול להיות גם בפרקליטות וגם במשרד. מסכימה עם ענבר.
יעל (תחבורה)- כדי שPOC יהיה משמעותי, צריך מישהו מנוסה וותיק. שמכיר מגוון רחב של תיקים. פרקליט שיעשה הכרות עם משרד התחבורה, זה בזבוז משאבים. ערך מתווך למקרים שיכול לסייע. 
איתי אופיר (ביטחון)- צריך מישהו שיש לו ידע רוחבי, ולהכיר את התיקים במשרד הספציפי. רצוי שזה מישהו שזה בנוסף לתפקיד. תנאי הכרחי של הכרות עם מה שקורה במדינה. יצירת ידע בתוך הפרקליטות. 
מירב(משטרה)- צריך הכרות איתו, יש לי את הכלי. 
לאוניד- פיילוט. חיובי

2. האם מנגנון זה מעורר אצלך חשש לקושי מסוים והאם לדעתך יש דרך לעצבו באופן שלא יגרום לקושי?

3.האם יש לך הצעות פרקטיות ליישום המודל? (פיילוט/התמקדות במשרדים מסוימים בלבד/כמות ה POC-ים/פרופיל ה POC-ים וכו')

נוכחים: תמירה אלתר (פרקליטות); שרון גוטמן טודלר (משרד הבריאות); דנה בריסקמן (בג"צים); צפריר ויצמן (רשות החדשנות); תמר עציון (מנהל התכנון); אורנה ואגו (בנק ישראל); חן אבישר; יעל; ארז אנצבויג (משרד האוצר); אמיר פז (משרד הבינוי והשיכון); עידית ביטמן (נציבות שירות המדינה).

עמדה טענה מהפרקליטות שבשבלים שמוגשת תביעה הרבה פעמים מוצאים את עצמם מול הסכסוך המשפטי ותיארו תהליכים שצריכים "לחזר" אחר משרדים וקבלת עמדות ומצאו בנקודת משבר בעניין זה. מצד שני עלתה טענה מצד הלשכות המשפטיות שהרבה פעמים הפרקליטות לא מבינים שיש תיקים בעלי אופי אסטרטגי ואת החשיבות שיש לתת לתיקים ספציפיים.
הצוות ניסה לגשר על מחלוקות מהסוג הזה. 
במשרדים שיש פחות קשר אישי ואחת האופציות שעלו על הפרק מינוי בעלת פקיד בפרקליטות שישמש כאיש קשר (POC). הוא יכיר את המשרד ואת האילוצים שהוא נתון בהם וישמש כאיש הקשר מתוך הפרקליטות. הוא לא זה שיטפל בכל התיקים כמובן, אך הרעיון שיש למשל קדם תביעה ויועץ משפטי יכול להרים טלפון לאיש קשר בפרקליטות שמטפל בתחום זה. באופן טבעי עולות שאלות כיצד ליישם רעיון זה - שאלת העומס על אותו גורם, שאלת תלות, עד כה המתווה הזה מחייב. האם זה יעוגן כהנחיה ובכלל?
אפשר לחשוב על פתרון של POC בכל מחוז, אפשר לחשוב על POC בכל פרקליטות, או בכל תחום מקצועי. הרעיון שזה יהיה מישהו שמכיר טוב מאוד את הארגון והאילוצים שבן אדם אחד יהיה מול יועץ משפטי אחד.
בייעוץ וחקיקה יש רפרנט שמשמש איש קשר - וזה מודל מוצלח שלא קיים בכל אחד מהמשרדים. 

ארז: לנו יש קשר הדוק עם מחלקת דיני עבודה. אם יש לנו תיק ספציפי שהולך לבג"צים או למקום אחר, אז אנחנו למעשה ממשיכים עם אותם אנשים שגם ככה אנחנו מתנהלים איתם ביום יום באותן סוגיות. מעבר לשוטף אנו עושים מפגשים משותפים עם הפרקליטות ואנחנו מתעדכנים. אז השיח הוא שוטף וזה היתרון שבמדובר בעולם ספציפי בתחום מסוים של דיני העבודה. אנחנו מקפידים לעדכן את הפרקליטות על עניינים צפויים. בתיקי דגל ביקשנו שיהיה פרקליט בפרקליטות המדינה שמלווה את התיק. למשל הרפורמה בחשמל, ציוותו פרקליטה מפרקליטות המדינה לתיק שנוהל במחוז דרום. מאוד חשוב לעשות מפגשים ולהכיר את האנשים, לעדכן מראש ולחשוב כיצד ניתן לשפר ולייעל את הליכי העבודה.  
 
תמירה: בפן האישי מחלקת מקרקעין עובדת מול רשות מקרקעי ישראל. אינטואיטיבית נראה לי קצת פחות מציאותי לקחת פרקליט אחד שיהיה איש הקשר, שכן העבודה מול אותם גורמים היא יומיומית. אצלי שרוצים לדבר עם מישהו בענייני מסים שאפשר לדבר איתו. כלומר זה קיים ממילא אך כן ניתן לשפר את הקשר הזה. לנתק את העבודה היומיומית נראה לי טיפה מלאכותי. אפשר לעשות כמה אנשי קשר בפרקליטות שלכל אחד יהיה משרד - שפעילות מולם היא הפעילות המרכזית והם יהיו אנשי הקשר ולחזק, באמצעות מפגשים וכו' את הקשר.

ברק: כלומר הנחת המוצא - המודלים המוצלחים ולהטמיע אותם בקרב המשרדים שאין להם. 

צפריר: אם מגישים תביעה זה מגיע למחוז ואז הוא יודע להעביר. 

ברק: אם אתה נמצא במצב של דרישה שלא נוגעת לתחום עיסוקך ואז אתה מוצא את עצמך מנסה לברר עם מי ליצור קשר כדי לקבל את העמדה והתייחסות שצריך, במקום שיהיה איש קשר שניתן לפנות אליו בישירות.

תדמור: צריך לדעתי עשות הבחנה בין עיסוקי ליבה לבין עיסוקים אחרים מעולומות וכן אחרים. כשצצה סוגיה שהוא לא נושא ליבה, פרטיות, חופש מידע, תכנון ובניה למי שזה לא המטריה שלו ואז אפשר להיתקע. כלומר אנחנו מחפשים איש קשר שלא מתחום הליבה שלנו. אם יהיה מקור ידע אחד שכל המשרדים מתייעצים איתו בעניין זה אז גם תהיה לו ראיה רחבה יותר. 

דנה: השאלה אם מחפשים מומחה תוכן או מחפשים אדם המרכז. צריך מישהו בפרקליטות או כתובת שיוכל להעביר אותנו לגורמים הרלוונטיים בתחום המקצועי הנדרש. צריך להיות גם רגישים לעניין ההפניה לייעוץ וחקיקה או לפרקליטות. אם רוצים פונקציה זה לא נראה לי סביר שיהיה גורם אחד בכל הפרקליטות, אך אולי בכל פרקליטות (מחוז, בג"צים, פררקליטות המדינה). 

אורנה: אני מתייעצת ובפניותיי מכתבת את הצוות הכלכלית וייעוץ וחקיקה ואני מרוצה מהליווי ומהייעוץ. חופש המידע, שוויון המגדרי, אני פונה אליהם והם מפנים אותי לגורם הרלוונטי.

אמיר: לכל משרד ממשלתי יש את עיסוקי הליבה שלו. אצלנו יש כמה סוגי ליבה. ברור שבתחומי הליבה אנחנו מכירים את האנשים הרלוונטיים בתחום בפרקליטות. אם תעלה סוגיה של לשון הרע או קניין רוחני אז באמת זה לא משהו שאנחנו מכירים ביומיום ומרימים טלפון לאנשי האזרחי או המנהלי ומגיעים מאוד מהר לגורם הידע הרלוונטי. מה שהוזכר פה - השאלה היותר מורכבת היא האם אנחנו צריכים ייעוץ מהפרקליטות או ייעוץ וחקיקה. 
הנושא הזה יותר נוגע ליחסים בין הפרקליטות, ייעוץ וחקיקה ולמשרדים.

דנה: יש לנו נגישות ליועצים המשפטיים עצמם. ולכן מנק' המבט שלנו אנחנו לא רואים צורך כזה. 

תמירה: אולי צריך לחזק את הקשר וכן שכל מנהל מחלקה ידע מי הגורמים בכל משרד ומה תחומי הידע שלהם שנדע יותר למי לפנות.

ברק: כלומר מה שעולה שהקשר של ה- POC נוצר לרוב כחלק מהעבודה היומיומיות.

עידית: אולי חסר להעמיק את הקשר הזה. לא לייצר קשר רק עם מישהו שמנתב. הדברים הם נורא דינמיים ובסוף זה קם ונופל על קשרים אישיים. אם הקשרים יהיו יותר ממוסדים ומקצועיים אז ניתן לשפר את אותם ממשקים. 

ארז: בסוף אני רוצה שיהיה משהו מובנה ולא איזה פניה אישית. בד"כ אנחנו יותר בגדול למי לפנות אך אני חושב שכן נכון שיהיה בשורה של נושאים שחוזרים על עצמם שכן יהיה נציג רלוונטי. לפעמים זה חסר. שכן כטיב הקשר זה טיב העזרה שתקבל. זה לא מצב אידאלי. זה גם לא חייב להיות מישהו בפרקליטות ואפשר להגדיר רשימה של גורמים להתייעץ איתם. 

ברק: במקרים מסוימים אנחנו מבינים שדרישת הפיצוי שקיבלתי תגיע להליך משפטי עתידי. לכן בצורך שנולד הוא ההתערבות העתידית של הפרקליטות יש לערב את הגורמים הרלוונטיים המחזיקים את הידע בתחום המסוים. 

דנה: אצלנו יש "קדמי בג"ץ". ברוב המקרים האלה נכניס את ייעוץ וחקיקה וגם פעמים רבות הם שמקבלים הליכים מסוג זה מערבים אותנו. לדעתי הצלע השלישית שיכולה להיות משמעותית זה ייעוץ וחקיקה והיא חסרה בדיון זה.

ברק: הרעיון היה להחליף את הפרקטיקה של היחסים הבין אישיים ואת אותה טובה אישית - שמבוססת על איזה קשר וולנטרי למשהו ממוסד ורשמי. במיוחד במקומות שקשרי העבודה פחות טובים. יכול להיות שאותו גורם יהיה מתואם עם מנהל/ת המחלקה. 

דנה: זה יכול להיות מסובך שיהיה גורם אחד שיהיה בתחום ידע מסוים. אצלנו למשל זה עולה הרבה האם יש צורך באיש תוכן ספציפי. כדי למנוע את התחושה הלא נעימה שמישהו עושה לנו טובה, אז שיהיה איש קשר למשל בבגצים ויהיה הגורם המתווך בין משרדי הממשלה לבין הגורמים. לכן מה שחשוב אולי שתהיה כתובת שתדע לנווט ולנתב.

ברק: נשמעו טענות גם מכיוון הפרקליטות שמתמודדים עם הסיטואציות שמוגשת תביעה וצריכים להשיג את המשרד. הם יודעים להשיג את היועץ המשפטי אך אם הוא לא זמין, ואז יכול להיות שאותו איש קשר יהיה זה שניתן יהיה לדבר איתו. בפרקליטות הרגישו שהם בנק' מסוימת לוקחים איזה חלק מרכזי בתיק ורודפים אחרי המשרד המשפטי.

דנה: זאת בעיה עומק רצינית יותר ולדעתי הפתרון הוא לא איש קשר. זה צריך להיות בטיפול היועץ המשפטי ובדרגות הגבוהות, אלא יצירת קשר יותר עמוק, דינימיקה, קשרים שוטפים וכו'. 

ברק: זה עניין של תרבות ארגונית. 

אמיר: יש המון יחידות שהם לא משרדים פרופר. בגופים מסוימים יש תועלת לדעתי שזה כן יוכל לעזור. 

אורי: אני הרבה פעמים לא רוצה שהמשרד יתייעץ עם פרקליט מסוים. גם מבחינת אחריות - התייעצות צריכה להיות מסודרת, וגם מבחינת סדרי עבודה. לכן אני כן חושב שגורם כמו קצין קישור, יוכל לתרום ורעיון מצוין.

שירי: אני גם בעד הרעיון. דברים צריכים להיות ממוסדים יותר. אבל זה לא יכול לסרבל את ההליך. סוג של חבר טלפוני. אם זה יסרבל

אסי: יש פה ערבוב של נושאים. אם הייי צריך מישהו אצלי לשים מישהו מסוים אז הוא היה ממש איש קשר כללי ולכן יש את היועץ המשפטי עצמו שהוא ברירת המחדל. בצד השני זה לעשות פישינג כזה - מי הפרקליט שאני רוצה להתייעץ איתו. אם הכוונה שזה לא מומחה תוכן אז בשביל זה יש מנהלי מחלקות. בסוף למצוא פתרון כללי לאופן ייעול של לשכה משפטית שלא זהות אחת לשניה מדובר בשאלה ניהולית. אצלי למשל יש 4 ראשי צוותים ויש הגיון מסדר. אני חושב שזה פתרון מתאים יותר ללשכות קטנות.

ברק: הרעיון הוא שיהיה עוד כלי בארגז הכלים של היועצים המשפטיים. אומר אורי שלפעמים מגיע משהו מתחום שאני לא מכיר מי הגורמים הרלוונטיים שאליהם יש לפנות וזה יכול לייעל את ההליך שלא נצטרך לפנות ישירות ליועץ המשפטי של המשרד.

אני יודעת מי הפרקליט/ה להתייעץ. אני לא רוצה לחכות לייעוץ וחקיקה. צריך להיות רשימת אנשי קשר שנדע למי לפנות.

אורי: אני רואה את זה בתיקים הדחופים. משרד שאני לא עובד איתו בשגרה אז אדע למי לפנות.

ברק: אצלנו יש אשכול שמטפל בתביעות. מנהלת המחלקה עובדת מול הפרקליטות וכולם מכירים אותה בפרקליטות.   יש משרדים שעורכי הדין עושים הכל מהכל. אין משהו מובנה שמקיים את הקשר בין המשרד לפרקליטות.
 
דבי: יכול להיות שיותר קל לפנות למי שאנחנו מכירים, אך בסופו של דבר יש נושאים שמגיעה תביעה ואנחנו נדרשים לטפל בסוגיות שאנחנו לא מטפלים בהם ביומיומום. אז במקום שנרים טלפון לפרקליט מחוז יהיה גורם שנוכל לפנות למישהו אחד. 

אורי: נראה לי שפרקליט יידרש להתייעץ עם גורם בכיר במשרד, עם היועץ המשפטי, כאשר יש סוגיה דחופה, היא בעייתית מאוד. לכן אני חושב שזה יוכל להקל מאוד. ברור שזה מייאש גם מהצד השני.

שירי: זה במשרדים גורם שיהיה אחראי כסדרן. 

ימית: ש רפרנט שמכיר את העמדות ולא צריך להסביר לו את התורה מבראשית. לנו במשרד יש נציגי מפתח בכל מקום - אולי זה מקצר את יחסי העבודה. 

נטע: אצלנו יש אחראית על ניתוב תיקים והכל עובר דרך המזכירות או להתייעץ למי להעביר את התיק. יש לנו מערכת שמקצה את הטיפול לפרקליט. 

אורי: רק אתמול הגיע המזכירות והביא לנו קדם תביעה. זה נשמע מגוחך אבל אם זה הולך להיות מוגש כעתירה אז זה היה בהמשך אצלי. אם זה יהיה תביעה אזרחית אז זה יהיה מישהו אחר. לכן אני חושב ש POC יכול להיות טוב. לא כל אחד יודע מי הרפרנט של תחום כזה במשרד ופרקליט שמטפל בתיק זה הרבה עבודה.  

ברק: אצלנו יש הרבה עתירות שמוגשות לבג"ץ ויש מי שחושב שהנהלת בתי המשפט הוא גורם רלוונטי, ופרקליטים מוצאים את עצמם מחפשים שעות מי הגורם בהנהלת בתי המשפט שיטפל במקום להרים טלפון ל- POC שיסביר לו שאין צורך במעורבות של המשרד בתיק ספציפי שכזה. 

עמית: חייבים ליצור לזה מסגרת של תיעוד. אם אנחנו מסתמכים על הקשר הזה במיוחד בעניינים דחופים חייב להיות קשר של תיעוד. 

ברק: עלתה טענה בדיון הקודם, לגבי המורכבות בעירוב מחלקת ייעוץ וחקיקה.

נטע: לא חייבים להתייעץ. אם יש מספיק מידע אז לא צריך. אם רוצים להתייעץ אז קיימת אפשרות כזאת לדבר עם הרפרנט הרלוונטי שזה תחום עיסוקו. 

ימית: אני חושבת שצריך להבהיר שההתייעצות לא תיהפך לנוהג שהוא חובה.

נטע: אני לא חושבת שיש צורך להעביר כל מערכת יחסים לפורמלית. כל יחידה בנויה בצורה שונה ויש קושי טכני מעשי להגיע לגורם הנכון. אני לא בטוחה שלומר שברירת המחדל של יועץ משפטי היא בעייתית. 
 
ברק: אם היועץ המשפטי למשרד הוא נגיש ויש לו את הקשרים הנדרשים בפרקליטות. אך אם הדבר הזה לא עובד אצלי ואם אני מתחושה שמחפש פרקליטת מחוז אז לפעמים אין נגישות וזמינות לעניינים דחופים.

אורי: לא לכל משרד יש מחוזות. אני לא חושב שהפתרון הנכון זה ליצור כברירת מחדל ישר להרים טלפון לפרקליטת מחוז או ליועץ המשפטי של המשרד. אני בא מהעולם מהמנהלי. כאשר מגיעה עתירה דחופה ואני לא נמצא במשרד והתורן זה פרקליט בוותק של חצי שנה, הוא נמצא בחוסר ודאות מוחלט. 

נטע: מהניסיון שלי אתה מחפש פתרון קונקרטי. 

עמית: בעניינים דחופים שמגישים הליך מהיר מאוד ואנחנו צריכים להגיב תוך שעות או דקות. בטח במשרדים כמו רשות האוכ' שיש המון תתי נושאים איש קשר שיוכל לעזור לנו. 

אורי: מציע שבכל פרקליטות מחוז תהיה כתובת מייל. לפעמים המזכירויות מפיצות את הכתובת למקומות לא נכונים. 

נטע: מסכימה שיכול להיות שיהיה כתובת מייל ספציפית להמצאת תביעות.

נטע: אני חושבת שזה לא יוכיח את עצמו. 

עמית: צריך לתעד את זה - שלא יהיו החלטות סותרות. 

אורי: בסוף שהתיק מחולק למישהו אז רשום למי זה מטו.

משרד התקשורת: שכל משרד יבחר האם נדרש POC. החוויה שלי טובה ויש שיתוף פעולה מלא עם הפרקליטות.

אורי: אצלנו יש מערכת מחשב שהמזכירות צריכה תוך 10 ימים מי מלווה את התיק, אז זה הפך להיות רפרנט ברירת מחדל. פרקליט יכול לקבל עתירה בדיור ציבורי שמנהלת התחום היא המלווה רק כי המזכירות מילאה כברירת מחדל את הרפרנט. זה בא מקושי מהותי שהם לא מצליחים להבין מי הרפרנט.

ברק: יוצא שאנחנו מנצלים את הקשרים האישיים.

משרד התקשורת: כשאני התקשרתי למזכירות המחלקה בפרקליטות אמרו לי שהתיק ינותב. ואז מעדכנים אותי שהתיק נותב והכל בסדר.

האם נכון לקבוע באופן מחייב כי במצב כזה הפרקליטות היא שתטפל כגורם מתכלל או שיש אפשרויות אחרות?

2.      כיצד ניתן לשפר את המתווה כדי להבטיח את ישימותו ואת המענה המיטבי למטרותיו?

3. בהנחיית היועמ"ש 6.1000 נקבע מנגנון אישור פשרה שהושגה במסגרת קדם תביעה השונה מהמנגנון המקובל בפשרה המושגת בהליך המתנהל בערכאות. מה, אם בכלל, כדאי לשפר במנגנון הנחיית היועמ"ש, כדי להבטיח ישימות המתווה?

- פרקליטות- אם יש מחלקות מי המשרד המוביל בתביעה- ניתן להביא את זה להנחיית היועמ"ש הרלוונטי. 

- פרקליטות- אם הפרקליטות מעבירה את הטיפול למשרדים- צריך לידע את הפונה כי הפנייה הועברה לטיפול הלשכה המשפטית של המשרדים. 

- משרדים- יש משרדים שלא מוכנים שהפרקליטות תטפל בקדמי משפט ומבקשים מהפרקליטות להעביר את קדמי התביעה לטיפול בתביעה. 

- משרדים- משיבים לפונה כי הם לא המשרד הרלוונטי והם מפנים את המשרד הרלוונטי (בדרך כלל ללא תיאום עם המשרד אליו הועברה הפנייה לדעתם- לאחר מכן הם מניחים שהם "יקבלו טלפון" מהמשרד אליו הועברה קדם התביעה). 

- פרקליטות- סעיף 7 למתווה- להבהיר כי צריך לקבל את האישור של פרקליט המחוז/מנהל כדי שיועמ"ש יעביר את קדם התביעה לטיפול הפרקליטות. 

- אולי יש סוגי תביעות בהן יש לקבוע באופן קטגורי כי הפרקליטות תטפל בהן- למשל תובענה ייצוגית. 

- משרדים- להוסיף לוחות זמנים להעברת הפנייה לפרקליטות ולתשובה. 

- משרדים- לוחות זמנים למתן מענה בין הפרקליטות למשרדים. הפרקליטות עמוסה ולא עונה מהר.  

פרקליטות- מסיט משאבים בין טיפול בתביעות של תובעים ששילמו אגרה לקחו ייצוג לבין פונים פוטנצאליים שטרם הוציאו משאבים והמשרד/פרקליטות צריך להוציא משאבים לטיפול בפנייה. 
 
הערות כלליות: אין הנחיה מקבילה במשפט המנהלי, רוב המשתתפים לא הכירו את ההנחיית היועמ"ש. 

הבדל בין "פרקליטות" לבין המשרדים"- ראיית הפרקליטות דרך עיני בית המשפט ודחיפה לפשרות בעוד שלמשרדים יש ראייה יותר רחבה של ההשפעה. 

ה"אי טיפול" במשרדים נובע בדרך כלל כי הפנייה מגיעה לגורמים המקצועיים והם אלה שלא עונים. 

קטגוריה חדשה- תביעות פרטניות כמקדימות לתביעות ייצוגיות. 

השיח צריך להיות משולש- יועמ"ש- יעח"ק- פרקליטות. 

המקרים בהם המשרדים צריכים את הפרקליטות 


קבוצה שנייה:
-       משרדים- קיים קושי כאשר עמדת המשרד ביחס לקדם התביעה אינה תואמת את עמדת המשרד האחר

-       משרדים- לפעמים אנחנו מזהים אירוע ואנחנו מעדיפים להתחיל לטפל באירוע עוד לפני קדם התביעה. 

-       משרדים- הנחת העבודה היא שהיום האזרח פונה למספר גורמים- פרקליטות, משרד, מבקר המדינה וכו'- צריך גם לסיטואציה הזו להתייחס ולהכין מכתב פנייה גנרי של מי מטפל. 

-       משרדים- סכנה הנוהל פותח מעין מנגנון חדש למתן מענה לפניות הציבור. אולי היה צריך להיות מעין גוף שפונים אליו והוא מנתב את הפנייה 

-       להוסיף הנחייה למשרדים שלא מוציאים מכתב תשובה לפני שמדברים עם כל המשרדים הרלוונטיים-. 

-       כדאי למסד את חובת הייעוץ הרלוונטי בדבר מי המשרד הנכון שמטפל ואם אין הסכמה גורם אחר יקבע. 

-       הסכנה של העומס על הפרקליטות בטיפול בקדמי משפט. 

-       כאשר יש טיוטת תביעה המצורפת לפנייה- מקרה שצריך לבחון לערב את הפרקליטות. אולי כאשר המכתב נשלח מטעם עוה"ד מהווה אינדקציה להגשת תביעה בזמן קצר יותר. 

יש קושי בשימוש בהנחיות התכ"מ. נראה כי כל משרד מתפשר לפי ועדת הפשרות שלו. 

הנחת העבודה היא שאם יש תביעה המשרדים והפרקליטות מתנהלים יחדיו ואז פונים ביחד לקבת אישור לפשרה. 

במקרים של קדם תביעה צריך לערב גורם של משרד המשפטים בכדי לסגור את קדם התביעה על פי הנחיית היועמ"ש. 

האם נכון לקבוע באופן מחייב כי במצב כזה הפרקליטות היא שתטפל כגורם מתכלל או שיש אפשרויות אחרות?

2.      כיצד ניתן לשפר את המתווה כדי להבטיח את ישימותו ואת המענה המיטבי למטרותיו?

3. בהנחיית היועמ"ש 6.1000 נקבע מנגנון אישור פשרה שהושגה במסגרת קדם תביעה השונה מהמנגנון המקובל בפשרה המושגת בהליך המתנהל בערכאות. מה, אם בכלל, כדאי לשפר במנגנון הנחיית היועמ"ש, כדי להבטיח ישימות המתווה?

להשלים...
סבב מס' 1
שרית (פרקליטות) – היה לנו תיק של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות כאשר קיימנו דיון עם הנציבות, התובע ומשרד התחבורה במטרה למנוע הגשת תביעה, ובמיוחד כשמדובר במקרה מוצדק. במבחן התוצאה התחושה הייתה כי הסכומים היו פחות ממה שביהמ"ש היה קובע, הפונה יצא עם תחושה ששמעו אותו, וגם השירות שקיבל תרם לאימון הציבור שאנחנו כגורמים ציבוריים אמונים עליו. כאשר אדם פונה ללא שעונים לו, זה גורם לתחושת מרמור וטעינות, וטיפול מיטבי בשלב של טרום תביעה יכול לחסוך לכל הצדדים זמן ומשאבים, אולם צריך להיזהר עם שרטוט הגבולות בין המשרדים לבין הפרקליטות. 

ערן  (יועצים משפטיים) –  טיפול מיטבי בטרום תביעה, מאפשר את ההכרה ואת השיח, כאשר המשרדים הם מאוד קשוחים, ונקודת המבט האובייקטיבית של הפרקליטות מסייעת לפתרון הסכסוך. 

עודד (יועצים משפטיים) – הבדיקה לטרום התביעות נעשית בלשכה המשפטית של ולא מועברת ישירות לפרקליטות, והמענה ניתן על ידי היועצים המשפטיים, במקרים מוצדקים אנחנו מנהלים פשרה באופן עצמאי. הצורך בעזרת הפרקליטות עולה כאשר מדובר בכמה משרדים ביחד, וצריך איזשהו גורם מתכלל, ולעיתים אצלנו בתביעות נזיקיות אנחנו פחות עובדים עם הפרקליטות, מאחר ומדובר בתיקים של מיקור חוץ.   

ציון (פרקליטות) – במחוז מוגשות עשרות טרום תביעות. ומשכך עלה הצורך לעשות נוהל פנימי לאופן הטיפול בטרום התביעות והכול לאור ערכים של שקיפות, אחידות ואימון ציבור. קיימנו פגישות עם הארגונים הפונים וערכנו מתווה תלוי אירוע, ובכך נוצר שיח בין הפרקליטות לבין הפונים. 

טיפול בקדמי התביעה, הוריד באופן משמעותי את מספר התביעות. דרך הכלי הזה אנחנו גם חוסכים מלא משאבים, דבר המגביר את האפקטיביות. אז בעצם חשוב לעשות מיון של טרום התביעה ואז לתת מענה בתיאום עם המשרד, לפעמים יש גם חשיבות למימד הזמן במיוחד כאשר המשרד לא משתף פעולה.     

איה  (יועצים משפטיים)– כשיש קדמי תביעה שמעוררים שאלות רוחביות ואסטרטגיות, יהיה צורך לערוך דיון עם המשרד הרלוונטי על אופן הטיפול, ואז חשוב ליצור ישיבות אסטרטגיה מתואמות עם השחקנים החוזרים ולנסות למצוא את הפתרונות יחד עם המשרד. הנוהל המוצג, והתיאור של ציון ביחס לעבודה בפועל ממש שונים, מדובר בעולמות שונים. 

עמיחי (יועצים משפטיים) – בהקשר של הנוהל, העניין מאוד דיכוטומי, קיים שוני בין התחומים, (למשל מנהלי ונזיקין) לפעמים יש מקרים שאנחנו יודעים שזה יגיע לביהמ"ש אז אנחנו מתייעצים יחד עם הפרקליטות ולא מפילים את האחריות עליהם.

איה (יועצים משפטיים) – צריך את השיח בין המשרד לבין הפרקליטות כך שיש מקרים שאני צריך "כתף תומכת" מהפרקליטות, ורק במקרים נדירים להעביר לפרקליטות, כאשר מדובר בתיק יותר מורכב. 

מיכל (פרקליטות) – ברגע שמתקבל קדם תביעה, תמיד יש התלבטות אם להעביר למשרד או לא.  שהם יהיו בטיפול של המשרד עם אפשרות להתייעצות עם הפרקליטות, ורק במקרים נדירים יועבר לטיפול הפרקליטות. 

ציון (פרקליטות) - כל תיק שמגיע, פותחים תיק, גם אם מדובר בטרום תביעה, ואז אנחנו מעבירים למשרד, וזה תלוי ברמת המכתב של הטרום תביעה, אנחנו בוחנים את התיק ואז מחליטים אם להעביר למשרד או לטפל בו. העיקרון שמנחה הוא הטיפול המיטבי של התיק.  אנחנו בעצם עושים אפיון של הטרום התביעה, וככל שיש צורך בטיפול המשרד אנחנו מעבירים. 

תהל (ייעוץ משפטי) - השאלה – אם זה נתון לשיקול הדעת של אותו פרקליט מחוז או שצריך לשרטט את הגבולות ולדייק את הכללים. אני כן רואה יתרון בחיזוק היכולות המשפטיות של הייעוץ המשפטי, ומשכך עדיף לשלוח את הטרום תביעה למשרד. 

ציון (פרקליטות)  – לפעמים זה מגיע לשני הצדדים, אולם אנחנו צריכים להכריע איפה זה המקום המיטבי לטיפול. 

תהל (ייעוץ משפטי) - ס' 7.8 למסמך מטרתו היא לדייק את ההחלטות איפה להעביר את הטיפול בטרום תביעה. 

איה (ייעוץ משפטי) – דוגמא, עו"ד שפנה אליי בקשר לכונניות של עובדים ואז הבנתי שמדובר כאן בנושא עם השלכות רוחב ומשכך עירבתי את הממונה על השכר. עוד שאלה שתעלה היא ביחס לתיקי רוחב, אנחנו לפעמים לא יודעים לזהות אם מדובר בתיקי רוחב, ולא בטוחה שפרקליטות המחוז תצליח לזהות את התיקים עם השלכות הרוחב. חשוב שיש לערב את המשרדים גם בהקשר זה. וככל שיש צורך בהתערבות פרקליטות המדינה. 

 

ציון (פרקליטות) – אולי ניתן לקיים פורום בין הפרקליטים לבין היועצים המשפטיים. 

 

עמיחי (יעוץ משפטי) – ההנחיה היא דכוטומית – פשוט צריך להכווין לנוהל פשרות. אולי צריך להתייעץ ולערב את הפרקליטות. 

עודד (ייעוץ משפטי) – אם לא עירבתי את הפרקליט אז אני פועל לפי נוהל הפשרות 

ציון (פרקליטות) – כאשר מדובר בקדם תביעה, חשוב כי נערב את הפרקליט במקרים שבהם אנחנו רואים כי מדובר בתיק שיגיע בסופו של יום לטיפול של פרקליט. האינטרס בין הפרקליטות לבין משרדי הממשלה הוא אינטרס אחר, אין ספק כי המומחיות בידע היא של המשרד הרלוונטי אולם המומחיות מבחינת ביהמ"ש וההופעה היא זו של הפרקליטות

עמיחי (יעוץ משפטי) – לדעתי חשוב לחזק את המשרד, ככל שמקבלים את האישור של הפרקליט.

ערן (יועץ משפטי)  – לדעתי צריך לעשות אבחנה של התיק, וצריך לאבחן בין תביעות אזרחיות להליכים מנהליים, מאחר ובהליכים מנהליים צריך לערב וליידע את הפרקליטות, צריך ליידע את הפרקליטות כמה שיותר מוקדם.  

דיברנו על המעורבות של הפרקליטות כדי לסייע מול משרד,
דיברנו על נקודת המבט של הפרקליטות והמשרדים, כאשר הוסכם על היועצים המשפטיים שהמשרדים יטפלו בטרום התביעה, אולם במקרים בודדים יפנו לטיפול הפרקליטות, מאחר והטיפול יכול לחזק אותם, אולם הוסכם כי תמיד תהיה האפשרות להתייעץ עם הפרקליטות.
היועצים המשפטיים הסכימו כי רק במקרים נדירים תועבר טרום התביעה לטיפול הפרקליטות. 


סבב מס' 2
מתי יש צורך בהעברת הטיפול בתיק לפרקליטות– 

יועד (יועצים משפטיים)– ס' 4 בהנחיה מתייחס לכך שהפרקליטות מתורגלת בתכלול עמדות של מספר משרדים, אז ברגע שזה מערב טיפול של מספר משרדים, צריך לערב את הפרקליטות, במיוחד כאשר למשל מדובר בתביעה בתחום מומחיות ספציפי כמו למשל מוגבלויות. לדעתו כל טרום תביעה צריך להעביר גם לפרקליטות, מאחר ובסופו של יום הפרקליטות תטפל בכתב התביעה. 

יעל (יועצים משפטיים) – חולקת על דעתו של יועד, בחלק של ההשגות ברשות המסים מדובר בליווי משפטי בנוי וצמוד בתוך רשות המסים, משהו בתוך תהליך העבודה הפנימי שלהם ומשכך אין צורך להעביר את זה לפרקליטות. בעצם העבודה היא פנים משרדית.   

רחל – (פרקליטות) בסעיף 5 להנחיה, בטיפולי בתחום הנזיקין, אנחנו צופים מה התיקים שיגיעו לתביעות, ומשכך יהיה צורך לערב את הפרקליטות, כך שהמשרד ייתן את המענה לאחר התייעצות עם הפרקליטות.     

גליה (יועצת משפטית) – קיים צורך לעשות אבחנה בין הפניות שצריך לתת חוות דעת משפטית, ובעיקר פניות שדורשות הפניה לחוזרי מנכ"ל, הוראות חוק והפניה למקורות נורמטיביים וכו'. וצריך לקחת בחשבון כי לפעמים הפרקליטות מעדיפה לא לתת מענה נרחב שיכול לפגוע בטיפול בתיק בהמשך, במיוחד כאשר מדובר במשהו רוחבי. יש מקרים שאנחנו נותנים תשובה מאוד כללית על מנת לשמור על טווח שיקול הדעת. 

השאלה אם צריך לתת לפונה מענה מפורט וחוות דעת משפטית מאוד רחבה, דבר שעלול לייצר עומס על הלשכה המשפטית דבר שהיא לא תוכל לעמוד בו. אז בעד העברת טרום התביעה לפרקליטות. 

רות – ס' 4 להנחיה  – מתחברת לדבריו של יועד, מתייחסת לסיטואציה שיש פניה למספר משרדי ממשלה. יש משרדים שקשה מאוד לקבל מהם עמדה, ולפעמים יש קושי בקבלת מענה בין המשרדים לבין עצמם דבר שמעקב את יצירת המוצר הסופי. צריך לבחון סעיף זה בחשדנות רבה, כאשר זה לא תמיד נכון לתכלל עמדות משותפות של מספר משרדים, והגורם שאמור לעשות כן זאת הפרקליטות, ובמיוחד שיש למשרדים עמדות נוגדות. 

 

אנטוניוס - (יועצים משפטי) שתי הערות לנוהל, כאשר משרד משפטים רוצה להגיש תביעה הוא בא ומתייעץ עם הפרקליטות, אפילו בשלב של ההתראה על נקיטת הליכים, אז עדיף שיהיה שת"פ גם בשלב של מתן מענה לטרום התביעה. הצעה היא לעשות פיילוט של שנה או שנה וחצי, ולבדוק סטטיסטית עד כמה שזה עזר בהפחתת כמות התביעות. 

גליה (יועצים משפטיים) - לעמדתי לא צריך להוסיף רובד נוסף על המשרדים, מספיק מענה כללי, כאמור מבלי לכבול את  שיקול הדעת בהמשך. 

סריה (יועצים משפטיים) – תלוי בסוגיה, אם מדובר בסוגיה עם השלכות רוחב אז כן ראוי ונכון להעביר את זה לטיפול הפרקליטות, אבל בהמון מקרים כאשר מדובר בסוגיות שאינן בתחום המומחיות של המשרד אז יש צורך להתייעץ עם הפרקליטות בשלב טרום התביעה, במקום להעביר את התיק, שדבר כזה עשוי לחסוך תביעה לשני הצדדים. חסר המבנה של כתובת מדויקת שאפשר לפנות אליה על מנת לקבל מענה. 

אופיר (פרקליטות) – חשוב שיהיה נוהל כזה מאחר ואין אחידות, חשוב לדעת מתי פונים ולמי. ס' 5 בנוהל, לגבי דחיית פניה חשוב שהיעומ"ש ינסח את התשובה אולם חשוב שיתאמו את התשובה לפני עם הפרקליטות. אנחנו לא חושבים שצריך להעביר בכל מצב, אלא במקרים של שאלות עקרוניות, ופניה לכמה משרדים בתיקים מורכבים יותר, ולא צריך לערב את הפרקליטות בכל מקרה הגם שמדובר בשני משרדים, שהמשרדים יידברו ביניהם. 

רחל (פרקליטות) – היום היועצים המשפטיים פונים על בסיס היכרות אישית ולא על בסיס נוהל מסודר אשר מדייק את הגבולות. 

דודי (פרקליטות) – כאשר מדובר במספר משרדים אשר יושבים באותו בניין, האם ניתן לעשות הליך סדור של התייעצות כאשר מזהים את הקשר. כאשר מדובר בתיקים אסטרטגיים, אולי כדאי לייצר רפורמה אחת דיגיטלית שיכולה לסייע בהתייעצות בין המשרדים, ולאפשר העברת מידע בין המשרדים. אנחנו יכולים לייצר פלטפורמה להעברת מידע והתייעצות משותפת. 

רוני – רשות החדשנות (יועצים משפטיים) – אין לנו הרבה ממשקים עם הפרקליטות, אולם אני צופה בנושא של מקרים שהם לא ברורים אז עדיף להעביר לעורך הדין המטפל, ובמקרה שלכם לפרקליטות. התייעצות מקצועית במקרה שהידע חסר אצלנו. 

רועי (יועצים משפטיים) – ההערות שלי על הנוהל, שיש מצבים שהם לא דיכוטומיים צריך לערב יועץ משפטי ויעוץ וחקיקה למשל, קיימים מקרים שצריך להציף את הפניות לדרגים יותר מנהלתיים, ולהתייחס להיבטי הרוחב, חסר בנוהל המעורבות של ייעוץ וחקיקה כגורם מסייע.          

3. (נק' קטנה נוספת לדיון – האם יש צורך בתוספות לטופס? ככל שיש, מהן?)

שוש, בגצים - בעד לקיים ישיבות התנעה כמעט בכל התיקים. מבחינתנו עדיף שהישיבות יתקיימו לאחר קבלת העמדה, ויש חשיבות גדולה לקיומן. זאת למעט תיקים שהעמדה בהם מאוד ברורה עד כדי ייתור הצורך בישיבה. ללא ישיבה מחמיצים את קיום הדיאלוג בין הצדדים.

מיכל גולדברג, מ. בריאות - בעולם אידיאלי ברור שכדאי לקיים ככל האפשר ישיבות התנעה. לאור המשאבים המוגבלים ייתכן שניתן להסתפק בחלק מהתיקים בשיחה קצרה בין הפרקליט המטפל ליועמ"ש הרלוונטי מהמשרד הממשלתי. יצוין שכמשרד ממשלתי פחות מעניינות אותנו עתירות מנהליות ספציפיות ויותר מעניין העתירות המוגשות לבג"ץ העוסקות בעניינים רוחביים.
ככל שלאחר שיחה קצרה יעלה צורך בקיום פגישה מעמיקה יותר - לקבוע בהתאם.

דני חורין, משרד התרבות והספורט - ישיבות התנעה הן חיוניות. למרות שזה מצריך זמן, זה עשוי למקד ולייעל את הטיפול בתיק. כדאי לקבוע כברירת מחדל שיש לקיים "שיחת" התנעה, ובמקרים שאין צורך לא לקיים.

שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי - בעידן הזום קיום פגישות קל ויעיל יותר. לטעמי בשלב הראשון כדאי שהפגישה תהיה שיח בין משפטנים בלבד (ללא הגורם המקצועי הרלוונטי מהמשרד), ורק בהמשך מעורבות הגורם המקצועי.

ערן, שב"ס - חשובה מעורבות הגורם המקצועי בשיחות ההתנעה.

אייל בן ישעיה, רשות שוק ההון - בפרקליטות מדובר בשחקנים חוזרים המטפלים בתיקים מאותו הסוג. כשקיימת שפה משותפת והדברים יחסית ברורים, אזי אין צורך בקיום ישיבות התנעה. לפיכך ישיבות כאלה נדרשות לדעתי יותר בתיקים מסוג 'חדש' שטרם טופל. לאחר קיום שיחה ראשונית בין המשפטנים, ניתן יהיה להחליט אם נדרשת גם ישיבה מעמיקה עם הגורם המקצועי.

תמר ולדמן, משרד ה ? - במיוחד כשמדובר בפרקליטים חדשים, חשובה לנו שיחה ראשונית להיכרות עם המטריה המשפטית בה אנו עוסקים, ובמידת הצורך צירוף גורמים נוספים לצורך טיוב הטיפול בתיק.

כוכבית - יש חובה הדדית לעדכון בתוך 3 ימים של הצדדים: מי מטפל מטעם הפרקליטות ומי המטפל מטעם המשרד הממשלתי.

שוש, בגצים - צריך לזכור ששיחה טלפונית מצמצמת בדרך כלל את עומק הבירור. פגישה בזום שבה מעורבים גם גורמי המקצוע - מובילה לבירור מעמיק יותר ולכן מועילה יותר.
לדעתי ישיבות כאלה נדרשות ביתר חשיבות בתיקים שהסוגיה העולה טרם נדונה בעבר.

קובי חמו, פרקליטות - בתיקים שחוזרים על עצמם אין טעם בקיום ישיבה כזאת.

אריאל צבי - לא נראה לי נכון ששיקול הדעת הבלעדי בשאלה אם לקיים ישיבה כזו או לא יינתן לפרקליט.

שוש, בגצים - לכן ברירת המחדל צריכה להיות שמתקיימת ישיבה כזו בזום, למעט תיקים שנדונו רבות בעבר.

מיכל גולדברג, מ.הבריאות - לא נכון לערב את גורם המקצוע בשיחת ההתנעה. זה יסרבל ויכביד כך שהמשמעות תהיה שישיבות כאלה לא יצאו לפועל.

אייל בן ישעיה, רשות שוק ההון - חשוב להבין מה המטרה של השיחה הזאת מבחינת הפרקליט. הנתונים העובדתיים נמצאים הרי אצל גורם המקצוע. לגבי הטענות המשפטיות הרי זה מתגבש במעורבות עם הפרקליט.

אריאל צבי - אולי כדאי שיהיה טופס מובנה שיוביל את הדיאלוג הזה. טופס שיאלץ את הפרקליטים לפתוח וללמוד את התיק בהתחלה כדי להבין מה השאלות שעולות בשלב הראשוני, וזה יוכל לייעל את הפגישה. המטרה היא לגרום לשני הצדדים להגיע מוכנים.

כוכבית - אולי להבנות את המהלך מול המזכירות כך שתיקבע ישיבת התנעה מראש בכל תיק ותיק.

שוש, בגצים - כשאנחנו שולחים עתירה אנחנו כותבים בכמה מילים מה מהות העתירה ומה מבוקש בה. זה מסייע לקוראים העמוסים להתמקד ולהבין למי לנתב. עם זאת, זה לא תחליף להתנעה אלא הצעת ייעול לתחילת העבודה.

אריאל צבי ומיכל גולדברג - זה עוזר מאוד, ממקד ומסייע להבין איזה משאבים כדאי להקצות ואיזה גורמים רלוונטי לערב. התמצית העניינית שבגצים שולחים חוסכת לנו המון זמן ומסייעת להעביר לגורמי המקצוע הרלוונטיים. אם ניתן לאמץ את הנוהג הזה גם בפרקליטויות המחוז זה יהיה מצוין.

כוכבית - במחוזות זה לא מעשי בשל עומס עבודה וריבוי התיקים הקיצוני.

אייל בן ישעיה, רשות שוק ההון - ניתן לייעל את התהליך באמצעות סיווג תיקים לכאלה שעניינם נדון פעמים רבות בעבר, לעומת תיקים שעולים בהם עניינים חשובים.

שוש, בגצים - הצעת ייעול: לא לכתוב "תוך 24 ימים" אלא עד איזה תאריך ספציפי.

מיכל גולדברג, מ.הבריאות - ישיבת ההתנעה צריכה להיקבע מספיק זמן לפני המועד שבו יש להעביר את העמדה, כדי שניתן יהיה לטייב את הטיפול בהעברת העמדה בפרק הזמן שבין לבין.

הילה, רמ"י - בישיבת ההתנעה אנו נזהה מיד כיועצים משפטיים מתי ובאיזה היקף יש לגייס את הגורמים המקצועיים.

ערן, שב"ס - אפשר להוסיף לפורמט של ישיבת ההתנעה שבטרם קיומה נדרש לחשוב אם צריך את מעורבות הגורמים המקצועיים.

הילה, רמ"י - לידיעתכם, ביקשנו שבפורום מנכ"לים יבהירו שחובה להקצות זמן ביומנם של הגורמים המקצועיים לצורך ליווי ההליכים המשפטיים, לאור דרישות התקנות החדשות.

מיכל גולדברג, מ. הבריאות - בעניין אחר: בתיקים המתאימים, חשוב מאוד בעיניי שתתקיים ישיבת הפקת לקחים מסודרת. מתאים מאוד שהפרקליטות תיקח על עצמה ליזום הליך הפקת לקחים כזה, אולי ללוות אותו וכד'.

תמר ולדמן - האם אפשר להחיל את ההליך שאנו דנים בו כאן גם על תיקים בהם נדרשת עמדת רגולטור?

אריאל צבי, רמ"י - מה מקומם של ייעוץ וחקיקה אם נחיל את ההליך הזה על תיקים של עמדת רגולטור?

כוכבית - שיחת ההתנעה במקרים כאלה תהיה משולשת: פרקליטות, ייעוץ וחקיקה, והייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי.

קובי חמו, פרקליטות - יצוין שבעתירה מנהלית המועדים הקבועים באמנה אינם רלוונטיים.

שוש, בגצים - לא מדויק. ההבדל יהיה המועדים הקבועים: לא רלוונטי מה כתוב באמנה, אלא השיחות והפגישות ייקבעו בהתאם למועדים הקבועים בעתירה.

כוכבית - האמנה צריכה להנחיל את הרוח הרצויה גם לעתירות מנהליות, בשינוי המועדים המחויבים.
 
דיון בסיבוב שני - 12:30

נוכחים: אבי סלונים, רשות המים; נעמי זמרת, פרקליטות; שושנה שטראוס, רשות האוכלוסין וההגירה; ברוריה, משרד התקשורת; רוני גנוד, משרד האוצר; טל אברמוביץ', פרקליטות; ישי אילן, משרד הרווחה; דניאל סלומון, רשות האוכלוסין וההגירה; ידידה אורן, משרד הביטחון;

ישי, רווחה - ישיבת התנעה רצויה מאוד במרבית התיקים. עם זאת, יש קושי גדול בתקשורת. כשאני נדרש לסוגיה ורוצה להתייעץ עם הפרקליטות, אני נתקל בקשיים בתקשורת מבחינת זמינות, עומס וכד' מצד שני הצדדים. אם ניתן היה לייצר שיח עם הפרקליט המטפל בשלב מוקדם של התיק - זה רצוי ומבורך.

שושנה, רשות האוכלוסין - בעבר היינו עושים ישיבות על התיקים וזה סייע לטיפול להיות יותר מעמיק ומהותי. היום, ללא ישיבות, הטיפול פחות מעמיק.

אבי, רשות המים - מה קורה כשיש כמה משרדים נתבעים?

הילה וכוכבית - אז רצוי שישיבת ההתנעה תהיה בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. מטרת הישיבה תהיה לזהות את הבעיות שעלולות להתעורר בתיק, לזהות תיקים דומים והשלכות רוחב שעשויות להיות לתיק.

 אבי, רשות המים - צריך לקחת בחשבון את ההבדלים בסדר הגודל בין המשרדים. אצלנו יש כחמישים תיקים בשנה, אך למשל למשרד הביטחון יש אלפי תיקים בשנה. האם ריאלי לקיים ישיבות התנעה כשהיקף התיקים הוא כה רחב?

דידי, משרד הביטחון - אצלי מטופלות אלפי תביעות נזיקיות בשנה של משרד הביטחון. קיים קושי רב להגיע לגורמים המקצועיים הרלוונטיים בכל תיק כדי לברר את הפן העובדתי. החלק המשפטי בדרך כלל קל יותר כיוון שחוזר על עצמו. כשקיבלנו לראשונה את האמנה גזרנו לוחות זמנים לגורמים אצלנו ואנו עובדים על פיהם.  מבחינתנו אין צורך לקיים ישיבות התנעה בכל תיק, אלא רק בתיקים אסטרטגיים. דוגמא לתיק כזה היא תיק נחל צפית שבו הייתה חשיבות גדולה לקיום ישיבת התנעה כבר בשלב מוקדם של הטיפול בתיק.

דניאל סלומון, רשות האוכלוסין - ישיבת התנעה נדרשת כשמדובר בתיקים שאינם 'קלאסיים' ודורשים חשיבה מיוחדת. לא צריך בתיקים שחוזרים על עצמם.

ישי, רווחה - שיקול הדעת צריך להיות נתון לשני הצדדים. אם אחד הצדדים סבור שצריך לקיים ישיבה לפני שמגיעים לשלב העברת העמדה - יציף את הדברים ותתקיים ישיבה.

הילה, רמ"י - צריך להפריד בין שני דברים: עדכון רפרנטורה הוא דבר אחד, וישיבת התנעה היא עניין שאינו טכני אלא מהותי.

דידי, ביטחון - במסת התיקים הקיימת זה לא נשמע דבר אפשרי. ישיבות התנעה יידרשו רק בתיקים שעולות בהן שאלות משפטיות או עובדתיות כבדות משקל שלא עלו בתיקים בעבר.

נעמי, פרקליטות - נשמע שיש להותיר את שיקול הדעת לצדדים, הפרקליט המטפל והייעוץ המשפטי.

כוכבית - בעייתי להשאיר את שיקול הדעת לצדדים כי המצב היום הוא שכתבי הגנה מוגשים באיחור רב ללא הליך סדור.

אבי, רשות המים - הפרקליט צריך לפנות למשרד בפרק זמן מסוים כדי לוודא שהמשרד 'בעניינים' ומטפל. צריך להיות איתות כלשהו משני הצדדים.

שושנה, רשות האוכלוסין - ישיבה כזו יכולה להתקיים רק אחרי ששני הצדדים קראו את התיק ויודעים במה מדובר, אחרת היא תהיה טכנית בלבד ולא תועיל. חשוב להבהיר גם שישיבה כזאת לא תחליף העברת עמדה מסודרת כתובה (כי רושם כזה עלול להיווצר אצל הגורמים במשרדים).

טל, פרקליטות: שיחת התנעה כזו יכולה להועיל לצדדים להבין שמדובר בתיק שצריך לסיים אותו בשלב מוקדם, עוד בטרם הגשת כתב הגנה.

מי צריך להשתתף בשיחת ההתנעה?

הדעה הרווחת: גם הגורם המקצועי צריך להשתתף בשיחת ההתנעה.

דידי, ביטחון: בתיקים מסוימים גם החשב צריך להשתתף. אצלנו ספציפית יושבים נציגי חשב ביחידה ואנו מוסמכי חתימה בעניין זה. בנחל צפית למשל, תיק רגיש עם משמעויות רבות, ישב חשב המשרד בעצמו. צריך לבדוק ולהחליט אד הוק בכל תיק.

אבי, רשות המים - אצלנו למשל חשב לא רלוונטי כמעט באף תיק. לכן יש לבחון כל תיק בנפרד.

נעמי, פרקליטות - בתיקים מורכבים יש חשיבות לקיום ישיבות כאלה. היוזמה לכך צריכה להיות דו כיוונית - הן מצד הייעוץ המשפטי והן מצד הפרקליטות. 
כשמעורבים כמה משרדים - חייבים ישיבת התנעה.
אם בכתב התביעה עולה שיש הליכים נוספים הקשורים לסוגיה - אזי יש לקיים ישיבה לכיסוי הנושאים הללו.

ישי, רווחה - יש תיקים בהם חובה להציף כבר בשלב מוקדם מאוד שנדרשת ישיבת התנעה. אנחנו חייבים שיהיה ערוץ ישיר מול הפרקליטות בהקדם.

אבי, רשות המים - מציע לא לצרף את הטופס כצרופה אלא להוסיף את הטקסט בגוף המייל.

נעמי, פרקליטות - הייתי מנסחת אחרת את סעיף 4 לטופס הפונה לייעוץ המשפטי במשרד. שיהיה ברור שיש להעביר גם את המסמכים הקשורים ישירות לתיק, וגם מסמכים הקשורים לתיק לצורך הבנת התמונה במלואה (ואינם ניתנים לגילוי במסגרת גילוי המסמכים).

כוכבית - רעיונות נוספים להטמעת האמנה?

דידי, ביטחון - מדובר בגורם האנושי ולכן קשה לשנות את זה. השאלה מיהו הגורם שמטפל בתיק ומיהו הגורם המפקח עליו - ומה טיב עבודתם.

א. הפרקליט המטפל, היועץ המשפטי שמלווה את התיק, גורם המקצוע הבכיר הנוגע לעניין וכל גורם רלוונטי אחר או כזה שיכול לתרום לעניין.
חשוב לצרף את הגורם המקצועי כי לעיתים הם עובדים ועושים טעויות חוזרות (לדוגמה בדיני עבודה) ודווקא בשל ההשתתפות בישיבת ההתנעה והשיח באותה ישיבה - "יורד להם האסימון" ונמנעים תיקים עתידיים. 
ב. אין מקום לצרף עד עובדתי לישיבת ההתנעה בתיק שעניינו סוגיות עובדתיות כי גם יש חשש להטיית העדות (הכתמת העדות או תיאום עדויות כמשובר בהשתתפות של מספר גורמים שיעידו על סוגיות עובדתיות).
ג. חשוב שמשרדים שיש להם ניסיון בתיקים מסוימים ויודעים שצריך גם גורמים ממשרדים אחרים, שירימו את הדגל ויצרפו את מי שהם סבורים שיש לצרף.
ד. נציגים מפרקליטויות אחרות (בתיקים הרלוונטיים).

3. (נק' קטנה נוספת לדיון – האם יש צורך בתוספות לטופס? ככל שיש, מהן?)
להוסיף: 
א. האם יש נגיעה לגופים ציבוריים אחרים שאינם מופיעים.
ב. שלא יופיעו פרטי קשר עם גורמי המקצוע (להשאיר את שיקול הדעת בעניין ליועץ המשפטי).
ג. בתובענות ייצוגיות - להעביר את הטופס לייעוץ וחקיקה שיבחנו מי הגורמים שרלוונטיים לנושא שיש לצרף אותם לישיבת ההתנעה.
ד. בעיית הזיהוי: מי הגורם שאמור לזהות מי לא נמצא במעגל ישיבת ההתנעה ולהמליץ על צירוף אותו גורם.