3 .בצעו את המטלות המצורפת:

א. כיצד מיושמים או לא מיושמים עקרונות יצירת הכרזה בכרזה המצורפת

בקובץ זה?

קופמזיציה ואיזון- יש איזון בכרזה , ניתן לראות שחלק מהפסוק מופיע בצידו הימני העליון והחלק השני בצידו השמאלי התחתון,שתי תמונות, אחת בכל חלק.
 אייי קצ'ר- כרזה מאוד ממוקדת כאשר שתי התמונות לוכדות את מרחב העין והפסוקים מלווים, כל אחד בצבע אחר.
 עניין- יש קשר הגיוני בין התמונות לפסוקים – הפרמידה בשלח את העמי לבית המקדש- ויעבדוני.
 המסר- בהירות בהעברת המסר של מהות יציאת בני ישראל ממצרים- לבנות את בית המקדש ולא לעבוד את פרעה יותר.
 פורמט- שימוש בפוסטר לאורך ולא לרוחב.
 היררכיה ויזואלית- קודם תחילת הפסוק והתמונה הרלוונטית ואחר כך התמונה והמשך הפסוק.
 פונטים ובולדים אחידים בגודלם כדי להשוות בין המסר- שלח את עמי- ויעבדוני.(למרטת שאני הייתי מדגיש יותר את "ויעבדוני".

ב. מטלת ביצוע:

• נושא / דילמה / רעיון או מטלה לתלמידים שאתם רוצים להציג בפניהם באופן חזותי:
 בחרתי להציג בפניהם את ההבטחה של ה' לאברהם שזרעו יהיה רב ככוכבים אשר אי אפשר לספור על פי פסוק טו בפרק ה בבראשית..

•סקיצה ובה עיקרי המידע שאתם מעוניינים להציג לפי מדרג חשיבות:

הרקע יהיה שמיים עם הרבה כוכבים, הפסוק יהיה בחלק העליון המרכזי- (בא מהשמיים), ובחלק התחתון יהיה איור של מחשבון כדי להראות שאי אפשר באמת לחשב..

עיצוב הכרזה על פי קווים מנחים:

הכרזה עוצבה בצורה שמימית כאשר האיזון והמסר מתרכז באמצע הלוח, הפסוק והמחשבון תופסים את העין והתחושה העוברת בכרזה היא אי היכולת האמיתית לספור את הכוכבים וכך באה לידי ביטוי עוצמת ההבטחה של ה' לאברהם.

ב. עניין. אין ריבוי אלמנטים. שתי תמונות שמעבירות את הסיפור. מאד ברור מה המסר. 

ג. מעוצב בגובה, מתאים כפוסטר לתליה בכיתה

ד. היררכיה ויזואלית – אין היררכיה ויזואלית. המילים באותו גודל ולמרות שהצבעים שונים שניהם כהים וקשה לתעדף אחד מהם. גם התמונות באותו גודל.
2. בחרתי להכין כרזה העוסקת ברשימת הדברים אותם המרגלים צריכים לבדוק בארץ ישראל. דרך הכרזה התלמידים צריכים להבין שיש כאן שני נושאים אותם המרגלים צריכים לבדוק. לכן הפסוקים שמדברים על העם והארץ מופיעים בגדול. לכן גם התמונות מדגישות ארץ ואנשים (עם). 
ביום חמישי אשתמש בגרזה ואעדכן בהמשך...

התמונה מחולקת ל2 ומביעה את הניגודיות שבין מצרים מקום של עבודה זרה לעבודת ה'.

בתמונה של מצרים מוצגת הפירמידה במרכזה מפוסלת דמות אדם. הפירמידות, סמל לעבודה זרה משם מבקש משה מפרעה לשלוח את עמ"י. היעד: לעבוד את ה'. עבודת ה' מיוצגת בבית המקדש.

אפשר לראות שתמונת מצרים כהה לעומת התמונה המאירה של בית המקדש.
ב. עגלה ערופה:

בספר דברים מובא מקרה בו נמצאה גופה בשטח פתוח ולא יודעים מי הרוצח. זקני העיר מצווים לקחת עגלה לערוף את ראשה ולהצהיר: "ידינו לא שפכו את הדם  הזה".כלומר, שאין להם אחריות אפילו עקיפה לרצח. נחמה ליבוביץ בעקבות  פירוש רש"י מסבירה  שהמושג אחריות על מותו של אדם אינה חלה רק על הרוצח אלא אחראי לה הציבור כולו. סדרי החברה, מערכות המשפט והחינוך וכו...

הרב רפי פוירשיין מסביר שמשמעות הפסוק  היא לקיחת האחריות של הרשויות לשפר את המצב הקיים.

בכרזה זו רציתי לבטא, ולהביא לדיון כיתתי את השאלה האם בכל מקרה של הרג החברה אחראית? לדוגמא- מי אחראי לתאונות דרכים? האם זו רק אחריות החברה? האם החברה יכולה להתנער מהאחריות ולהטיל את האשמה על האדם הפרטי?  האם האדם יכול להתנער מאחריות ולהגיד "הכביש היה משובש" או שהוא צריך לנהוג בהתאם לתנאי הכביש? (אפשר להעזר בכרזה זו גם לרוצח בשגגה. איזה שוגג זה? אנוס, קרוב למזיד, או שוגג)

בכרזה זו יש גם ניגודיות בין הירוק הפורח מסביב לבין הכביש הסדוק, האפור.

הכיתוב  באדום כהה מסמל את הדם שנשפך.

כשלימדתי את נושא "עגלה ערופה"- הראתי את הכרזה בכיתה והיא עוררה לדיון על מידת האחריות של הפרט ומידת האחריות של הרשויות למקרי הרג שונים.

ב. מטלת ביצוע:
 
 

• נושא / דילמה / רעיון או מטלה לתלמידים שאתם רוצים להציג בפניהם באופן חזותי:
  בחרתי להציג בפניהם את הפסוק המתאר את תחילת הבריאה של היום השלישי ובו המים מתקבצים אל מקום אחד ונראית היבשה.
 
 

•סקיצה ובה עיקרי המידע שאתם מעוניינים להציג לפי מדרג חשיבות:

החלק העליון של הכרזה יתאר את המים המכסים כל פינה בארץ והחלק התחתון יתאר את היבשה כאשר המים כבר מקובצים לימים.
 
 

עיצוב הכרזה על פי קווים מנחים:
 
 

הכרזה עוצבה על פי שני חלקים ברורים כאשר האיזון והמסר מתרכז באמצע החלק השני, הפסוק מחלוק גם ה וא לשני החלקים והתחושה העוברת בכרזה היא המשמעות של איסוף המים לטובת חשיפת האדמה, וגם ההבנה שבראשית כל העולם היה מים עד ציווי זה,תמונות צבעוניות הממחישות את הבריאה.

 התמונה של מצרים היא כהה, מאיימת, הספינקס מצוייר מגובה נמוך, ויוצר תחושת איום תחת משהו גדול, והתמונה של עבודה בביהמ"ק היא בהירה וממרחק מסויים, מגובה שנותן לאדם תחושה אנושית ונעימה יותר. 
הכרזה לא ממש מוצלחת בעיני, כי

יש בכרזה הרבה פרטים, דורש עיון וכמה שניות להבין מה בכלל נמצא בכרזה. הייתי מקטינה את התמונות או שמה אותן זו לצד זו. הצבע של הרקע לא מתאים לאווירה של התמונה השניה, צריך היה לבחור צבע שיכיל גם את התוכן של התמונה השניה.
מטלת ביצוע:
בחרתי את המילים "לעבדה ולשמרה", בראשית ב', יח', ואת המדרש על ה"סיור שהקב"ה עושה לאדם הראשון ומבהיר לו עוד מרכיב בבחירה החופשית שלו. בחרתי בצבעי הירוק בטבע עבור הרקע, ובתמונה מאד רכה והרמונית, כדי לרמוז על התחושה בגן עדן (על פי הבנתי...) מצאתי עוד תמונה של USB שצומח בין צמחים, וזה מסמל בעיני את ההתפתחות של העולם, הטכנולוגיה והשכלול, תוך שילוב עם הטבעי, מבלי לפגוע בו. הכרזה מסמלת בעיני את שתי המילים החשובות כל כך, שנוגעות בכל תחום בחיים שלנו, ותמרור האזהרה שבמדרש: על האחריות הגדולה שאנחנו צריכים לנקוט בה, כדי לא להרוס את ההרמוניה הזאת.
השתמשתי בצבעי הירוק בלבד, כדי לשמור על איזון, ולהעביר את המסר של שמירה על איזון וכמה שפחות להפריע לטבע.

הטקסט מצומצם.

הכרזה מאוזנת.

שתי תמונות בולטות וגדולות.

נקודת המבט בתמונה הראשונה מציגה את הספינקס בהקשר מאיים.

נקודתה מבט בתמונה השניה, מבליטה שמדובר ביעד שאליו מגיעים.

הגופן אחיד, מעבר משחור לבן למעלה לצבע למטה.

ב.
בכרזה שהכנתי רציתי לבטא שני דברים:

1. המהפך ביחסי שאול ודוד. המעבר של דוד משמו"א טז, כא: וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים; אל מה שמתואר בהמשך כאשר שאול רודף את דוד ומנסה להרוג אותו.

2. הריחוק שלנו מהסיטואציה. עד כמה קשה לנו להבין את יחסי שאול ודוד, ואת השפעת הרוח הרעה על שאול.

כדי לבטא את זה, הבאתי שתי תמונות. האחת של דוד מנגן לפני שאול, והשניה של שאול מנסה להטיל חנית בדוד.
את הריחוק שלנו ניסיתי לבטא בעזרת המשקפת הצופה למרחוק, והרואה את המלך בעקבות מישהו בורח

בין שתי התמונות הנראות בעדשות המשקפת, יש ציור המסמל קרע – הקרע בין שאול ודוד.
ברקע של כל הכרזה ישנו כביש פתוח לאופק הסגרירי, שמסמל את הדרך שאליה דוד בורח, ואת העתיד של שאול.

ג.

בעייתיות בשימוש בתמונות בשעורי תנ"ך, 

בעיה אחת, דומה לבעיה שיש בכל סיפור שמצרפים אליו תמונה. הסיפור ללא התמונה ניתן לפרשנויות שונות, והתמונה מצמצמת אותן.

בעיה שניה, דומה לבעיה שיש בכל סיפור היסטורי שמצרפים אליו תמונה. בד"כ התמונה לא נאמנה לאמת ההיסטורית, וכך ההבנה הנכונה של האירוע נפגעת.

בעיה שלישית, קשורה לכך שהתנ"ך קדוש, וקשה להעביר מסרים של קודש בתמונה.

א.      טקסט קצר- " שלח את עמי" ו"יעבדוני".

ב.      שתי תמונות מנוגדות, הראשונה ממחישה את המציאות העגומה שבה היו מצויים ישראל במצרים, והאחרת המתארת את התקווה הנכספת.

ג.       יש כאן עבודת  קומפוזיציה נפלאה: בתמונה הראשונה [המתארת את המציאות העגומה, עם הכותרת "שלח את עמי"..] השמיים מצד אחד נראים קודרים על רקע פסל ענק של פרעה, אבל באופק נראה עמוד השחר הבוקע [דבר שמסמל את התקווה].

ולעומת זאת בתמונה השנייה [עם הכיתוב "ויעבדוני"] הצבעים בהירים, האנשים נראים שמחים חיוניים ומלאי געגוע וכיסופים, עם מבט הצופה לעבר בית המקדש. 

הכרזה שרציתי לעצב היא בעקבות לימוד שמו"א פרק ט"ז משיחת דוד למלך, כאשר שמואל הנביא ראה את אליאב [אחיו הגדול שלדוד] שהיה גבוה ומרשים, (וכנראה שהזכיר בכך את המלך שאול...) שמואל הנביא היה בטוח שהוא המלך: "ו וַיְהִי בְּבוֹאָם, וַיַּרְא אֶת-אֱלִיאָב; וַיֹּאמֶר, אַךְ נֶגֶד יְהוָה מְשִׁיחוֹ."

 בתגובה: אומר לו ה' את המשפט הבא:

..... אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם—

כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב.

לעניות דעתי-זה משפט חזק, עם הרבה תובנות חשובות לחיים שכדאי להציג אותו ככרזה בכיתה:

האיזון – מיקום אובייקטים טוב מאד: שתי תמונות החולקות את הכרזה, פיזור המלל בשתי קצות ה"רפסודה". איזון צבעים – פחות מוצלח (כמו שקורה פעמים רבות שישנה תמונה מלאת צבע וחיותף וצריכים לתקוע אותה ברקע כלשהו – פעמים רבות יצרום.

איי קצ'ר – אין משהו מיוחד שתופס את העין. יש כאן רצף של תמונות ומלל, שבאים להעביר את נקודת המוצא והיעד.

עניין – לנו נראה שיש כאן עניין: התמונה שמייצגת את מצרים היא מיוחדת ומפתיעה. התמונה שמייצגת את "ויעבדוני" חורגת מגבולות החומש ומקפיצה אותנו אל התחנה הסופית, דבר שיש בו חידוש.

צמצום – 4 אלמנטים. מדוייק.

פורמט – כפי שהמליצה לכיתה. טוב מאד.

היררכיה ויזואלית – קריאה טבעית מלמעלה למטה. הרע בשחור, והטוב בכחול, מחדד יותר את המסר. טוב מאד.