אפשרות אחרת- לצאת לסיבוב ריצה בתחילת ההתכוונות, פעילות כטריגר לאותה שיחה.

שאלות שאפשר לשאול:

מה אזור הנוחות שלכם?

למה קשה לצאת משם?

למה נוח להישאר שם?

מה זה קשור למיתר?

-למזלי הטוב, למזלך הרע

-פנטומימה עם חפצים (סגנון של מי השורה הזו)

-ילדיקסיט – משתתף בוחר ילד מהקבוצה ומנסה למצוא מקלפי דיקסיט מה הכי מזכיר אותו והקבוצה צריכה לנחש במי מדובר

-זכרון אנושי

-פסיכולוג – מישהו יוצא, קובעים חוקיות ( לכל הקבוצה ואז הוא נכנס ומנסה בעזרת שאלות לגלות את החוקיות

-משחק האמצע – שניים בוחרים מילה אקראית ואז מנסים בזוגות לחשוב על מילה שהיא האמצע בין שתי המילים עד שמצליחים

-אף פעם לא – מחזיקים יד פתוחה, מישהו אומר משהו שהוא אף פעם לא עשה, מי שכן עשה את זה מוריד אצבע אחת ומי שהוריד את כל האצבעות מקבל משימה מהקבוצה

שואלים את הילדים האם האיש הזה ירגיש ביטחון להתקרב לקצוות הבניין, סביר להניח שלא. לאחר מכן מבקשים מעוד ילד לצייר חומה קטנה/גדר סביב גג הבניין, שואלים שוב את הילדים האם עכשיו האיד ירגיש יוצר בטוח להתקרב לקצה הגג? התשובה היא שסביר להניח שכן. והמסקנה היא שגבולות ומסגרת מייצרים לנו חופש וביטחון.

וכשיש חוקים/מסגרת אפשר לנוע בקלילות ובביטחון (לא רק במובן הפיסי*)

&*&

עוד אפשרות היא גם לקחת משחק לדוגמא, נגיד כדורסל, ולשאול את הילדים מה הופך את הקליעה של כדור לסל למשחק כדורסל, לאחר שרוב הילדים ענו מבינים שהתשובה היא שיש חוקים למשחק ושללא חוקים ומסגרת למשחק איאפשר לשחק ולהנות ממנו וזה כלל לא יהיה משחק.

אפשר אח"כ להרחיב את הדיון על מיתר/החטיבה שלכם.

מה המסגרת של מיתר? איך זה מאפשר לנו חופש וביטחון?

בהצלחה!

על מה הסרטון לא מדבר?!

הוא שואל על:

♦ שיתוף ולקיחה

♦ שקר ואמת,

♦ מה שלי ומה של מישהו אחר/ת.

ואז מעלה עוד כמה נושאים,

פילוסופיים באותה מידה:

♦ מה אנחנו יודעיםות,

לעומת מה אנחנו חושביםות.

♦ איך אנחנו יודעים משהו?

♦ מה זו טעות?

♦ האם אנחנו חושביםות, ומתי, שאנחנו טועים?

♦ מה ניתן לתקן, ומה לא.

וכל זה כרוך בצורה יפה כל כך בהנחות מוקדמות.

או במראה עבורינו עד כמה הנחות שלנו על:

♦ אנשים,

♦ התנהגות,

♦ גילנות,

מושפעות מהנחות שלנו על כל אלה.

וכל אלו מאפשרים לנו לפתוח עוד קצת את המבט שלנו

ולגלות שהסרטון הזה בהתייחס לימים האלו:

מאפשר לנו גם לרכך קצת

את נקודת המבט שלנו

ולאפשר עוד נקודות מבט

את האפשרות בכלל שיש עוד נקודות מבט!

וכך הוא גם מרגיע אותנו, המבוגרים,

אני חושבת – אותי הוא בטוח מרגיע,

שהילדים והילדות יכולים לחשוב על טוב ורע

בצורה מורכבת

ורב ממדית למשל.

שזו בעיניי אחת הדאגות המרכזיות

של העת הזו,

וכשאני חושבת על חשיבה

ופילוסופיה, ובכלל החיים שלנו כאן

הסרטון מראה לנו שאפשר להיתמך ולהיעזר

במה שחשיבה מורכבת מאפשרת.

שזה מה שאנחנו מחפשיםות תמיד, לא?!

אז בסרטון יש שלל רבדים

ושלל נושאים מורכבים

ומורכבים יותר

ואיזה יופי שיש סרטון כזה

ואיזה יופי שאפשר לחשוב על כל זה.

כי כל זה, כמו שאני תמיד אומרת,

ממילא חלק מהחיים שלנו

קוראים ביחד

מדברים מה זה דימוי/מטאפורה

אפשר להביא סל עם חפצים וכל אחד בוחר חפץ שמתאר מישהו משהמשפחה שלו ומספר על החפץ ולמה בחר.

יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה דּוֹקֶרֶת,

תָּמִיד כְּשֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת.

יַלְדָּה מַזְלֵג הָיְתָה נוֹעֶצֶת

בְּכָל אֶחָד מִלָּה עוֹקֶצֶת.

תָּפְסוּ אוֹתָה אֲנָשִׁים בָּאַף

וְהָפְכוּ אוֹתָה לְיַלְדָּה כַּף,

וְכֻלָּם מָחֲאוּ כַּף

וְיָצְאוּ בְּמָחוֹל.

אַךְ הִתְבָּרֵר אַחֲרֵי הַכֹּל,

שֶׁעַכְשָׁו אֵין לָהֶם בַּמֶּה לֶאֱכֹל:

לֹא עוּגוֹת,

לֹא בָּשָׂר,

לֹא דָּגִים,

לֹא יָרָק.

וּבֹקֶר וָעֶרֶב וְצָהֳרַיִם

הֵם אוֹכְלִים אַךְ וְרַק

מָרָק.

נורית זרחי

מה עושים עם השיר?

השיר מזמין שיחה על האפשרות שלנו להיות אותנטים בעולם, ועד כמה אנחנו מושפעים מאחרים: המשפחה, החברים, התקשורת, הפרסומות. מה אנחנו עושים בעולם שהוא באמת החלטה שלנו ומה לא שלנו ואנחנו עושים כדי להרגיש שייכים, כדי לרצות, כדי שיהיו לנו חברים?

הדרקון בקופסת השעון

המתנה הטובה בעולם

ספר הדברים הנעימים

כשהיינו לבד בעולם

דרקון אין דבר כזה

אדלייד

קרנפים לא אוהבים פנקייק

הקיפודה ברכותינו מחכה לגשם

חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי

איך לרפא כנף שבורה

הגשם של סבא אהרון

קרנ

1. הכרות עם השעון דרך הגוף- תולים על הקירות את המספרים 6,9,12,3 לפי הסדר שהם מופיעים בשעון. "משחקים המלך אמר" ואחכ בגרסה יותר מתוחכמת הידיים הם מחוגים, אומרים לילדים מה השעה והם צריכים להסתדר

2. מציירים עיגול (אפשר עם כוס) ואת 4 המספרים שקפצנו לפיהם. משחקים עם שעון מחוגים שאפשר להזיז ולשנות את המחוגים

3. מוספים את שער המספרים, מדברים על דקה, שניה ושעה(אפשר לעמוד דקה שלמה על רגל אחת כדי להרגיש את הזמן) מבינים את מבנה השעון

4. מוסיפים מחוגים, מציירים עוד 3 שעונים ומציינים עם מחוגים שעות מפורסמות כמו זמן סידור, התכוונות בוקר/צהריים

מתאים לסקרנות

מתאים לדמיון

שואלים את הילדים

איך זה לדעתכם להיות עץ?

אחרי השיחה הזו

שואלים

אם העץ היה יושב איתנו במעגל והיינו עושים מעגל סקרנות לעץ מה הייתם שואלים? (אנחנו כתבנו אחכ את השאלות על פתקים ותלינו פוסטר בחטיבה)

ואחכ קראנו את איך זה להיות עץ של דתיה בן דור

איך זה להיות עץ / דתיה בן דור 

פַּעַם שָׁאַלְתִּי עֵץ:

עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת עֵץ?

אַתָּה בְּוַדַּאי מִתְלוֹצֵץ –

אָמַר הָעֵץ.

לֹא וָלֹא, אַמָרְתִי.

בִּרְצִינוּת גְמוּרָה.

זֶה טוֹב אוֹ רַע?

רַע?! - תָּמַהּ הָעֵץ - מָדּוּעַ?

וְלֹא אִכְפַּת לְךָ שֶאַתָּה תָּקוּעַ כָּל הַשָּבוּעַ?

אֵינֶנִי תָּקוּעַ.

אֲנִי הַרֵי נָטוּעַ.

וְלֹא מִתְחָשֵׁק לְךָ לִפְעָמִים

לַלֶכֶת לְבָקֵּר חֲבֵרִים,

אוֹ לִרְאוֹת מַה נִשְמַע בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים?

אֵין לִי כָּל צוֹרֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.

צִפֳּרִים מְזָמְּרֹות לִי בְּאוֹפֶן קָבוּע,

פַּרְפָּרִים לִי נוֹשְקִים,

מְלַטֶפֶת הָרוּח,

וּלְנֶגֶד עֵינַי כָּל הָאוֹפֶק פָּתוּחַ.

וּבַלַיְלָה, כְּשֶכּוּלָם יְשֵנִים אַז מָה?

בַּלַיְלָה אֲנִי מַאֲזִין לַדְמָמָה,

וְשוֹמֵעַ

אֵיך נוֹשֶמֶת הָאֲדָמָה,

אֵיך פֵּירוֹת מַבְשִילִים,

אֵיך יוֹרְדִים הַטְּלָלִים.

וּבְתוֹךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוֹזָלִים

וַאֲנִי שׁוֹמֵר עַל שְׁנָתָם.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ עֵץ - אַמָרְתִּי

וְהָלַכְתִּי אֵל גַּנִּי

וְנַטַעְתִּי לִי עֵץ

מוּל חַלונִי.

​

באותו יום בהתכוונות השניה הקראתי מתוך החיים הנסתרים של העצים קטע קטן (מומלץ לשאול את שני פרטים)

חומר רקע מדעי פשוט  למי שרוצה. 

אפשר להכין סיידר תפוחים (שזה בעצם מיץ לא מסונן מתפוחים) במקרה שלנו יש תרכיז טבעי במקרר. 

לספר על עץ התפוח. הוא ממשפחת הוורדניים, לספר שהוא נשיר,שהוא גדל באזורים שיש בהם תנאי קור (הגולן הגליל ירושלים)  לספר שיש לו פרח לבן ויפה דומה לפרח השקדיה, הם מאותה המשפחה) ואז לחתוך אותו אופקית ולגלות את הכוכב. 

אפשר לדבר על זני התפוחים (יש בעולם 7500 זנים אנחנו מכירים כעשרה מהם, תמונה של 5 מצורפת למטה ואת הפינק ליידי ואת הנאשי תסתדרו בלי תמונה ...) 

ואז אפשר לעשות מבחן טעימות ​בעיניים עצומות. (כדאי להביא זנים מובחנים, כמו נאשי פינק ליידי וגראני סמית)

אחכ אפשר לחלק את הגלויה ולתת לצבוע או לקשט או לכתוב ברכה

מתאים לימי הגשם הראשונים והמרגשים. 

הרוח נושבת לכיוון כל מי ש: 

• כשיורד גשם אני אוהבת להיות בחוץ

• הדבר האהוב עלי בגשם הוא השלוליות

• אני מחכה לגשם כדי לאכול מרק

• כשיורד גשם אני מחכה שהוא יפסק.

• כשיורד גשם אני שואלת את עצמי מה עושות הציפורים

• כשיורד גשם אני מתבאסת לנעול נעליים.

• כשיורד גשם אני מחכה לקשת

• אני יודעת איך יורד גשם

מי שיודע איך יורד גשם מתבקש לשכוח את הידע או לשבת בצד כקהל. 

יתר הילדים מתחלקים לקבוצות קטנות וממציאים סיפור איך יורד גשם. 

אפשר להנחות את הקבוצות לספר את הסיפור בסגנון מסויים 

אגדה / מפחיד / גיבורי על וכו. 

אחרי שכל קבוצה מספרת 

אפשר לעשות את ניסוי הענן בצנצנת. 

ההסבר בסרטון

משהו מזכיר להם משהו אחר. ענן נראה כמו כלב. כתם על הקיר נראה כמו מפה.

מילה אחת מזכירה סיפור. רעיון אחד מתחבר פתאום לרעיון אחר.

השבוע אני מזמינה אתכם לשחק משחק שעוסק בהקשרים וחיבורים.

נשחק את המשחק הזה קודם כל כי הוא כיף.

וגם כי חשיבה הקשרית היא בסיס איתן לחשיבה יצירתית, ביקורתית ופילוסופית.

וכן כמובן גם – חשיבה על שאלות. אבל נניח רגע לשאלות בשבוע הזה 

איך נשחק?

נתחיל בפשוט ואולי גם מוכר:

בחרו חפץ, תמונה, כתם, ענן, אבן, צל או אפילו סימן פשוט שציירתם על דף.

עכשיו כל אחד בתורו משלים את המשפט:

"(החפץ / מה שאני רואה וכו') הזה יכול להיות..."

לדוגמה – העט הזה יכול להיות מקל קסמים

הענן הזה יכול להיות ירח שהתחפש.

הקובית לגו הזו יכולה להיות שלט למכונית.

נעלה רמת קושי ונאתגר את עצמנו בצורה אחת

אחרי כמה תשובות אפשר להוסיף אתגר:

• עכשיו תחשבו ותענו רק על בעלי חיים.

• עכשיו רק על דברים מהמטבח.

• עכשיו רק על דברים שקיימים בלילה.

• עכשיו רק על דברים מצחיקים.

למה זה מאתגר? כי פתאום לא כל רעיון אפשרי.
אנחנו צריכים לחשוב מתוך מגבלה.
ודווקא המגבלה הזאת לא פעם מוסיפה יצירתיות, מקוריות או עומק.

למשל:

אם נאתגר את עצמנו בקבוצת בעל החיים:

העט הזה הוא נחש שמקפיד להיות ממש ישר.

הענן הזה הוא ג'ירפה הפוכה

קובית הלגו הזו היא חרא של עכבר

או שנעלה רמת קושי ונאתגר את עצמנו ככה:

כל אחד מבני המשפחה כותב על פתק שם של חפץ, מקום, רגש, בעל חיים או רעיון.

מקפלים ומערבבים.

מוציאים שני פתקים אקראיים, ומוצאים ביניהם קשרים:

לדוגמה:

ירח + מברשת שיניים

חברות + ג'ירפה

גשם + אומץ

אפשר בתורות כשכל משתתפ.ת מוצאים קשר אחד

נניח אני מצחצחת שיניים רק אחרי שהירח זורח.

ואפשר כמאמץ קבוצתי/משפחתי כשהמטרה שלנו

היא למצוא כמה שיותר קשרים בין שני פתקים שהכנו.

לפעמים הקשרים יהיו הגיוניים לגמרי.

לפעמים הם ידרשו קצת דמיון.