אפזר חפצים בכיתה ואבקש מהילדים לשאול 5 שאלות על החפץ.בהמשך הילדים יצטרכו לשלה את החפץ בהצגה ולכתוב מה המקום, מי הדמויות, מה תפקיד החפץ, מה הקונפליקט, מתי התרחשה ההצגה.(שאת 5 הממים).

פעמים רבות עולה בי רצון לשאול הרבה שאלות , דווקא מרצון ללמד כמה שיותר

אני מבינה שזה בעצם גורם לילד לצמצם את שאילת השאלות שלו ואת יצר הסקרנות

נק' משמעותית מאד בשינוי פנימי

אבקש מהם לשאול 5 שאלות על החפץ שנמצא מולם ,אחכ אתן להם בנק שאלות ואבקש שישאלו עוד 5 שאלות ואז נמיין לפי סוגות

תחילה נותנת או מראה לתלמידים רמז/ תמונה/ סרטון ולאחר מכן התלמידים שואלים שאלות כדי לגלות מהו נושא השיעור.

אעשה שימוש במילון השאלות ובגלגל השאלות, דרכים מעניינות ומגוונות לחילוץ שאלות מהתלמידים.

כמורה לאמנות אוכל להביא בפני התלמידים חומר מסוים או יצירת אמנות כלשהי. דרכה לעורר שאילת שאלות ולעורר סקרנות. דרך כך לבחון, לחקור וללמוד את גבולות החומר. כנ"ל לגבי יצירת אמנות, התבוננות עמוקה במובנים טכניים ורעיוניים ולעורר סקרנות.

אני מתחילה בשיחה איתם, שואלת בשלומם ומביאה אותם לשיחה בנושא שאודותיו כתוב בטקסט שאותו הם עתידים ללמוד.

הם מתעניינים, שואלים שאלות וכך הם מקבלים רקע על המידע בטקסט העתידי. זהו סוג של הטרמה/חימום לקראת הנושא הנלמד.

פעמים לא מעטות אני מבקשת מהם לשאול 3 שאלות שלא נשאלו אודות הקטע או מה עוד היו רוצים לדעת וכך מרחיבה את מנעד הלמידה.

בעברי לימדתי וחינכתי בכול שכבות הגיל, היינו סביס א-ח.

לציין כי כך נהגתי בכול הנושאים/התחומים ובכול שכבות הגיל.

כדי לעורר סקרנות ומוטיבציה פותחת שיעור במגוון דרכים מתחלף ומתחדש בו אני מרמזת על נושא השיעור.

סיפור מהחיים/מומצא, סרטון, תמונה וכול תלמיד כותב על פתקית שאלה שמסקרנת אותו

מדביקים את כול הפתקיות עם השאלות

ככלל אני לא מבקשת תשובות לשאלות אלה מעודדת את התלמידים להתייחס לדברי חבריהם ולהשתמש במונחים כמו: אני רוצה להוסיף על דברי....אני חולק על דברי...אני רוצה לחדד דבר חשוב בדברים של....נראה לי שעיקר הדברים שנאמרו מצביעים על...אני מסכים/לא מסכים עם דברי....

מתודה זו מלווה את כול הדיונים ומתפתחת עם הזמן, מתודה שמאפשרת לכולם לקחת חלק "כול הכלתה כולה" מעודדת מעורבות, מחזקת את הביטחון כי אין נכון לא נכון ובכך מגבירה את המוטיבציה ויחד איתה את הסקרנות.

מתודה זו הוכיחה כי יש בכוחה לחלץ שאלות רבות מגוונות ולעורר סקרנות.

באופן כללי

אני משתמשת בגיוון רב של אמצעי ההוראה על מנת לשמר את המוטיבציה, העניין ואת הסקרנות,

לפעמים: ר"חש (רואה, חושב, שואל) או יר"ל (מה אני יודע, מה אני רוצה לדעת, ומה למדתי)(ועוד הרבה אחרות)

כמו כן אני פותחת במשחקים מגוונים דוגמת גלגל השאלות בו כול התלמידים לוקחים חלק ולעיתים אף טומנת בגלגל רמזים לנושא השיעור.

כמובן שאני לא שוכחת לסכם את הנושא כך שאנחנו חוזרים בקול על הרכיבים שעסקנו בהם ולבסוף כול תלמיד כותב לנו בלוח מה למדתי (מתחלף בכול נושא) משהו אחד שהתחדש לי.

החלק השני- מה אני רוצה לדעת כשאקרא את הטקסט? בחלק זה, התלמידים שואלים שאלות, שהיו רוצים לקבל תשובות עליהן לאחר קריאת הטקסט. במהלך הדיון, אנחנו עוברים על מילות השאלה ואני מאתגרת אותם להשתמש בכל מילות השאלה שמכירים.

בחלק השלישי- מה למדתי? בחלק זה כל תלמיד יגיד משהו חדש שלמד בעקבות קריאת הטקסט.

לאחר מכן, אנו חוזרים לשאלות(בחלק השני) ובודקים על אילו שאלות קיבלנו מענה. השאלות שלא קיבלנו עליהן מענה- כל תלמיד יבחר 2 שאלות שעליו לחפש את התשובה.

בנוסף, כל תלמיד כותב 3 שאלות שהתשובות אליהן נמצאות בטקסט- ולא הופיעו בחלק 2.

ואחרי זה שאלות שרוצים לדעת תשובותיהן

תוך כדי חשיבה ופתרון הם עולים על נקודות חשובות בנושא

במהלך השיעור עצמו אני אוהבת לשאול המון שאלות שמנחות ומיבלות לתשובה

דרך זו עוזרת לתלמידים להיות מרוכזים , משולבים בשיח המתמטי

התכנון שלי הוא כדלקמן:

1. אכין גלגל שאלות פיזי עם חלוקה לשש קטגוריות של שאלות לפי רמות החשיבה השונות (זיכרון, הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירה).

2. אחלק את התלמידים לקבוצות קטנות של 4-5 תלמידים.

3. במהלך השיעור, כאשר נעסוק בנושא חדש, אתן לכל קבוצה את "גלגל השאלות" לסיבוב.

4. כל קבוצה תסובב את הגלגל ותנחה לחבר שאלה בקטגוריה עליה נפל חיצי הגלגל.

5. התלמידים יחלקו את השאלות שלהם בקבוצה ויעריכו את רמת החשיבה הנדרשת לשאלה.

6. לאחר מכן, נקיים דיון כיתתי בו כל קבוצה תציג שאלה אחת שחברה והשאר יצטרכו לענות עליה.

בפתיחה הייתי מציגה לתלמידים תמונה של מקומות/ חפצים שהם בצורת גופים ואבקש מהם למצוא את הקשר בין בחפצים שבתמונה ולאחר מכן אתן להם לשאול שאלות שמסקרנות אותם בנוגע לתמונה ומשם כמובן ליישם את שאר הפרקטיקות של עיבוי שאלה, מיון שאלות ועוד...

הסקרנות שלהם מתעוררת ומאפשר ללמידה להיות מאתגרת יותר ומעניינת יותר.

זה מוביל לשאילת שאלות ספונטניות, כאלו שעולות ישר לראש ומובילות לשאלות נוספות.

גלגל השאלות- עשיית מיון בשיתוף פעולה עם הילדים ובחירת שאלה המסקרנת את רובם. בשלב האחרון, מענה.

לפיתוח חשיבה וחיזוק מוטיבציה אצלם

התלמידים התבקשו לכתוב שאלות שעולות להם בזמן קריאת הטקסט.

לאחר מכן העברתי את השאלות לגלגל שאלות דיגיטלי והתחלנו לקרוא את השאלות ביחד.

זה הניע את התלמידים לשאול שאלות, להתעניין ולהרכיש בנוח כי לא כתוב מי שאל את השאלה

שמי הילה ואני מלמדת מדעים בכיתות א-ו.

בתחילת שיעור ניתן לכתוב את הנושא על הלוח ולתת לתלמידים לשאול עליו שאלות. את השאלות נהפוך לקלפים ממוחשבים/ גלגל שאלות שבכל פעם תלמיד יפתח קלף ועל סמך הידע שרכשו נבדוק האם הם מצליחים לענות או לא.

להציג לתלמידים תרגיל בחשבון ולעורר אצל התלמידים מחשבה איך ליצור ולכתוב בעיה מילולית שהתרגיל שלה מתאים לאותו תרגיל חשבון

מונא

ללמד את כיתה ז' שטח משולש ע"י התנסות אישית,

לחלק להם צורות של מלבן ולשאול אותם כיצד הם יוכלו ליצור 2 משולשים מהצורה, הם יצטרכו להגש לחצות אותו באמצע ואז נראה להם ששטח המשולש הוא בדיור חצי משטח המלבן שקיבלו.

מתחילה הנעה של למידה עם המון הנאה וסקרנות ורצון לגלות עוד על היצירה החדשה.

בפועל מטרת השיעור היא לדבר על משמעות המרכאות

השתמשתי בפרקטיקה "תרגיל בסקרנות" ללמידה על הצורה דלתון כחלק ממשפחת המרובעים.

הצגתי על הלוח את הצורה וכתבתי את ההגדרה שלה וביקשתי מהתלמידים לכתוב 5 שאלות ספונטיניות, לאחר מכן הצגתי להם גלגל שאלות על מנת שייעבו את השאלות שלהם ומיינו את השאלות יחד.

בשיעורים הבאים למדנו את תכונות ומשפטי הדלתון וענינו על השאלות שהתלמידים שאלו.

היה מוצלח ומעורר ענין.

בסוף המהלך, לאחר כ-3 שיעורים נשארנו עם 15 שאלות טובות. הסברתי להם שאלו יהיו השאלות למבחן ושהם יתבקשו לענות על 10 שאלות בלבד במבחן.

כמובן שרוב התלמידים נהנו לגלות בקיאות ולענות על כל השאלות...

אבקש מהתלמידים לחשוב מה הולך להיות עכשיו בשיעור.

לאחר שהתלמידים עונים, אבצע ניסוי של העברת הפטל לכוס הריקה בעזרת נייר בלי לשפוך.

לאחר שהתלמידים צפו בניסוי אבקש מהם לשאול שאלות על הניסוי.

בצורה זאת אלמד אותם על תהליך החקר המדעי

פתיחת נושא סדר הפעולות.

אכתב תרגיל ואבקש לחבר עליו חמש שאלות.

אבקש להציע דרכי פתרון.

בעבר לימדתי את השיעור "כובע קסמים" של לאה גולדברג. הבאתי לכיתה כובע מקושט ומנצנץ. הילדים שאלו הרבה שאלות סביבו, מה שהניע אותם להשתתף בשיעור ולגלות סקרנות להמשך השיעור.

נושא: מערכת צירים

לצייר על הלוח מערכת צרים ועליהן נקודות והתלמידים צריכים לחבר שאלות בנושא.

למשל, מהי נקודה A ?

אני אנסה את הרעיון של חידה בתחילת שיעור וזה בכדי לתת לתלמידים להתנסות במהלך השיעור ולגלות מהי התשובה דרך פעילות גופנית - תפתח את הסקרנות בקרב התלמידים

אבקש מהתלמידים להתבונן ובעקבותיו לכתוב חמש שאלות שעולות להם לראש.

לאחר מכן נמיין את השאלות, ונענה יחדיו.

השאלות יהיו בפתקים וכל התלמידים ישמו את הפתק בקופסה.

אחלק לקבוצות וכל קבוצה תגריל פתק שאלה

המטרה: לייצר ענין ומוטיבציה, ניתן לשלב בכל נושא. אפשר בהתחלה- שאלות סקרנות ואפשר בסיום לחזרה ולהרחבה

בתוך הקופסה תמונות של מילים שהאות/הצליל הנלמד משותף להן. לדוגמה: (בלון, בית, בננה, ברווז ועוד...)

מה בקופסה?

הילדים יבחינו בקופסת המתנה וכל פעם אבקש מילד/ה להגיע ולהוציא תמונה.

נדביק את התמונות על הלוח.

הרעיון: לשלב את גלגל השאלות

המטרה: לייצר עניין ומוטיבציה בכדי להבין מה משותף בכל התמונות שהוצאנו מהקופסה? מעורר סקרנות טבעית...

לאחר מכן נתאים לכל תמונה את המילה הכתובה, נדגיש את הצליל הנלמד וכך הלאה, דף עבודה זוגי ועוד...

גלגל השאלות בכתה א' יהיה מוכר עוד לפני הפעילות מהסוג הזה.

מילות השאלה יהיו תלויות על הקיר/לוח עם תמונה תואמת ויהיו חלק מהשפה הכיתתית.

הפעילות אותה אעביר לכיתה היא כחלק ממערך על החושים ומתייחסת לחוש המישוש. אביא לכיתה קופסה (גריין) והתלמידים יצטרכו לשאול 5 שאלות.

לאחר מכן התלמידים יצטרכו לגשת אל הקופסה ולמשש דברים שיש בפנים, כל תלמיד ימשש משהו אחר. בסיום נענה יחד על השאלות ששאלו בתחילת השיעור.

נתחיל את השיעור בהצגת תמונה גדולה או מספר תמונות קטנות המייצגות תקופה היסטורית מסוימת (למשל, ימי הביניים, המהפכה התעשייתית, או תקופת התנ"ך). התמונות יכולות לכלול אנשים, מבנים, כלי עבודה, או סצנות יומיומיות מהתקופה.

אבקש מהתלמידים לדמיין שהם נשלחו במכונת זמן לתקופה זו. משימתם היא לכתוב 3-5 שאלות שהיו רוצים לשאול את האנשים שחיו באותה תקופה. אעודד אותם לחשוב על שאלות מגוונות הנוגעות לחיי היומיום, טכנולוגיה, חברה, תרבות, או כל נושא שמעניין אותם.

לאחר מכן, נחלק את הכיתה לקבוצות קטנות. כל קבוצה תשתף את השאלות שכתבו חבריה ותבחר את השאלה המעניינת ביותר. נרשום את השאלות הנבחרות על הלוח.

בשלב הבא, נדון יחד בשאלות: מדוע הן מעניינות? מה הן מלמדות אותנו על ההבדלים בין העבר להווה? איך נוכל למצוא תשובות לשאלות אלו?

לסיום, אציע לתלמידים לבחור שאלה אחת שמעניינת אותם במיוחד ולחקור אותה כפרויקט קטן. הם יוכלו להציג את ממצאיהם בשיעור הבא.

פעילות זו מעודדת חשיבה יצירתית, מפתחת סקרנות היסטורית, ומאפשרת לתלמידים להתחבר לנושא דרך שאלות שמעניינות אותם אישית.

מציגה שיר על הסתיו, מבקשת לזהות מהשיר מאפיינים של העונה.

בהמשך בחלוקה לקבוצות שואלים שאלותעל העונה, אפשר להיעזר בשיר ומשם ממינים את השאלות לפי המאפפיינים ובקבוצות חוקרים

הם מבינים שזה כלי נגינה ואבקש מהם לשאול עליו שאלות.

לאחר שנעבור את תהליך שאילת השאלות נמשיך ונעמיק במשפחות כלי הנגינה

קיצור החופש הגדול

אבקש מהתלמידול לשאול 5 שאלות על הכותרת

לאחר מכן אתן להם את גלגל השאלות שיכתבו שאלות נוספות על הכותרת שכתבתי.

ולאחר מכן אשאל אותן מי בעד ומי נגד ולמה

ולאחר מכן נמיין את השאלות לסוגים נענה על חלק מהשאלות ולאחר מכן נרחיב איך כותבים טענה ,מהי טענה ואיך היא קשורה לכותרת שהצגתי/ כתבתי על הלוח.

רעיון לפעילות: "סקרנות בשפה"

1. מטרה: לעודד את התלמידים לשאול שאלות על תהליכי השפה והשימושים השונים שלה.

2. תהליך:

   • נתחיל בשיחה על מהי שפה ולמה היא חשובה.

   • לאחר מכן, נעבור לתרגיל בסקרנות: כל תלמיד יכתוב על פתק שאלה אחת שהוא רוצה לשאול על השפה (למשל: "למה יש מילים שונות בשפות שונות?", "איך נוצרות מילים חדשות?").

   • נאסוף את השאלות ונקרא אותן בקול רם.

   • נבחר כמה מהשאלות המעניינות ביותר ונתחיל לדון בהן כקבוצה. התלמידים יוכלו לשתף את התובנות שלהם ולנסות למצוא תשובות יחדיו.

   • בסוף השיעור, נבקש מהתלמידים להציע ניסיונות למענה על השאלות באמצעות חקירה נוספת בבית (למשל: לחפש מידע בספרים או באינטרנט).

3. תוצאה צפויה: התלמידים ירגישו שהשאלות שלהם נחשבות ויתפתח אצלם סקרנות לחקור נושאים הקשורים לשפה.

שיהיה בהצלחה!

לקחת רק הכותרת או מילת מפתח מתוכה ולתת לתלמידים לכתוב שאלות שהיא מעוררת.

באותה מידה אפשר לקחת את האיור מהכריכה בלי הכותרת ולתת להם/ן גם כן לכתוב שאלות על הספר.

שאלת שאלות סקרניותעל הדבר. 5 חופשיות ועוד 5 העמקה בעזרת מילות שאלה. מיון השאלות וחלוקה לצוותים חוקרים על מנת לענות על השאלות שהוצגו.

הכנת משחקי קופסה וחידונים על חומר הרקע לטיול, כפי שנלמד בתהליך החקר.

לאחר מכן נעמיק בהבנת הקשר בין החפץ לבין החומר והנושא הנלמד

• שאילת שאלות:

  • בקש מכל תלמיד לחשוב על שאלה שהוא היה רוצה לחקור בנושא שנבחר.

  • תלמידים יכתבו את השאלות שלהם על פתקי נייר או יזינו אותן בלוח שיתופי דיגיטלי.

• מיון ובחירה:

  • אסוף את השאלות וקטלג אותן לפי נושאים דומים או לפי סוגי חקר שונים (לדוגמה: שאלות אמפיריות, שאלות תיאורטיות).

  • הצג את השאלות בכיתה ודונו יחד על אלו שאלות מעניינות ביותר ואילו שאלות יכולות להוביל לחקירה מעמיקה.

• תכנון חקר:

  • בקש מהתלמידים לבחור שאלה אחת או מספר שאלות שהם רוצים לחקור.

שם: טל

כיתה: כיתה ה'

תחום דעת: מדע

תיאור הפעילות:

שם הפעילות: "תגלית יום שישי – מסע לעולם השאלות"

מטרה: להניע את התלמידים לחשוב על נושאים חדשים ולהגביר את הסקרנות שלהם באמצעות שאילת שאלות פתוחות.

שלב 1: הצגת הנושא

• התלמידים יקבלו מושג בסיסי על נושא המדע הנלמד באותו שבוע (למשל, "המערכת השמשית").

שלב 2: יצירת שאלות

• בקבוצות קטנות, התלמידים יחשבו על שאלות שהם סקרנים לגביהן בנושא הנלמד. כל קבוצה תכתוב את השאלות שלה על פתקיות.

שלב 3: שיתוף והדמיה

• כל קבוצה תציג את השאלות שלה בפני הכיתה. לאחר הצגת השאלות, התלמידים ידונו כיצד ניתן לחקור את השאלות הללו ומהם הצעדים הראשוניים שיש לבצע כדי למצוא תשובות.

שלב 4: תכנון חקר

• התלמידים יבחרו אחת מהשאלות שהוצגו ויתכננו כיצד יוכלו לחקור את התשובה לשאלה זו. הם יקבעו אילו מקורות מידע עליהם להשתמש, מה יהיו השאלות המשניות שיצטרכו לשאול, ואילו ניסויים או פעילויות עשויים לעזור להם לגלות תשובות.

שלב 5: סיכום

• התלמידים יציגו את התוכניות שלהם ואת הציפיות מהם במצגת קצרה או בלוח שיתופי בכיתה. המורה יספק משוב ויכוון את התלמידים לנושאים מעניינים נוספים.

לאחר כל התהליך אני קוראים את הטקסט שובכל אחד בודק אם יש בטקסט תשובות לשאולות שלו...

אפתח את גלגל השאלות על המחשב, ובעזרתו אתן לילדים לשאול שאלות שהיו רוצים לגלות אודות אותו אומן שתמונתו מוקרנת על הלוח.

ארכז את כל השאלות שעולות מן התלמידים על הלוח, ואתן להם לבחור 3 שאלות, עליהן יענו בבית. כמובן שאספר להם את שמו של האומן כד שיוכלו לבדוק בבית את התשובות לשאלותיהם.

בשיעור שאחרי, התלמידים ידעו לספר לכיתה מי האומן שאת תמונתו ראו בכיתה.

שלבי הפעילות:

1. הצגת גריין: הקרנה של תמונת חלל מרהיבה או סרטון קצר על חקר החלל.

   • שאלה מניעה: "מה הייתם רוצים לדעת על מה שאתם רואים?"

2. שאילת שאלות ספונטניות: התלמידים רושמים שאלות שעולות להם, למשל:

   • "איך נוצרת ערפילית?"

   • "האם אפשר לגור על מאדים?"

3. הרחבת שאלות: המורה מעודד שימוש במילות שאלה מגוונות (איך, למה, מה יקרה אם).

4. מיון שאלות: מיון לפי נושאים, למשל: "מדע", "טכנולוגיה", "חקירה אנושית".

5. מענה על שאלות: כל קבוצה חוקרת שאלה אחת ומציגה את תשובתה לכיתה בדרכים יצירתיות (מצגת, סיפור).

לפני שמתחילים לעבוד עם הילדים על שאלת חקר ניתן להשתמש בפרקטיקה של שאלות הא"ב כדי לתת להם מגוון של מילות שאלה שיכולות להוות בסיס לבניית שאלת חקר.

רעיון לפעילות: הפעילות תתמקד בהבנת התהליך של "המחזור במים" דרך שאלות שנשאלות על ידי התלמידים.

מהלך הפעילות:

1. הכנה: לפני הפעילות, אני אתחיל בהצגת תמונה של טבע במזג אוויר גשום (גשם נופל על האדמה, מעין שדה עם עננים כבדים מעל). אתמקד בשאלה "מה קורה כאן?" ואעודד את התלמידים להציע רעיונות לשאלות שיכולות להוביל אותנו להעמקה בנושא.

2. שלב 1 - תרגיל בסקרנות: אתחיל בהסבר קצר על מחזור המים, ולאחר מכן אשאל את התלמידים לשאול שאלות שמעסיקות אותם בנושא. כדי לעודד את השאלות, אני אציג את הכלים המחשבתיים של "גלגל השאלות" – שאלות פתוחות כמו: איך, למה, מה יקרה אם...?

3. שלב 2 - גלגל השאלות: נעבור לעבודה בקבוצות קטנות, כל קבוצה תכתוב שאלות שקשורות למחזור המים ותענה עליהם יחד. אני אעודד את התלמידים לשאול שאלות שמעוררות סקרנות ולהתחיל לחשוב מעבר לתשובות הברורות.

4. שלב 3 - שאלות הא"ב: אני אתן לתלמידים לרשום את השאלות בצורה מסודרת לפי סדר אלפביתי, ולקשור את השאלות זה לזה: מה זה יכול ללמד אותנו על המחזור? איך נוכל לחקור את השאלות הללו בניסוי או בניתוח?

5. שלב 4 - סיכום: בסיום השיעור, נשוב לעבור על השאלות שהעלו התלמידים, נבחר את השאלות המעניינות ביותר וננסה לפתח את התשובות במהלך השיעורים הבאים.

רעיונות לפעילות מעוררת סקרנות " הכרת התרבות היפנית במסגרת לימודי איקידו "

שלבי הפעילות :

1.     הצגת גריין :  הצגה של ספורט הסומו שהוא ספורט הלאומי ביפן

שאלה מניעה :  מה לדעתכם צריך בשביל להיות מתאבק סומו?

2.     שאילת שאלות ספונטניות:

התלמידים יחשבו על שאלות אפשריות כמו – למה הם לובשים בגד שנראה כמו תחתונים ? האם המשקל שלהם מסוכן לבריאות ? כמה זמן מתאבק סומו צריך להתאמן ביום ? מה אוכל מתאבק סומו ?

3.     הרחבת שאלות : אני אעודד את התלמידים להרחיב באמצעות גיוון מילות שאלה את תחומי השאלות :   האם (ביקרתם ביפן) למה (לדעתכם חשוב להיות בכושר גופני כמתאבק סומו ) מה ( מה עושה  מתאבק סומו לאחר פרישה מהענף )  

4.     מיון שאלות לפי נושאים :  ספורט ביפן, תרבות האכילה ביפן, הבדלים בין יפן למדינת ישראל

5.     מענה על שאלות : כל קבוצה תבחר נושא אחד ובמידת האפשר תתנסה בו , למשל להתנסות להתמודד מול תלמיד אחר בתוך מעגל ולנסות להוציא אותו ממנו ( בעדינות ובהשגחת המורה)  אכילה עם צ'ופ סטיקס – לקחת שני עפרונות ולהרים בעזרתם מחק מרובע.

בעבודתי כמחנכת כדי ליצור שיח כיתתי אשתמש בגלגל השאלות בנושאים חברתיים כגון :

תחושותיי בכיתה, גיבוש חברתי , דילמות חברתיות ועוד.

הגלגל יאפשר לי לשמוע דרך השאלות על דברים שמעניינים את הילדים או מטרידים אותם.

מצאתי את הטכניקה של גלגל השאלות טובה מאוד על מנת להתחיל נושא לימודי כלשהו. איישם אותה בכתה

כיתות ד-ה

פעילות של מספרים בחיים, היכן אנחנו נפגשים עם מספרים בחיי היומיום ומה המשמעות שלהם

מיון השאלות מעיד גם הוא על סדר חשיבה גבוה.

את היחידה האחרונה פתחתי בשאילת שאלות. הראיתי תמונה של שמורת טבע (גריין), ובעקבות התמונה ביקשתי מהילדים לשאול שאלות. בשיעור הבא, בעקבות היחידה ננסה למיין את השאלות, ולאחר שנקרא את הטקסט - נחזור לשאלות וננסה לענות עליהן.

העברת קבוצה טיפולית לנערות בנות 13 ש בכיתה מקדמת

מטרת הקבוצה: עיצוב מיומנויות חברתיות של נערות על הרצף האוטיסטי

היות ומטרת הקבוצה היא יצירת אוירה חברתית מסקרנת, הטכניקה של שאלת שאלות היא בסיס חשוב להתנהלות הקבוצה. עקב הקושי ביזמת השאלות אני משתמשת או בכרטיסיות עם מגוון רחב של מילות שאלה או בגלגל שאלות שיגרה את סקרנותם ויעזור להם בניסוח השאלות

בכיתה א מלמדת קורס בנושא :"בתים שונים בעולם"-

בכל תחילת שיעור, כשמציגה בית מסוים,

התלמידים שואלים שאלות: מי בנה את הבית?

מי גר בבית?

מאילו חומרים נבנה הבית?

ואכן, התלמידים מחבבים מאד את עניין שאילת השאלות.

בקורסי "אמירים" שלי לשכבת ד, ה-

בתחילת השיעור מציגה בפניהם חפץ כגון: נר לפני חנוכה.

ככול שהתלמידים שואלים יותר שאלות,

התלמידים משקיעים מחשבה רבה יותר,

והשאלות יותר יצירתיות.

אני חושבת שאצלם אותו ונשתמש בו כפתיח לשיעור, לאחר קריאה עצמאית של הפרק. משם נצא ללמידה ואז היא תהיה מסקרנת יותר.

מורה למתמטיקה כיתותד-ו

מאוד אהבתי את הפרקטיקה של שאלת השאלות מתוך סקרנות, יישמתי את זה בתחילת לימוד נושא השברים לכתה ד כך שהתחלתי את השיעור בגרין שהיה חידה/שאלה שהתשובה שלה היתה שבר שזו ואז התחלתי בפרקטיקה זו לפי השלבים

הקרנת מצגת קצרה עם תמונות של המצאות מפורסמות (למשל: הגלגל, הנורה החשמלית, האינטרנט, סמארטפון) ושאלה לתלמידים:

“מה משותף לכל ההמצאות האלו?”

• דיון קצר על תכונות הממציאים (יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, פתרון בעיות וכו’).

2. אתגר היצירתיות – המצאת שימוש חדש לחפץ יומיומי (20 דקות)

• מחלקים את הכיתה לקבוצות קטנות (3-4 תלמידים).

• כל קבוצה מקבלת חפץ יומיומי (כמו קולב, כף, גליל נייר טואלט, אטב כביסה, קופסת פלסטיק).

• המשימה: להמציא שימוש חדשני וייחודי לחפץ שקיבלו ולתאר כיצד הוא פותר בעיה כלשהי

רעיון לפעילות:
אבצע בכיתה את תרגיל הסקרנות בנושא: "האחריות האישית מול החברה – מה הגבול?"

שלבי הפעילות:

1. הצגת גירוי מעורר סקרנות
   אציג לתלמידים ציטוט מתוך סיפור/כתבה/שיר, לדוגמה:

"הוא ידע שזה לא חוקי, אבל הוא לא היה יכול להישאר אדיש למה שראה."
אפשר גם להציג קטע חדשותי על אדם שלקח יוזמה לשנות מציאות חברתית כלשהי.

2. כתיבת שאלות מניעות למידה
   אבקש מהתלמידים לרשום כמה שיותר שאלות פתוחות ומעמיקות שעולות להם בעקבות הגירוי.
   למשל:

• מהי אחריות אזרחית בעיניי?

• האם מותר לעבור על החוק בשם ערכים מוסריים?

• מתי אדם הופך מגיבור לעבריין בעיני החברה?

• מה ההבדל בין אומץ לבין טיפשות?

• מי קובע מהו המעשה הנכון?

3. דיון ובחירה משותפת בשאלות להעמקה
   נקיים דיון פתוח בכיתה, נבחר 2–3 שאלות מרכזיות, ונחלק את הכיתה לקבוצות חקר. כל קבוצה תחקור שאלה אחת דרך טקסטים, מאמרים, קטעים ספרותיים ואקטואליים.

4. סיכום וכתיבה רפלקטיבית
   בסיום, יכתבו התלמידים רפלקציה אישית: כיצד השתנתה (אם בכלל) עמדתם בעקבות הדיון והחקר?

מטרות הפעילות:

• לעודד סקרנות, חשיבה ביקורתית ועצמאית

• לפתח יכולת לשאול שאלות מורכבות ובעלות משמעות

• לחזק את הקשר בין טקסטים לעולם האישי והחברתי של התלמידים

תחום דעת: גאומטריה

רעיון לפעילות:

התחלנו ללמוד על צורות הנדסיות.

הבאתי ציור של שני בתים התלמידים שאלו שאלות על הבתים.

והמשכנו בהתאם למודל.

אני מורה תומכת ראיה בכמה בתי ספר

מאוד אהבתי את הפרקטיקה של שאלת השאלות מתוך סקרנות , אפשר להשתמש בכמה בשיעורים שלי

הייתי משתמשת בתחילת שיעור מצולעים

בתמונות של מצולעים על הלוח

התלמידים ישאלו שאלות על התמונות ולאחר מכן אעזור להם בבנק שאלות שירחיבו ויעמיקו.

 🏠 משימת פתיחה:  אציג על הלוח תמונה של בית ואשאל:

תתבוננו בבית הזה. מה אתם רוצים לדעת עליו?"

כל תלמיד יתבקש לכתוב שתי שאלות.

ארשום חלק מהשאלות על הלוח ואצור שיח סביבן:

·         מי יכול לענות על שאלה של חבר?

·         אילו שאלות עוזרות לנו ללמוד מתמטיקה?

·         אילו שאלות הן יותר סקרניות?

המטרה להוביל אותם לחשב שטח צורה מורכבת ע"י פירוק הצורה. בעזרת שאילת שאלות וכן מתן תשובות מהתלמידים.

ורד לוי

שם הפעילות: "בלשי הקולות והסקרנות". אני מכינה מראש הקלטות שמע קצרות וברורות של סיטואציות חברתיות פשוטות מחיי הכיתה, כמו ילדים משחקים או מישהו בוכה.

לאחר השמעת כל קטע, אני מציגה אתגר: "האם תוכל להיות בלש קולות ולשאול את השאלות הנכונות כדי להבין מה קורה כאן?". אני מדגימה שאלה ראשונה כמו: "מי מדבר? כמה ילדים אתה שומע?".

אני מכוונת את התלמיד לנסח שאלות שיעזרו לו לזהות רגשות דרך טון הדיבור, עוצמת הקול ופרטים נוספים. למשל, "איזו שאלה תעזור לך לדעת איך הם מרגישים?", או "איך נשמע מישהו שהוא עצוב?".

אני מעודדת אותו להמשיך לשאול שאלות כמו "מה הם עושים עכשיו?", "איך היית מצטרף אליהם ומה היית שואל אותם כשהיית מגיע?". המטרה היא להקנות לו ביטחון ביכולת שלו להשיג מידע באמצעות שאילת שאלות.

להציג בתחילת שיעור בגיאוגרפיה תמונה של מקום בעולם. דבר זה יעורר את סקרנות ושאלית שאלות. נרשום את שאלות התלמידים על הלוח - להראות לתלמידים שהן חשובות ומהוות את הבסיס ללמידה שלנו. וכך, נוכל בעזרת השאלות לערוך השוואה בין המקום ההוא בעולם לישראל. חשוב בהתחלה להדגים לתלמידדים כיצד לשאול שאלה וכו

אני מביאה לכיתה פריט כלשהו או מבקשת מתלמיד/ה להביא פריט לבחירתם.

מסתירים את הפריט.

מבקשים מילדי הכיתה לנסח שאלות כן /לא באנגלית. שאלות שבסופו של תהליך התשובות שהם יקבלו עליהם, יעזרו להם לנחש מהו הפריט.

כדי לגרום לתלמידים לשאול שאלה בצורה אינטואיטיבית ולא לפי סכימה / מבנה של שאילת שאלות . אני תמיד נותנת קטע שמעניין אותם על מנת לגרום להם באופן טבעי לשאול את השאלה. במקביל כשתלמיד שואל שאלה במהלך השיעור אני ישר נותנת חיזוק חיובי מול הכיתה כמו "שאלה מצויינת" בוא נחשוב יחד למה שאלת? מה תתרום לנו התשובה על השאלה? וכך מעודדת אותם להמשיך לשאול שאלות מתוך סקרנות ויניין אמיתי וכנה.

במהלך זמן זה אעבור ביניהם, אקפיד שהגריין יהיה מונח לפניהם לאורך כל הזמן.

אציג להם את גלגל השאלות ויחד ננסה לראות אילו שאלות נוספות ניתן לשאול- בכדי לכתוב שאלות מסדר חשיבה גבוה.

נעבור לקריאת קטע המידע על החייזרים- ותוך כדי ננסה לתת מענה לשאלות ששאלו.

שלב 1. להציג תמונה של דב קוטב על קרחון,

עם הכיתוב מתחת The clock is ticking

שלב 2. What do you see? What do you feel?

שלב 3. לבקש מהתלמידים לכתוב בלוח שיתופי את שאלה אחת לפחות שמסקרנת אותם בקשר לתמונה. מה הם רוצים לדעת? בכיתות חלשות יותר אפשר להציג את מילות השאלה או התחלת שאלה.
אפשר לעזור עם פתיחות כמו:

• Why is…?

• What will happen if…?

• How can we…?

• Is it possible to…?

• Who is responsible for…?

במהלך הפעילות ניתן לחשוף וללמד את התלמידים אוצר מילים בסיסי לנושא climate, pollution, global warming וכו' .

א-ו

חידונים על תנועות ומושגים בעולם המחול

זה יכול להיות שיעור פתיחה לתחום הסטטיסטיקה, שיעסוק במושגים: שכיחות, שכיח, ממוצע טווח הנתונים, ארגון הנתונים בדיאגרמה ועוד.

מלמדת בירושלים כיתה ט

עושים קבוצות קטנות כל קבוצה תכתוב כמה שאילות על הנושא. אני בחרתי נושא המשל והם יחשבו על השאילות

אני מורה בכיתת חינוך מיוחד אני מביאה משהו עטוף לכיתה על מנת לעורר סקרנות ודרך זה יוצאים ללמידה

רעיון פעילות – פרקטיקה: תרגיל בסקרנות
נושא: השפעת מזג האוויר על חיי האדם והטבע

מהלך הפעילות:

1. הצגת גריין: המורה מציגה תמונות וסרטונים של מזג אוויר קיצוני (גשם כבד, סופות, חום) ומספרת עובדות קצרות על השפעותיהם.

2. התבוננות מעמיקה ושאלות ספונטניות: התלמידים מעלים שאלות שמסקרנות אותם, לדוגמה:

   • "כיצד מזג האוויר משפיע על החיות?"

   • "איך אפשר להיערך לסופה?"

3. הרחבה ועיבוי מילות שאלה: המורה מסייעת לתלמידים להרחיב את השאלות ולהפוך אותן למדויקות ומשמעותיות יותר.

4. מיון שאלות: סידור השאלות לפי נושאים (השפעה על האדם, על הצומח, על בעלי החיים).

5. מענה על השאלות: חקר, דיון כיתתי או כתיבה קצרה המספקת תשובות, מסקנות והבנה מעמיקה יותר.

ערך לשפה: התלמידים מתרגלים ניסוח שאלות ותשובות בעברית, מרחיבים את אוצר המילים ומשפרים יכולת ניסוח רעיונות ודיבור רהוט.

מטרה: לחשוף את התלמידים למילים וביטויים בעברית דרך גילוי עצמי סקרנות ושאלות.

מהלך הפעילות:

1- הכנת כרטיסיות עם מילים בעברית.

2- כל קבוצה מקבלת כרטיס מילה בעברית בלבד- בלי תרגום!

3- המשימה של הקבוצה:

לשאול שאלות כדי לגלות מה משמעות המילה מותר לשאול המורה או קבוצות אחרות. לנסות לנחש מה השורש מאיזה תחום מילה או באילו משפטים אפשר להשתמש בה.

4- שיתוף בכיתה: כל קבוצה מציגה את המילה שלה, איך חקרה אותה.

רעיון לפעילות: בכיתה נתחיל שיעור בנושא "מערכת השמש" עם תרגיל בסקרנות: אציג לתלמידים תמונה מסתורית של כוכב לכת לא מוכר, נבקש מהם להתבונן היטב ולרשום את כל השאלות שעולות להם בראש. לאחר מכן נמיין את השאלות לפי נושאים, נרחיב על מילות שאלה (מי, מה, למה, איך) ונשתמש בשאלות הללו כמנוף לדיון בכיתה וללמידה מעמיקה על כוכבי לכת ומאפייניהם.

אכתוב על הלוח את האותיות נ, ג, ה, פ

ואשאל אותם לאיזה חג זה קשור למה דווקא האותיות האלו וכן הלאה...

לתת לבנות את התשובות

ולחכות שישאלו איך הגיעו

איך רואים את הציורים האלה וכו',....

לשאול איך הגעתן לזה

וכל אחת תגיד ציור שלא ראתה קודם

הפעילות מיד עוררה סקרנות גדולה! התלמידים ניסחו שאלות ברמות שונות, חיפשו מאפיינים, אספו רמזים והעלו השערות. נוצר שיח חי, מעורב ומלא עניין, והם חוו בצורה מוחשית איך שאלות יכולות להוביל ללמידה משמעותית ולחשיבה מעמיקה.

רעיון לפעילות מניעה ומעוררת סקרנות:
במהלך שיעור על טקסט עיתונאי קצר בנושא סביבה, נחלק את התלמידים לקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל פסקה מהטקסט ותתבקש לנסח שלוש שאלות שהן סקרניות לגביהן, למשל על הסיבות לבעיה, ההשלכות או פתרונות אפשריים.
לאחר מכן, כל קבוצה מציגה את השאלות שלה בפני הכיתה והמורה מנחה דיון כיתתי שבו התלמידים מנסים לענות על השאלות, להביע השערות או להביא דוגמאות משלהם.

תרומה ללמידה:

• מעודדת חשיבה עצמאית ושאלתית.

• יוצרת דיון כיתתי פעיל ומשמעותי.

• מחזקת הבנת הנושא והקשרו לעולם האמיתי.

כיתה: יב

אופציות לשימוש בפרקטיקות מניעות למידה:

א. תרגיל בסקרנות: המורה תכנס לכיתה עם פלקט ועליו ציור של פצצה (כמו הפלקט של ביבי בנאום שלו באו"ם עקב העשרת האורניום האיראנית).

המורה תבקש מהתלמידים לשאול שאלות שמעניינות אותם אודות המיצג.

ב. גלגל השאלות: המורה תקרין ע"ג הלוח את הגלגל הדיגיטלי ותבקש מאחד התלמידים לבנות אותו ע"פ שאלות רלוונטיות שהתלמידים מעלים, לאחר שלמדנו את יחידת הפסוקים הראשונה העוסקת במיצג שעשה ירמיהו (מוטות על צווארו), לדוג': מה מטרת המיצג? מדוע השתמש דווקא בחפץ זה?... לאחר מכן, נמשיך להעמיק ביחידת הלימוד ונחזור לגלגל השאלות. נפעיל אותו ונעצור באופן רנדומלי ונענה על השאלות.

ג. שאלות הא"ב- המורה תקרין ע"ג הלוח את התבנית/תחלק דף לכל זוג, ותבקש מהתלמידים להעלות שאלות עליהן נענה בהמשך תוך כדי העמקה בנושא הלימוד.

• הטריגר: מעלים ללוח תמונה של קובייה הונגרית מפורקת או סרטון של שיא עולם.

• המשימה: התלמידים כותבים שאלה אחת על הלוח.

• החוק: אסור לשאול "איך פותרים?". מותר לשאול רק שאלות של "למה", "מה היה קורה אם" או "מי".

• דירוג: התלמידים עושים "לייק" לשאלות שהכי מסקרנות אותם.

• התוצאה: השאלות שקיבלו הכי הרבה לייקים הופכות לתוכנית הלימודים של השיעור.

בחרתי להתחיל שיעור אומנות בגריין- יצירה אומנותית מוכרת. נתתי לתלמידים אפשרות לשאול כמה שיותר שאלות. השאלות עוררו סקרנות רבה והניעו למידה.

נהנתי לשמוע שגם אחרי השיעור הם המשיכו לדבר על היצירה

תיאור הפעילות לפי פרקטיקת "תרגיל בסקרנות":

1. הצגת גירוי: אני מניחה במרכז הכיתה קופסה סגורה ומקושטת, ובתוכה חפץ שמייצג כישרון של אחד הילדים (למשל: נעל ריקוד, מכחול, או קוביה הונגרית), מבלי לגלות של מי זה או מה זה.

2. התבוננות ושאלות ספונטניות: התלמידים ניגשים להסתכל על הקופסה (מבלי לגעת) ומתבקשים לשאול שאלות שמתחילות ב"למה", "איך" ו"מה". למשל: "מה הקשר בין החפץ לבין מישהו בכיתה?" או "איך החפץ הזה יכול לעזור לנו?".

3. מיון שאלות: נמיין יחד את השאלות לשאלות שבודקות עובדות (מה יש בפנים?) לעומת שאלות שמעוררות חשיבה (איך הכישרון הזה משפיע על הילד שמחזיק בו?).

4. מענה וחקירה: נפתח את הקופסה, נגלה את הכישרון וניתן לילד להסביר עליו. השאלות ששאלו התלמידים יהיו המנוע לדיון על כך שלכל אחד מאיתנו יש "חפץ מסתורי" (כישרון) בתוכו.

שלב 2:שיבחרו מילים שדברו אליהם

וירשמו עליהם שאלות לפי גלגל השאלות

או שאלות ה א ב.

לקראת הבגרות אנו עורכות מרתון לקראת בחינת הבגרות.

אבקש מהתלמידים לחבר שאלות על החומר, על מקרים כמו בבגרות, ולאפשר להם לנסות לענות על השאלות מתוך החומר על מנת ללמוד ולתרגל.

אני מציגה את אחד החרקים למשל דבורה כדמות במצבים שונים והילד שואל אותה שאלות ואני מתחילה בשאלות דוגמא על מקום מגורים מאכלים שהיא אוהבת.

הילדים מתחילים לשאות שאלות שונות מעניינות ועם התרגול של המיונות לפעילות אחרת הם משתפרים והשאלות שלהם נעשים מוצלחים יותר וטובות יותר.

יחידה זו נתנה לי רעיון לערוך סדר בשאלות התלמידים.

גלגל השאלות יכול לווסת את השאלות אך מצד שני עלול לגרום לחסם. לכן, אשתמש בו רק לאחר שהתלמידים ישאלו את השאלות על מנת לארגן ולהתייחס למילות השאלה.

מעלה רעינות ושאלות דרך הדגמת כספים בקנית סוכריות וממתקים

מבקשת מהם רעיונת של קניית דברים בחנות

שאילת שאלות בנוסח simon Says

בנוסף ל גאוגרפיה ורגשות

הגירוי (שלב 1):

מחר בבוקר, במקום להקריא כרגיל את הנושא של פרשת השבוע או ההלכה היומית, אני אפתח את השיעור בלי מילים ואציג על הלוח חפץ מסתורי או תמונה מפתיעה שקשורים לסיפור (למשל: כד שמן קטן, מטה עץ, תמונה של שביל באמצע הים, או חפץ שקשור להלכה של אותו יום).

התבוננות ושאלות ספונטניות (שלב 2):

אבקש מהתלמידים להסתכל על החפץ, ובמשך 3 דקות לזרוק לחלל החדר את כל השאלות שעולות להם בראש בלי מסננים ובלי לחפש תשובות (למשל: "מה זה?", "למה זה קשור?", "של מי זה היה?", "איך זה הגיע לכאן?"). אני ארשום את כל השאלות על הלוח בדיוק כפי שהם אומרים אותן.

הרחבה ומיון (שלבים 3 ו-4):

נבחר יחד 2–3 שאלות מעניינות במיוחד, נרחיב אותן בעזרת מילות שאלה עמוקות יותר ("מה היה קורה אילו?", "כיצד זה משפיע עלינו?"), ונמיין אותן לשאלות של "הבנת הסיפור" מול שאלות של "לחיים האישיים שלנו".

מענה וחקר (שלב 5):

מתוך השאלות שהילדים עצמם העלו, נצא לקרוא את הפסוקים או את ההלכה ונחפש יחד את התשובות.

למה זה עובד?

במקום שאני אביא את התוכן "מוכן מהקופסה", הסקרנות של הילדים היא זו שמניעה את הלמידה. הם הופכים לשותפים פעילים, והחיבור למקורות מגיע מתוך השאלות האותנטיות שלהם.

לאחר הצגת השאלות נמיין אותן בהקשר של זכויות ונתחיל לענות על השאלות ולנתח את הכתבה בהקשר ובאמצעות השאלות של התלמידים.

לפתוח שיעור עם שאלה מגרה

אנסה ליישם

הפרקטיקה שנבחרה: תרגיל בסקרנות

נושא השיעור: צמחים ומה הם צריכים כדי לגדול

תיאור הפעילות:
אציג לתלמידים שני עציצים מאותו סוג: אחד ירוק ובריא ואחד נבול. מבלי להסביר מה קרה לכל אחד מהם, אבקש מהתלמידים להתבונן ולשאול כמה שיותר שאלות. לדוגמה: למה אחד מהצמחים נבול? האם שניהם קיבלו מים? האם המקום שבו עמדו השפיע עליהם? מה עוד צמח צריך כדי לגדול? לאחר איסוף השאלות נמיין אותן ונבחר יחד שאלות שניתן לבדוק באמצעות ניסוי. במהלך השיעורים הבאים התלמידים יערכו ניסוי, יתעדו את התוצאות וישיבו על השאלות שעלו.

מטרת הפעילות:
לעורר סקרנות, לעודד שאילת שאלות, לפתח מיומנויות חקר והסקת מסקנות, ולהבין מהם התנאים הדרושים לצמיחת צמחים.

רעיון לפעילות:
בתחילת השיעור מציגים לתלמידים סרטון קצר או הדגמה של תרגיל, משחק או מיומנות חדשה, ועוצרים לפני הסיום. מבקשים מהם לנסח שאלות שעולות להם, למשל: "למה הספורטאי בחר בתנועה הזו?", "איך אפשר לבצע את התרגיל בצורה טובה יותר?", או "מה יעזור לשפר שיווי משקל או דיוק?". לאחר איסוף השאלות בוחרים יחד כמה שאלות מרכזיות, ובמהלך השיעור התלמידים מתנסים, חוקרים ומגלים את התשובות באמצעות פעילות גופנית, תצפית ושיח משותף.

אני אפתח את השיעור באמצעות פעילות "קופסת התעלומות של החיבור". מטרת הפעילות תהיה לעורר סקרנות, לעודד את התלמידים לשאול שאלות ולהוביל אותם להבנה של פעולת החיבור מתוך חקר וגילוי.

אביא לכיתה קופסה סגורה ובה חפצים שונים, ואספר לתלמידים שיש בתוכה "תעלומה מתמטית" שעליהם לגלות. אסביר להם שהם אינם מקבלים מיד את התשובה, אלא עליהם לשאול שאלות שיעזרו להם להבין מה נמצא בקופסה וכיצד ניתן לפתור את התעלומה.

אעודד את התלמידים להעלות שאלות כמו: "כמה דברים יש בקופסה?", "האם יש שתי קבוצות שונות?", "מה יקרה אם נוסיף עוד חפצים?", ו"איך אפשר לדעת כמה יש ביחד?". לאחר מכן אציג בפניהם שתי קבוצות של פריטים, לדוגמה 3 קוביות כחולות ו־2 קוביות אדומות, ואשאל אותם כיצד ניתן לגלות כמה פריטים יש בסך הכול.

דרך הפעילות אאפשר לתלמידים להגיע בעצמם לרעיון של חיבור, מתוך צורך לפתור בעיה ולא רק מתוך קבלת כלל מוכן. בנוסף, אעודד אותם להסביר את דרך החשיבה שלהם, לשתף פעולה ולפתח מיומנויות של שאילת שאלות, חקר וביטחון ביכולת המתמטית שלהם.

אני אפתח את השיעור באמצעות פעילות חקר בשם "המים המסתוריים". מטרת הפעילות תהיה לעורר סקרנות, לעודד את התלמידים לשאול שאלות ולהוביל אותם להבנה של תכונות המים כנוזל דרך התנסות וגילוי.

אביא לכיתה מספר כלים שונים (כוס, בקבוק, קערה, משפך) ובתוכם מים, ואציג לתלמידים את השאלה: "איך יכול להיות שהמים תמיד נשארים אותם מים, אבל מקבלים צורה אחרת?". אעודד את התלמידים להתבונן, לחשוב ולשאול שאלות שיעזרו להם לחקור את התופעה.

התלמידים יוכלו לשאול שאלות כמו: "למה המים משנים צורה?", "האם אפשר להחזיק מים בידיים?", "האם מים יכולים לעמוד במקום בלי כלי?", "מה יקרה אם נעביר את המים לכלי אחר?", ו"האם כל הנוזלים מתנהגים כך?".

לאחר מכן אבצע איתם ניסוי פשוט: אעביר מים מכוס צרה לכוס רחבה, מבקבוק לקערה, ואאפשר להם לראות שהמים אינם בעלי צורה קבועה אלא מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים. דרך ההתנסות התלמידים יגלו כי מים הם חומר נוזלי שיכול לזרום ולשנות צורה, אך עדיין נשארת אותה כמות מים.

באמצעות הפעילות אעודד את התלמידים להיות חוקרים צעירים, לפתח יכולת שאילת שאלות, התבוננות והסקת מסקנות. בנוסף, אתן מקום לשיח משותף שבו כל תלמיד יוכל להביע רעיון ולהשתתף בהתאם ליכולותיו.

בכיתתי, שבה לומדים תלמידים עם צרכים מיוחדים, אתאים את הפעילות באמצעות שימוש בחומרים מוחשיים, הדגמה חזותית, התנסות אישית ותיווך מילולי, כדי לאפשר לכל תלמיד להבין את הרעיון המדעי דרך חוויה ישירה ומשמעותית.