מירית אברהמי   �

לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזה שתהיה.

כל מה שאכיר יותר את עצמיותי,

וכל מה שאתיר לעצמי להיות מקורי, ולעמוד על רגלי עצמי

ההכרה הפנימית והממוזגת בידיעה, הכרה, הרגשה ושירה

יותר יאיר לי אור ה'

ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם"

                                        (הרב קוק זצ"ל/ ערפילי טוהר)

מילים אלו גם הולחנו:

 https://www.youtube.com/watch?v=f5_tcRGkcZ8

ידידה פכר ונדיבה שפירא

האחד, עוסק בתחושת פגיעה בכבוד האדם, כאשר הדוברת בשיר חשה שכבודה נרמס, והיא מתקשה להתרומם, "מישהו היום דרך עלי ואני לא יכולה לקום..."

תחושת אפסותו של האדם הפרטי הקטן, שמתקשה לעמוד מול המערכות הגדולות, גדולות ממנו...

וכאן אני מצרפת את הציטוט של בית המשפט בדבר כבוד האדם, עליו יש לשמור תמיד גם אם שקע בחובות....

(השופטת טובה שטרסברג – כהן, ע"א 3295/94 פרמינגר נ' מור( 

אשר מדבר על קשיי הקליטה בישראל, והמשבר שבא בעקבות תחושת הניכור והזרות שחש מי ששאף להגיע לארץ החלומות ומשהגיע החלומות מתנפצים, והיאוש עוטף...

 

"קול ציון לגולה" כל שעה שפה אחרת 
 הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת 
 כמו ליד התנור יושבים, מתחממים 
 מבינים כל מילה, שרים את השירים 
 ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה 
 שוברת שיניים אדישה וקשה 
 כל התוכניות נהפכו לחלומות 
 מחליפים מקצוע, מחליפים את השמות 
 מחליפים זכרונות מקשטים את העבר 
 שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר 
 היה פסנתר בכל חדר אורוות סוסים בחצר 
 כל מילה היא אמת, אמת פחות או יותר.. 
 שרליה, שרליה... 
 
 ושוב הרדיו מדבר "מדור חיפוש קרובים" 
 רשימות ארוכות שמות כתובות ומספרים 
 מי שהחליף את השם בעצם כבר ויתר 
 אינו מקשיב לתכנית אין בו כוח יותר 
 ובינתיים אבי קנה לו מצלמה 
 "פוטו חמש דקות" - תמונות לתעודה 
 תעודת עולה, תעודת זהות, פנקס חבר, 
 אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה כבר נסתדר 
 ובקיץ החם מוציאים את הכסאות 
 מרכז הסברה מביא סרטים והרצאות 
 אקורדיון מנגן מלווה איזו זמרת 
 'עגלה עם סוסה', 'אוי אוי כנרת כנרת' 
 שרליה, שרליה... "
 
 אבל למרות הכול, יש תקווה:

"מישהו אומר - "הגענו" 
 מישהו אומר - "אולי" 
 מישהו צועק - "מצאנו" 
 לוחשים לו "הלוואי" 
 מישהו קורא - "בינתיים" 
 צועקים לו - "עד מתי" 
 לעולם כבר לא נדע 
 מי נכנס ומי יצא 
 מי עבר ומי נשאר 
 בשרליה, שרליה... "
 
   �����{�+���5l�

שולי רנד 

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות 

לפעמים אין לי כח בעולמך להיות 

אנה מפנך אסתתר? 

מה אטען מה אצטדק מה אדבר? 

חנון ורחום הן לפניך גלוי 

כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי 

נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת 

השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת 

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור 

אבל אני מוסיף בחושך לחתור 

ושואל ומבקש, אייכה?! 

אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים 

אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים 

נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף 

הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף 

כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור 

אבל אני מוסיף בחושך לחתור 

ושואל ומבקש, אייכה?! 

בסופו של יום הן אפלט אל החוף 

האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף 

ואז אצעק ואצטדק ואספר 

איך בחושך הזה הייתי חותר 

ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!

גם בסרטון ניתן לראות את הזמרת והנגנים יושבים על עגלה המחוברת לסוס ,שכביכול מסמלת את המעמד הנמוך. 

השיר מחזיר אותי למחאה החברתית הגדולה שעסקה באי-השוויון החברתי ובחוסר הדאגה של המדינה לאזרחיה שמשלמים את המיסים , נותנים את חובותיהם למדינה אך לא תמיד מקבלים גמול ראוי. 

 

    חפשו טקסט שמשקף בצורה המדוייקת ביותר את נקודת המבט שלכם (טקסט מהמקורות היהודיים, טקסט מהספרות, טקסט עיתונאי, שיר, סרט, תמונה, דו"ח רשמי ועוד..) 

בחרתי בטקסט של יאיר ניצני "תוכנית חיסכון" מהטור השבועי שלו שמפורסם ב"ישראל היום".

קישור:  http://www.yairnitzani.com/ - "תוכנית חיסכון" 

קטע מהטקסט: 

 

בחרתי בטקסט של יאיר ניצני מאחר והוא מביא נקודת מבט הומוריסטית על הנושא, שמקלה על ההתייחסות לעניין.

יאיר ניצני בוחר להתייחס לנושא בצורה קלילה והומוריסטית , ויחד עם זאת מביא את המציאות כפשוטה ונעימה לקריאה. 

נקודה שעשויה להיות לרועץ במקרה של הדוגמא שבחרתי היא , שמדובר בטקסט שאינו מדבר לנוער וילדים וישנם מושגים רבים (מהתחום הכלכלי) שהם עשויים שלא להבין (כמו גם בשיר !) – הוצאה לפועל, מיסים, חובות וכו' .

מילים: ג'ון קנדר

לחן: פרד אב

כסף מגלגל את העולם, 
גלגל את העולם, 
גלגל את העולם. 
כסף מגלגל את העולם, 
הוא מגלגל עולם. 

עוד מארק, עוד ין, עוד דולר זה חם, 
עוד דולר זה חם, 
עוד דולר זה חם, 
זה מה שמגלגל את העולם. 
הצליל שלו יתם - 
הוא מגלגל עולם. 

כסף מגלגל את העולם, 
גלגל את העולם 
גלגל את הועלם - 
ידוע לי, כן - 
כי לי אין! 

כסף, כסף, כסף, כסף, כסף, כסך, כסף 
כסף, כסף, כסף, כסף, כסף 
כסף, כסף, כסף. 

אם אתה עשיר גדול 
ורוצה לבלות את הלילה, 
תממן, האמן, הרפתקה. 
אם אתה עשיר גדול, אך בודד 
שזקוק לפנטזיה, אז צלצל, יומם וליל, 
זה עובד. 

אם אתה עשיר גדול, ופתאום אהבה מסתלקת, 
תאנח ותגנח אך תוכל בקלות 
להתעודד, כך מונית 
או אולי איזן -יאכטה ארבעה עשר קראט! 

כסף מגלגל את העולם 
מגלגל את העולם 
מגלגל את העולם 
כסף מגלגל את העולם 
ידעו לנו, כן - 
כי לנו אין! 

אם נותרת בלי פחם בתנור 
וקפאת בחורף - 
ואותך מייסר הגורל. 
אם אתה הולך שבור ויחף 
במעיל דק בלי כובע 
ויורד כל הזמן במשקל 
שאתה הולך לשמוע עיצה 
כאן מפי איזה כומר - 
הוא יגיד לאהוב, להרגיש. 
כשהרעב בא ודופק על הדלת - 
אהבה בורחת חיש. 

כסף מגלגל את העולם 
גלגל את העולם, 
גלגל את העולם. 
כסך מגלגל את העולם. 
הצליל המצטלטל של כסף, כסף, כסף 
כסף, כסף, כסף, כסף, כסף. 
עוד מארק, עוד ין, עוד דולר זה חם 
הצליל שלו, יתם 
הוא מגלגל את העולם - 
הוא מגלגל עולם!

  | האחים כהי העור שבאים מאתיופיהמביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקההבנים האובדים, אחרי תלאות הדרךמגלים לאט לאט את הארץ הרחוקה הם שנים חלמו עליה, ועכשיו זו המציאותכשאומרים להם לטבול, לשטוף את התמימות.ואני בעיניהם ראיתי איזה אורומי יידע אם אברהם לא היה שחור האחים כהי העור במרכז קליטה בטבריהמנסים לקלוט ולהיקלט וזה לא קלמאצל המדורה, מעבר להרי החושךאל הרחוב המקומי, הדיגיטאלי, המבולבל. הם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאותגם בבית זה קורה, נמשכת הגלותואני בעיניהם ראיתי איזה אורומי יידע אם אברהם לא היה שחור האחים כהי העור יחפים בצד הדרךמוליכים את עלבונם ברגל אל העירהם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבןמחכים שתיפתח הדלת מבפנים. הם היו נאמנים, כן, הם חיכו לה לבשורהועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה.

בשני השירים ישנה התייחסות מזלזלת לחלש בחברה. האדם נבחן ע"י החברה על פי צבע עורו ומעמדו הכלכלי. אולם בעוד שבשיר מליונים  המצב ניתן לשינוי וכך היחס של החברה אליו  בשיר עבודה שחורה צבע העור .לא משתנה וכך היחס של החברה

 

רבי שלמה מקרלין נהג לומר ש"העוון הכי גדול של היצר הרע הוא לא בכך שהוא גורם לנו לעשות עבירות, אלא בכך שהוא משכח מאתנו שאנחנו הבנים של המלך"

השיאר של אתי אנקרי שידר לי תחושה של אפסות וקטנות מול אתגרי החיים. בחרתי בשיר הזה כדי להדגיש שכל אדם הוא בעל ערך עצום, בן של מלך שעשוי מאבנים טובות, יחיד ומיוחד, ולא, אין כמוהו מיליונים. ולא משנה מצבו הכלכלי או החברתי או הרוחני או כל דבר אחר. 

 להאזנה לשיר:

פן חשוב של השוויון בפני החוק הוא הזכות להליך הוגן; כלומר, הזכות של כל אדם להגנה חוקית מפני פגיעה של הזולת או של מוסדות השלטון. בנוסף, פירושו שוויון של אנשי השלטון בפני החוק. מכאן שבדמוקרטיה קיימת עליונות החוק, שפירושה שעל כולם לפעול בהתאם לחוק.

לאיסור אפליה משמעויות רבות. אחת מהן היא השוויון בין המינים או שוויון מגדרי; משמעותו שאין להפלות יחיד או קבוצה מפאת מינו או מינה.

אחת הדרכים החשובות לבדוק אם המדינה מקיימת את ערך השוויון, היא באמצעות העיקרון של שוויון ההזדמנויות. כלומר, האם המדינה אמנם מעניקה הזדמנויות שוות לכל התושבים באשר הם, ללא כל אפליה. דהיינו מאפשרת להם ללמוד, לעבוד, לחיות ברווחה סבירה, להיות שותפים בקבלת ההחלטות בכל מיני נושאים ועוד.

פעולות הביטוח הלאומי, חוק חופש העיסוק, חוק חינוך ממלכתי וחוק בריאות ממלכתי הם דוגמאות ליישום הזכות לשוויון.

השוויון הפוליטי של כל האזרחים, שמתבטא בזכות השווה לכל אחד לבחור ולהיבחר, הוא מיסודות הדמוקרטיה.

 

השיר מליונים מקשר אותי למהירות וטירוף בו אנו חיים, דירה, עבודה, כסף, להתמודד עם צרכים, הפתעות לא מתוכננות ורצון להיות בשקט. ובסוף.. האם אנחנו מקבלים את היחס כלפינו על בסיס מי שאנחנו באמת או שהאם מתייחסים אלינו לפי המעמד שלנו? האם אנו נשפטים לפי האיכות שבנו או כמות הכסף בארנקינו? 

נראה כי החיים הם מעגלים ובכל פעם אנו חוזרים לנקודה ממנה התחלנו, ושוב מנסים להתמודד עם הקשיים שמציבים לנו החיים.

העניין הוא לא לוותר, להמשיך, לנסות, להאמין בעצמינו.
גם בשיר מליונים מאוד התחברתי לבית שבו כתוב: 

אני יודעת יש חובות מגלגולים 
מתגלגלים עלינו ביקום 
אז אם היום נפלתי 
אולי מחר אני אקום 

וזה מה שאני בוחרת לקחת מהשיר ולא את המשפט שחוזר על עצמו שהיא לא יכולה לקום למרות כל מה שהיא יודעת...

בשיר מעגלים של עידן רייכל יש תקווה, כל יום מחדש נתמודד עם הדברים ובכל יום נקום מחדש
"להתנפץ אל החיים, להאמין לא לוותר