לדעתי, בביטוי זה דוד בן גוריון מדמה את ירושלים לנשמה האנושית בגלל חשיבותה של העיר, קדושתה ומורכבותה. ירושלים היא המרכז הרוחני של העם היהודי. בה נמצאים אתרים שחשובים לעמנו. 

הביטוי מדבר על כך שלירושלים שמות רבים. הם קשורים לתקופות שונות ולאירועים היסטוריים רבים שהתרחשו בה במהלך מעל 3000 שנה. ריבוי שמות מצביע על חשיבותה של העיר לדורותיהם של בני ישראל ושל העולם כולו .

הביטוי מתאר את נבואתו של  הנביא ישעיהו. הנבואה מתכוונת לכך שיבוא זמן שבו תהפוך ארץ ישראל ועיר ירושלים למרכז העולם. כל העמים יבואו לבית המקדש ללמוד תורה, להתפלל ולשמוע דבר ה'. הנבואה מרמזת על כך שתפקידה של ירושלים לשמש מרכז רוחני של העולם כולו למשך דורות רבים.

                                                                                                                           אריאנה, כיתה ה' 2

זאת תפילה שנאמרת ביום הכיפורים ובליל הסדר של חג הפסח. התפילה באה להראות שכול יהודי רוצה לעלות לירושלים ואם השנה לא יצא לו לעשות זאת, אז הלב שלו מלא בתקווה שזה יקרה בשנה הבאה. המילה ה"בנוייה" מבטה את הציפייה של כל עם ישראל להגיע לירושלים ולזכות לראות את בית המקדש הבנוי מחדש ואת העיר היפה המתחדשת, המתרחבת ומתפתחת. 

לפסוק זה כמה וכמה פירושים: ראשית יש אומרים שהשומרים הם מלאכים שהפקיד ה' כדי לשמור על עירו ירושלים ועל בית המקדש. כמו כן יש גם כאלה שאומרים שהשומרים הם החיילים שיעמדו במשמרת שלהם יום ולילה כדי להבטיח את ביטחונם של הבאים להתפלל בבית המקדש. בנוסף יש אומרים שאלה כל אותם האנשים שחלומם הכמוס הוא שבית המקדש יבנה מחדש. אני אישית מתחברת יותר לפירוש שמדובר על מלאכים שאלוקים הציב בחומות ירושלים כשומרים רוחניים של העיר, של בית המקדש ועם ישראל כולו.

הביטוי מביע את הרעיון ש ירושלים היא העיר היפה ביותר בעולם. אין כמוה עוד עיר יפה כל כך. ואני מסכימה עם זה. בעיני היופי של ירושלים בשילוב של עבר והווה. ביופי המבנים המיוחדים שבה: בתי כנסת, מסגדים וכנסיות. בפארקים ובגשר המיתרים. וגם באווירה המיוחדת של קודש והיסטוריה שמשולבים ביחד.