מטילי החרם האקדמי הבולטים עד כה הם ארגון המורים הארצי באירלנד, אשר קרא לפרלמנט האירי להרחיב את החרם האקדמי "עד ש ישראל תסיר את המצור הבלתי חוקי על עזה והכיבוש על אזור הגדה המערבית", "איגוד מרצי האוניברסיטאות" הבריטי אשר החרים החל מה-22 באפריל 2005 את האוניברסיטאות חיפה ובר אילן לתקופה של כחודש. גם הפיזיקאי הוקינג, המשמש כפרופסור בכיר לפיזיקה באוניברסיטת קיימברידג' והאגודה ללימודים אמריקניים (ASA)בארה"ב.הצטרפו לקריאה לחרם אקדמי. כמו כן, לאור עצומה ומחאה נרחבת בדרום אפריקה, קיבלה על עצמה אוניברסיטת יוהנסבורג להפסיק כל שיתוף פעולה מחקרי או לימודי עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הקשור במישרין או בעקיפין לצה"ל . ב27.12.2012 הכריזה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ויטס על חרם תרבותי ואקדמי על ישראל. במדינות רבות בעולם נשמעו קריאות להחרמת ישראל, אך רובם לא עברו בהצבעות או שבוטלו זמן קצר לאחר מכן. הידועה בהם היא החלטה של "איגוד מרצי האוניברסיטאות" הבריטי להחרים אקדמית את ישראל, החלטה אשר כאמור בוטלה בסופו של דבר.

לחצים רבים הופעלו על החרמתה של של אוניברסיטת אריאל, הפועלת בשטח הנמצא מחוץ לתחומי הקו הירוק, כאשר ביקר נשיא ארצות הברית אובמה בישראל הוא נמנע מלהזמין לנאומו סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, על אף שהזמין סטודנטים מכל אוניברסיטה אחרת בארץ. צעד זה התפרש כחרם מצידו על אוניברסיטת אריאל ועורר  ביקורת רבה.

  ישראל מגנה את החרם ופועלת למניעת החרמתה, רוב הציבור במדינת ישראל וכן הגופים הממלכתיים מתנגדים לחרם על ישראל באופן נחרץ.
החרם הצליח בצורה חלקית מכיוון שכן הצליחו לגרום לחלק מהמדינות בעולם לא לקנות מאיתנו ולנתק איתנו קשר 
אך רוב העולם לא הושפע מאירגון זה
ולדעתי החרם לא לגיטימי