סבתא שרה סיפרה לי בהתרגשות סיפור, שכאשר הייתה בת חמש וחצי ועדיין גרה עם הוריה בבולגריה, הייתה כל בוקר הולכת בשמחה לגן וחוזרת מהגן בערך בשעה: 17:00 כאשר אימה הייתה באה לקחת אותה.  בגן היו בערך 22 ילדים בני גילה וכמו בארץ היו לה גננת וסייעת.

וכך סבתא סיפרה שהייתה הולכת כל יום וחוזרת בשמחה מהגן.

בוקר אחד היא זוכרת כמאוד משמעותי לה מכל הימים.

הבוקר התחיל כבוקר רגיל ושגרתי. סבתא שרה, הגיעה לגן בשמחה והגננת ספרה להם שהיום הם יצאו לטייל ביער לראות את השלכת המדהימה והצבעונית. אגב, הבנתי מסבתא שבבולגריה כמו בכל אירופה השלכת יפיפייה. שלכת של עלים הנושרים מהעצים והם צובעים את האדמה בכל מיני צבעים.
סבתא סיפרה לי על אותו יום בהתרגשות רבה שבעוד הם טיילו והגננת מספרת להם על העלים והעצים, הם ראו במרחק מה שני גברים, שנראו מוזרים וחשודים והיא שומעת את הגננת אומרת לסייעת: "תשלחי  את שני היהודים שיבדקו מה הגברים מחפשים ביער."
 הסייעת פנתה אלי ולעוד אחד מילדי הגן ואמרה לנו: "לכו לשאול ולברר עם האנשים מה הם מחפשים?"                  וכששאלתי את סבתא שרה-
למה האירוע הזה היה כה מיוחד ומשמעותי עבורה?
סבתא שרה ענתה: "זו הפעם הראשונה ששמעתי את המילה: "יהודי". ובנוסף הבנתי שזה קשור אלי. הפעם הראשונה בחיי כילדה שהרגשתי שונה מהילדים האחרים.

 סבתא המשיכה וסיפרה את סוף הסיפור שכשאימא שלה באה לאסוף אותה מהגן היא שאלה את אימה: אימא, מה זה יהודי?"

וכך סבתא שלי גילתה מאימה, שהיא יהודייה ושיום אחד הם יעלו לארץ ישראל ויהיו יחד עם כל היהודים.
שאלתי את סבתא:
"מה הרגשת כשהגננת פנתה אלייך ואמרה לך ללכת ולשאול את האנשים הזרים מה הם מחפשים?"
סבתא, שרה: " פחדתי מאוד. הבנתי שאני לא כמו כולם. אם אני זוכרת את המשפט של הגננת שאמרה לסייעת: "תשלחי את היהודים לבדוק..." אתה מבין עד כמה זה היה לי משמעותי. המשמעות שהבנתי  באותו יום  זה שלגננת פחות אכפת  מאתנו והיא מוכנה לסכן אותנו."
שאלתי את סבתא: "איך האירוע הזה השפיע עלייך על החיים שלך בהמשך וגם כיום?"

סבתא ענתה: "לפני המקרה הרגשתי שהחיים שלי היו כמו כל הילדים האחרים. ומאותו יום הבנתי שאני שונה. וגם הבנתי מאימא שלי שיום אחד נעלה לארץ ישראל ,שהיא הארץ של כל היהודים." 

שאלתי: "איך האירוע הזה השפיע על החיים שלך בעתיד?"
סבתא: "הבנתי שאני בטוחה רק כאן בארץ ישראל שזאת המדינה שלי. כאן במדינה שלי כולנו שווים כיהודים. אני מוגנת ובטוחה. וכאן לא יגידו לי ולילדים שלי כמו שאמרה לי הגננת: " את היהודייה..." כי זאת ארץ ישראל, המדינה של כל היהודים."
הבנתי מהסיפור של סבתא עד כמה סבתא הרגישה כבר כילדה בת 5 שחיה בולגריה את היחס השונה של הגננת אליה והחשוב מכל זה שהיא הבינה שהיא לא בטוחה ושייכת כמו כל הילדים האחרים למקום. כי היא זאת הילדה שהגננת שלחה לבדוק ולא היה אכפת לגננת לסכן אותה וזאת רק בגלל שהיא יהודייה.

עוד סבתא הוסיפה: "מהחוויה הלא נעימה שלי מאותו אירוע הבנתי שלא נכון להפלות אף אחד רק בגלל שהוא שונה בדת. וגם במדינה שלנו לא בסדר להפלות ערבים או לפנות אליהם בדרך שמעליבה, כי לכולם יש זכות שיתנהגו אליהם יפה."
אני מודה לסבתא על הזמן שהקדישה לי. תודה, סבתא!

סבתא שרה ספרה לי שאכלו לפחות פעם בשבוע את הכרוב הממולא , כי זה אוכל מזין וזול. יש בו ירק(הכרוב), אורז ואפילו מעט בשר. מצרכים מזינים שהיה הרבה בבית שלה כילדה. סבתא אמרה שאכלו את הכרוב גם בסגנונות נוספים  כמו אוכל מבושל מכרוב, כרוב כבוש ועוד... היא זוכרת כילדה, שזאת הייתה תקופה קשה יותר ולא היה להם הרבה כסף. הכרוב היה ירק זול ומזין.

סבתא עוד סיפרה שאוכלים את הכרוב הממולא בהרבה מדינות באירופה וכל מדינה נוהגת לבשל את הכרוב הממולא קצת אחרת. לדעת סבתא הבולגרים עושים זאת הכי טעים ומיוחד. 

קראתי מידע באינטרנט על אודות הכרוב הממולא, כדי להבין מה עוד מספרים על כך. וזה השתלב לי נהדר עם הסיפורים של סבתא. הבנתי שבמדינות באירופה היו פעם הרבה אנשים שלא היה להם הרבה כסף והכרוב והאורז היה מוצר זול וזמין עד כדי כך שיש שכתבו על הכרוב שנחשב לירק מציל אוכלוסיות שלמות מחרפת רעב.  בנוסף אני קראתי באינטרנט שהכרוב  אף נחשב כמרפא של כל מיני מחלות שמתאימות יותר לחורף כמו: התקררות, צינון, כאבי גרון ועוד...

 

הבנתי שישנה תחרות בין מי שחושב שהמציא את המאכל – "כרוב ממולא". זה שעשע אותי  כי סבתא ספרה לי שהבולגרים היו הראשונים שהמציאו את המאכל הזה והרומנים ומזרח אירופה העתיקו מהם וקצת שינו את אופן ההכנה. אני קראתי באינטרנט שהראשונים למלא כרוב היו ככל הנראה הפרסים, שמלאו אותו בדגנים ובבשר, וזאת בכדי לייצר תבשיל חגיגי מהמעט שהיה שלהם. עד מהרה התפרסם התבשיל המוצלח באזור וקיבל אינסוף שמות, גרסאות, ומליות. כנראה לא נדע  את האמת.

אז אחרי שהבנתי אודות הכרוב וההיסטוריה של המאכל מבית אמא, ההתרגשות להכין את הכרוב הממולא הייתה יותר גדולה.

הפעם גייסתי את אבא להכין איתי את הכרוב הממולא. אני חייב לציין שעצם זה שהצלחתי לגייס את אבא למשימה כזו במטבח זאת הייתה לכשעצמה משימה לא פשוטה. היינו כשלוש שעות במטבח. התמודדנו עם שלבים בהכנה שלא היה לנו הרבה ידע לפני כן. לפני היה כתוב כל אופן ההכנה של הכרוב ממולא שלקחתי מסבתא, אבל עדיין זה לא היה פשוט בכלל.  שלב ראשון הכנסנו את הכרוב למיקרוגל והיינו צריכים מייד עם הוצאתו להפריד את העלים. התהליך הזה היה לי לא פשוט, כי הכרוב היה מאוד חם. איזה מזל שאבא עמד לצידי והחזיק את הכרוב. אם לא אבא הכרוב כנראה היה מתגלגל לו על הרצפה. השלב הכי קשה היה להחליט כמה  לשים מהמילוי בעלה של כרוב ולגלגל את הכרוב. סיימנו את הכנת הכרוב בהצלחה. קיבלנו מאמא צל"ש. והעייפות "הכתה בנו". בסיום ההכנה דאגנו גם להגשה חגיגית. כולנו נהנינו היה מאוד טעים. תמונות מצורפות.

אחרי כל העבודה הקשה נהניתי מאוד מההכנה עם אבא , לא בטוח שתהיה לי עוד כזאת חוויה עם אבא. היה לי נהדר וכייף להכין את הכרוב הממולא עם אבא, ובכלל אני נהנה מאוד  ממשימות בישול כי אני אוהב להכין מאכלים טעימים.  כששאלתי את אבא על החוויה שלו מההכנה איתי. אבא אמר שנהנה מאוד מלעבוד איתי והוסיף בצחוק שאחרי זה המשימה שלו הייתה לרחוץ את כל הכלים.

לסיכום המשימה – הכנת כרוב ממולא הייתה לא פשוטה אך מהנה. לקח לנו שעות עד שהוא היה מוכן אבל כל רגע בהכנה שלו היה מיוחד.
קישור לאתר אודות הכרוב

תקופת הקורונה יצרה אצלנו שינוי משמעותי בלמידה שלנו. אם עד לפני הקורונה הגענו כל יום לבית הספר ולמדנו חמש  או שש שעות ביום, בתקופת הקורונה פתאום הבנו שאפשר ללמוד גם אחרת. אומנם חלק מהילדים מאוד נהנו מהלמידה בבית, לצד זה היו גם ילדים שמאוד סבלו, החזרה לשגרה גרמה לכולנו להבין שהחיים שלנו השתנו ואנחנו צריכים, אולי, לשמר את הקיים. השאלה שהרבה מהמנהלים והמורים שאלו את עצמם ומתלבטים גם כיום היא האם נכון להמשיך ולשלב בשבוע הלמידה בבית הספר גם ימי למידה מרחוק. הדילמה שעולה היא האם הלמידה מרחוק היא למידה יותר יעילה מלמידה בבית הספר? האם יהיו ילדים שבדרך למידה המשלבת גם למידה מרחוק (מהבית) יגיעו להישגים נמוכים יותר או אף ייכשלו בלימודיהם? 

כאשר אני בוחן את הלמידה המשלבת למידה בבית הספר יחד עם למידה מרחוק אני מבין שיש לכל סגנון למידה יתרונות וחסרונות. הדילמה לגבי ההחלטה אם בכל זאת לשלב את הלמידה מרחוק קיימת מאחר וישנם ילדים שהלמידה בבית קשה להם מאוד. לא לכולם יש תקשורת חזקה בבית. אני אציין שגם נתקלתי לא פעם בתסכול, כשהמורה לימדה מרחוק ופתאום שמעתי אותה באופן מקוטע. בנוסף שמעתי את התסכול גם מחבר שלומד בבית ספר בצפון הארץ שסיפר לי שהמורה נתנה להם שלוש משימות ליום למידה בבית, לא פגשה אותם ביום הלמידה והזמן שהקדיש לכל המשימות היה כשעה. החבר הוסיף ואמר לי שמבחינתו זה היה יום מבוזבז. 

ויחד עם זאת אני סבור שיש יתרונות רבים ללמידה ההיברידית מהסיבה שהיא לא מבטלת את הלמידה בבית הספר, ששם אנחנו מכירים חברים ואפשר ללמוד יחד עם החברים, אלא היא משלבת ומפתחת עוד יכולות שלנו כמו: אנחנו, הילדים לומדים להתמודד וללמוד גם באופן עצמאי, לומדים לתכנן את יום הלמידה שלנו ולהיות אחראים לביצוע המשימות ובדרך זו גם לגלות גמישות ולומדים שיודעים לחקור ולחשוב. 

לסיכום, אני סבור שהלמידה ההיברידית, המשלבת למידה בבית הספר יחד עם למידה מהבית חשובה, אבל כדי שהיא תהיה יעילה צריך לוודא שכל הילדים יוכלו ללמוד מרחוק ולדאוג שלכל הילדים יהיה בבתים מחשב מחובר לאינטרנט וחשוב שהמורים יתמכו ויעודדו את כל הילדים וילמדו אותם ללמוד באופן עצמאי, מאחר שיש לקחת בחשבון שלא כל הילדים יודעים ללמוד בדרך זו.