על העובד הסוציאלי לבוא בגישה ענווה וברגישות לפונה.

על העובדת לתת לפונה את הבמה ולהקשיב ללא שיפוטיות.

בחירת התהליכים הטיפוליים יהיו משותפים, כולל בניית מטרות. הקצב התהליכי יהיה בהתאם ליכולת ורצון הפונה.

על העובד לצאת מנקודת ההנחה שכולנו בני אדם שווים, להגיע עם גישה שאני רוצה לתת לפונה את הזכויות המגיעות ללא גישה שרואה בפונה אדם מסכן.

בתחילת פגישה לעשות תיאום ציפיות והסבר מה היכולת לעזור ומה הרווחה יכולה לתת.

על העובדת להגיע בראש פתוח ולנסות להפחית את המקום שנותנים לרושם הראשוני כי לכל אדם יש סיפור משלו. 

להיות בשיתופיות. לא בהתנשאות שאני יודעת מה נכון עבורו. 

קודם כל לתת למטופל להציע פתרונות אפשריים לפני שאת מציעה.

להציע , כשיש רעיון , לא להחליט עבורו, סימן שאלה בסוף לא נקודה.

להיות בשקיפות, כשיש אילוצים ( חילוקי דעות , דברים לא ריאלים) להסביר למה אי אפשר, למצוא פתרונות אחרים יחד איתו.

לזכור שאת לא יודעת איך היית מרגישה אם היית בנעליים שלה.

להעצים את הכוחות של המטופל ולדעת שהוא יודע מה טוב לו.