הבעיה היא שלפי נתוני רשות הכבאות בין 2019-2021 שיערון של שריפות הפסולת עלה ב200% כאשר הגורם המרכזי לכך הוא העדר תשתיות פסולת עבור האוכלוסיה הפלסטינית ומי שסובל מכך הם תושבים ערבים ויהודים שגרים בישובים הסמוכים הם מתמודדים כל יום עם פיגועים זיהומיים מסכני חיים המעלים את הסיכוי שילדיהם יחלו במחלות קשות בניהן סרטן.

אחריות בעיה זאתי היא אחריות מיניסטריאלית הנופלת על השר להגנת הסביבה מכיוון שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שאחראי על תשתיות פסולת בכל רחבי הארץ כולל השטח של הרשות הפלסטינית ויהודה ושומרון.

לפי דעתנו הפתרון הראוי הוא זה שהמשרד להגנת הסביבה הציע בכתבה שהוא הקמת מתקני טיפול בפסולת להשבת האנרגיה למרות שזה טכנולוגיה שנויה במחלוקת לפי דעתנו היתרונות שלה גוברים על החסרונות והיא הפתרון הישים היחידי שניתן ליישם בזמן זה.

משרד להגנת הסביבה הכריז על זיהום אוויר באזור התחנה המרכזית בתל אביב ליד בית ספר "שורשים" ו"המקומי שפירא".

זיהום האוויר מסכן את התלמידים כבר מעבר לעשור. מ2014 נחשפה בדיקת זיהום אוויר בבית הספר " שורשים" שחשפה ריכוזים גבוהים של חנקן דו חמצני שיכול לסכן את התלמידים. מאז לא נערכו בדיקות/ מדידות עדכניות ותושבי הסביבה היו מודאגים לבריאותם ולבריאות ילדיהם. ההורים נאבקו עם פעילי הסביבה במשך שנים ובסופו של דבר בנובמבר 2023 הציבו ניידת ניטור אוויר.

תפקידה של הניידת לבדוק אם האוויר נקי או מזוהם.

לדעתנו ניהול הסיטואציה היה שגוי. לפי דעתנו המצב היה צריך להתנהל כך:

1. לפנות את תלמידי בתי הספר באזור על מנת טיפול בזיהום. התלמידים ילמדו בזום למשך כל התקופה.

2. במידה ולא ניתן לטפל בבעיה, נקים מספר רב יותר של ניידות לניטור האוויר ונפזר אותן בשכונה.

3. נדאג שיהיה לזה בקרה יום יומית ובמקרה שיחמיר יש להתייחס בהתאם.

לדעתי האחראיים לדבר הם משרד הרווחה, מכיוון שלא חילקו את התקציב שלהם בצורה יעילה וחכמה ולא סיפקו כוח אדם לאנשי הפריפרייה, ובנוסף לכך הם לא בדקו את מצבם של האנשים בעלי המוגבלויות בפריפרייה ודאגו לספק להם שירותים יותר טובים. עם זאת, ניתן לטעון כי האחראים הם משרד האוצר והתקציב לא היה גדול מספיק בשביל לממן את כל רשויות הארץ, כי הם סיפקו (נכון ל2020) 3.3 מיליארד ש״ח וניתן להגיד שזהו סכום נמוך יחסית לשירותים ש-17% מהאוכלוסייה זקוקה להם.

לדעתי, אל הרשויות האחראיות להעריך מחדש את חלוקת התקציב ולשנות את דרך פעולתם ואת המדיניות שלהם כך שצרכי בעלי המוגבלויות יסופקו ברחבי הארץ. אך כמובן שכמו הרבה דברים בממשלה ישנן עוד מספר בעיות בשיטה הנוכחית ועוד הרבה מאוד דברים לשנות.

מקור: קישור

בעיית האקלים, ובעיית פליטת גז"ח (גזי החממה) בפרט, היא הבעייה הכי גדולה שהאנושות התמודדה איתה.

הגוף שלוקח אחריות על לפתור את הבעיה הזו בישראל הוא הממשלה, והאחריות היא אחריות ממשלתית.

אני גם חושב שהאחריות צריכה להיות ממשלתית מכיוון שהבעיה יותר מדי גדולה בשביל משרד אחד.

הממשלה לא עושה עבודה טובה מספיק בשביל לעמוד ביעדים בינלאומיים כמו הסכם פריז, ומציבה לעצמה ייעדים נמוכים משאר העולם. יעד האנרגיה המתחדשת שלה ל-2030 הוא 30%, בעוד שבשאר מדינות ה-OECD היעד עומד על כ-55%-100%. בין 2015-2020 נרשמה עלייה בפליטות האבסולוטיות של ישראל. הממשלה לא עמדה ביעד צימצום הנסיעה הפרטית - היא עלתה מ-2015-2019 בעוד 8 מליארד קילומטר. היא לא עמדה לא ביעד התייעלות האנרגיה, ולא ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. בסה"כ, לפי ה-OECD ההשקעה בתשתיות מתחדשות בישראל הייתה נמוכה מההשקעה הממוצעת במדינות ה-OECD (בישראל - 2% מהתמ"ג וOECD -3.5%).

יש קצת חדשות טובות - המשרד להג"ס (המשרד, לא הממשלה) יזם הליך מעבר לכלכלת דלת פחמן 2050 ויש צמצום פליטות לנפש - למרות שזה יכול להיות בגלל גדילת האוכלוסיה. המעבר לכלכלת דלת פחמן לא ריאליסטי עם התשתיות הקיימות, ויש הרבה חסמים ורגולציות על הממשלה שמונעים ממנה לעשות שינוי משמעות.

לפי דעתי (ולדעת מבקר המדינה), הפתרון לבעיה זו הוא מאד מסובך בגלל שהתשתיות של ישראל: התחבורה, החשמל, הערים והכלכלה אינן מוכנות ויהיה צריך פיתוח תשתיתי כולל ותכנון אסטרטיגי ומיטבי לעשרות שנים הבאות בשביל להחליף את מקורות האנרגיה למקורות מתחדשים. בשביל זה הממשלה צריכה לקחת אחריות ולתת עדיפות לבעיה זו - הבעיה הכי גדולה של האנושות כרגע - ולהיות רצינית ואסטרטגית. גם אם היא תעשה זאת, היא עדיין תצטרך להתמודד עם חסמים תכנוניים, רגולטוריים , טכנולוגיים ואחרים, ותצטרך ליישם רגולציה תומכת.

לסיכום, הגוף האחראי על בעיית האקלים - הממשלה - לא עשה את עבודתו כראוי. הוא הציב יעדים נמוכים ביחס לשאר העולם, שגם בהם לא עמד, הפליטה האבסולוטית של גז"ח עלתה בין 2015-2020 והתכנון הקטן לעתיד שכן נכתב, נוצר על ידי המשרד להג"ס ומשרד האנרגיה. בשביל לפתור את הבעיה, הממשלה תצטרך להתמודד עם אתגרים קשים ויצטרך להיות שינוי דרסטי בשביל שנוביל את ישראל לכלכלה דלת פחמן.

https://shakuf.co.il/43879

על פי המרשם של פליטת זיהום האוויר החדש שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-7 בספטמבר 2023, מקורם של 74% מהחומרים החשודים כמסרטנים הם בשריפת פסולת. נתון זה מדאיג במיוחד, שכן שריפת פסולת היא גורם מרכזי לזיהום אוויר, אשר עלול לגרום למחלות קשות, כולל סרטן.

על פי הנתונים שפורסמו, האחריות לבעיית שריפת הפסולת היא משותפת לממשלה כולה. המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד האחראי על נושאי איכות הסביבה, בהם נכללת גם בעיית זיהום אוויר. עם זאת, הבעיה מורכבת ודורשת שיתוף פעולה של מספר גורמים, כולל הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והציבור הרחב.

לדעתינו, הפתרון לבעיית שריפת הפסולת הוא השקעת תקציב מהממשלה בהקמת תשתיות לטיפול בפסולת בצורה מסודרת יותר. תשתיות אלו צריכות לקיים איסוף של פסולת מכל אזורי המדינה, מיון בקפידה לפסולת שניתן לעשות בה שימוש חוזר ולכזו שלא, וכאשר צריך להפטר מפסולת צריך לעשות זאת בצורה טובה יותר, כמו שריפה מסודרת או הטמנה שלה באדמה.

הפתרון הזה מצריך השקעה רבה של משאבים וכספים, אך הוא נחוץ מאוד כדי לדאוג להפחית את הסכנה לסרטן ומחלות נוספות.

רשוינות לנשק רבים חולקו על ידי אנשים שמונו באופן לא חוקי וחולקו לאנשים באופן לא חוקי.

העברת רשיונות נשקים לאנשים לא כשירים, בידיים הלא נכונות יכול להבא סכנה ממשית כמו גרימת נזק לאזרחים חפים מפשע, הגעת הנשק לכנופיות ועוד...

הקלה על חלוקת נשק הייתה אחת מההבטחות של המפלגה עוצמה יהודית שבראשה עומד השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר אך הקלה על חלוקת נשק לא אומרת מינוי לא חוקי(ללא הסמכה מתאימה) של אנשים לתפקיד פקידי הרישוי שבניהם היו גם עובדי כנסת ואנשי לשכת השר איתמר בן גביר.

אני חושב שזוהי בברור אחריות מיניסטריאלית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מכיוון שהוא האחראי על מינויים הלא חוקי של חלק מפקידי הרישוי.

אני חושב שפיתרון לבעיה זו יהיה הפסקת העסקה של אנשים שלא מוכשרים לתפקיד ופיטורם של אלה שכבר מונו באופן לא תקין, כמו כן לקיחת רישיון נשק מאנשים שקיבלו אותו באופן לא תקין.

לטענת המשרד, ניתן לראות ירידה במספר אירועי השריפה והפליטה של חומרים מסרטנים בהשוואה ל 2021. הדבר אינו נכון מכיוון שמדובר על שינוי באופן המדידה. אזרחים רבים אינם מרגישים נוח בסביבתם הטבעית כאשר הנפגעים העיקריים הם האוכלוסיות החלשות, תושבי יו"ש והישובים הסמוכים הנמצאים מעבר לקו הירוק.

הפתרון של השרה להגנת הסביבה למצב הוא הקמת צוות לגיבוש תכנית אסטרטגית לטיפול בשריפות הפסולת באזור יהודה ושומרון ובכפרים פלסטינים.

מי אחראי?

לדעתנו האחריות מוטלת על השרה להגנת הסביבה מכיוון שהיא אחראית על פיקוח ויישום התקנות הסביבתיות במדינה. הדבר כולל, קביעת הנחיות ותקנות לנוהלי פינוי פסולת, ניטור האוויר ונקיטת פעולות מתאימות כדי למנוע ולהפחית אירועים הקשורים לשריפת פסולת באופן לא חוקי.

בעקבות זאת ניתן לומר שהאחריות היא אחריות מיניסטריאלית (האחריות של שר לכל הנעשה במשרדו) מכיוון שזאת בעיה שמסכנת את בריאות התשובים ועלולה לגרום לנזק רב.

יחד עם זאת, קיימת גם אחריות של החברה כולה והכנסת בפרט לשמור על סביבה נקייה עבור בריאות כל התושבים. בכדי שהפתרונות המוצעים יקויימו נדרשת אחריות חברתית ואישית של כל התושבים במדינה כולה. 

הפתרונות עליהם אנחנו יכולות לחשוב הם: הקמת תשתית מסודרת למחזור, הפחתת כמויות הפסולת ופינוי פסולת באופן מסודר.

הבעיה - מפעל נשר הינו המפעל השלישי המזהם ביותר בארץ. בעקבות כך הוא פוגע בסביבה באזרחים סביבו. תושבי רמלה והסביבה הגישו תביעה ייצוגית כנגד המפעל בעקבות מספר תקלות רב שנמצאו במפעל שגרמו לפגיעה מתמשכת באיכות החיים של תושבי האזור. הגורם לבעיה - היעדר הפיקוח הממשלתי על מפעלים מזהמים ועל רמות הזיהום שלהם שגרמו להתאפשרות של תקלות רבות במפעל ולהגברת הזיהום הנפלט ממנו. ניתן לשייך בעיה זו ישירות למשרד לאיכות הסביבה ולשרה הממונה עליה - עידית סילמן (בעיה מיניסטריאלית), מכיוון שמטרת משרדם היא א' - לשמור ולפקח על הסביבה בישראל מפני זיהומים ולנסות ולצמצם את אלו וב' - לעזור ולהגן על התושבים במדינה שנפגעים מהזיהום ולסייעה להם בכדי שיוכלו לחיות את חייהם ללא סיכון גבוה למחלות ולאפשר להם אורח חיים בריא. ניתן לראות בבירור שבעיה זו נופלת תחת תחום האחריות של המשרד להגנת הסביבה ועליו לטפל בה. הפתרון לבעיה - בעקבות הזיהום וחוסר האחריות של הממשלה בתחום זה הפתרון הכי הגיוני צריך להיות שצריך להתחיל לפקח יותר על המפעלים של החברה ״נשר״ ולהיות יותר עירניים, ובעזרת הטכנולוגיה המתקדמת של המאה העשרים ואחת אפשר להשתמש בחיישנים שיזהו מתי מתחיל הזיהום ועוד מלא אמצעים. במיוחד שמפעליה של חברה זאת במקום השלישי בארץ בזיהום בתחום זה.

בחודש אפריל הקרוב שעון החול של עיריית תל אביב ייגמר – והיא תצטרך לספק פתרון להפחתה משמעותית בזיהום שנפלט מהתחנה המרכזית בתל אביב. התאריך הזה נקבע לאחר שבאוקטובר האחרון השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הכריזה על התחנה המרכזית כאזור מוכה זיהום אוויר, מהלך תקדימי וחריג. אם העירייה לא תציג פתרון, המשרד להגנת הסביבה רשאי לכפות עליה פתרון משלו. 

במקביל, ביום ראשון הקרוב תתכנס הוועדה לתשתיות לאומית כדי להציג חלופות זמניות להפחתת התחבורה שעוברת בתחנה. כפי שנפרט בהמשך, ההתלבטויות התכנוניות סבוכות, וההחלטה היכן להקים חלופה זמנית לתחנה המרכזית, עד להקמת מסוף קבוע באזור רחוב בן צבי, נדחית שוב ושוב. אלא שהזיהום אינו כפוף לדיונים. במשרד להגנת הסביבה הבהירו ל"שקוף" כי גם כעת, לקראת סיומה של 2022 נרשמו חריגות. 

לפי דעתנו ,המשרד האחראי לבעיה זו הוא המשרד להגנת הסביבה ואחריות זו היא אחריות מיניסטריאלית מכיוון שבעיה זו קשורה לתחום התעסקותו של משרד זה ולא רלוונטית למשרד אחר.

אנחנו חושבות שהפתרון הראוי הוא שעיריית תל אביב תקציב כסף לבניית תשתיות חדשות טובות יותר בתחנה המרכזית.

אחריות: הממשלה כולה

הבעיה: ישראל סובלת מבעיה חמורה של אלימות במשפחה. על פי נתוני המשטרה, בשנת 2022 דווחו בישראל כ-100,000 מקרים של אלימות במשפחה. מתוכם, כ-20,000 מקרים חמורים, שהובילו לפציעה או למוות.

היא גורמת לפגיעה פיזית ונפשית, לפגיעה ביכולת של הקורבן להשתלב בחברה, וכן לפגיעה בביטחון האישי של כולנו.

למרות חומרת הבעיה, לישראל אין תוכנית לאומית לטיפול באלימות במשפחה. הטיפול בנושא מבוצע על ידי מגוון גופים, ללא תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים אלו.

הפתרון: הממשלה צריכה לאמץ תוכנית לאומית לטיפול באלימות במשפחה. התוכנית צריכה לכלול את הצעדים הבאים:

הצבת יעדים ברורים להפחתת שכיחות אלימות במשפחה

יישום צעדים משמעותיים להפחתת אלימות במשפחה, כגון:

חינוך והסברה על אלימות במשפחה

הרחבת מערך שירותי הרווחה והטיפול לקורבנות אלימות במשפחה

חיזוק החקיקה נגד אלימות במשפחה

בעוטף עזה ליותר מ-231 אלף תושבים שנמצאים במרחק של עד 40 קילומטר מהרצועה אין מיגון ראוי.

האחראים לבעיה זו הם רח״ל (רשות חירום לאומית) השייכת למשרד הביטחון. לכן, זוהי אחריות מיניסטראלית, כלומר, של משרד אחד בלבד האחראי לנושא זה והאחריות לא רלוונטית למשרד אחר.

רח״ל:

תפקידה הוא להגיש סיוע בעת מצבי משבר

שייכת למשרד הביטחון

לכן, האחריות לבעיה היא של משרד הביטחון. תפקיד משרד הביטחון הוא עיצוב יעדי הביטחון הלאומיים ולממשם.

פתרון:

הפתרון לבעיית המיגון בעוטף עזה הוא:

* משרד הביטחון יקצה תקציב משמעותי להקמת מיגון חדש, כולל מקלטים, ממ"דים ומבנים מוגנים.

* רח"ל תהיה אחראית על תכנון, רכישה והקמת המיגון החדש.

* הרשויות המקומיות בעוטף עזה יסייעו בתהליך הקמת המיגון.

בנוסף, ניתן לשקול את האפשרות של הקמת מערכת הגנה אקטיבית מפני ירי רקטות.

מקור:

https://www.themarker.com/news/mevaker/2016-12-06/ty-article/0000017f-f13a-da6f-a77f-f93ebf8d0000

אחריות: יש לממשלה ולמשרדי הסביבה אחריות רבה בנוגע לתחזוקת הסביבה והגנה עליה. יש צורך בתכנון ומימון מקיף שישפר את יכולת ההתמודדות עם השפעות שינוי האקלים ויגן על הסביבה הטבעית.

פתרון:

• פיקוח מדויק ומערכות ניטור על השינויים בסביבה הטבעית.

• קידום פרויקטים של חידוש סביבתי, יישום טכנולוגיות ירוקות וקידום נורמות סביבתיות.

• יזום תוכניות להגנה על מקורות מים, יעודכן תוכנית הולכה לקיום מרחבי ירוק והקניית יעוד מתאימים לזרים הממקורות המקומיים.

• שיפור תחושת המצוקה של ילדים מקומיים עם השקפת עתיד, כדי לשדרג את התכנון המקומי וליצור פוליטיקה של ניהול משא ומתן לקיומם האוטונומי של מקומות המגורים.

בשנה האחרונה, ובפרט מאז נבחרה הכנסת הנוכחית, הניסיונות לבצע רפורמה במערכת המשפט בישראל עוררו ויכוחים רבים. אחד nרכיבי הרפורמה - ביטול עילת הסבירות, עבר  בכנסת, אך נפסל בסופו של דבר בבית המשפט הגבוה לצדק. 

הניסיון לבטל את עילת הסבירות, הנתפסת כאמצעי להגבלת פעולות הרשות המבצעת, עורר חששות לגבי השפעתו הפוטנציאלית על הדמוקרטיה. כך גם חוקים נוספים, וביניהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והתערבות בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, עוררו דאגה בציבור. 

דאגת הציבור באה לידי ביטוי בהפגנות ברחבי הארץ נגד הצעת ביטול עילת הסבירות, שגרמו לפקקים רבים. בנוסף, הגם שכלל ההפגנות היו שקטות וללא מעשי אלימות, היו גם מקרים חריגים של ונדליזם. 

כך למשל, אשר  חלון של רכב שחנה ליד ההפגנה, נופץ על ידי מפגין כאשר אם ושני ילדיה היו ברכב. מקרה זה אינו מקרה מייצג, אך יש בו כדי להראות את השפעות המהפכה המשפטית על החברה בישראל. 

לדעתנו הממשלה היא אחראית לבעיה, בשל כוונתה לחולל רפורמה משפטית ללא הסכמה של חלקים נרחבים בעם. ההתנגדות גרמה לפקקים משמעותיים וחסימות כבישים ברחבי הארץ. 

ההחלטה להמשיך בקידום הרפורמה המשפטית למרות התנגדות רוב אזרחי המדינה, נתפסת כמדיניות של הממשלה שהובילה לחוסר שביעות רצון בציבור אשר יצר קרע בעם. ככל שהממשלה לא תפעל באופן חד-צדדי וללא הסכמת חלקים נרחבים מהעם, מצב הפקקים ישתפר באופן משמעותי. 

כמות הרכבים בישראל ממילא גורמת לפקקים. כאשר אנשים יוצאים להפגין, רבים מגיעים ברכבים שלהם, מה שמביא לעומס בכבישים. לעיתים המפגינים חוסמים בכוונה את הכבישים, על מנת להעלות את הנושא לתודעה הציבורית. ביטול ההפגנות יפחית את מספר הרכבים בכבישים  ואיכות החיים של כל המשתמשים בדרכים תשתפר. 

מעבר לכך, יש למצוא פתרונות נוספים, כגון שיפור התחבורה הציבורית: השקעה בתחבורה ציבורית יעילה ונגישה כדי לתמרץ אנשים לבחור בה וכך להפחית את השימוש בכלי רכב פרטיים הגורמים לפקקים. כמו כן, עידוד הרגלי נסיעה אחרים, קידום תחבורה ירוקה (רכיבה על אופניים) ותגמול המשתמשים בה יכול להפחית את כמות הרכבים בכביש.

הביקורת על המשרד הממשלתי בכתבה היא שהממשלה מקדמת רצף מינויים בלתי מקצועיים למשרדי הממשלה, חלקם מושחתים, שידרדרו את חיי היומיום של האזרחים במגוון תחומים. לאחר החקיקה,בג"ץ לא יוכל להתערב בשם עילת הסבירות במקרה של מינויים שערורייתיים במיוחד. המצב גרוע במיוחד במשרד התחבורה, בהובלת השרה מירי רגב.

 מערכת החינוך בכפרים הבדואים שובתת, זאת בשל המחסור במיגון במוסדות הלימודיים. ד״ר סחר אלצאנע, מנהלת השירות הפסיכולוגי במועצה האיזורית אל קסום, השתתפה בדיון לוועדות לזכויות הילד, חיזוק הפריפריה והגליל ולצמצום הפערים החברתיים בפריפריה של הכנסת ובו דיברו על המצב הביטחוני בכפרים הבדואים בנגב. לפי השלטונות, יותר ממחצית מבתי הספר באיזור אינם מצוידים במערכות מיגון וכ- 20,000 מורים ותלמידים נמצאים בסכנה ממשית. נציגי המועצה דרשו שהמדינה תפעל יותר והם ציינו כי המציאות הביטחונית גורמת לחרדה קיומית לתושבי הכפרים.

לפי נתוני המועצה, כ- 80  מיגוניות נרכשו על להקניית מערכות הגנה זמינות, שיוצבו ליד תחנות אוטובוסים. נציגי המועצה דרשו להעביר את המיגוניות לבתי הספר, אך יו״ר פיקוד העורף, יונתן אלשיך, טען כי הן אינן תקינות. נוסף על כך, ישנם כפרים לא מוכרים, ותושביהם טוענים כי כיפת ברזל אינה מגינה עליהם.

הדיון חשף גם את אי היכולת של חלק מתלמידי הכפרים לשוב ללימודים בתקופות איום. הרשויות המקומיות טוענות כי הסיכויים של ילדי הכפרים למות מירי רקטות גבוה פי 2,200 משאר האוכלוסיה. ח״כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) קרא להעביר את המיגוניות לבתי ספר, והוא ונציגי המועצה דורשים פעולה מהמדינה וצה״ל לצורך מיגון יעיל יותר באזור. כמו כן, נציגי המועצה טוענים כי השלטון אינו מספק פתרונות יעילים והם מתקרבים להתנגדות צה״ל ומשרד הביטחון.

אני חושבת שבמקרה זה מדובר באחריות מינסטריאלית של משרד הביטחון. תפקידו של משרד הביטחון הוא להגן על האנשים במדינה, וכאשר יש אוכלוסיה אחת שהיא פגיעה וחיה תחת איום גדול, תפקידו של משרד הביטחון הוא לטפל בזה.

אני חושבת שיש למגן יותר את הכפרים הבדואים, ולוודא שכיפת ברזל מגינה גם עליהם.

·        האחראי: אחריות מיניסטריאלית של משרדי התחבורה והאוצר, שכן בינם נחתם ההסכם על העברת התקציב לתוכנית האסטרטגית לדרכים (26.1 מיליארד הוא סכום מוגזם, בייחוד בזמן מלחמה שכזה), כחלק מחוק התקציב. בנוסף, אדגיש כי האחריות מוטלת בייחוד על משרד התחבורה, על כך שקידם את הפרוייקט הזה באופן ספציפי, ולא בדק את נחיצותו.

·        הפתרון: ביטול/דחיית הפרוייקט – העבודות על הכביש עוד לא התחילו ולכן ניתן לעצור אותן לפני שהתחילו מבלי לגרום לנזק כלכלי למדינה ולבזבוז זמן ומשאבים. בנוסף (למרות שהדבר אולי מסובך כי ההסכם הוא חלק מחוק התקציב), שינוי ההסכם בין משרד התחבורה והאוצר, והסכמה על הקצבה של כמות נמוכה יותר של כסף לתחבורה, והקצבת יותר כספים לדברים חשובים ונחוצים יותר.

נושא: האירועים שהתחילו ב-7 באוקטובר ומתמשכים עד היום הכוללים את מתקפת עזה על ישראל.

אחריות: הממשלה כולה (כולל ראש הממשלה).

אני חושב זאת מכיוון שברגע שיש מלחמה הממשלה כולה אחראית ואשמה חלק יותר וחלק פחות אך כולם אשמים בסופו של דבר כי אחת ממטרות הממשלה היא להגן ולשמור עלינו ועל זכויותינו.

הבעיה: ב-7 באוקטובר ישראל הותקפה ע״י עזה.

דבר זה תפס את הממשלה ואת המדינה כולה לא מוכנים דבר שגרם למותם וחטיפתם של חיילים ואזרחים, לצורך דיוק מתו כ234 חיילים, מתו 776 אזרחים, 1361 פצועים ו-253 חטופים עד כה. למרות חומרת הבעיה לישראל לקח יותר מידי זמן להגיב למצב שגרם למותם של כל כך הרבה אנשים. ברגע זה יש עדיין 134 חטופים בעזה ולידיעתנו אין דרך להחזיר אותם כרגע.

הפתרון: הפתרון לבעיה הזאת מאוד קשה ולא דבר קונבנציונלי שאמור לקרות ביום ביום, אך נוכל למנוע מדבר זה לקרות שוב בכך שנכבוש וניקח את עזה תחת חסותינו, נחליף את הממשלה הקיימת מכיוון שהיא זאת ״ש-נרדמה בשמירה״ דבר שאינו מקובל.