"וכך יוצא לו הבחור שלנו מביתו מעוטר בתפילין ועטוף בציצית ויושב לו על כיסא המורם על ראשו של מישהו כשתיק הטלית הרקום לתפארת בידו או תלוי לו מאחורי הכיסא."

בתצלום תיעודי מתוך המרכז לאמנות יהודית מופיעים שני נערים אוחזים בתיקי הטלית שלהם בחגיגות בר המצווה. ניתן לראות שהנערים עונדים טבעות, אחד מהם עונד שעון ושניהם לבושים בחליפות מרשימות ומצולמים לרקע מעוצב ומהודר. לפי שלום צבר, קבלת מתנות כדוגמת שעון היו נפוצות במסגרת חגיגות בר המצווה. עם זאת, לא מדובר בחפצים אשר זמינים לכל, וניתן לשער כי כל אלו מצביעים על מעמדם הסוציו-אקונומי החיובי של השניים.

1. https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=3793

2. https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=3794

3. https://dbs.anumuseum.org.il/skn/he/c6/e115454/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94_20_%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%92%D7%AA_%D7%A7%D7%91%D7%A2

4. https://jerusalem-mall.co.il/product/vintage-moroccan-tallit-bag/

באיזה אופן מושפע עיצוב המזוזה המרוקאית מתפיסות מגיה והגנה בעיצוב אמנותי יהודי ומוסלמי?

בכדי לענות על שאלה זו ארצה לבחון את עיטורי המזוזה — מזוזה מרוקאית פתוחה מעוטרת בפרחים וכתובות קודש — כטקסט חזותי המשלב בין הפונקציה ההלכתית לבין תפקיד מגי-אמוני.

אעמוד על מאפיינים צורניים שניתן לראות בהם השפעות של האמנות האסלאמית המקומית, ואבדוק כיצד הדינמיקה התרבותית בין יהודים למוסלמים עיצבה את האופן שבו חפצי פולחן שימשו גם כהגנה רוחנית על הבית.

מקבילה מעניינת שמצאתי: https://islamicworld.britishmuseum.org/collection/RRM46563/

לפי מאמרו של שלום צבר "הכיסוי למזוזה- חפץ ריטואלי אמנותי ייחודי בחייה של האישה היהודיה בערי מרוקו" (בלינק המצורף) כיסוי זה אינו ייחודי, הוא היה נפוץ דווקא אצל נשים בערי מרוקו והוא שימש כלי מאגי שמטרתו הגנה על הבית מפני עין הרע ושדים. גם העיטורים הצמחיים היו אופייניים גם כן כמו גם ציון שם האישה בעלת החפץ. במאמר אפשר לראות דוגמאות נוספות לכיסויי מזוזה מעוטרים בעיטורים צמחיים, אך גם בסמלים כמו מגני דוד וחמסות. כמו כן כיסויי המזוזה השונים נושאים שמות נשים שונות עם כינויי כבוד ("מנשים באוהל תבורך"). מבחינת חומר, הכיסויים נעשו בדרכים מגוונות, בהן חוטים רקומים. הצורה של כיסוי המזוזה, לפי צבר, ייחודית בעיקר למרוקו, אך לעיתים גם נמצאה באלג'יריה.

https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-

files/99995095/99995095-015/99995095-015-575-600.pdf

לכן יש מקום להניח שרוב תיקי הטלית היו מבד עם רקמה כזו או אחרת. תיקי טלית עם דפנות קשיחות המוצמד להם ריקוע מכסף היו יותר "ייצוגיים" מאשר שימושיים ביום יום.

מכל מקום מעניין לחקור באילו מקומות ובאילו קהילות היה נפוץ תיק מסוג זה. מתי התחילה האופנה הזו. האם עיצוב זה הושפע בפריטי קדושה מוסלמים אולי מפריטי אופנה יום יומיים. האם פריט זה משלב בין סגנון מוסלמי להשפעה של תרבות אירופאית.

מעניין.

רחמים

בגלל שמדובר בפריט היסטורי, אי אפשר לדעת את כל זה בצורה ישירה. לכן מעניין לגלות את המשמעויות דרך מה שכן נותר – החומר, ידע על הטכניקה והעיצוב – וגם דרך השוואה לתיקי טלית אחרים מזמנים שונים (קישור 1) ומקהילות שונות.

בחיפוש ראשוני באינטרנט נראה שיש מגוון רחב של עיצובים, ואפילו כמה כאלו עכשוויים אשר מתחקים אחר סגנון מסורתי (קישור 2) אבל ברובם נראה כי הפונקציונליות בולטת (קישור 3), כמו גם ההתאמה לאופנות עכשוויות (קישורים 4-5).

השינויים האלו מעלים שאלות על תהליכי השתנות והתפתחות של חפצים: איך חומר ועיצוב משקפים שינויים חברתיים, דתיים ותרבותיים?

ובאופן ברור יותר, השאלה המרכזית שלי היא: כיצד תיק הטלית מהווה ביטוי לשינויים תרבותיים וחברתיים במרחב היהודי – ומה אפשר ללמוד על משמעותו דרך החומר והעיצוב?

מסקרן להבין אילו ערכים וצרכים התיק מבטא, ואיך דרך השינויים בעיצוב אפשר לקרוא סיפור רחב יותר על הקהילות שיצרו והשתמשו בו מתוך נקודת מבט הרואה בחפצים לא רק כלים שימושיים, אלא גם נשאים של משמעות וזהות.

קישורים:

• קישור 1 - https://www.sothebys.com/en/buy/auction/2019/sacred-splendor-judaica-from-the-arthur-and-gitel-marx-collection/an-embroidered-tallit-bag-morocco-early-20th?locale=zh-Hant

• קישור 2 - https://www.nonat.art/

• קישור 3 - https://mimaamakim-judaica.co.il/shop/talit-tefilin/talit-bags-and-tefidnit/talittiktermiblack/

• קישור 4 - https://shirathakodesh.co.il/product/%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%99/

• קישור 5 - https://www.3kings.co.il/product/%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%94-yehonatan

בהקשר זה, המחקר שנעשה על צמח האקנתוס (Acanthus) – אחד המוטיבים הבולטים באמנות הקלאסית – מדגיש את הדרך שבה עיטור המבוסס על עלי צמח זה עבר גלגולים רבים: מהקפיטל הקורינתי ביוון העתיקה, דרך אמנות ביזנטית, ועד עיטורים בתשמישי קדושה יהודיים, כגון כתרי תורה או עיטורי ארונות קודש. השימוש באקנתוס, שבמקורו שייך לעולם חילוני ופגאני, קיבל משמעויות חדשות בכל תקופה והקשר דתי. בכך נחשפת הדינמיקה של האורנומנט – אינו מקובע בזמן או משמעות, אלא משתנה ומשקף את רוח התקופה והצרכים הרוחניים של קהילתו.

טכניקה זו, מקורה במסורות צורפות אירופיות בימי הביניים , עברה התאמה לסגנון המקומי, תוך שילוב מוטיבים גאומטריים וצמחיים האופייניים לסביבה האסלאמית. הצמדת העיטורים לבד הקטיפה לא הייתה רק בחירה אסתטית, אלא ביטאה גם תפיסה טקסית וחברתית: הקטיפה, חומר יוקרתי, הדגישה את קדושתם של חפצי הקודש והעניקה להם נראות חגיגית ומכובדת. הברק של הכסף אל מול הרקע של הבד יצר אפקט ויזואלי מרשים. בחינה של חפצים אלו מגלה כיצד הבחירה בחומר, בטכניקה ובסגנון שיקפה תהליכים של זהות תרבותית, מגע בין תרבויות, והסתגלות למסגרות אמנותיות מקומיות.

בהתאם לכך, ניתוח החפצים באמצעות קריאה ביקורתית בחומריותם, עיטוריהם והקשריהם ההיסטוריים מאפשר לחשוף כיצד צורפות יודאיקה פעלה לא רק כמלאכת אומנות, אלא גם כמרחב של ביטוי חברתי ותרבותי בתוך המרחב הצפון-אפריקאי.

נוסף, החפצים הללו מציגים את המיומנות הגבוהה של האומנים בתקופות ואת החשיבות הרבה שניתנה לעיצוב חפצי קודש.

https://cja.huji.ac.il/search.php?free_text=&name=&object%5B%5D=&subject%5B%5D=rooster&subject_op=OR&subject%5B%5D=bird&subject%5B%5D=eagle&origin%5B%5D=Tunisia&origin_op=OR&origin%5B%5D=Morocco&origin%5B%5D=Algeria&origin%5B%5D=Libya&origin%5B%5D=Egypt&maker_name%5B%5D=&community%5B%5D=&location%5B%5D=&collection%5B%5D=&school%5B%5D=&inscription_language%5B%5D=&date=&submited=submited&extantOnly=all&order_by=relevance

https://artifacts.jewishmuseum.gr/artifacts/tallit-bag-20/

https://artifacts.jewishmuseum.gr/artifacts/tallit-bag-21/

https://artifacts.jewishmuseum.gr/artifacts/tallit-bag-22/