נסיעה ארוכה ברכבת עמוסת טלפונים סלולריים, צלילים וקולות הותירה אותי חסרת אונים ביחס לסיום המטלות הלימודיות שהיה עלי לבצע. קולות האהבות האכזבות הכישלונות וההצלחות מסביבי לא הרפו. קווי העלילות החדשים עוררו שאלות מטרידות לגבי זהות הנמענים מן הצד השני של הטלפונים הסלולריים. וכך מבלי משים, מצאתי את עצמי מאזינה לשיחות, תרה אחר משמעות הקונפליקטים הנסתרים, משלימה פערי מידע ביחס לדמויות, ויוצרת במחברתי דיאלוג חדש פרי דמיוני.

                              "כתיבת רכבות" בשלושה שלבים 

שלב ראשון | להקשיב ולאתר דיאלוג מעניין בין נוסעים או בין נוסע/ת לנמען טלפוני. לתמלל בכתב את מה שניתן להבין מהשיחה.
שלב שני | לדמיין את פערי המידע החסרים בדיאלוג, לשקר לגבי זהות הדמויות, לתאר אותן, להתייחס גם לטון ולקצב הדיבור, לאוצר המילים, להבעות הפנים, לתנועות הגוף, לקול הפנימי, למצב הנפשי ,לאירועים קודמים, לסוגי מערכות יחסים בין דמויות. חשוב להבדיל בין המשוחחים ולהעצים את הקונפליקט הגלוי והמשתמע ביניהם (רצונות סותרים, מכשולים).
שלב שלישי | לכתוב- למקם את הדיאלוג סביב סוד משמעותי של אחד המשתתפים ביחס לבן שיחו. הסוד המוסתר או החשוף עשוי לערער את עולמו או עולמם של גיבורי הדיאלוג ולהוביל אותם לקונפליקטים נוספים ולפעולה בהמשך.

כדי להנכיח את כוחה של יצירתיות, כדאי פשוט לשחק. המשחק מאפשר למידה בדרך עקיפה במציאות מדומה, המספקת מרחב לתרגול ולאימון ומבלי לשים לב לכמות העבודה הנדרשת. המעורבות והשיח על מהלכי המשחק מעמיקים את ההבנה. 
הדגש במשחק הוא באמצעים ולא במטרה: בתהליך ולא בתוצר. ההנאה הנגרמת מהחזרה על אותן סכמות מהווה גורם התורם להתבססותן וגיבושן. בתחום הרגשי תחושת היכולת מבצרת את הביטחון העצמי. המימד התחרותי, כאשר הוא במידה הנכונה, מדרבן חשיבה חופשית ויצירתית על אודות המשימה. התלמידים נוטים לחבר את החומר הנלמד עם חוקי המשחק, ולכן אינם חוששים לשאול שאלות הקשורות ללמידה.

לעתים קרובות השוויתי את השפה לתיבת כלים המכילה פטיש, איזמל, גפרורים, מסמרים, ברגים ודבק. לא במקרה הונחו כל הדברים ביחד – אך ישנם הבדלים חשובים בין הכלים השונים, משתמשים בהם במשפחה של דרכים, אם כי לא יתכן דבר שונה זה מזה מדבק ואיזמל" (ויטגנשטיין,  14-13). כל אחד מן התוצרים של התלמידים מייצר משחק לשון אחר שמוביל למשמעות שונה. המשחק הממשי בכיתה מיצר מגוון רחב של אפשרויות ומעודד את היצירתיות והדימיון.

פעילות באמצעות גלויות שביל והשיר הנהדר של אהוד בנאי "יוצא לאור", שמקבלת משמעות חדשה:

באיזה שביל הלכתם וכבר לא תצעדו לעולם?
מהו השביל החדש שנפתח בפניכם בימים אלה?
האם עמדתם בפני דרך ללא מוצא?
מה תמצאו בסוף הדרך? 

בָּאתִי לְפָנֶיךָ בְּבִכּוּרַי.

בִּפְרִי רִאשׁוֹן,

בְּרֶגַע שֶׁל לֵדָה.

וְגַרְעִינוֹ גַּרְעִין חַיַּי,

מַגָּע רִאשׁוֹן 

קָטִיף

וּכְבָר פְּרֵדָה.

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת מְרַחֲפוֹת מֵעָלַי,

אֵימַת הָאֲרוּרִים

וַחֲלוֹמוֹת.

אֲנִי קוֹרֵא עָלָיו וּמִתְפַּלֵּל עָלָיו

וּמַעֲבִיר אוֹתוֹ בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת.

זֶרַע רִאשׁוֹן, 

דִּמְעָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְלֶחֶם 

וְנִתְּנָה בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ כְּעוֹלָל.

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ

אֶל הָאָרֶץ,

אֶל אֶבְיוֹן וָדַל.

בְּתוֹךְ סְעָרָה

הַדְּלָתוֹת נִפְרְצוּ

וְנוֹשֶׁבֶת בּוֹ רוּחַ קָרָה

אֵיךְ מַחֲזִיקִים בַּיִת

בְּתוֹךְ סְעָרָה

הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה בַּמַּבּוּל

מְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה

וְיָדֶיךָ אוֹחֲזוֹת בִּי, אַל תַּרְפֶּה תַּחֲזִיק חָזָק

תְּחַמֵּם אוֹתִי בַּחֹשֶׁךְ הָאָרוּר

בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ בֵּין עוֹד רָעַם לְבָרָק

תֵּן תִּקְוָה שֶׁיֵּשׁ גַּם סוֹף טוֹב לַסִּפּוּר

אֵיךְ מַחֲזִיקִים בַּיִת 

בְּתוֹךְ סְעָרָה

בַּמֶּרְחָב הַמּוּגָן שֶׁאָהַבְתִּי

דְּבַר מָה קָרָה

אֵיךְ מַחֲזִיקִים בַּיִת

בְּתוֹךְ סְעָרָה

יֵשׁ דְּמָעוֹת שֶׁדּוֹלְפוֹת מֵהַגַּג

וּסְדָקִים בַּתִּקְרָה

וְיָדֶיךָ אוֹחֲזוֹת בִּי, אַל תַּרְפֶּה, תַּחְזִיק חָזָק

נְנַתֵּב אוֹתָהּ אֶל חוֹף שֶׁל חוֹל זָהֹב

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עֵץ זַיִת שֶׁשָּׂרַד וְלֹא נִזָּק

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מְאוֹד מְאוֹד קָרוֹב

אֵיךְ מַחֲזִיקִים בַּיִת 

בְּתוֹךְ סְעָרָה 

וְזוֹכְרִים לְהַבִּיט אֶל הָאוֹר 

שֶׁבִּקְצֵה הַמְּעָרָה

אֵיךְ מַחֲזִיקִים בַּיִת 

בְּתוֹךְ סְעָרָה

וּפוֹתְחִים אֶת הַצֹּהַר עַד שׁוּב

הַיּוֹנָה הַצְּחוֹרָה

וְיָדֶיךָ אוֹחֲזוֹת בִּי, אַל תַּרְפֶּה, תַּחְזִיק חָזָק

זֶה הַזְּמַן לָתֵת מָקוֹם לִמְחִילָה

הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ יִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחָק

אִם צָרִיךְ נִבְנָה הַכֹּל מֵהַתְחָלָה