אבסלוטיזם – ידע מוחלט / השלב שבו הידע נתפס כוודאי ואובייקטיבי

מולטיפליזם – ידע מרובה / השלב שבו נתפס הידע כאוסף של דעות לא ודאיות  וסוביקטיביות

אוולואיטיביזם – ידע מוערך / השלב שבו הידע נתפס כמתפתח ולא ודאי

 

-  אם הידע נתפס כפשוט וסופי, חיפוש המידע ברשת עשוי להיות קצר ושטחי והתלמידים לא יראו צורך בחיפוש עובדות נוספו או מיזוג מידע.

-  תפיסות התלמידים לגבי הצדקת הידע באתרים היו נאיביות

-   השימוש באינטרנט יוצר תנאים לימודיים  לפיתוח ולשכלול החשיבה האפיסטמית של התלמידים.

-   נטייתם  של תלמידים בכל הגילים, להעריך את אתרי האינטרנט שבהם הם עושים שימוש היא נמוכה. וכאשר הם עושים זאת זה נעשה בצורה נאיבית ולעיתים קרובות שגויה. 

- הם אינם נוטים לבחון באופן ביקורתי את  מקורות המידע

- הם מתקשים ליישם קריטריונים של הערכה

- הם נוטים לחשוב שהתשובה לשאלה נמצאת "אי שם" באתר אחד ברשת.

- תלמידים מעריכנים היו יותר שיפוטיים לגבי עמדות האתרים והצליחו למזג מידע מאתרים שונים

- תלמידים מוחלטנים נוטים לתפוס את המידע כפשוט ואחדי ולכן אינם רגישים לריבוי נקודות מבט, מחפשים תשובה אחת.

-  פעילויות למידה חקרניות יוצרות תנאים לחשיבה מעריכנית. האינטרנט מציע תנאים מצוינים לפעילות מסוג זה בשל הנגישות הגבוהה למקורות מידע רבים.

-  כאשר משלבים מגוון של מקורות מידע אינטרנטיים יש לקחת בחשבון את ההבדלים בחשיבה האפיסטמית של תלמידים שונים. 

- צריך ללוות את ההקניה של אסטרטגיות מידעניות בדיון מעמיק במאפייניו של הידע ובדרכי הצדקה והערכה. מתוך מטרה לטפח נטיות וכלים לחשיבה מעריכנית