אלה מגילות שבהן כיתות מדבר יהודה כתבו ותיעדו את חייהם. מגילות מדבר יהודה מכונות מגילות ים המלח, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן.

המגילות התגלו בין השנים 1947-1956, נחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגים החשובים ביותר. כתיבת חלק גדול מבניהן מתוארת למאה הראשונה והשנייה לפניה״ס.

רוב המגילות נמצאות ב11 מערות מוסתרות סמוך לשרידי הישוב קומראן. את המגילות הראשונות גילה מוחמד א-דיב רואה צאן בדואי.

במערות קומראן, נמצאו העתקים של כל ספרי התנ"ך, בניהם קטעים מספר בראשית, עשרת הדברות, מגילת תהילים ואף תפילין. (מצורפת תמונה בנפרד לקטע מספר בראשית)

בשנת 1965 הוקם היכל הספר, לשימורן והצגתן של שבע המגילות הראשונות שהתגלו במקום, בניהן מגילות מקראיות ומגילות לא מקראיות.

מגילת ישעיהו היא גולת הכותרת של מגילות קומראן, היא היחידה מבין כל המגילות המקראיות שנשתמרה בשלמותה (אורכה 734 ס"מ).

אור אלבז, זמירה שקורוב, שחר נחום.

חכמים זיכרונם לברכה ערכה וחתמה את המקרא, אספה אגדות ומדרשים, כתבה וערכה את התלמוד כולו. חז"ל היו בתקופת המאה ה1 לספירה עד המאה ה8 לספירה. בדרך כלל תוחמים את לשון חז"ל בין תום תקופת הזוגות וחורבן בית שני כלומר, בסביבות 50–70 לספירה לבין חתימת התלמוד הבבלי בערך 485 לספירה. חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו: זוגות, תנאים (חכמי משנה), אמוראים (חכמי תלמוד) וסמוראים (חכמי ישיבות)

ספרים ויוצרים- כתבו את התורה שבעל פה, דינים והלכות.

תפילות, גמרא, מדרשים, תלמוד ותנ"ך

שירים- "שיר היין" על פי חז"ל

"כופלין לו פרנסתו" (סגולה שכתבו חז"ל לפרנסה)

שיר השירים- חז"ל פירשו את מגילת שיר השירים כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה

תפילות- היה כוח לחז"ל לגזור גזירות ולתקן תקנות חדשות שלא נכתבו בתורה ולא נמסרו מסיני, בכל עניין שראו בו צורך. דוגמאות למצוות ואיסורים מחז"ל: קריאת מגילת אסתר בפורים, איסור טלטול מוקצה בשבת, חובת נטילת ידיים לפני אכילת לחם, חובת תפילה שלוש פעמים ביום ועוד רבות.

אמת ויציב https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_0101

04600000005171/NLI

כותבות- שליו בן יאיר,תאיר בוקובזה ועדן אסור.

זמנים שלי התקופה- המאה השישית לספירה. סוף המאה ה-6 עד המאה ה-11 אחרי הספירה.

התואר "גאון" הוא ככל הנראה קיצור של "ראש ישיבת גאון יעקב",כאשר מקור התואר בפסוק בספר תהלים: ”יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה. תקופה זו מציגה את ראשי הישיבות הנקראים ״גאונים״.

תקופה זו מאפיינת את תקופת הש״ס, פירוש ותרגום התלמוד והיווצרות ספרות חז״ל ומקומה בתולדות התורה שבעל פה. הגאונים עסקו בלימודו, בהוראתו, בפירושו וביישומו הלכה למעשה ולבסוף חתמו את התלמוד.

ש״ס- שישה סדרי משנה.

אוריה ביטון,זהבית,מורין אלוש

הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד (בתחילת המראה ה-3) ועד ימנו, כבר אז נמצאו קטעי שירה שסגנונם דומה לסגנון הפיוט.

פייטנים הם אנשים שכתבו שירי קודש, הפיוטים חוברות כחלק מהרעיון לעודד את הקהילות שלא ידעו את התורה והתקשו לזכור את הסיפורים.

במאה ה-5 יוסי בן יוסי היה הפייטן היהודי היחיד הידוע בשמו.

פיוטים ספציפיים מתקופה זו נשמרו עד היום כגון "אנשי אמנה אבדו ואשר הניא".

אור אלבז, זמירה שקורוב, שחר נחום.

כינוי זה מבוסס על שם סבורא שמופיע בתלמוד הירושלמי במסכת קידושין, שפירושו בעל סברה, מבין דבר.

הסבוראים עסקו בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד, ולסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי.

רבה יוסי, היה מאחרוני האמוראים וראש הדור הראשון של הסבוראים, עמד בראשות ישיבת פומבדיתא, הוא היה שותף לסיום השלב הראשון של עריכת התלמוד הבבלי.

אור אלבז, זמירה שקורוב, שחר נחום.

המקרא  הוא חלק מקובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. מבין כל הספרות היהודית, ספרי התנ״ך  הם עתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבהם הסתיימה לפני תקופת ספירת הנוצרים החל מהולדתו המשוערת של ישו. עם זאת, ספרי התנך לא נכתבו בתקופת זמן אחת.

תקופת התנך התרחשה ממאה ה-10 לפנה״ס עד למאה ה-2 לפנה״ס

 יצירות מתקופת המקרא: חמשת חומשי תורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים).

התנ״ך מורכב משלוש חלקים:

תורה- חלק מחמשת חומשי תורה שנכתבו על ידי משה רבינו מפי ה׳.  

נביאים- יש חלוקה נביאים ראשוניים: ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל א׳, ב׳ וספר מלכים .

נביאים אחרונים: ספרי ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, קהלת ומגילת אסתר

משה כתב את ספר יהושע מלבד הפסוקים האחרונים שבספר יהושע שאותם כתב אליעזר הכהן ופנחס בנו.

שמואל הנביא כתב את ספר ״שופטים״  ובנוסף גם את מגילת רות אבל בספר שמואל הוא כתב עד פרק כ״ד ולאחר מכן הספר הושלם על ידי גד החוזה ונתן הנביא.

דוד המלך וכמה נביאים עמו כתב את מזמורי תהילים ודוד המלך סידר את הספר כפי שהוא לפנינו.

ירמיה הנביא כתב את ספר ירמיהו ובנוסף גם את ספר מלכים ומגילת איכה.

חזקיה המלך ובנו דינו כתבו את ספר ישעיהו וכן את דברי שלמה המלך בספר משלי, שיר השירים ומגילת אסתר.

עזרא הסופר כתב את ספר עזרא וכן חלקים מספר דברי הימים שהושלם על ידי נחמיה.

כתובים: הכתובים הם ספרי אמ״ת- תהילים, משלי, איות ובנוסף לכתובים יש את חמש המגילות : שיר השירים שכתב שלמה המלך, מגילת רות, מגילת איכה, מגילת קהלת ומגילת אסתר.

 יהל אמזלג וגל פחימה

יצירות ספרותיות המתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים בתקופת השואה

במיוחד בין השנים 1939-1945.

מבין סוגי הכתיבה השונים שנכתבו- הימנים מהווים כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה.

הם נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות האימתנית.

בין היומנים שנכתבו בשואה ניתן למצוא את יומנה של אנה פרנק מהולנד המתאר את חיה של נערה החיה בדירת מסתור עם בני משפחתה.

דוגמה נוספת- יומנו של הנער משה זאב פלינקר המגולל את מחשבותיו של נער יהודי דתי.

בנוסף, אחת מדרכי ההנצחה הראשונות של השואה ברמה הקהילתית הייתה הוצאת ספרי יזכור-

ספרי זיכרון לקהילות שחרבו.

הם שימשו כשאנדרטאות ומצבות לנספים שלא הספיקו להגיע לקבורה.

עם הזמן חלה ירידה בכתיבת ספרי הזיכור הקולקטיבים וחלה עליה בספרי זכרונות אישיים של ניצולים.

ספרי זכרונות אישיים הם עוד דרך הנצחה.

לדוגמה, 'ספר עדות- רשימותיו של יהודי מוצל מן הגיהנום הנאצי בפולין'.

זהו הספר הראשון ובו עדות ישירה לשואה מפי עדי ראייה.

ספרות השואה באה לידי ביטוי במספר דרכים ומספר שפות, המציגה את נקודת המבט של יהודים שחיו בתקופת השואה.

מיכל, עידן, ליאת.

תוספת למידע הנכתב

אור אלבז, זמירה שקורוב, שחר נחום.

התקופה ההלניסטית הייתה כחלק מהיהדות ומהאיפריה הרומית.

אנשים שאפו לקיים את הערכים והמסורת היהודיים בתוכה.

היהודים ההלניסטיים היו יהודים שעברו תהליך הלניזציה, בודדים וקבוצות מרחבי העולם ההלניסטי שהתגיירו התקרבו לדת אך לא רצו וחששו להתגייר.

היהודים ההלניסטיים חיו בכל הארצות האימפריות ההלניסטיות בעיקר אלו שקרובים לחופי מזרח התיכון, בחלק מהאזורים הם נחשפו לאנטישמיות ועוינות.

התקופה ההלניסטית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפני הספירה ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפני הספירה.

מרבית הכתבים היהודים הלניסטים הם מאלכסנדריה, היהודים ההלסטים כמו רוב תושבי האימפריה הרומית דיברו יוונית ובה גם נכתבו תרגום השבעים- הוא השם שניתן לתרגום המקרא היוונית בתחילה תורגמו רק חמשת חומשי תורה על ידי יהודים וכעבור 350 שנה תורגמו ספרים מקראים אחרים על ידי שאימצו את מונח זה  וחלק מהספרים החיצונים- הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים בעיקר בתקופת בית שני.

כתבים אלו היו כתבי היד הראשונים שנכתבו בשפה זו

יצירות מהתקופה- חכמת שלמהֿ, מזמורי שלמה, ספרי מינים.

מגישות : יהל וגל

יצירותיהם-

״אפרים חוזר לאספספת״ - סמילנסקי יזהר

״הוא הלך לשדות״ - כותב משה שמיר

״אפורים כשק״ - כותב יגאל מוסינזון

״שאול ויוהנה״ - כותבת נעמי פרנקל

״פנים אל פנים״ - כותב אבא קובנר

חדווה ואני״ - כותב אהרון מגד

״באמצע הרומן״ ו״מתום עד תום״ - כותב חנוך ברטוב

תקופת האחרונים התרחשה לאחר תקופת הראשונים.

בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים (נורמאטיביים) כמו השולחן ערוך.

פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה.

אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

'שולחן ערוך' זהו הספר ההלכה המשפיע ביותר התקופת האחרונים שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנה 1558.

הספר נחשב אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי יהודי ומשמש כמעצב את כל אורח החיים היהודי על פי ההלכה הפסוקה.

קבוצות יהודים שונות ברחבי העולם, לקחו השראה וביססו את ספרי ההלכה שלהם ע"פ שולחן ערוך.

לדוגמה, ביהדות אשכנז הרב אברהם דנציג הוציא ספר 'חיי אדם וחכמת אדם' שבו יש את קיצור ההלכות הנהגות ביום יום ובשבתות וחגים.

דוגמה נוספת היא ספרו של רבי יעקב חיים סופר מיהדות ספרד, 'כף החיים', העוסק בעיקר בהלכות איסור והיתר.

בנוסף,פרשנות התלמוד התמקדה בתחילת תקופת האחרונים בסוגיות התלמוד.

מיכל, עידן, ליאת.

אברהם ב׳ יהושע אברהם גבריאל (בּוּלִי) יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע; 9 בדצמבר 1936, כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז – 14 ביוני 2022, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב) היה סופר, מסאי ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל (1995, ה'תשנ"ה), זוכה פרס א.מ.ת. לספרות (2016)[1] ופרופסור באוניברסיטת חיפה

א.ב. יהושע כתב ספרים רבים לדוגמא : רומנים , מחזות , ספרי עיון , ספרי ילדים אשר זכו להצלחה רבה ואף זכה בפרס ישראל בספרות הישראלית על ספרים אלו. כמו : המאהב , שליחותו של הממונה על המשאבי האנוש

הספרות האפוקליפטית,אופיינה מחיבורים מעולם המחשבה כמו תורות סוד שונות.

היא כללה : מאגיה וכישוף וספרות היכלות.

לרב היא נכתבה בקרב קבוצות העוברות משבר , הציעו הסבר וביטחון שהמשבר לסופו קרב.

בעולם שהאל הוא היחיד והנכון קשה למצוא אי צדק בהווה.

ביהדות חז״ל ( חכמינו זכרונם לברכה) נמנעו מעיסוק בעולמות אלו כי הם היו מאוד מסובכים להבנה נפשית ויכלו לגרום לנזק למי שלא ידע להשתמש בהם נכון.

חלקם סברו שאדם מיושב בדעתו ובגיל יכול ללמוד את הספרות הזו.

הזמנים של תקופה זו היו בימי הבית השני.

בספרות זו,קיימים ספרים :״ספר מאורות השמיים״ ו ״ספר העירים״ הם מרכיבים,שהם איבוד פיתוח ולעיתים היפוך של רעיונות מקראיים, הפסיפס כפי שהעירו חוקרים, בא בשלמותו רק בפרות האפוקליפטית,ששולבה בה גם ספרות מדע בבלי.

התיאור ,הקרוב ביותר במקרא למסעות חנוך, מגורמי השמיים והארץ הוא מסעו של יחזקאל הנביא.

יחזקאל הנביא, הוא השלישי בין סיפרי נביאים אחרונים

הנביא יחזקאל,התנבא לפני חורבן הבית הראשון ובעיקר לאחריו,בגלות בבל.

בתמונה מופיע  איור של חנוך.

מגישות: דנה לוביץ,נופר מור חיים,נועה אמסלם

נלקח מתוך: הספרייה הוירטואלית של מט״ח המרכז לטכנולוגיה החינוכית.

ממצאים ארכאולוגים מעניינים שנמצאו הם לוח גזר שנוצר במאה ה10 לפני הספירה ומתאר לוח שנה ואותיות אלפבתיות בכתב עברי קדום.

כתובות אלו הן הכתובות העתיקות ביותר של הכתב העברי הקדום.

ממצא נוסף הוא רימון השנהב שמיוחס לשנים סביב 750 לפני הספירה.

זוהי עצם היפופוטם מגולפת בצורת רימון מוזהב ועליו חקוקות בכתב עברי המילים "קדש כהנים לבית יהוה".

לפי השערות הרימון היה בשימוש כהני בית המקדש הראשון.

תבליט לכיש נוצר סביב 700 לפני הספירה, מתאר תבליטים המגוללים את סיפור המצור האשורי על העיר לכיש בממלכת יהודה, שהסתיים בכיבוש העיר והגליית תושביה.

התבליטים מציגים קרב שבו תוקף הצבא האשורי את חומות העיר באמצעות מגדל מצור, בעוד שמגני העיר מתגוננים על החומה.

בתקופות הארכאולוגיה ניתן לראות יצירות יהודיות רבות שנוצרו לאורך שנים רבות על ידי אלפי יהודים ברחבי העולם.

מיכל, עידן, ליאת.

על פי המסורת היהודית תקופת הזוגות ,נמשכה כמאתיים שנה.

בימי הבית השני (המאה ה 2 לפני הספירה והמאה ה 1 לפני הספירה),ובה ההנהגה הרוחני של עם ישראל,הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא והשני כאב בית הדין של הסנהדרין.

במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות , של תנאים וחמישה דורות עוקבים.

הזוגות ,מכונים בספרות חז״ל בתואר ״ אבות העולם״.

על אף,שהזוגות נחשבים לתנאים ,קיים הבדל בינהם וביום התנאים שמימי הלל ושמאי ואילך -חכמי המשנה.

החכמים, מינו נשיא נאמן לתורה,שיהווה חלופה לתפקיד כהן גדול,במהלך ימי הדור הראשון של הזוגות הצליחו מתייוונים להשתלט על כהן גדול.

עם עזיבתה של הסנהדרין לשכת הגזית 40 שנה לפני חורבן הבית המעמד של אב בית הדין ירד ומאז עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה.

נגמרה תקופת הזוגות והחלה תקופת התנאים .

חלק מהזוגות היו: יהודה בן טבאי ומשמעון בן שטח, שמעיה ואבטליון.

  בתקופת הזוגות, ״הלל ושמאי״ היו אחרוני הזוגות שעל פיהם, התקבלו ההלכות מהתורה שבעל פה.

יש שני קבוצות,שמשתנות על פי התנהלות שמאי והתנהלות הלל.

ובעקבות כך ההלכות קיימות עד היום.

מגישות:נופר מור חיים,דנה לוביץ,נועה אמסלם

נלקח מתוך ויקיפדיה

״אמוראים״ כינוי של חכמי ישראל,שפעלו בארץ ישראל ובבל.

מחתימה המשנה (200 לספירה) ועד לחתימת התלמודים התלמוד הירושלמי (המאה ה 4 ) והתלמוד הבבלי (בסוף המאה ה 5).

עיקר פועלם, של האמוראים היה לפרש את תורתם של התנאים.

״המשנה ״נחשב לספר הלכה מוסמך,ונמנעו לחלוק עליה.

האמוראים ,פירשו את המשניות ,תירצו סטירות בין מקורות תנאים והסיקו מתוך המשניות הלכות ועקרונות חדשים,התקינו תקנות ,הנהיגו מנהגים וקבעו כללי פסיקה.

תמצית דיונים אלו וענייני אלה רוכזו בתלמדות .

תחום נוסף שעסקו בו התנאים היה האגדה.

היו חכמים רבים,שנתפרסמו בגלל עיסוקם באגדה,והם אף נקראו ״רבנן דאגתא״.

בין ספרים אלה היו : ״מדרש רבה״,״תנחומא״,״פסיקתא״ ועוד…

האמוראים, היו המנהיגים הרוחניים של העם לצד פעילותם הרוחנית ,עסקו רובם אף במלאכה.

לדוגמא: נפחות,סנדלרות וכו׳.

הם ,שימשו גם כדיינים,אשר פעלו מכוח האוטונומיה שניתנה ליהודים על ידי השלטון הנוכרי.

מגישות: דנה לוביץ,נופר מור חיים,נועה אמסלם

נלקח מתוך מכללת הרצוג ״דעת לימודי יהדות ורוח אינציקלופדיה יהודית״

       קברו של רבי עקיבא                                     קברו של רבי שמעון בר יוחאי

התנאים הם חכמי ישראל (תנאים מלשון שינון בארמית). המילה תנא פירושה ללמוד או לְלַמֶּד, כלומר למסור את התורה שבעל פה. תקופת התנאים המתועדת היא מאז חורבן בית שני 68 לספירה ועד 136 לספירה (סוף מרד בר כוכבא). תחילת תקופת התנאים שנויה במחלוקת יש הטוענים שהתקופה החלה בימות שמעון הצדיק ואז החלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל אך בדרך כלל התקופה ההלניסטית נחשבת תקופת הזוגות. התנאים חיו ופעלו בארץ ישראל במרכזים שונים ולאחר חורבן בית המקדש עבר המרכז ליבנה, עוד מרכזי לימוד הוקמו בלוד ובבני ברק ובגליל. חלק מהתנאים שימשו גם כמנהיגי ציבור ואף ייצגו את עם ישראל בפני השלטונות הרומיים בארץ ישראל. התנאים היו בחלקם כהנים, לויים, כאלו שנקראו על שם מגוריהם, חלקם עלו לארץ ישראל מחו"ל, כאלו שהיו עשירים מפולגים, עניים מרודים ועל חלק מהם מסופרים מעשי ניסים ואגדות.

ספרות התנאים- ניתן למצוא אמרי חוכמה ומוסר של התנאים במסכת אבות (תמצית עיקרית אך יש אמרים נוספים באבות דרבי נתן שזו תוספת למסכת אבות) ובשני תלמודים (בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי).

הלכות התנאים מצויות במשנה ובתוספתא (קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים) ובשני התלמודים.

דיונים הלכתיים ומדרשים מצויים במשנה ובתוספתא, במדרשי ההלכה (מכילתא דרבי ישמעאל, ספרא, ספרי, ספרי זוטא במדבר, מכילתא דרבי שמעון) ובאופן נרחב יותר בשני התלמודים שציינו.

סיפורי מעשה (אגדות והגדות) מצויים במשנה ובתוספתא, במדרשי רבה ובאופן נרחב יותר בתלמוד הבבלי והירושלמי. לדוגמא- מסופר על רבי עקיבא שלמד תורה בצמאון מפי רבי אליעזר במשך שלוש-עשרה שנה מבלי להשיב על דבריו, תוך הקרבה אישית, רעב וצמא, וריחוק מביתו. (ירושלמי מעשרות פ"ג ה"א). על רבי שמעון בר יוחאי מסופר שהוא ובנו הסתתרו במערה במשך שלוש-עשרה שנה ולמדו שם תורה בהתמדה. (מסכת שבת דף לג).

מאמרים מקיפים על תולדות חייו של כל תנא, מידותיו, אבותיו, רבותיו, הלכותיו, מעשיו, מאמריו, משפחתו, ותלמידיו, מצויים בספרים "תולדות תנאים ואמוראים" מאת הרב אהרן הימן.

כותבות- שליו בן יאיר,תאיר בוקובזה ועדן אסור.

בשנת 400 אוגוסטינוס האריך את התקופה ומפה החלה הנצרות שבה הפרידו בין היהדות לנצרות.

מרכז הנצרות עבר למערב, פיזית וגותית.

פאולוס שהיה תלמיד של ישו אשר הוגדר כמייסד הנצרות החל בתקופתו ניתוק מוחלט בין היהדות לנצרות, ניתוק משורשיה בארץ ישראל והעברה לעולם ההלניסטי-רומי.

תהליך זה מכונה ״היפרדות דרכים״

פאולוס היה המנהיג הדומיננטי של הנצרות הקדומה. דבריו הופצו, בעזרת הטפותיו,תלמידיו ואיגרותיו ועיקרם היה:

הברית החדשה, החטא הקדמון, ההתגשמות בבשר ומלכות שמיים.

הברית החדשה- נוצרה לאחר מותו של ישו, היא ברית בין עם סגולה חדש(המאמינים בישו) ואלוהים.

היא נוצרה בעקבות הפרת ההסכם של הברית שניתנה להם במעמד הר סיני.

החטא הקדמון- אדם וחווה הפרו את הצוו האלוקי שהוא איסור לאכול מפרי עץ הדעת.

בעקבות החטא הקדמון נוצר טקס ייחודי של הנצרות שהוא טקס ההטבלה, הוא מסמל את הכניסה לחיק הנצרות ומטהר מהחטא הקדמון.

פאולוס היה המנהיג הדומיננטי של הנצרות הקדומה. דבריו הופצו, בעזרת הטפותיו,תלמידיו ואיגרותיו ועיקרם היה:

הברית החדשה, החטא הקדמון, ההתגשמות בבשר ומלכות שמיים.

אוריה ביטון, זהבית, מורין אלוש.

תקופת האחרונים התרחשה לאחר תקופת הראשונים, המעבר מתקוםץ הראשונים לתקופת האחרונים היא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי משמעויות: המגפה השחורה, המצאת הדפוס, גירוש ספרד, חיבור שולחן ערוך.

לאורך התקופה נכתבו מספר רב של פירושים על השולחן ערוך

ביהדות אשכנז :

שולחן ערוך ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי(אדמו"ר הזקן)

ביהדות ספרד :

בן איש חי של רבי יוסף חיים. הספר נכתב על סדר פרשיות התורה, רבים מפסקיו על דרך הקבלה. כשדעת הרמ"א חלוקה על השולחן ערוך להחמיר, נוטה המחבר להחמיר כדי לצאת ידי הכל.

בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ״א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה.

בנוסף התרחש גם המצאת הדפוס והשינוי שמהפכת הדפוס חוללה בדרכי חיבור הספרים ופרסומם.

תקופת האחרונים התאפיינה בעושר גדול של תורות הגותיות, בחלקן מיסטיות. למן הקבלה של האר"י ותורת המהר"ל, דרך תנועת החסידות ותנועת המוסר ועד ההגות המודרנית של הרב קוק והרב יוסף דב סולובייצ'יק.

נכתבו גם פירושים חדשים למקרא, כגון פירושי הרא"ם, המהרש"ל, המהר"ל, הלבוש והט"ז על פירוש רש"י. כלי יקר, "אור החיים הקדוש" לרבי חיים בן עטר, ספרי חסידות על המקרא, "משך חכמה" לרבי מאיר שמחה מדווינסק, "העמק דבר" לנצי"ב ופירושו של רש"ר הירש לתורה

מגישות: מורין , אוריה , ,זהבית

תמונה שנייה

תוספת למידע הנכתב

אור אלבז, זמירה שקורוב, שחר נחום.

תקופת הראשונים הינה בהשתלשלות התורה. התקופה פעלה כ450 שנה בשנים 1038-1492. התקופה התקיימה לאחר תקופת הגאונים והינה לפני תקופת האחרונים. ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי.

ספרי הלכה מהתקופה- אגרת השבת, ספרי המנהיג, ספר המקצועות,

ספרי משנה תורה- ספר אהבה, ספר קדושה, ספר שופטים

ספרות הראשונים- אור השם, ספר החינוך, ספר חסידים

יצירות מהתקופה:

1. ספרי היסוד- רש״י, רי״ף , רמב״ם

2. גאונים- שאילתות דרב אחאי גאון, הלכות פסוקות, הלכות גדולות, רבנו חננאל, שימושא רבא.

3. הלכה- רבינו ירוחם, כל בו, אורחות החיים, שיבולי הלקט, ספר הערוך.

4. תנך- עקדת יצחק, דעת זקנים

ספרים מתקופה:

אגרת הקודש, אור השם, אורחות הצדיקים, חודשי הריטב״א

יוצרי התקופה:

רבנו גרשום, רבנו חננאל ורב ניסים גאון שפיתחו את התקופה והעמידו תלמידים רבים, מאחרוני הראשונים היו הרי״ן, הריב״ש והמהרי״קֿ וחכמי ההלכה שבדורות הבאים המכונים האחרונים.