mifras

Password:

mifrasc

שאנק מתייחס להתנהגות האנושית ומציין שמסוגלות עצמית אינה הגורם היחיד המשפיע על התנהגות, וכן אינה בהכרח הגורם החשוב ביותר (שאנק, 2001), ). משמעות הדבר שיש לקחת בחשבון גורמים אחרים שישפיעו על מוטיבציה, בנוסף למסוגלות העצמית. יש לחדד את הדברים ולציין שמסוגלות עצמית אצל שאנק נחשבת מהמנבאים החשובים ביותר למוטיבציה לימודית (שם), ). זאת ועוד, מחקרים מצביעים על קשר בין תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה לבין בחירת משימה, ביצוע מוצלח למשימה למרות הקשיים, ומתן ערך וחשיבות למשימה(Schunk, 1991 )

א. התנסות אישית משוחזרת או ביצועי העבר: התנסויות אישיות ישירות הן מקור האינפורמציה הראשון והחשוב ביותר על היכולת העצמית ובעל ההשפעה הגדולה ביותר על פיתוח אמנות הפרט במסוגלותם העצמית. התנסויות אישיות משוחזרות או ביצועי העבר מוצלחים מחזקים את האמונה ביכולת, . כך גם הדבר לגבי התנסויות של כישלונות הגורמות לתחושת ספק ביכולת העצמית של הפרט. כאשר יש סדרה של חוויות הצלחה מתבססת אצל הפרט תחושת מסוגלות גבוהה, וכאשר יש כישלונות לאחר הצלחות, כישלונות אלה לא יצליחו לערער את אמונת הפרט במסוגלותו העצמית, . הפרט ייתן פרשנויות שונות לכישלונות כמו גורמים מצביים וזמניים, לחוסר מאמץ מספיק או לאסטרטגיית פעולה מוטעית. פרידמן וקס, 2005; Tschannen-Moran & Woolfolk Hoy, 2007). 

ב. צפייה בביצוע של האחרים: צפייה בביצועי אנשים המהווים מודל השוואה לפרט נחשבת להתנסות חילופית ומשמעותית ומקור בעל משקל ניכר בעיצוב אמונות המסוגלות הספציפית והכללית, המאפשר לפרט להשוות את עצמו, . צפייה מסוג זה מעבירה מסר חשוב לצופים שגם הם יכולים לבצע משימות דמות, . מחקרים מראים שדמויות מהעבר הרחוק, מילדותם של המורים, הן דמויות החיקוי המשמעותיות ביותר עבורם (פרידמן וקס, 2005; שאנק, 2001). חשיבותו של מקור זה חוזרת למקרים שבהם יכולת הערכת האדם ליכולת האישית שלו בתחומים מסוימים היא חלשה. שאנק מציין שמידע הנרכש ממקורות חלופיים הוא בדרך כלל בעל השפעה חלשה יותר על מסוגלות עצמית מאשר מידע המבוסס על ביצוע, . כאשר הגברת המסוגלות מושגת בדרך חלופית, כישלונות שלאחר מכן עשויים לבטלה (שאנק, 2001). 

ג. שכנוע וורבלי: מדובר על שכנוע ראליסטי של אנשים אחרים,. כאשר אנו משכנעים אחרים ביכולתם להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלהם עולה. כוחו של השכנוע המילולי בידי האדם המשכנע, אם הוא דמות משמעותית עבור המשוכנע,  ואם הוא נתפס כבקיא בתחום השכנוע, בעל אמינות ומיומן, . לכן, חשוב שהשכנוע המילולי יהיה מציאותי. השפעת מקור מידע זה תלויה באופן ההתייחסות למסוגלות העצמית וגורם לתוצאות שונות, . כאשר ההתייחסות היא להצלחותיו או לכישלונותיו של הפרט במצבים דומים, ניסיון השכנוע יחזק או יחליש את תחושת המסוגלות הספציפית. ואם ההתייחסות מכוונת להצלחות או לכישלונות הפרט במשימות, ובמצבים שונים, ניסיון השכנוע יתרום בעיקר להיבט הכללי של המסוגלות העצמית (כהן ופרידמן, 2002; פרידמן וקס, 2005).

ד. מצב פיזיולוגי ורגשי: על  פיו הפרט שופט את יכולותיו לנוכח מצבים של תפקוד או אי תפקוד. תגובות פיזיולוגיות וריגושיות בתנאים של רגיעה ונינוחות או חרדה ועייפות ממחישות לפרט את יכולתו או אי יכולתו לבצע את המשימה באופן מוצלח. ההשפעה של העוררות הפיזיולוגית היא בעיקר על תחושת המסוגלות הספציפית של הפרט, שכן היא מתבטאת אצלו במצבים, ובתחומים ספציפיים (כ"ץ. , 2002; Phan & Wlker.2000).

מחקרים רבים בדקו את הקשר בין המבנה והתרבות הארגוני לבין תחושת המסוגלות העצמית של המורים. פוליר ואחרים  ( (Fuller, Wood,  Rapoport, & Dornbusch, 1982 בדקו במחקר שלהם את הקשר בין המבנה הארגוני וקראו לזה מסוגלות ארגונית המתייחסת לתחושת מסוגלות של המורה בעבודה ביחס לארגון שבו הוא עובד לבין תחושת המסוגלות ביצועית המתייחסת ליכולות האישיות של המורה ,. תוצאות המחקר מעידות על חפיפה בין מסוגלות ארגונית לבין מסוגלות ביצועית. אולם, מחקרים אחרים מראים שמורים בעלי מסוגלות ביצועית גבוהה לא מאמינים בעבודה שיתופית עם עמיתים כגורם המוביל להתקדמותם, דבר המהווה בסיס להמון התנגדויות לשינוי בארגון. מחקרים אחרים מצאו שהמבנה הארגוני של בית הספר הוא מנבא זניח לתחושת המסוגלות Schriver, 1993) ).