חג שמח

עומר פולק

וּלְכָל הַמִּשְׁתַּלְּמִים, חֲבוּרָה יְקָרָה,

מִסיגל מְאִירִי, בַּאֲוִירַת הַחַג,

בִּרְכַּת פֶּסַח שָׂמֵחַ, מֵהַלֵּב וּבְלִי דָּאַג.

כְּמוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת,

אֲנַחְנוּ צוֹלְלִים לְעָמְקֵי הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית, בְּאַחְרָיוּת.

עִם כָּל "מָה נִשְׁתַּנָּה", שׁוֹאֲלִים וְגַם לוֹמְדִים,

עַל נְתוּנִים וְכֵלִים חֲדָשִׁים וּמַדְהִימִים.

אׇלָּה, אַתְּ לָנוּ כְּמוֹרׇה דֶּרֶךְ בַּסֵּדֶר הַזֶּה,

מַסְבִּירָה בְּסַבְלָנוּת, מְפִיגָה כָּל חֲשָׁשׁ.

מְנַוֶּטֶת אוֹתָנוּ בִּשְׂפַת הָאַלְגּוֹרִיתְמִים וְהַלְּמִידָה,

וּמַרְאָה אֵיךְ טֶכְנוֹלוֹגְיָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יְדִידָה.

בֵּין מָרוֹר לְמַצָּה, בֵּין אַרְבַּע כּוֹסוֹת,

לוֹמְדִים יַחַד לִיצֹר, לִבְנוֹת וּלְנַסּוֹת.

כָּל שׁוּרָה שֶׁל קוֹד הִיא יְצִיאָה מִמִּצְרַיִם קְטַנָּה,

אֶל עֵבֶר הֲבָנָה חֲדָשָׁה וּבִינָה.

אָז לְחַיֵּי הַהִשְׁתַּלְּמוּת, וּלְחַיֵּי הַיֶּדַע הַנִּרְכָּשׁ,

לְחַיֵּי הֶעָתִיד שֶׁבּוֹ הַכֹּל אֶפְשָׁרִי וּמְרַגֵּשׁ.

מִי יִתֵּן וְחַג הַפֶּסַח יָבִיא לְכֻלָּנוּ הַשְׁרָאָה,

לְהַמְשִׁיךְ לַחֲקֹר, לִיצֹר וְלִשְׁאֹף לִפְרִיחָה!

חַג פֶּסַח כָּשֵׁר, שָׂמֵחַ וּמָלֵא בִּלְמִידָה.