הכרה ברגש – לתת מקום למה שמרגישים

זה טבעי להרגיש עצב, התרגשות, גאווה ולעיתים גם ריקנות. חשוב לאפשר לעצמנו וגם לתלמידים להרגיש – בשיחה, ביצירה, במכתבים או בטקסים.

2. חגיגת הסיום – לראות את הדרך שנעשתה

אפשר להפוך את רגעי הפרידה להזדמנות לציין את הצמיחה, ההצלחות, השינויים שחלו – גם בנו כמובילים וגם בתלמידים. סיכום רגשי ותוכני של השנה נותן תחושת שלמות ומאפשר לסיים פרק מתוך חוזק.

3. מבט קדימה – לעורר השראה לעתיד

הפרידה מסמנת גם התחלה חדשה – לתלמידים, ולנו. שיח על המשך הדרך, על החלומות, על תחושת המסוגלות שנבנתה – יכול להקל את הפרידה ולתת לה משמעות חיובית

אני מתמודדת על ידי התבוננות במה שהושג, נתינת מקום לרגשות, שיתוף פרידה משמעותי עם התלמידים והכרת תודה על הדרך שעברנו יחד.

נכון שהוא זמן של סיום אבל גם התחלה חדשה.

אסמאא

אני שמח שהצלחתי להגיע עם התלמידים שלי לסוף ולהגיש את הבגרות בהצלחה

מי שהגיש בגרות עבר בהצלחה

זה ממש מרגש ומבלבל באותו זמן.