הצרכן הישראלי צריך להשתפר ולקנות רק מה שצריך בכדי לשמור על אויר וסביבה איכותיים יותר

קושי נוסף, ערמות של בגדים מצטברים ונזרקים ברחוב ליד פחי ההטמנה ויוצרים מפגע סביבתי.

פערים כלכליים- אנשים רוצים ללכת לפי צו האופנה, לא כל אחד יכול להוציא מכספו כל הזמן על בגדים.

יש לי חלום שנחזור לחיות כמו שחיו פעם לכל אחד מספר פרטי לבוש, בצניעות, ענווה ובאושר.

תעשיית הביגוד בנתה שוק של טריליוני דולרים על ניצול כוח אדם זול, זיהום בהיקפים עצומים ושיווק מוצרים נחותים שמאלצים את הצרכן לשוב ולקנות בקצב מסחרר. ספר חדש חושף את המספרים מאחורי אחת התעשיות המלוכלכות ביותר בעולם, ואיך היא מצליחה לכבס את עצמה (מוסף כלכליסט)

המקור משקף לנו קשיים הבאים, קיימת מודל "לבש וזרוק" (אופנה משתנה כל כך מהר שאנשים פשוט קטנים וזורקים את הבגד וכך מזהמים את הסביבה) וגם עושים פגיעה ישירה בכלכלת המדינה (הבגדים של יצרן מקומי יקרים יותר לכן עניים לא יוכלו לקנות אותם והתחילו להזמין מחו"ל יותר)

היא אחראית לכ- 20-35% מהפלסטיק שבים.

על כן חייבים למצוא אלטרנטיבה ליצור אופנה מהירה.

תעשיית האופנה המהירה תורמת עיקרית לפליטת גזי חממה. החל מתהליכי מיצוי וייצור של חומרי גלם ועד הובלה וקמעונאות, כל שלב בשרשרת האספקה הזו פולט פחמן דו חמצני. התחבורה לבדה אחראית לחלק ניכר מהפליטות הללו, שכן בגדים מיוצרים לרוב במדינות בעלות שכר נמוך ומובלים למרחקים ארוכים.

חברתי- ניצול עובדים

הרדיפה הבלתי פוסקת של אופנה מהירה אחר עלויות נמוכות הובילה לשיטות עבודה לא אתיות ולניצול עובדים במדינות מתפתחות. סדנאות יזע, שעות עבודה ארוכות, שכר נמוך ותנאי עבודה לא בטוחים רווחים בתעשיית האופנה. ניצול זה לא רק פוגע בזכויות העובדים אלא גם מנציח מעגל של עוני ואי שוויון.

עקב ריבוי בגדים זולים קניה מרובה שגורמת לזריקת פריטי לבוש אחרי תקופה קצרה,הרבה מפעלים שמזהמים

ניצול אוכלוסיה חלשה בהעסקה בתנאים גרועים מאוד

קושי סביבתי קשור להטמנת פסולת, זיהום המים ויצירת גזים.

הביגוד בדרך כלל זול משמעותית. אנשים קטנים בתדירות גבוהה והדבר גורם למפגעים סביבתיים של זיהום אוויר וזיהום קרקע וים, ועוד...

פערים מול עשירים ועניים.

ניצול עבדות/עבדים וילדים קטינים.

כמן כן זה מוביל לזיהום אויר ופליטת גזי חממה.

טומנת בתוכה הרבה נזקים אוקולוגיים וגם חברתיים

נחצול עובדים

שכר נמוך

אי שמירה על חוקי עבודה

עבודה מזהמת

שעות עבודה ארוכות

ניצול ילדים קטנים בעבודה וגם נשים וזקנים

הטמנת ושריפת הבגדים והפלסטיק בסוף השימוש גורמים לסביבה לנזקים עצומים.

2. חברתי- בכך שאנו צורכים אופנה מהירה אנו מסייעים ליצרני הטקסטיל להעסיק כח עבודה זול

   המתעמר בעובדיו .

נזק סביבתי - קל מאוד וזול מאוד לצרוך יותר מידי בגדים. זה יוצר נזק סביבתי שמתבטא בזיהום מים, קרקע ואוויר.

נזק חברתי - צריכת בגדיםמ זולים מכל העולם גורמת להעסקת עובדים בזול תוך התעללות בעובדים

בתמונה אנו רואים את הכמות הרבה של הפסולת של הפלסטיק שמזהמת את החול וחודרת לקרקע ודם מזהמת את הים זה נזק זביבתי רע מאוד שנשאר לאלפי שנים

ניצולן של נשים בגיאים קטנים למען צרכי השוק

ניצול אוכלוסייה קשת יום במדינות לא מפותחות, תשלום סמלי או אי תשלום על שעות עבודה רבות בתת תנאים. כל זאת יכול לגרום לפערים גדולים ומעמדות בחברה העולמית ולחוסר יכולת לשנות את המצב

Meet your wardrobe ומטרתה - העלאת מודעות למשמעות של המלתחה העשירה שלנו.

הבחורה האלגנטית, עומדת בתוך סביבה מזוהמת ומעוררת מיד את השאלה - "האם זה שווה את זה?".

הקשיים שאנחנו פוגעים בכלכלה הישראלית בכך שאנו מרבים להזמין אופנה ב"זול מחו"ל ובנוסף הקושי של הפגיעה בחברה המוחלשת בתנאי העסקה המאוד ירודים ע"מ להוזיך את מחירי הבגדים.

אנשים משלמים הון של כסף עבור מותגים בכדי לראות יפה ולהיות כוכבי האופנה ושוכחים על האיכות הסביבה ומוסר בהתנהלות של החברה. הכלכלה החומרית כערך שפוגע באנשים

פגיעה בזיהום האוויר והמים.

כמו כן, המפעלים הרבים מזהמים את האדמה/ צמחייה/ שטחי גידול/ פוגעת באוכלוסיית בעח החיים באזורים אלו

בנוסף, העובדים (בעיקר עובדות) עובדים בתנאים ירודים דבר הפוגע בהם בריאותית ונפשית ומגביר פערים.

הנזק הסביבתי מעודף הצריכה ומהשינוע של הבגדים.

תרבות הצריכה המופרזת פוגעת במישורים רבים בעולם הגלובלי. בהיבט החברתי ישנו פגיעה בעובדים במדינות חלשות- ניצול כח עבודה זול

ניצול של אוכלוסיות ומדינות חלשות כמקום לזרוק אליו את המוצרים המזהמים.

1. זיהום המים

2. יצירת שפכים מאד גדולים.

3. פליטת גז החממה ובמיוחד הפחמן.

4. הרס הקרקע בעקבות הטמנת בגדים לא בשימוש.

בנוסף אנחנו ממלאים את העולם בפסולת שאין אפשרות למחזר דבר זה יוצר נזק סביבתי וזיהום סביבה

יצירת שפכים גדולים

התמונה מתארת את נזקי זיהום אוויר ממפעלים ומשקפת את המחיר הסביבתי של צרכנות עודפת.

קשיים חברתיים - פערים כלכליים מול מדינות מפותחות ללא מפותחות, ניצול עובדים.

קשיים חברתיים- כלכליים - סביבתיים:

בתעשיית האופנה המהירה עובדים רבים מועסקים בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר היוצר פערים חברתיים וכלכליים משמעותיים. בנוסף, תהליך הייצור מזהם את הסביבה באופן חמור. הוא צורך כמויות עצומות של מים, עושה שימוש בכימיקלים רעילים ומשאיר אחריו הרים של פסולת טקסטיל.

בהיבט החברתי - ניצול חברתי, העסקת כוח אדם זול בתנאי ניצול וזיהום מדינות לא מפותחות.

נזק סביבתי באתר הייצור – זיהום קרקע, אוויר ומים – בשל תהליכי הייצור התעשייתיים והשימוש בחומרי צבע.

נזק סביבתי כתוצאה מהשינוע -  פליטת גזי חממה ממנועי מטוסים, שמאיצה את ההתחממות הגלובלית ומחמירה את זיהום האוויר.

נזק חברתי – כדי להוזיל את המוצרים, התעשיינים מעסיקים עובדים בשכר נמוך, בתנאים פיזיים קשים וללא תנאים סוציאליים. העובדים הם לעיתים קרובות נשים וילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך שזקוקים לעבודה זו לשם מחייתם.

תמונה זו נלקחה מתוך אתר "למטייל" הממליץ על רשתות לשופינג "שווה" והיא מתארת לקוחות מרוצות עם שלל שקיות קנייה של מוצרי אופנה.

צרכנות מוגזמת של ביגוד, הנעלה, חפצים ומתנות למיניהן פוגעת בכדור שלנו – החל ממפעלי הייצור שמזהמים את הקרקע והמים בגלל חומרי הצבע וכימיקלים אחרים, עבור בבזבוז נייר וחומרי אריזה ועטיפה, בהמשך – שינוע במטוסים שפולטים גזי חממה, וכלה בערמות האשפה שתופחות כאשר נזרקים אליהן אותם מוצרים לאחר זמן קצר מדיי.

סביבתיים- ייצור אופנה זול פוגע מאוד בסביבה מזהם אותה ומייצר זבל רב שהעולם לא יודע להתמודד איתו כלכלי - כביכול אנחנו צורכים בפחות כסף אבל אנחנו צורכים כל הזמן ולכן ההוצאה לא משתנה ואנחנו גם פוגעים בייצור ובכלכלה של המדינה שלנו

- זיהום קרקע, אוויר, ריחות ומים כתוצאה מחומרי הצבע והתהליכים התעשייתיים בייצור.

- זיהום בשל השינוע במרחקים גדולים באוויר, בים וביבשה.

גידולי כותנה ותעשייה במקום ייצור מזון וכך נוצר מחסור במזון במיוחד במדינות המתפתחות.

נזקים חברתיים

העסקה פוגענית במפעלי הייצור במדינות מתפתחות.

שכר רעב, פגיעה בזכויות עובדים, העסקת ילדים

1. ניצול עובדים - עובדים במדינות מתפתחות עובדים בתנאים קשים, שעות ארוכות, שכר נמוך מאוד וסיכוני בטיחות

2. תרבות צרכנות מזיקה - קניות מיותרות שגורמות לבזבוז כסף ולעיתים למצוקה כלכלית של צרכנים

קשיים סביבתיים:

1. זיהום מים וקרקע - שימוש בכימיקלים רעילים בתהליכי הצביעה וזיהום חמור של מקורות מים

ייצור הבדים, במיוחד צבעים וסינתטיים, גורם לפליטת כימיקלים מזהמים למקורות מים וקרקע.

2. כמות עצומה של פסולת טקסטיל

בגדים זולים מתבלים מהר ומושלכים – רובם לא מתמחזרים ומגיעים למטמנות, שם הם מתכלים במשך עשרות שנים.

3. צריכת משאבים מוגברת

תעשיית האופנה צורכת כמויות ענק של מים, אנרגיה וחומרי גלם – במיוחד לייצור כותנה ובדים סינתטיים.

דבר זה אסור כמובן על פי חוק ועל פי האמנת הילדים של האו"ם .

המון פסולת.

ניצול עובדים

• תנאי עבודה קשים במפעלי ייצור כולל שעות ארוכות ושכר נמוך ולעיתים ללא הגנות בסיסיות
• ניצול עובדים וילדים במדינות מתפתחות כדי לייצר בגדים בזול

קשיים כלכליים

• תלות גבוהה בייצור זול במדינות אחרות שגורמת לפגיעה בתעשייה המקומית
• מודל עסקי שמעודד קנייה מתמדת ומקשה על הצרכנים להתנהל כלכלית

קשיים סביבתיים

• זיהום מים ואוויר כתוצאה משימוש בכימיקלים בתהליכי ייצור וצביעת בדים
• כמויות גדולות של פסולת טקסטיל הנזרקת לאחר שימוש קצר

ניצול עובדים – תנאי עבודה לא הוגנים במפעלים במדינות מתפתחות: שכר נמוך, עבודה מרובה שעות, לעיתים ללא זכויות בסיסיות.

עבודה של ילדים – חלק מהמפעלים בתעשייה זו משתמשים בעובדים קטינים בשל עלות נמוכה.

קשיים כלכליים

פגיעה בייצור המקומי – האופנה המהירה זולה מאוד ולכן מפעלים מקומיים מתקשים להתחרות ונסגרים.

צריכה מוגברת של בגדים גורמת להוצאות גדולות של משפחות ולפיתוח הרגלי צריכה לא בריאים.

קשיים סביבתיים

זיהום מים – ייצור טקסטיל משתמש בכמויות עצומות של מים וחומרים כימיים שמזהמים נהרות ואוקיינוסים.

פסולת טקסטיל – בגדים הנקנים בזול נזרקים מהר, ונערמות כמויות עצומות של פסולת שאינה מתכלה.

ניצול עובדים ובכללם קטינים אי שמירה על חוקי עבודה הוגנים

האפנה המהירה גורמת לנזקים סביבתיים כמו זיהום מים, זיהום האוויר מפליטת גזים ועוד. כמו כן נגרמים נזקים חברתיים ע"י העסקת ילדים ועובדים בתנאים קשים תוך סיכון בריאותם בגלל איכות החומרים (כימיקליים).

זיהום הבגדים עצמם

פגיעה בעובדים

תיאור התמונה: פעילי גרינפיס עם פריטי טקסטיל במזבלה בגאנה.

מקור התמונה: גרינפיס ישראל

נזקים סביבתיים של תעשיית האופנה המהירה:

דילול משאבי טבע, זיהום המים, הקרקע והאוויר, ייצור כמויות אדירות של פסולת. הפסולת אינה מתפזרת באופן שווה על פני כדור בארץ, אלא ברובה מועברת להטמנה במדינות המתפתחות.

נזקים חברתיים:

בתעשיית האופנה המהירה, הממוקמת במדינות המתפתחות מועסקות לרוב שכבות אוכלוסייה חלשות: נשים, מתבגרים ואף ילדים. הם אינם מתוגמלים כראוי על עבודתם, ואינם זוכים לתנאי עבודה ראויים.

כמו כן, נזק חברתי, שימור המעמד הנמוך, מתן שכר נמוך ותנאים קשים.

נזק כלכלי - הפסדים בשל אי מחסור, נזקי אקלים ואיכות חיים.

פערי מעמדות בין מדינות: מדינות מפותחות צורכות יותר אופנה מהירה וזולה, ע"ח מדינות לא מפותחות שנושאות בנטל הייצור והזיהום של תעשייה זו, לצד מדינות שהופכות למזבלות של העולם.

• תעשיית הטקסטיל היא מהגורמים המובילים לזיהום נהרות.

• שימוש בצבעים וכימיקלים רעילים בתהליך הצביעה. תנאי עבודה פוגעניים

  • שכר נמוך מאוד שאינו מאפשר קיום בכבוד

  • שעות עבודה ארוכות ולעיתים עבודה כפויה

  • היעדר זכויות עובדים בסיסיות (חופשות, ביטוח, בטיחות)

• 
  

• ניצול עובדים: העסקה בתנאי שכר נמוכים וסביבת עבודה לא בטיחותית במדינות עולם שלישי.

• זיהום סביבתי: יצירת כמויות אדירות של פסולת טקסטיל ושימוש בכימיקלים רעילים המזהמים את מקורות המים.

1. זיהום ונזקים לסביבה, לחי ולצומח

2. יצירת פערים חברתיים-כלכליים בין מדינות עשירות ועניות, ניצול כוח עבודה זול במדינות המתפתחות, כולל העסקת ילדים ובני נוער בתנאים מחפירים וניצולם.

2. הרבה מהפסולת היא באחריות שלנו
כ־80% מהפסולת שאפשר לזהות את מקורה היא מישראל, ורובה הושארה על ידי אנשים בחופים. כלומר, הבעיה נגרמת גם מההתנהגות של הציבור – שימוש רב בפלסטיק חד־פעמי והשארת לכלוך בטבע.

ייצור במדינות עניות בשכר רעב ובתנאי עבודה מסוכנים (סדנאות יזע), לעיתים תוך העסקת ילדים, כדי להוזיל עלוויות

זיהום ופסולת

צריכת כמויות אדירות של מים וזיהום נהרות בכימיקלים רעילים, לצד הצטברות הררי אשפה של בגדים זולים שאינם מתפרקים.

זיהום סביבה - מים וקרקע. ערימות אשפה המורכבות מאריזות פלסטיק, מוצרים ובגדים אשר נשלחו לאחר שימוש קצר, צבעים מזהמים. יצירת איי פלסטיק.

העסקה בתנאי שכר נמוכים וסביבת עבודה לא בטיחותית המסכנת את העובדים. לרוב במדינות עולם שלישי

זיהום סביבתי -

יצירת כמויות של פסולת ושימוש בכימיקלים רעילים המזהמים את מקורות המים ואת הסביבה בכלל

ההיבט שבחרתי: צרכנות עודפת והשפעת "האופנה המהירה" על הסביבה.

בחרתי בתמונה המציגה הררי פסולת של טקסטיל שנזרקו בטבע. התמונה הזו מייצגת את אחד ההיבטים המרכזיים של צרכנות עודפת בימינו:

1. ייצור יתר: תעשיית האופנה מייצרת כמויות אדירות של בגדים זולים שנועדו לשימוש קצר.

2. בעיית הפסולת: רוב הבגדים הללו עשויים מחומרים סינתטיים (כמו פוליאסטר) שאינם מתכלים, ולכן הם נערמים במזבלות ומזהמים את הקרקע למאות שנים.

3. בזבוז משאבים: כל בגד כזה דרש אלפי ליטרים של מים ושימוש בכימיקלים מזהמים בתהליך הייצור, רק כדי להיזרק תוך פחות משנה.

התמונה ממחישה את הצורך הדחוף בשינוי הרגלי הצריכה שלנו – לקנות פחות, לבחור איכות על פני כמות, ולעבור לכלכלה מקיימת יותר.

1. כותרת לתמונה

"בית הקברות לטקסטיל של האופנה המהירה".

2. מקור התמונה

צילום שטח של סוכנות הידיעות AFP.

3. תיאור התמונה

התמונה מציגה ערימות ענק עצומות של בגדים ופריטי לבוש שלא נמכרו, המכסות שטחים נרחבים מהחול של מדבר אטקמה בצ'ילה.

4. קשיים המעורבים בתחום ייצור האופנה המהירה

קושי סביבתי: רוב פריטי הלבוש באופנה המהירה מיוצרים מסיבים סינתטיים מבוססי פלסטיק. פריטים אלו אינם מתפרקים ביולוגית ונשארים במטמנות מאות שנים ומזהמים את הקרקע.

קושי חברתי: כדי לשמור על מחירים זולים במיוחד, המותגים מייצרים את הבגדים במדינות מתפתחות שבהן העובדים מועסקים בשכר רעב, ללא זכויות סוציאליות ובמבנים מסוכנים לבריאותם.

תיאור התמונה במשפט אחד: בתמונה ניתן לראות פסולת של בגדי אופנה מהירה העשויים מסיבים סינתטיים, יחד עם אריזות פלסטיק, כשהם מושלכים ומזהמים את קו החוף והים בישראל כתוצאה מצריכת יתר.

• קושי סביבתי (זיהום מים ופסולת פלסטיק): תעשיית האופנה המהירה מייצרת בגדים זולים מחומרים סינתטיים (כמו פוליאסטר, שהוא למעשה סוג של פלסטיק). הבגדים האלה לא מתפרקים בטבע, וכאשר אנשים קונים וזורקים אותם במהירות, הם נערמים במזבלות, נשטפים לים ומזהמים את חופי ישראל ואת הסביבה הימית למשך מאות שנים.

• קושי חברתי (ניצול עובדים בסדנאות יזע): כדי שהבגדים באופנה המהירה יהיו כל כך זולים, חברות הענק מייצרות אותם במדינות עניות ומנצלות פועלים (ולעיתים גם ילדים). העובדים האלו נאלצים לעבוד שעות ארוכות מאוד, בתנאי בטיחות מסוכנים ובשכר זעום שאינו מאפשר להם להתקיים בכבוד.

2. זיהום סביבתי ובזבוז משאבים. ייצור הבגדים צורך כמויות גדולות של מים ואנרגיה וגורם לזיהום מים וקרקע.

יש בה ניצול של אוכולוסיה חלשה , ענייה, ואפילו של ילדים קטנים.

בנוסף מגדיל את הפערים החברתיים והכלכליים בין מדינות חלשות ועניות למדינות מפותחות ועשירות.

תעשיית האופנה גורמת לנזק סביבתי וחברתי עצום באמצעות ניצול קיצוני של משאבים, כמו אלפי ליטרים של מים לייצור חולצה בודדת  וזיהום מים המוני מכימיקלים של צביעת בדים. בנוסף, כביסת בגדים סינתטיים משחררת מיקרו-פלסטיק רעיל לאוקיינוסים, בעוד שמיליוני טונות של בגדים נזרקים למטמנות או נשלחים למדינות עולם שלישי, שם הם יוצרים הררי פסולת שאינם מתפרקים במשך מאות שנים. כמו כן, התעשייה מבוססת ברובה על ניצול חברתי מחפיר של פועלים בתנאי עבדות.

קושי מוסרי- העסקת עובדים ללא תנאי העסקה הוגים, ניצול ללא תנאי רווחה של עובדים במדינות לא מפותחות תוך פגיעה בייצור המקומי.

זיהום מים חמור מכימיקלים וצבעים  

תעשיית האופנה המהירה אחראית ל-20% מהשפכים התעשייתיים בעולם. בתהליך הצביעה והעיבוד של הבדים מוזרמים לנהרות כימיקלים רעילים שפוגעים במקורות מים, הורגים דגים ומסכנים את בריאות האוכלוסייה המקומית.

קושי חברתי-כלכלי  

תנאי עבודה מחפירים וניצול עובדים  

במדינות מתפתחות מיליוני עובדים תופרים בגדים בשכר של דולרים בודדים ליום, במשמרות של 14-16 שעות, במבנים לא בטוחים וללא זכויות סוציאליות. רשתות האופנה הגדולות מעבירות את הייצור לשם כדי לחסוך עלויות, מה שפוגע גם בתעשייה המקומית בישראל.

קשיים סביבתיים: השקעה עודפת בייצור כותנה/צמר שפוגעת בגידולים אחרים

פגיעה בסביבה בעקבות זריקה של פסולת רבה של טקסטיל

קשיים כלכליים- פגיעה בכלכלה מקומית בעקבות סחר בינלאומי

קשיים חברתיים- פגיעה חברתית באוכלוסיות מוחלשות במדינות לא מפותחות בהם מיוצרים הבגדים בעקבות העסקה בתנאים מחפירים.