אקטיביזם שיפוטי זוהי גישה משפטית, לפיה בית המשפט מתערב ולוקח חלק יוצר ופעיל בקביעת הנורמות במדינה. במקרה כזה, בית המשפט לא רק מפרשן חוקים, אלא יבקר את הממשלה והכנסת, ולפעמים אפילו יתערב בהחלטותיהם.         כל פעולה, ואפילו פעולה פוליטית תבחן על ידי אמות משפטיות. כלומר,  אין פעולה שהמשפט לא חל עלייה, וכל פעולה תבחן על ידי נורמות משפטיות המוגדרות בחוק.

בעיקרון ובקיצור, בית המשפט יכול לבצע ולהתערב בהכל.

*אהרון ברק- היה נשיא בית המשפט העליון, סבור כי "הכול יכול להיות שפיט", כל פעולה יכולה להבחן במידות משפטיות, וגם אי הכרעה – היא הכרעה. הוא הגדיר כל שופט אקטיבי כשופט המשנה את הדין הקיים.

בחוש אוגוסט 1996 פרסמו 2 עיתונים חרדיים מאמרי מערכת, ובהם ביקורת קשה על בית המשפט העליון, ונשיא אהרון ברק, בשל מעורבותו ההולכת וגוברת על עניינים שמחוץ לתחום פעילותו המסורתי של בית המשפט. שם הכל התחיל. 

דוגמאות:

*ביטול זכות העמידה לצורך עתירה לבג"ץ.

*פסק דין בעניין ברגמן – בית המשפט העליון פסל תיקון חקיקה שנגע למימון המפלגות (חוק של הכנסת).

*ביטול הטלת אחריות לזנק פיננסי שנגרם עקב מצג שווא רשלני.