ראשית , צריך פקודה. ואם אין פקודה?

נחתור למגע גם בלעדיה, כי המטרה ברורה לכולנו.

צריך מובילים כדי להגיע למלחמה.

ואם הם רק בעוד יומיים, כי אין פקודה, ועדיין לא הוחלפנו במשימתנו באיו״ש? אז לוקחים כמה שיותר אנשים ונוסעים מעל 100 ק״מ על זחל, עם כל הרק״ם במקביל למשימתנו באיו״ש.

צריך כוח פיזי.

למרות שמתישהו גם הוא נשחק, אחרי ריצת ספרינט עם 3,000 טון של פלדה וחומר נפץ (כן, זה מה שהרימו לוחמי גדוד 55).

צריך פגזים וחנו״ת.

אך מסתבר שגם זה לא מספיק, כי כידוע לכל תותחן, לא כל החנו״ת מגיעות לכל צק״ח בטווח. אז, ״היכון לנוע המשך אש, דילוג עקב על הקרקע״. ואם צריך ואין חנו״ת, עבור המסתייע שלנו נעשה הכל, וגם ניקח את הפגז על הכתף ונרוץ איתו למטרה.

עשינו 22 דילוגים כאלה, בתנאי שטח ומזג אוויר משתנים, בגמישות וקלילות.

צריך מזג אויר נעים.

אך אם אפשר להוריד מבול, להציף את עמדות התותחים בבוץ ולסחוב פגזים באש לחילוץ כשהרגלים במים עד גובה ברכיים, אז למה לא? ולבצע מטרת סוללה בקיץ מדברי לוהט עם חול ים בעיניים? קטן עלינו. נעשה הכל עבור המסתייע. הכל.

אז מה הסוד לכך שגדוד 55 עומד במשימותיו במלחמה בהצטיינות? הסוד להצלחה הוא הלוחמים, חיילי הפלס״ם, אנשי הקבע והמפקדים!

הרוח, הגב מהבית וצדקת הדרך. הרוח, שנובעת מהבנה עמוקה של המשימה הקדושה מכולן. משימת הסיוע לחטיבת גבעתי, 551 בשלב א ו-ב של הלחימה, וכל אוגדות צה״ל בשלב ג׳ ובמשימת רפיח. הגב מהבית וצדקת הדרך שמושרשת בכולנו, ומעניקה לנו את הכוח להמשיך ללא לאות. צדקת הדרך שלמענה נפלו אחינו לנשק במלחמה.

בזכות הרוח הזו, הרגנו את מי שהרג בנו, ועשינו הכל כדי לאפשר לאחינו המתמרנים מצק״חי אוגדה 162, 99, 98 ו-143 לעמוד במשימתינו. משימה שהיא השמדת חמאס והחזרת כל החטופים לארצם.

בזכות העבודה קשה, חוסנם של אנשי הגדוד, המחויבות ותרבות התחקיר נבחרנו להמשיך להלחם כאן בעזה גם בעת כתיבת שורות אלו. ברציפות, מה-7.10.2023, כבר מעל תשעה חודשים, בתנאי שדה קיצוניים. המשימה עדיין לא הושלמה. אנו ממשיכים, בכל הכוח, עד לניצחון!

לוחמינו מהבא״ח שעתה סיימו את ההכשרה, סוללות אבירים, בועז, גופרית, מח״צ, אג״ם מצפים לבואכם! גם כשהייתם בהכשרה, הייתם חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. ביחד, נמשיך להלחם על חירות מדינתנו האהובה ונכתוב את ההיסטוריה בזעת אפינו.

בהצדעה ובהערכה עמוקה על כך שבחרתם בדרך הקשה - דרך השליחות והלוחמה.

גורביץ.