לא להעסקת פועלים פלשתינים שמחזירה נשים לטראומת הפחד מתקיפות מיניות כחלק ממאבקם בנו.

כל מי שמעוניין שתצורף חתימת היו"ר של יישובו, שיפנה את זה ליו"ר.

עשרות יו"רים של יישובים ביו"ש פנו לראש הממשלה ושר הביטחון בקריאה להשוות את תנאי כניסת ערביי יו"ש ליישובים לאלו הנהוגים ברחבי הארץ.   

ראש העיר אבי אלקבץ הודיע כי עיריית עפולה תתנגד בתוקף לחזרתם של הפועלים הפלסטינים לעפולה וכאקט סמלי הורה להרוס את תחנת ההמתנה בה היו נוהגים להמתין הפועלים לאיסוף בכניסה לעיר.

לפעול במהירות וביעילות כדי למנוע את אפליית תושבי יו"ש.

ואחרי שהתחילה המלחמה בצר לי אפילו ביקשתי שישאירו לי את החבילה בכניסה ליישוב מרוב שחששתי מהקִרבה לבית ולילדים שלנו -- ברוך ה', היום קיבלתי משלוח של צ'יטה עם נהג יהודי!

לא יכולה לתאר לכן את מה שהרגשתי. סופסוף. מי צריך אותם בכלל!

אמרתי לו, "איזה כיף לראות שליח יהודי. מחמם לי את הלב!!"

אז הוא הרגיש בנוח לפרוק שלא כולם מתייחסים ככה, וזה לא נעים בכלל.

אז חשבתי לשתף שנשים לב כשיש לנו שירות מיהודים, לפרגן מכל הלב, ולעזור להם להישאר בעבודה ולנו להישאר עוד כמה שנים בעולם הזה...

ר' א'

באיזו זכות החליט המנהל האזרחי לקבוע באיו"ש מדיניות שונה מזו שנקבעה לגבי רוב אזרחי המדינה החיים בתחומי הקו הירוק? שם אין דיונים שקורעים את היישובים. הוחלט שלא מכניסים וזהו.

יו"ר מרכז הבנייה הישראלי קורא לנצל את ההזדמנות ולהיפרד מההתמכרות לפועלים מהרש"פ שרבים מהם פוגעים במכוון באתרי בניה ומהווים סיכון.

"הסדרנים הללו הם אנשים שהעבר שלהם לא נבדק. איך אפשר לדעת שבלילה הוא לא יורה זיקוקים על שוטרים או זורק בקבוקי תבערה על יהודים?!

בדקה: 01:07:33

ועדת המנכ"לים לעובדים זרים החליטה על הקצאת מכסה להבאתם של עד 6,400 עובדים זרים משרד ראש הממשלה (www.gov.il)

על רקע מצוקת הבנייה, ראש מועצת שומרון יוסי דגן יצא לגאורגיה, שם חתם יחד עם חברת היזמות והבנייה "אופק" על הסכם מול חברת בנייה מקומית להבאת מאות פועלי בניין שיעבדו באתרים בשומרון. דגן אמר: "הניצחון שלנו הוא בניין הארץ. חייבים לבטל את התלות הכלכלית ברש"פ ולהביא אלטרנטיבה".

"אין דבר כזה עובדים זרים ביהודה ושומרון"

-----

מסתבר שיש כמה בני דודים שהרבה יותר חכמים מאיתנו...

סיפורו של עו״ד ישראלי

טוב שמעו סיפור מטורף, אבל באמת מטורף. אני שומר את הסיפור הזה בבטן מתחילת המלחמה אבל הגיעה השעה להוציא אותו החוצה.

לפני איזה שנתיים הגיע אליי למשרד לקוח, קבלן ממרכז הארץ, ואמר לי שהוא מצא חול-ים במחיר שהוא לא פחות מחלום: 40% זול יותר מהמחיר הכי נמוך שאפשר למצוא בשוק. מי שעירבב בחייו קצת מלט יודע, חול זה מוצר צריכה בסיסי בכל אתר בנייה, ומחיר כמו שהוצע לו בעסקה יכול להוזיל עלויות במיליונים. מאיפה מגיע החול? מהרשות הפלסטינית, כך נאמר לי. בקיצור ביקשו ממני לנסח הסכם זריז ויאללה.

לעסקה הזאת היה מתווך, שלצורך העניין נקרא לו חאלד. חאלד התחייב לדאוג לכריית החול ולאספקתו במשאיות לאיזה אתר בדרום. היה רק קאץ' אחד קטן עם חאלד: החול שהוא התחייב לספק נכרה, לדבריו, באמצעות "הרשות הפלסטינית שבעזה". לי זה היה נשמע קצת חשוד כי הרשות הפלסטינית בעזה הוצנחה ב-2007 מהגגות ומאז אף אחד לא מרים שם את הראש. כשהתקשרתי לחאלד הוא רמז לי בעדינות שכדאי לי לא לשאול יותר מדי שאלות ושאתעסק בעניינים שלי, אחרת העסקה תתפוצץ. נו, אם אם אף אחד לא שואל שאלות קשות, אז גם לי אין סיבה להיות נודניק. חול זה חול, מה כבר יכול להשתבש.

התפקיד שלי בסיפור היה כאמור לכתוב הסכם בין הקבלן לחאלד. ראיתי בחיי הסכמים מפוקפקים יותר או פחות – בפרט בכל מה שקשור לעסקאות עם המגזר הבן-דודי – כך שלא הוטרדתי במיוחד. הימים היו ימי מזוודות הכסף מקטאר לעזה והמחשבה שלי הייתה שבטח יש איזה מאכער שתפס חתיכת חוף באיזור גוש קטיף ומשם מוכר את החול לישראל. באמצע יש כרגיל כמה מתווכים שגוזרים את הקופון שלהם, אבל בסך הכל מדובר בעסקה לגיטימית.

מפה לשם, אחרי התכתבויות במיילים וניסוח הסכם לא ארוך במיוחד, הגיעו הצדדים לחתימות. היו חיוכים, לחיצות ידיים, בורקסים וקולה. אני מוציא לפעמים ויסקי בשביל ה'לחיים', אבל מפאת כבודם של חצי מיושבי השולחן – ויתרנו על האלכוהול. העסקה יצאה לדרך. לא שמעתי מהחבורה הזאת יותר.

*

חודש וחצי אחרי ה-7 באוקטובר אני מקבל צלצול. על הקו אחד המתווכים הישראליים בעסקה.

- "זוכר את העסקת חול שחתמנו אצלך?", הוא שואל.

- "כן בטח, מה הסיפור".

- "תקשיב איזה מטומטמים אנחנו", הוא ממשיך, "עיוורים, מטורפים".

- "העסקה הזאת בטח גמורה עכשיו".

- "עזוב אותך מהעסקה. תקשיב טוב, כל המנהרות האלה שהחיילים שלנו מוצאים עכשיו בעזה, מאות קילומטרים אני אומר לך, לאיפה אתה חושב יצא כל החול של החפירות? איך זה שהמודיעין שלנו לא ראה הרים וגבעות של חול בכל מקום? אז תשמע, כל החול הזה הועמס למשאיות, ומשם למאכערים שמכרו אותו לאדיוטים כמונו. שום גרגר חול לא יצא מהים, כל החול שדיברנו עליו עם חאלד, זה חול שהוציאו מהעיר תחתית שלהם שהם בנו מתחת לאדמה. זה לא ייאמן הדבר הזה. בא לי לדפוק את הראש בקיר, איך לא ראינו את כל הדבר הזה מול העיניים".

https://youtu.be/j1CJ3vOmDRo?si=Wh2h4dZ6VVb-zYFK

https://chat.whatsapp.com/Ec4zaHjJ4Kr3xnq0VlSBft 

💪🏽🇮🇱

האזינו החל מסוף הדקה החמישית, בנושא גמילה של מדינת ישראל מתלות בפועלי בניה ערבים

ניסיון פיגוע דקירה: ערבי תקף חייל בבסיס ליד בית גוברין ונוטרל | ערוץ ７ (inn.co.il)

למרות שבישראל נאסרה כניסת פועלים פלסטינים מאז טבח ה-7 באוקטובר, ביהודה ושומרון החליט צה"ל לא לאפשר ליישובים את מניעת כניסת הפועלים לשטחם.

סוכות מתח ביקורת חריפה על הצבא שמאפשר כניסת פועלים פלסטינים ליישובי יו"ש ואף אוסר מהם למנוע את כניסתם.

הם לא פחות גרועים מהפלסטינים

מי שעדיין חושב שצריך להעסיק אותם ....

בהצלחה

המחבל שביצע את הפיגוע הוא אחמד אלעוקבי, אזרח ישראלי מהפזורה הבדואית בסמוך לחורה.

המחבל עם תעודת זהות כחולה ומסתובב בין כולנו...

מי יהיה המחבל הבא?

נהג המשלוחים?

פועל הבניין?

הטכנאי?

מתי נתעורר ונדע להגיד: "עד כאן!"?

מספיק דם יהודי נשפך ברחובות בשנה האחרונה. לא צריך להכניס אותם אלינו לשכונות!!

"הביטחון של הציבור הוא לפני הענף"

"אוי ואבוי לנו אם נהיה תלויים בפלסטינים בשום דבר!"

"אני מעדיף לאכול זיתים ולחם יבש ולא להכניס את האנשים האלה אלינו"

עוד ועוד רופאים ערבים נחשפים כתומכי טרור. במי הם טיפלו והאם פגעו תוך כדי הטיפול?

לכתבה המלאה בקול היהודי: https://did.li/TUaOf

לא רק במעונות ובגנים, עכשיו גם בבתי ספר של החמ''ד מועסקים אנשי צוות חינוכי שאינם יהודים

לכתבה המלאה בקול היהודי: https://did.li/vKmgT

רופאים פנו לשר הבריאות בדרישה לטפל בתומכי חמאס שחדרו למערכת: "תופעה רחבת ומסוכנת"

לכתבה המלאה בקול היהודי: https://bit.ly/3X6vzLa

תופעת האלימות מצד נהגי תחבורה ציבורים ערבים ממשיכה, והפן הלאומני מושתק

לכתבה המלאה בקול היהודי: https://bit.ly/4grPGwg

"הם באו עם מודיעין ברמה מאוד גבוהה.."

"האנשים שלהם באו לטאטא את הרחוב, באו לסדר את האינסטלציה, את הגינון.. זה הסוכן מודיעין הטוב ביותר... מודיעין זהב.."

לראיון המלא בפודקאסט של 'מעריב': https://youtu.be/udB5EpawnPY?si=lIBzmj9JoQ6kacOP

ואם חס ושלום לא היו שם חיילים חמושים ומיומנים אלא איש עם אקדח על 5 אנשים... כנראה שהכותרת הייתה אחרת

אסור לנו להשלים עם המציאות המסוכנת של כניסת פועלים ליישוב!

כי הם מסוכנים?!

אז למה להכניס אותם בכלל?!

צביעות ואהבת הכסף הנוחות והאדנות, הם הגורם למצב הנוכחי. שאגב בולע לנו את הכסף הנוחות ועושה אותנו גולים בארצנו.

סליחה ממי שהיה פה, ואיננו עוד

סליחה שלא נלחמנו יותר על החיים שלך

סליחה שהכנסנו אותם להסתובב ביננו בחופשיות

סליחה שהכנסנו אותם לישובים

סליחה שעצמנו עיניים, כי היה לנו נוח

סליחה!

> מוגש כחומר למחשבה ע"י "פורום תושבים לחיזוק עבודה עברית בקרית ארבע" https://chat.whatsapp.com/GBV7haG4Ud3L3RjTyYAELd

פרק ו, סז. מעיקר הדין מותר אפילו לגוי לבנות את הסוכה, לקשטה ולסככה בסכך[קפג]... אך רצוי שהיהודי עצמו יבנה את דפנות הסוכה, ובעיקר שיסכך את הסכך[קפה]. ואם בכל אופן פועלים גויים בנו את הסוכה או סיככוה, טוב ורצוי שהיהודי יחדש בה דבר.

מתוך הערה קפג:

יש לעשות הסוכה (ולאו דוקא הסוכה) ע"י ישראל ולא ע"י גוי, מצד איסור העדפת גוי כשיש ישראל שיכול לעשות מלאכה זו. וד"ז הינו מצד כמה מצוות דאו': מצוות "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא פרק כ"ה פס' י"ד). ואם הפועל היהודי שיכול לעשות מלאכה זו הוא עני, מתווספת גם מצוות "וכי ימוך אחיך... והחזקת בו... וחי אחיך עמך" (ויקרא שם פס' ל"ה), ומצוות "לא תחונם" (בגוי ששייך בו מצוות "לא תחונם"). וכמו שהארכנו בס"ד ע"כ בקונטרס מקראי קודש הל' ט' באב (פרק ז' הערה י'). עיי"ש גם גבי הפרש העלויות שיש חיוב להעדיף יהודי על גוי. ושדעת הפוס' שבפרט פה בא"י יש להמנע מלהעסיק ערבים מבחינה ביטחונית, חוץ מהסיבות ההלכתיות הנ"ל. וזה פשוט. ועוד, משום החשש שיפלו ברשתם בנות ישראל התמימות, רחמנא ליצלן ולישזבן. ואכמ"ל.

מקראי קודש - מאת הרב משה הררי שליט"א:

פרק ט, יא.

בשל קדושת הסוכה וכבודה, אין לעשות בה דברים בזויים.. ויש מחמירים שלא יכנסו לסוכתם כלל גוי וכלב[לה].

הערה לה.

שכ"כ הש"ך על התורה (פר' "אמור"), שהקדושה בורחת מהסוכה כשנכנס גוי לתוכה. וכ"כ בס' מדרש פנחס (להרה"ק מקוריץ זיע"א), שו"ת דברי יציב (או"ח ח"ב סי' רע"ד סק"ג), חזו"ע (דקכ"ט הערה כ"ב, שבספרים הזהירו שנכון להמנע מכך), פסתש"ו (שם הערה 15) ועוד. ולפי"ז הרוצה להרבות קדושה בביתו, ימנע מלהכניס לביתו גוי (כגון גוי שעושה משלוחים מהסופרמרקט, דבר שלצערנו מצוי מאוד. וכמובן שיש עוד סיבות הלכתיות גרידא שאין להעסיק גוי, וכמו שכתבנו כבר בסוף פרק ו' גבי גוי המסכך הסוכה). ומ"מ יש לדון בכל זה גבי מי שנזקק לסיוע לזקן חולה סיעודי וכד' ע"י גוי שמשרת אותו. ונראה בס"ד שתלוי הדבר בכל מקרה לגופו, ואם נצרך הדבר, בפרט כדי קיום מצוות ישיבת הסוכה, הרי שאין ברירה.

למענכם ולמען חיי כולנו!

"הביטחון של הציבור הוא לפני הענף"

"אוי ואבוי לנו אם נהיה תלויים בפלסטינים בשום דבר!"

"אני מעדיף לאכול זיתים ולחם יבש ולא להכניס את האנשים האלה אלינו"

בין המלחמה בעזה, הפשע ברחובות וממשלת הימין, הערבים אזרחי ישראל חושבים שכבר לא בטוח להם כאן

לכתבה המלאה בקול היהודי: https://bit.ly/3BvaG5r

העיתון הזה לא מה6.10.

הוא מהיום בבוקר.

צהל מבקש מהממשלה להכניס עוד 15,000 פלסטינים לעבוד בישראל כדי "לצמצם את הטרור".

אין שום סיכוי לנצח עם מערכת הביטחון הנוכחית. ואין שום סיכוי למנוע איתם את הטבח הבא.

תתחמשו, תדאגו לממ"ד ומנעול.

איילת לאש.

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה משוכנע שההתמכרות של המשק הישראלי לפועלים הזולים מיו"ש עולה לנו הרבה יותר כסף ממה שאנחנו מבינים, ולמעשה בולמת באופן משמעותי את התפתחותו של כל תחום הבנייה בישראל

לכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/3D4v3aD

אחרי הפרסום אמש על העימות בכפר תפוח, אנחנו מביאים את הוויכוח הפנימי באותה סוגייה שמתחולל בשבועות האחרונים גם בהר ברכה וקדומים. האם מדובר בצורך הכרחי או בוויתור מסוכן? כל הפרטים בכתבה המלאה.

לכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4bya4cV

כתבה מחודש לפני המלחמה:

https://www.ynet.co.il/news/article/yokra13569682

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001408791

חלק מהתוצרת של טמפו מיוצרת ביריחו (בהשגחת בד"ץ העדה החרדית...)

מפעל טמפו ביריחו נקרא אם ג'י בבסי mgbbc

https://youtu.be/-S94mu7e-iw?feature=shared

לא תומכים בטרור!

לא עושים עסקים עם אויבים!

🇮🇱

שושן פורים שמח!

סערה משפטית הסתיימה היום בהכרעה חד משמעית לצד עיריית אריאל ותושביה. בית המשפט המקומי דחה על הסף את עתירת מספר בעלי עסקים בעיר, אשר דרשו לאפשר כניסה בלתי מוגבלת של פועלים פלסטינים לשטחי העיר.

ההחלטה החד-משמעית של בית המשפט מחזקת את מדיניות הביטחון של ראש העיר אריאל, יאיר שטבון, אשר עמד מול הניסיונות לערער על שיקולי הביטחון המקצועיים של העירייה וגורמי הביטחון.

כזכור, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, נאסרה כניסת פועלים פלסטינים לישראל ולאריאל. בהמשך, ולאחר הערכת מצב ביטחונית קפדנית, אישרה העירייה כניסה מבוקרת של פועלים פלסטינים לאזור התעשייה ולמתחמים סגורים ומאובטחים כדוגמת אתרי הבנייה בשכונת המגורים המתאכלסת בעיר- "אבני חן".

עתירת בעלי העסקים ביקשה לכפות על העירייה מדיניות רופפת יותר, ולאפשר כניסה חופשית של פועלים פלסטינים לכל רחבי העיר, תוך התעלמות מובהקת מהסיכונים הביטחוניים הפוטנציאליים. אולם, בית המשפט קבע באופן ברור כי "בית משפט צריך להיות זהיר שלא לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המקומית המוסמכת על פי חוק והאחראית בפני בוחריה בנושאי ביטחון הציבור".

השופט הפוסק אמיר דאהן הוסיף בהחלטתו: "התכלית של שמירת ביטחונם של התושבים היא תכלית לגיטימית וראויה, במיוחד בנסיבות הזמן לאחר 07-10-2023. בית המשפט מצא על פי התשתית הראייתית שבפני כי החלטת העירייה נעשתה לתכליות אלה ולא לתכליות זרות."

ראש העיר אריאל, יאיר שטבון, הגיב לפסיקת בית המשפט: "היום, הצדק וההיגיון ניצחו. בית המשפט העביר מסר חד וברור: ביטחון תושבי אריאל אינו נתון למשא ומתן. נקודה. אני מבין היטב את האתגרים העומדים בפני בעלי העסקים בעיר, ואני רוצה להבהיר חד משמעית: אני לא במלחמה נגדם. הביטחון של כולנו הוא מעל הכל, ועכשיו, כשבית המשפט תומך בעמדתנו, אנחנו חייבים לשלב ידיים ולמצוא יחד פתרונות שיאפשרו גם לשמור על ביטחון העיר וגם לאפשר לכלכלה המקומית להמשיך ולשגשג. נשלב ידיים עם בעלי העסקים ונייצר פתרונות יצירתיים בכל מקום בו נידרש, נחזק את העבודה העברית, ונמשיך לפעול מול משרדי הממשלה לקליטת עובדים זרים."

זאב משה בן-דורי, עו''ד, שייצג את עיריית אריאל, מסר: "בית המשפט העביר מסר ערכי משפטי מן המעלה הראשונה לפיו מקום בו שיקול דעת ראש העיר והרשות המקומית נעשה בשים לב, שכל ישר, וטובת תושביו ובטחונם, לא ימיר בית המשפט את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות. משעה שהחלטת הרשות היתה מידתית וסבירה ומאוזנת להגנה על ביטחון תושבי העיר נטו, ללא מניעים אחרים, בית המשפט מגבה את המדיניות באופן מלא בצדק רב ודוחה את טענת העותרים."

בית המשפט ציין בהחלטתו את חשיבות השקיפות והמתן מענה לפניות הציבור, והורה לעירייה לפרסם את מדיניותה העדכנית בנושא ולהקפיד על מתן תשובות מפורטות לפניות התושבים.

מצ"ב חומרים רלוונטיים מן העתירה וצילום ראש העיר+עו"ד המייצג בעתירה - ללא קרדיט

לפרטים נוספים:

ליאור שפירא | תקשורת עיריית אריאל | 0539629772

לכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4jrmNR9

חייבים לטפל גם באויב בתוך הארץ"

עוד קצת הרחבה בנושא של כניסת הפועלים ליישובי יהודה ושומרון והלחצים של אמנה:

1. כשהתחילה ההתיישבות ביהודה ושומרון, התפתחה תפיסה שנתיישב כאן "לצד הערבים" ולא במקומם. ומה יהיה עם הערבים? הנחת העבודה האמינה שיהיה נוח להם, שעדיף להם שלטון של ישראל כי תהיה להם רווחה כלכלית, והשאר "הלכתא למשיחא".

האמת היא שזה התפוצץ בפרצוף די מהר, הערבים לא התכוונו ללכת לשום מקום וגם לא לוותר על הזכויות הלאומיות שלהם. להפך ככל שתנאי החיים של הערבים השתפרו, והם לא היו במרדף תמידי אחרי הקיום הבסיסי, התאבון לרעיונות לאומיים גדל.

התהליך הזה התפוצץ כבר בפיגועים בראשית שנות ה-80, והתעצם באינתיפאדה הראשונה, כך החל להתגלגל תהליך אוסלו, מועידת מדריד והלאה, שהרי אם הערבים פה והם כאן כדי להישאר, צריכה להיות חלוקה מסוימת.

בתקופה שאחרי אוסלו ההתיישבות עברה למוד אחר, החלומות על כל יהודה ושומרון נגנזו במגרת החלומות הלא ראליים, השיח עסק בשטחי c לכל היותר, וגם ראשי מועצת ישע דיברו במונחים של הכרה באוטנומיה ערבית.

התהליך הזה היה תוצאה בלתי נמנעת של תפיסת העולם של להתיישב לצד הערבים, תהליך שהגיע לדרך ללא מוצא בהתנתקות כאשר התברר שאי אפשר ביחד - אם לא נגרש אותם יגרשו אותנו.

העסקת הפועלים הערבים היה מימד מרכזי של תפיסת העולם הזו, אשליות הדו-קיום של השנים הראשונות התנפצו בסדרת פיגועים שבהם רצחו מחבלים את המעסיקים שלהם, וגם כאשר נשמרו סידורי ביטחון - המסר היה שהאויב כאן, מתפרנס ויש לו פה עתיד.

התוצאה גם בתחום ההתיישבות היתה הסתגרות לתוך תחומי מושב, עיסוק ביחידות דיור בתוך "אצבעות".

למעשה, גם פרויקט החוות ובכלל תפיסת המרחבים שאמנה היום שותפה בו, התחיל בניגוד לתפיסת העולם של אמנה שרצתה לקדם יעד של מיליון תושבים ביהודה ושומרון בבנייה רוויה.

תפיסת העולם עד לפני שנים לא רבות התייאשה (מעשית לא אידיאולוגית) מהמרחב ורצתה להתמקד בהכרעה כמותית

לא סתם, התפתחות הגבעות והחוות ותפיסת המרחבים התפתחה דווקא מציבור שדוגל בעבודה עברית. כדי להאמין ולפעול שכל הארץ תהיה שלנו, צריך לתפוס שלאויב אין תקווה, ושאנחנו כאן כדי להיות במקומו - וברור שלא לפרנס אותו.

את השיח של "לחיות לצד הערבים" צריך להחליף בסיסמא הפשוטה "אין עתיד בפלסטין", במקום לתת להם תקווה - לגדוע להם את התקווה.

אי העסקת הפועלים הערבים זה לא רק עניין ביטחוני, אלא זה מהלך אסטרטגי, של שינוי ראש ותפיסה הכרחי ביהודה ושומרון שמגדיר את היעד הסופי - אנחנו פה במקומם.

המהלך הזה גם נושא פירות - הכלכלה של ישות הטרור הפלסטינית התבססה בשיעור ניכר על הפרנסה שאנחנו נתנו לאויבינו. ההתפכחות שהיתה אחרי טבח שמחת תורה לא לתת להם תעסוקה הביאה לקריסה משמעותית ברשות הפלסטינית והחלישה את כוחה מאד, את התוצאה רואים גם בהתיישבות בשטח.

חייבים להמשיך בזה - עד היאוש המוחלט של האויב.

אנחנו עומדים היום בצומת דרכים - האם חוזרים לדרך של לתת תקווה לאויב, של דו קיום מדומיין, דרך שבסופה אויב שדורש את שלו כדי לחיות כאן, את הדרכים, את האדמות.

או ממשיכים בקיום המצווה "והורשתם את יושבי הארץ" כשהבסיס של זה הוא גדיעת הפרנסה של האויב כדי לא לתת לו חניה כאן.

2. ובחזרה לנושא הביטחוני - אמנם הנושא הביטחוני הוא שולי באופן יחסי בסוגייא האסטרטגית הזו, ובכל זאת יש גם היבט משמעותי.

השיח שעוסק בסיכון המיידי של המחבלים באתרי הבנייה ביישובים הוא שיח של ה-6 באוקטובר. שיח שרואה בסכנה הביטחונית את הטווח הקצר בלבד (כפי שזמביש טען שאתרי הבנייה ביישובים הם המקום הבטוח ביותר..)

ההתפכחות של אחרי שמחת תורה, הבינה שהאויב חושב לטווח ארוך, המחבל שנמצא ביישוב ובונה בתים, יכול לא לבצע את הפיגוע לא היום, ולא מחר, וגם לא עוד חודש, הם אוספים מודיעין, הם מתכננים.

זו תובנה שניתן להבין רק כאשר מבינים שכל עוד יש להם תקווה, הם כאן כדי להישאר, הם לא זנחו את שאיפותיהם לרצוח יהודים ולא את התקווה לכבוש את הארץ.

מי שהבין את זה מבין שהחשיבה שתופסת את האיום הביטחוני רק בהיבט של הקב"ט היא צרת מחשבה והסתכלות, וחוזרת על כל אותם הטעויות שקדמו לטבח.

אל תחזרו למדוד יכולות, הכוונות כאן, באתר הבנייה ליד, ואם הם לא מוצאות איך להגשים את עצמן הן מתכוננות.

יש רק דרך אחת - אין עתיד בפלסטין. שיהיה ברור לחלוטין שאין להם שום תקווה פה, ולעשות הכל שהם ילכו.

‏יש עכשיו סאגה ביישובים ביו"ש,

בין התושבים למועצות (ולעסקני המגזר),

תושבים מתנגדים להכנסת ערבים אויבים לבניה,

והמועצות+עסקנים דוחפים לפרנס את האויב בכח,

אז תושבים יקרים,

אחרי כל ההסברים היפים של העסקנים, תזכרו: כשאתם מפרנסים את האויב,

על כל בית שמוחמד בונה לכם,

הוא בונה לו שתיים.

בהעסקת האויב אתם בעצם מוסיפים עוד ועוד בתי אויב ברחבי יוש.

ככה פשוט.

אם אנחנו רוצים לגרום לאוייב לעוף מפה, הצעד הראשון הוא לגרום לו להתייאש.

שלא ישתלם לו לגור פה.

שלא תהיה לו פרנסה.

שיהיה לו רע

ועוד יותר רע

ועוד יותר רע.

מעסיקים אויבים?

אתם נותנים להם עוד סיבות להשאר פה.

תצביעו ברגליים.

מי יבנה?

שהממשלה תשבור את הראש.

שתתחיל לייבא פועלים מרחבי העולם, שהם לא תומכי נוחבות. אני בטוחה שיש בנמצא.

בסרטון: פועלים יהודים בונים בית באזור שכם

מזכ"ל אמנה זמביש פונה בסרטון הסברה לתושבי הישוב ברוכין וישובים נוספים כדי לשכנע אותם להכניס ערבים מיהודה ושומרון לעבודה בישוב

מה שזמביש לא מתייחס אליו אלו כמה נקודות שאני רוצה להגיד לכם, אבל קודם כל הסיפור הוא שינוי ראש והבנה שהיום המלחמה המרכזית ביהודה ושומרון היא על השטח באמצעות חוות, גבעות ונקודות התיישבות חדשות, ועל יאוש האויב ומגמות הגירה שלו, ולא על עוד יחידות דיור בישוב כזה או אחר (שזה כמובן נהדר וחשוב אבל לא העיקר היום).

ועכשיו לנקודות:

1. ביטחונית, עם כל הכבוד להוראות מערכת הביטחון, ראינו מה היא שווה בכל כך הרבה הזדמנויות. הפועלים מקרב האויב אוספים מודיעין וכמו בישובי העוטף זה עלול לשרת אותם בטבח הבא חלילה. אבל זה החלק הקל.

2. נכון שאנחנו נרחיב את כמות הבתים בישובים בבנייה עם ערבים, אבל במו ידינו אנחנו באותה פעולה מפרנסים את אלו שרוצים לשחוט אותנו ולשתות את דמינו. זה מטורף עד פסיכופטי, וזה שהתרגלנו לזה במשך שנים זו קושיה עלינו.

3.ההתיישבות אמנם תתרחב אבל עם הכסף שהאויב מקבל הוא מרחיב בעצמו את כפריו ובתיו ואחיזתו בארץ - מהכסף שלנו. זה מה שקורה במשך שנים רבות ואנחנו עוצמים עיניים.

4. הגיע הזמן שההתיישבות ביהודה ושומרון תצא מהדאגה לשקל וחצי שלה ותסתכל באופן יותר רחב. הערבים על סף יאוש. לא סתם הקמפיין של "אין עתיד בפלסטין" כל כך תפס אצלם ברשתות. הם מרגישים את זה שהעסק התהפך לטובת היהודים. ועכשיו מי שמעסיק אותם ויתן להם תקווה וביטחון כלכלי להישאר פה יהיו תושבי הישוב ברוכין ושאר הישובים האידיאולוגיים ביהודה ושומרון??

5. נכון, זה מורכב וקשה, אבל רבאק אנשים הקריבו במלחמה חיים, איברי גוף ומאות ימי מילואים, בתפהו מהבתים לתקופות. אז כן, עדיף להקריב הקפאה מסוימת של מבנים או לשלם יותר והרבה יותר כסף לפועלים יהודים ובעיקר להשקיע מאמץ גדול יותר לפתרונות, ולא להעסיק את האויב ולוותר על הישגים שהושגו פה במלחמה קשה.

6. אתם רואים מציאות שבה הייתם מצביעים על העסקת פדופילים בגן הילדים בישוב שלכם, כן, לא וצדדים לכאן או לכאן, זה אירוע מורכב, יש מחסור בגננות, וזה לא פשוט וכד? האם הייתם מכניסים חזיר למכולת בישוב כי זה יותר זול ויש מצוקת מזון חמורה? מה ההבדל בעצם?

7. בזמן שבצדק מקפיאים הכנסת עובדים ערבים מיהודה ושומרון לרחבי הארץ, דווקא אנשי ההתיישבות האידיאולוגיים מכניסים אותם לעבודה? למה ברמת גן לא ובברוכין כן?

8. אם זמביש, ראשי המועצות ביו"ש ואישי הציבור שלנו היו משקיעים את כל האנרגיות בפתרונות מתוך הבנה שחד וחלק לא נעסיק את האויב, נקודה סוף פסוק, במקום בלשכנע את התושבים להעסיק את האויב, אני בטוח שסד הזמנים לפתרונות היה מתקצר דרמטית.

וכן! יש פתרונות. בגלל העסקת הערבים אנחנו מפגרים טכנולוגית בתחום הבנייה למרות שאנחנו "אומת ההייטק".

יש ויהיו יותר פתרונות, אם זה בטכנולוגיה ואם בעובדים זרים ואם בעידוד חרדים או לוחמים משוחררים להיכנס לתחום.

תגידו לי שזה לא ריאלי? לעלות לסבסטיה היה ריאלי? אנחנו פה בשביל נדל"ן או כדי לגאול את ארצינו הטובה ולסלק ממנה את אויבינו?

כמו שאנשים נשכו שפתיים כשהבעל או הבן או האבא היה 400 יום במילואים, הם ינשכו שפתיים עוד וידרשו מהקבלנים והיזמים, מהממשלה ומהציבור עצמו, פתרונות בנייה שלא כוללים את השמדתנו במו ידינו. וכשזה יקרה תהיה פה מהפיכה אמיתית ונביט אחורה ולא נבין איך היינו כאלה פסיכים כל השנים.

9. אנחנו בדיוק אוספים מקרים של ערבים שרצחו מעסיקים או כאלו עם אישורי בנייה שביצעו פיגועים. יש עשרות רבות רבות שחטפו, רצחו, פצעו, הרעילו וכו. חלקם אגב שוחררו בעסקאות האחרונות

וזה עוד בלי שדיברנו על הנזקים העצומים המכוונים שהפועלים הערבים גורמים בבנייה. תשאלו כל קבלן. פרויקטים סבלו נזקים עצומים. אז לפעמים הזול עולה ביוקר, ולפעמים הוא עולה בדם יהודי רב, ובעיקר - בהבאת תקווה לאויב

• רבקי גולדפינגר

  
  

על כניסת אויבים לישובים ולערים

קראו את מה שכתב מאיר אטינגר.

עוד קצת נתונים כדי להבין עד כמה האחיזה של האויב כאן בארץ נשענת על העבודה שאנחנו נתנו להם:

1. ערב המלחמה היו קרוב ל-180 אלף פועלים "פלסטינים" שעבדו בישראל וב"התנחלויות" [יישובים ואזורי תעשייה ביו"ש]

2. מדובר במספר עצום שהוא כ⅕ מכוח העבודה ברשות הפלסטינית.

3. הכסף שהכניסו הפועלים היה שווה ערך לכ¼ (!) מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הפלסטיני.

4. השכר הממוצע היומי של עובד אצל יהודים (239 ₪ בממוצע) היה גבוה בהרבה מהממוצע שכר יומי ברשות הפלסטינית. - (130 ₪ בממוצע)

5. בעקבות עצירת העסקת האויב - ירד השכר הממוצע הכללי ברשפ ב-20 ₪. וירידה של 20% בהכנסה הראלית לנפש.

6. על פי דו"ח הבנק העולמי בגלל שלעובדים בישראל היה שכר ממוצע גבוה יותר וממילא יותר כוח קנייה - השינוי השפיע לא רק על רמת החיים האישית, אלא על הצריכה וממילא באופן משמעותי על הכנסות הרשות הפלסטינית ממיסים

7. על פי דו"ח נוסף של הבנק העולמי מחודש ספטמבר האחרון: הפסקת העסקת הפועלים גרמה למשבר תקציבי עם השלכות פיסיקליות המאיימות על יציבות הרשות הפלסטינית.

8. די ברור למה השב"כ של רונן בר וממשל ביידן השקיעו מאמצים רבים בהחזרת העבודה של האויב לישראל - מי שמאמין בדרך אוסלו יעשה הכל כדי להציל את הרשות הפלסטינית.

באותה מידה - בלתי נתפס שמי שמבין את הסכנה, ורוצה למוטט את הרשות הפלסטינית - יתן לה חבל הצלה בזמן שבו היא במשבר חסר תקדים.

אל תבנו להם עתיד

ג'מאל מחאליס, תושב מחאליס שבאזור הברחות סמוך ליריחו, נעצר לפני כשבועיים כשברכבו נמצא אמל"ח. עד מעצרו הוא הועסק כמציל בבריכה בורד יריחו. בעוד המנהל האזרחי טוען שמעולם לא הונפק לו אישור עבודה במקום, נציגי הבריכה מתארים אותו כעובד נאמן ומסור ומתעקשים שהיה לו אישור עבודה. לפני כשנתיים חוסל מחבל מיריחו שהתברר אף הוא בעבר כמציל לשעבר בקיבוץ קליה.

במקביל, סקר שפורסם לאחרונה מציג תמונה מדאיגה: רוב ערביי יהודה ושומרון, לצד תומכים רבים בעזה, ממשיכים להצדיק את הטבח שביצע חמאס ולתמוך במאבק מזוין נגד ישראל, גם במחיר סבל מתמשך. הנתונים חושפים שהמוטיבציה הלאומנית והאיבה לישראל לא פחתו גם לאחר שנתיים של מלחמה והרס, ומחדדים את הסכנה הטמונה בהסתמכות על כוח עבודה ערבי מתוך אוכלוסייה שרובה מזדהה עם אויבי ישראל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/47xKN2p

ראו כאן את הפסק המלא:

a7.org/?file=20251103094033.pdf

שלחו ווצאפ למספר הזה עם שם הישוב וקבלו בחזרה עיצוב מוכן.

https://wa.me/972542628887

האוניברסיטה באבו דיס, הפועלת תחת פיקוח המל"ג הפלסטיני, מזוהה עם פעילות טרור ואירועים של הסתה. בעבר יצאו משם מחבלים, ובשנים האחרונות נתפסו במתחם חומרי תעמולה של חמאס. לפני כשנתיים פורסם ב"קול היהודי" תיעוד מטקס סיום של הפקולטה לרפואה, בו נראו בוגרים שרים שירי הלל למחבל הרופא מג'נין, עבדאללה אחמד אבו תין.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/49nNcxC

קראו והפיצו.

דע מה שתשיב:

כינוס חירום "אל תבנו להם עתיד"

מאז "סיום המלחמה" מתחדש הלחץ על יישובים להחזיר את כניסת פועלי האויב, מדובר

בנושא שמעורב בו המון כסף ולכן הלחצים כבדים מאד. כדי ללחוץ על היישובים לחזור ולהעסיק את האויב, טוענים כי "אם לא נכניס פועלים פלסטינים תהיה הקפאת בנייה בהתיישבות" (לא נכון) ושאין סכנה ביטחונית כי יש אבטחה על הפועלים (נתייחס) לצד לחצים כלכליים על היישובים.

מי שצריך להוביל את המאבק הזה – זה אתם – הציבור הפשוט שנלחם על החיים שלו, לא רוצה "לחזור ל-6 באוקטובר", ומבין שאי אפשר יותר לחיות לצידם – מי שרוצה לחיות אסור לו לתת לאויב עתיד כאן.

ריכזנו לכם כמה נקודות קריטיות על רגל אחת:

⚫להעסיק את האויב זה קו אדום, לא עושים יישוב הארץ על ידי חיזוק האויב.

⚫כשבונים את ארץ ישראל על ידי פרנסה לאויב - שמחירי הבנייה שלו זולים יותר - על כל בית יהודי בונים יותר בתים ערביים.

⚫ דו"ח רגבים שפורסם לפני שנה תיאר כיצד הפסקת כניסת הפועלים שפגעה בכלכלת הרש"פ תרמה לירידה בבנייה הערבית – הכלכלה של הרש"פ ובאופן ישיר גם היכולת להשקיע בהשתלטות

⚫החזרת כניסת הפועלים דווקא עכשיו היא חבל הצלה לרשות הפלסטינית - שנמצאת במצב כלכלי דרמטי כשאחד הגורמים המרכזיים זה עניין הפועלים.

⚫ סקר שפורסם שבוע שעבר מגלה כי רוב ערביי יהודה ושומרון עדיין חושבים

שחמאס ינצח במלחמה.

⚫ הפועל שעובד אצלכם מתכונן ל"יום הדין".

⚫ הנושא של הקפאת הבנייה בשומרון הוא הגזמה, הוספת יחידות דיור זה חשוב, אבל המאבק על יהודה ושומרון מוכרע בשטח, עשרות חוות שתופסות עשרות אלפי דונמים קמו בשנתיים האחרונות. אסור לערבב נדל"ן עם התיישבות.

⚫אנשים שילמו מחירים כבדים על המלחמה, חודשי מילואים ארוכים, בשביל

להכריע את האויב, לא יתכן שיחזקו אותו בשביל כמה אלפי שקלים.

⚫ גם אם לא היו פתרונות חלופיים אסור בשום פנים ואופן להכניס את האויב

לעבודה, בפועל יש פתרונות מעבר לפינה אבל לא רוצים אותם בגלל עניינים כספיים.

⚫ המחיר של בנייה ערבית לא נמדד נכון כי לא מחשבים את כל העלויות העקיפות של העסקת אויב

⚫ הכנסת פועלים היום תפגע ותוריד לטמיון את כל העבודה לצמיחת פתרונות חלופיים להתמכרות המסוכנת.

⚫ הסכנה הביטחונית מכניסת הפועלים היא לא רק כאן ועכשיו שיכולה להיפתר

על ידי אבטחה, את הטבח לא ביצעו פועלים הם הביאו מודיעין.

⚫ מחבל עושה פיגוע במקום שהוא מכיר ולכן הכנסת הפועלים מגדילה את הסיכויים לפיגועים.

סקר חדש לשנת 2025 של חברת "גאולופ" חושף כי מרבית הפלסטינים ביהודה ושומרון פסימיים מאוד לגבי מצבם הכלכלי ורמת חייהם, כאשר הייאוש הכלכלי נמצא בשיא. לפי נתוני הסקר, 43% מהערבים ביו"ש טענו כי חסר להם כסף למזון בשנה האחרונה – עלייה חדה לעומת שנים קודמות. כמו כן, 75% סבורים כי מצב הכלכלה מתדרדר, ולראשונה, למעלה ממחצית (51%) מדווחים על ירידה ברמת חייהם. על רקע זה, רגשות שליליים כגון דאגה (52%), לחץ (50%) וכעס (44%) התחזקו, ותחושת הביטחון האישי ירדה משמעותית. גאולופ מקשרת את הייאוש להתדרדרות הכלכלית ברשות הפלסטינית, הנובעת בעיקר מהאיסור על כניסת פועלים לעבודה בישראל ומקשיים פיסקליים של הרשות.

בניגוד לתפיסה המקובלת בקרב מערכת הביטחון, מחקר שהזמין בעבר חבר הכנסת צבי סוכות ממרכז המחקר של הכנסת, מלמד שדווקא רווחה כלכלית מביאה לעלייה בטרור, בעוד שעוני מוביל לירידה בו. סוכות מתח ביקורת על מערכת הביטחון, ובעיקר על צה"ל, בטענה שהיא "מכורה" לרעיון שיש לשמר את הרשות הפלסטינית בכל מחיר, מה שמונע אכיפה בנושאים כמו שריפות זבל, שגורמות לנזק כספי עצום ולבעיות בריאות בישראל, רק כדי לא להכביד כלכלית על הרשות. לדידו, "כל צפרדע שהם צריכים לבלוע כדי להחזיק את הרשות הפלסטינית. צה"ל יעשה הכל כדי להחזיק את הרשות הפלסטינית בחיים. זו התמכרות".

בואו לצפות בפרק הפודקאסט המלא בקישור: https://youtu.be/CBhM4bGqGso

ניתן להאזין במספר: 02-3139327

דווקא, בהקשר של הדיון שהתעורר בימים האחרונים בעקבות הלחצים של אמנה על יישובים ביהודה ושומרון להכניס פועלים מהאויב לבנייה, חשוב לי להתייחס לאמירה הזו.

לדעתי, חשוב מאד מאד להבדיל בין ערך ה"עבודה עברית" לבין המאבק בהעסקת הפועלים ה"פלסטינים" והאויבים.

עבודה עברית זו מצווה וערך חשוב. זו מצווה - "או קנה מיד עמיתך וחי אחיך עמך" - מצווה להעסיק יהודים, וכמו שר' דוד הלל כתב זה גם ממלא לפרנס יהודים, אי אפשר להתחרות בכישרון שלו לתאר את הכיף והתענוג להעסיק יהודים, פשוט תקראו מה שכתב.

אבל, המצווה הזו מוגבלת בכללים הלכתיים - (שישית או שליש לא ניכנס לדיון ההלכתי כאן), מי לא מזמין בגדים משיין או מוצרים מעלי אקספרס? יש לזה גם היגיון לאומי למגבלה בעוד היחס של אדם פרטי לכסף האישי שלו התורה מדריכה להסתפקות במועט, וראוי שאדם יוותר על עוד נישה דקורטיבית בבתי הפאר שבונים ביהודה ושומרון ברוך ה' היום, כשמסתכלים על כלכלה במובן לאומי הרווחה הכלכלית היא חסן לאומי, זו טעות לצייר את "עבודה עברית" ככלכלה אוטרקית, או כניסיון לחזור אחורה למודלים שאינם רווחיים היום.

הערך של עבודת כפיים הוא ערך פוזיטיבי חשוב, עם בריא הוא עם שיש לו עובדי כפיים, והיום ב"ה זו גם פרנסה טובה ומעל הממוצע, וברור שישנה בעיה גם בהסללה של כלל הציבור למקצועות לא מועילים במקום לעבודות כפיים. אבל, מצד שני זו לא עבודה שמתאימה לכל אחד וכנראה שלא מתאימה לרובנו. וראוי להכיר גם במציאות שאין כוח עבודה עברית שיכול להספיק בוודאי לא לכל צרכי ענף הבנייה, אבל כיום אפילו לא לפרויקטים בינוניים באופן יחסי.

בטווח הארוך - הפתרונות של ענף הבנייה צריכים להימצא בעיקר בשדה הטכנולוגי - מחקרים שפורסמו כבר לפני שנים הראו כיצד ענף הבנייה מפגר בפיתוחים טכנולוגיים, ואפילו נסוג אחורה דרמטית בהתמשכות משך הבנייה - בגלל הזמינות של כוח עבודה זול ערבי - אחת הבעיות המרכזיות היא שבגלל זמינות כוח העבודה הממש זול עבור קבלנים והתקווה כי הוא יחזור, מחבלים גם בפתרונות אחרים, כדי לייצר לחץ להחזרת המחבלים.

מכל הסיבות האלו, לדעתי הטענה של עבודה עברית כמצווה או כערך, אינו עומד בפני עצמו בדיון היום. הוא חשוב מאד לכל יהודי שמתלבט לבנות את הבית שלו, הוא חשוב למי שמתלבט האם לבנות על ידי סינים, או על ידי יהודים.

לעומת זאת על העסקת האויב לא שייך לדבר במונחים של מצווה או של אהבה, אלא כאיסור. קודם כל יש כאן איסור מפורש של "לא תחנם" - המציאות כיום היא שמי שמעסיק את האויב נותן לו ישירות חנייה בארץ. זו לא שאלה של אהבת ישראל, או של סידורי ביטחון. מי שמעסיק את תומכי האויב הוא נותן להם קיום כאן, וממילא שומט את השטיח מתחת הקיום שלו.

מי שיכתוב ברשתות החברתיות למה אסור להקים מדינה פלסטינית כי 90% מערביי יהודה ושומרון תמכו בטבח ולמחרת יכניס אותם ליישוב שלו הוא מטורף, שאילולי התרגלנו לטירוף הזה כל כך הרבה שנים, לא היה אפשר לתפוס כיצד אנשים מתנהגים כך.

אף אחד לא היה מעסיק פדופיל בבית הספר של הילד שלו ויהיה מה גם אם זה יעלה פי 3. ככה צריך להתייחס למי שנותן משכורת למי שרוצה לרצוח ולאנוס את בנותיו (כן, גם פדופיל לא מבצע את זממו כל יום). מי שמחליט לתת חבל הצלה לרשות הפלסטינית בזמן הכי קשה עבורה מבחינה כלכלית בשביל רווח שולי - איך הוא יעיז ביום שלמחרת למחות נגד מי שנחזק אותה.

אסור לערבב - עבודה עברית היא ערך חשוב ומצווה נעלה, לא להעסיק את האויב - זה אסור וקו אדום. בכל מחיר.

* בהתחלה היה קושי גדול, אבל כעת עובדים זרים מהודו, סרי לנקה וסין נכנסו לענף ומוכיחים את עצמם.

* הנתונים מראים: הפועלים הזרים אולי יקרים יותר, אבל בטיחותיים יותר, מקצועיים יותר, ומספקים תפוקה גבוהה יותר.

* אצל הפלסטינים: עבודה זולה לכאורה, בפועל יקרה יותר – בעיות בטיחות קשות, משמעת ירודה, שעות עבודה קצרות בגלל החזרה לשטחים, והרבה "מסחרה".

* קבלנים מודים: היינו תלויים בהם מתוך הרגל, לא מתוך יתרון אמיתי.

* גם אם מחר יחזירו את הפלסטינים – חלק גדול מהקבלנים כבר לא ירצו אותם.

הפועלים הערבים היו סיכון ביטחוני + איכות עבודה ירודה.

העובדים הזרים הביאו שינוי בריא לענף – יציבות, בטיחות ותפוקה טובה יותר.

הבנייה בישראל עדיפה בלעדיהם. ✅

https://www.nadlancenter.co.il/article/12786

- תשרי, תשפ"ג, נובה

- אלול, תשפ"ה, צובה

עד מתי???

עם ישראל התעורר!

רק עבודה עברית!

כי החיים שלנו שווים!

למרות הפתעתם של אנשי הקיבוץ, הם ממש לא לבד. על פי תחקירי הקול היהודי, עשרות רבות של מחבלים עבדו אצל מעסיקים יהודיים - ורבים מהם היו עובדים המאושרים על ידי מערכת הביטחון, או אזרחים ישראלים.

כך בפיגוע באיזור התעשיה בברקן שנחשב סמל לדו קיום, אותו ביצע עובד במקום עם תמיכה מלאה ממשפחתו; בפיגוע בו נרצח גדעון פרי בידי עובד שלו, בעל אישור בטחוני; בפיגוע בו נרצח לידור לוי בגן יבנה; ובעוד מקרים רבים בהם ניצלו ערבים את מקום העבודה שלהם כדי להפיץ טרור, הסתה ורצח.

גם בבסיסי צה"ל מבצעים פועלים ערבים מגוון פעולות טרור כמו גניבת נשק, איסוף מודיעין ואף פיגועים של ממש. בבתי החולים מפיצים הסתה וטרור - מעובדי התחזוקה ועד לרופאים.

גם בתחום המלונאות המקרה של מלון צובה לא ממש בודד: פרסמנו בעבר על ערבי שאנס אשה יהודיה, בזמן שעבד במלון סמוך לים המלח. באילת דקר עובד ערבי יהודיה שהתארחה במלון ובמקרה אחר גנב עובד בבית מלון כרטיסי אשראי של מתארחים וגנב כך עשרות אלפי שקלים.

" אף פעם לא קרה לנו"

הפיגוע בצובה מעניין במיוחד. מזכיר הקיבוץ, החבר גם בכיתת הכוננות, תיאר את הפתעתו כשהוזעק למקום: "שנים אנחנו חיים בסינרגיה עם עובדים מהמגזר, ואף פעם זה לא קרה לנו. לצערי עכשיו זה קרה. אנחנו נצטרך להתאסף ולחשוב איך להחזיר את הביטחון בקיבוץ".

אנשי מלון צובה מסרו לתקשורת ש"מדובר בעובד של חברת כוח אדם חיצונית בשם באסל זלבאני, שאינה חלק מצוות המלון או הקיבוץ. האחריות הישירה על העסקתו ועל תהליך גיוסו היא של החברה המספקת את כוח האדם".

הבחירה בחברת כח אדם ערבית, מתגלה כאומללה במיוחד לנוכח ההתבטאויות המעניינות שמשחרר מנהל החברה: "אנחנו לא מרוצים ממה שקרה, יש לי הרבה עבודות ואנחנו לא מחפשים דברים כאלה", הוא אומר על הפיגוע. הוא מסביר כי המחבל "קיבל תרופות במשך שלוש שנים בבית חולים בבית שמש", וכדי לתרץ את העובדה שהעסיק אדם כזה, הסביר ש"אח שלו עבד במלון כבר 4 שנים, והוא חשב שהוא בסדר, אבל הוא לא היה בסדר".

למקרה שתהיתם, גם האח הוא לא טלית שכולה תכלת: "האח השתחרר ממעצר והביא אותו, הוא זה שאחראי עליו ועל כל הפועלים שם".

כך יוצא שערבי בעל עבר בטחוני מביא לעבודה אח שלכאורה נמצא בטיפול פסיכיאטרי, כשהוא אחראי עליו ועל עובדים נוספים. מנהל החברה מודה בכך בפה מלא - אבל בקיבוץ ובמלון מופתעים מאוד מהאירוע.

מכל המכות שספג ענף הבנייה עם פרוץ "חרבות ברזל", היעלמותם בן לילה של למעלה מ-100 אלף פועלים פלסטינים, שהמשך העסקתם נאסרה על ידי הממשלה, היתה כנראה הכואבת ביותר. משיחות עם קבלני ביצוע עולה כי אחרי חבלי הקליטה, כח האדם הזר מהודו וסרי לנקה מתחיל להוכיח את עצמו. רק דבר אחד אף אחד עדיין לא מובן: מדוע ביו"ש עדיין מותרת העסקת הפלסטינים ללא הגבלה?

דורון ברויטמן

29.08.25

מזמין אתכם לצפות בתחקיר שלי כפי שפורסם הערב במהדורה-

בניגוד להמלצת בית המשפט: מי הגורם שמתערב בהחלטת ראשי הראשויות ביו״ש ומנסה להכריח אותם להכניס ליישובים ולערים פועלים ערביים מיו״ש ?

שימו לב- רקע קצר לתחקיר :

יש מי שבעד הכנסת פועלים ויש מי שנגד.

עד כה היה הדבר נתון בידי ראש העיר או המועצה, ויש כאלה שאפשרו לפועלים ערביים להיכנס ויש כאלה שלא-

אלא שהגיע השבוע גורם שלכאורה לא קשור לסיטואציה והוא מנסה להכריח את כלל ראשי הראשויות להכניס פועלים ערבים גם אם הם לא מעוניינים בכך ובניגוד לפסיקת בית המשפט בעניין!

התקדים קורה לראש העיר אריאל יאיר שטבון אבל הוא מהווה תקדים לכל הראשויות והמועצות ביו״ש

https://chat.whatsapp.com/IuMvbC3lImr9chyXsAl3fc

החברה הערבית בישראל חווה שינויים דמוגרפיים משמעותיים, כאשר גודל המשפחה הממוצע ירד באופן משמעותי מ-5.3 נפשות ב-2004 ל-4.17 ב-2024, ושיעורי הפריון צנחו מ-4.14 ל-2.75 ילדים לאישה. לעומת זאת, החברה היהודית חווה דווקא עלייה בשיעורי הפריון.

לדברי אחמד אל-שיח', מנכ"ל "אגודת הגליל", הגורמים לירידה הזו הם עלייה ביוקר המחיה, משבר הדיור, כניסת נשים לשוק העבודה, והשפעת האלימות והפשיעה. ירידה זו בפריון, בדומה להגירה ההמונית של ערבים מהארץ (כ-20,000 מהגרים בשנה מיו"ש), מגיעה כנראה מאותו מקום של חוסר תקווה בחברה הערבית לגבי עתידה כאן בארץ.

מתוך רצון להציג חלופה ימנית לפתרון שתי המדינות, נערך לפני כשלוש שנים מחקר על ידי משה הס ומאיר אטינגר, אשר בחן את הישימות הריאלית של הגירה מרצון של ערבים מיהודה ושומרון. המחקר העלה כי הגירות גדולות קרו היסטורית רק לאחר מלחמה כוללת, וכי ניתן לפלח את האוכלוסייה: בעוד שכ-35% לא יהגרו מסיבות אידיאולוגיות, כ-20%-30% כבר מקדמים או ישמחו לעזוב, ואת יתר האוכלוסייה ניתן להניע לעזיבה בהתאם להתפתחויות.

המחקר הציע מספר צעדים אסטרטגיים לעידוד הגירה מרצון, שיש להתמקד בהם כדי להחליש את האחיזה הערבית בארץ. הצעדים המרכזיים הם יצירת לחץ כלכלי משמעותי על ידי צמצום תעסוקת הפועלים הפלסטינים בישראל (האחראית לרבע עד שליש מהתמ"ג הפלסטיני), וכן פירוק סופי של אונר"א.

פירוק אונר"א, הנושאת בנטל הניהול האזרחי היומיומי, יאפשר לרשות הפלסטינית להפנות את משאביה באופן מוחלט למאבק הלאומני, מה שיוביל להרס כלכלי ויאלץ את התושבים שאינם מעוניינים להקדיש את חייהם למלחמה – לעזוב.

בנוסף, המחקר שלהם ממליץ לאפשר הקלה בירוקרטית בכל מה שקשור לעזיבה של הארץ (כולל שימוש בנתב"ג), ועל תמרוץ הגירה של צעירים (בני 17–35).

הגברת ההגירה בשכבת גיל זו היא קריטית, שכן היא מסוגלת לגרום למסה קריטית של עזיבה, בתהליך מואץ ובלתי הפיך, כמו קריסת קלפי דומינו.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4pnphmQ

בפרשת וישלח אנו קוראים את מעשה דינה ושכם. התורה לא השתיקה את המעשה, אלא פירטה אותו בהרחבה - ללמדנו ערנות וזהירות. "מעשה אבות - סימן וזהירות לבנים".

"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

גם בימינו עלינו להישמר מאויבים המבקשים לפגוע בעם ישראל. האירועים האחרונים הוכיחו באופן טרגי: מה שנראה תמים ובטוח, עלול להסתיר סכנה קטלנית.

הלקח מ"השביעי"

מחבלי החמאס ניצלו את תושבי עזה שעבדו ביישובי הדרום - עובדי ניקיון, חקלאות, בנייה ושירותים - כדי לאסוף מודיעין לתכנון הטבח. אנשים שנראו "נחמדים" ו"בסדר", שעבדו שנים לצד תושבי הקיבוצים, סייעו במעשי הזוועה.

בכל מקום ובכל מצב - זהירות היא חובה:

- עובדים בישובים ובבתים

- נהגים ואנשי שירות

- ספקים וטכנאים

- אחיות ורופאים

- במיוחד כשהם נראים "בסדר" - הערנות צריכה להיות מוגברת

כל יום שאויבים נכנסים ומועסקים ביישובינו, מודיעין נוסף נאסף. כל פרט קטן - מבנה הישוב, שגרת היום, נקודות תורפה - עלול לשמש לתכנון הטבח הבא.

"האם נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה?"

אם נמשיך להעלים עין, אם נמשיך לומר "הוא בסדר", אם נתעלם מהסכנה בשם נוחות או רווח כלכלי - נישא באחריות.

התורה מדריכה אותנו שזהירות אינה פרנויה, אלא חכמה. שמירה על חיי עם ישראל קודמת לכל.

נתפלל ונפעל: "שתצילנו היום ובכל יום מאדם רע". אך התפילה חייבת להיות מלווה במעשה - בערנות, בזהירות, ובאחריות.

זיכרון לנרצחים. ערנות לחיים.

מכתב התפטרות שכתב אורי שני הי"ד בנערותו למעסיק שלו, שהחל להעסיק ערבים.

"יהודה נשמה!!

קודם כל ממש תודה רבה על העבודה, וואללה כיף לעבוד איתך…

תקשיב, אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל וואללה, אני לא מסוגל לעבוד עם ערבים.

יום יומיים אני בולע צפרדעים.

וכל הראש שלי מפוצץ במחשבות של "וואללה — הם אויב!"

כן, אנחנו במלחמה איתם, והם אויב.

והאמת שזה לא אמור להיות קשור לפיגועים, אבל אין מה לעשות, הם נותנים תזכורת עם מי יש לנו עסק.

וכשאנחנו עוד בשבעה של אורי (אנסבכר) הי"ד, אני צריך לעבוד צמוד עם ערבי!!

יהודה, אני אומר לך את זה רק כי אני אוהב אותך ומעריך אותך. ודווקא אתה, שאני האחרון שצריך לספר לו מי זה ערבים, ואיך ה"ערבי הכי טוב" בעולם יכול יום אחד לשחוט את אחותנו…

עכשיו תשמע יהודה, בסוף אני ילד ואין לי כלום על הראש וכו'...

וסמללה אני לא כועס כי זה באמת פיתוי גדול, אבל אני מאמין באמונה שלמה שהפרנסה משמיים ומי שלא עובד איתם ה' דואג לו…

אבל שוב, בסופו של יום, לגיטימי שתעשה מה שאתה חושב… ואני מת עליך; אני פשוט לא מוכן לזה…

אקיצור, באהבה גדולה אני אחפש עבודה אחרת.

וואללה חולה עליך יא יהודה…"

מוגש כחומר למחשבה בשיתוף מטה "נלחמים על החיים"

בתמונה שפרסם פעיל הימין אלישע ירד נראות שתי מנקות ערביות יושבות בתוך כיתת לימודים בבית ספר ביישוב לשם, בסמוך לילדים וללא אבטחה או השגחה. זאת למרות שבהצבעה שנערכה ביישוב לפני מספר שבועות הוחלט ברוב גדול לסלק מנקים ערבים מהכפר הסמוך, כאשר המנקות הללו הושארו לעת עתה, בין היתר בטענה שהן מחזיקות בתעודת זהות כחולה. מקרה נוסף שעורר ביקורת השבוע הוא כניסתם של פועלים ערבים לשיפוץ בסיס גדודי בשבי שומרון, שבו שוהה כיום סיירת גבעתי.

בקול היהודי פורסמו בעבר שורה של מקרים חמורים הקשורים להעסקת עובדים ערבים במוסדות חינוך, בהם גניבות, הטרדות ואף מקרי אונס. בין היתר הוגש בעבר כתב אישום נגד עובד ערבי שאנס ילדה בת שבע במוסד חינוכי בבנימין, וכן תועדו מחאות הורים בגוש עציון, בשדרות, בירושלים ובקדומים על העסקת עובדים ערבים בבתי ספר. במקרים נוספים התברר כי עובדים ניצלו את הגישה למוסדות לצורך גניבה או פגיעה, מה שמעלה מחדש את השאלות סביב מדיניות ההעסקה והפיקוח במוסדות חינוך ובאתרים רגישים.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/3YvWNvK

ד"ר מרדכי קידר בפרק מיוחד באולפן החדש של הקול היהודי.

🎥צפו בפרק המלא: ביוטיוב

https://bit.ly/4t9tNIt

האזינו בספוטיפיי:

https://bit.ly/4qVNstQ

סרטון שרץ ברשת מציג קטע מנאום של מפגינה מתנועת "עומדים ביחד" שאמרה כי "אנחנו 40% מהצוות הרפואי בתי החולים-60% מנהגי האוטובוס שעובדים בישראל [..] אנחנו יכולים לשתק את המדינה" ומי שנתן גב לקריאות לרמי אזרחי הוא פרופסור ברק מדינה רקטור האוניבסריטה העברית שאמר בנאומו בהפגנה בתל אביב כי "יש לכבד את החוק, לשלם מסים, ולוותר על זכותנו להפעיל כוח, רק אם הממשלה מגנה עלינו".

בעשורים האחרונים מדינת ישראל הורתעה בנגב, בגליל ובמזרח ירושלים ממאזן האימה והחשש מהתפרעויות של ערביי ישראל, כל זה השתנה בשנתיים האחרונות כלקח מאירועי שומר חומות ובעקבות המלחמה עם מדיניות מחמירה מול ההפגנות שיזמה ועדת המעקב ושימשו בסיס להתפרעויות, כעת רואים מנהיגי ועדת המעקב בהשבתת המשק שנשען בתחומים שונים על כוח העבודה הערבי כלי להשבת מאזן האימה מול המדינה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/49UsIg1

קודם ירקו בגלידות פלדמן,

היה גם להב סכין יפנית שהסתתרה באבטיח שנקנה באושר עד.

כזכור, בעבר חשפנו כיצד חיילים וקצינים מהגדס"ר הבדואי היו מעורבים בהברחות אל תוך רצועת עזה. בנוסף לזה, קלמן חושף מקרים של מכירת תחמושת וציוד צבאי תמורת כסף או סמים, וכן ניסיון לגניבת נשק מחייל ישן שהסתיים במאסר ממושך. כמו כן, עלו תלונות קשות מצד חברי קיבוץ חולית על ביזת רכוש מבתיהם על ידי חיילי הגדוד בזמן שהיו מוצבים ביישוב לאחר הפינוי. למרות חקירות מצ"ח בחלק מהמקרים, בקיבוץ מעידים כי תופעת הביזה הייתה רחבה ופגעה קשות בתחושת הביטחון והאמון שלהם.

אתם חייבים לצפות בסרטון הזה. ערבי מכפר המחבלים סילת אל-ח'ריתיה, מתחנן למתפ"ש שיפתח את המעברים.

שני דברים חשובים אפשר ללמוד מהסרטון הזה - קודם כל שהלחץ הכלכלי גורם לייאוש, למשבר ולרפיסות אצל האויב.

אם רוצים לפגוע בהם - הצינור הכלכלי הוא הראשון שצריך להקפיד עליו. אין להם עתיד כאן. אין פרנסה כאן.

דבר שני, והוא החשוב יותר - אתם זוכרים שבמשך שנים הטיפו לנו על "ייאוש כלכלי גורם לטרור"? על זה שמחבל בלי כסף יעשה פיגוע? גורמי ביטחון שסיפרו לנו כמה חשוב לספק להם פרנסה, כדי שלא ינסו לפגוע בנו?

אז זהו, שבדיוק להיפך. דווקא אחרי כל מזוודות של הדולרים לחמאס, אחרי הכנסת עשרות אלפי פועלים ביום - קיבלנו את טבח שמחת תורה. ועכשיו - אחרי שהחלטנו להפסיק לפרנס את האויב - הוא מתייאש, נכנע, מרים ידיים.

עכשיו מה שצריך זה לא להתרשם מדמעות התנין, להמשיך באותה הדרך. בלי פרנסה, בלי סיוע ובלי לספק לאויב צינור חמצן.

אין עתיד בפלסטין.

צו השעה: גירוש האויב

(נלחמים על החיים)

https://www.c14.co.il/article/1523016

אתם ממשכים את דרכו של זה שעל שמו אתם קרואים- אלעזר המכבי , שהלך עם האמת ולא נכנע לשקולי נוחות או עלות והיה בין מושיעי ישראל.

תודה לכם!

המהפכה בכוח האדם בענף הבנייה: ההתנתקות מהעובדים הערבים מביאה לקיצור לוחות הזמנים, לשיפור באיכות ואיך שזה נראה כרגע אולי גם לתקווה להוזלה עתידית במחירי הבנייה.

קראו את הכתבה המלאה במגזין הקול היהודי:

https://bit.ly/4sAtm9p

הכתבה מתוך מגזין הקול היהודי לפרשת ויקרא:

לקריאת הגליון המלא לחצו כאן >>> https://bit.ly/3Ndva8X

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4sqYF6d

ומי יודע כמה ''פיגועי בית מרקחת'' עשה אותו רוקח בלי שנתפס...

על פי הודעת המשטרה, מוחמד אלדגמין, הגיע לביתה של מטופלת באחד מישובי השומרון, נתן לה עירוי וטיפול, ובזמן שהיא לא יכולה "להתנגד באופן ממשי למעשיו", הוא ביצע בה עבירות מין.

בעבר פרסמנו בקול היהודי על רופאים ערבים שזייפו בבחינות באופן שיטתי, רופא ערבי שהבריח עתיקות, רופאים שהיו מעורבים בפשיעה חמורה, סכסוכי חמולות, ירי, רצח, הסתה והזדהות עם ארגוני טרור. בנוסף לכך בישראל מתקבלים רופאים מאוניברסיטאות כמו אבו דיס, בה מתקיימת פעילות הסתה נרחבת וצעדות למען מחבלים.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4rTv45e

שימו לב למסמך הזה של מתפ"ש מדצמבר 25:

תקני בטיחות המזון הישראלים פוגעים ברווחיות של המגדל הפלסטיני!!!

הנזק הכלכלי שיווצר למגדל הפלסטיני, יוביל לנזק בטחוני!!!

קיצר הרווחיות של המגדל "הפלסטיני" והחשש שהפגיעה בו יוביל לטרור, הובילו את מתפ"ש להתנגד לחוק המזון ולתמוך בהרעלה מתמשכת של כלל אזרחי ישראל בחומרי הדברה האסורים לשימוש, וגורמים לפגיעה בעוברים, ולמחלות קשות כגון סרטן ופרקינסון, כמו גם פגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים.

מחדד... זה לא נכתב לפני ה 7.10, המסמך הזה נכתב לפני חודשיים בלבד!

אלה המטורללים שמנהלים פה את מערכת הבטחון.

תגידו, ישראל כ"ץ, נתניהו, איפה אתם???

שנתיים וחצי אחרי והמופקרים האלו מנהלים את המדיניות במקומכם?

רופא ערבי תושב יהודה ושומרון נעצר לפני כשבוע וחצי בחשד להברחת מטבעות עתיקים.

לקול היהודי נודע כי הוא נעצר במחסום חיזמה בידי כח מג"ב כאשר ביקש לעבור במקום עם רכבו שמאושר כניסה לישראל עקב עבודתו בהדסה.

ברכבו נמצאו מטבעות עתיקים שניסה להבריח תוך ניצול אישור הכניסה. הרופא נעצר ורשיונו נשלל.

מהדסה נמסר בתגובה לפניית הקול היהודי:

"עם היוודע האירוע הקשור ברופא שעושה השתלמות בהדסה, הופסקה ההשתלמות בהדסה לאלתר".

לקריאת הכתבה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/46A4c1L

https://www.inn.co.il/news/690272

כשהאויב בונה לנו - אנחנו בונים ומגדילים אותו.

*אל תבנו להם עתיד!*

> *נלחמים על החיים*🔥-

> בווצאפ 🪀 - https://chat.whatsapp.com/Hv9CqYBIEhm4gup5Outriz

https://bit.ly/4rv4wXY

הוויכוח הזה מתקיים העובדה שאיסור כניסת הפועלים מאז תחילת המלחמה ריסק את הכלכלה הפלסטינית ביו"ש והביא לשיא של ייאוש ומצוקה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית. בעוד גורמי התיישבות רואים בבנייה ערבית כלי הכרחי לצמיחה, החזרת הפועלים תהווה חבל הצלה לאויב בדיוק ברגע שבו אחיזתו בקרקע נחלשת. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ישראל תנצל את המצוקה הזו לעידוד הגירה, או שתחזור למודל הישן של הסתמכות על עבודה ערבית.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/3MFXUql

רבים מהמורים הוכשרו במוסדות ברשות הפלסטינית החשופים להסתה. מדובר בהליך שמקבל עידוד מגופים כמו עמותת "מרחבים" ויוזמות אקדמיות שמקדמים את המהלך ככלי ל"חיים משותפים", למרות הפגיעה בזהות היהודית והלאומית של מערכת החינוך

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/3OfoU0x

בשיחות שלנו עם דוברות המועצה אמרו במועצה כי הישוב יכול לקחת על עצמו את האחריות לתחזוקה של חדר הנשק, ואז הוא לא ילקח ממנו, אלא שלא ברור מה הדבר כולל ומדוע יש צורך שישוב יממן את העלות.

לאחר שב-7 באוקטובר טעמנו בעוצמה בלתי נתפסת את תוצאות התמימות ביחס לכוונותיו של האויב הערבי, קשה לתפוס את קלות הדעת בה מכניסים ערבים למקומות ביטחוניים רגישים כמו חדרי נשק של יישובים ביהודה ושומרון.

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4kBGOXe

לקריאת הכתבה המלאה באתר הקול היהודי: https://bit.ly/4a2N05K

הכתבה מתוך "מגזין הקול היהודי" לפרשת בשלח

רבנים, דרשנים, מדריכי תנועות נוער, מורים והורים מוזמנים לשוחח השבת על הנושא, ולעודד צריכת תוצרת יהודית, עסקים עם אחים ואחיות, כי ננצח ביחד מתוך ערבות הדדית.

מומלץ לכבד בעליה לתורה השבת עובדים יהודים ומי שמעסיקים יהודים.

פנו עכשיו לגבאים ולרכזי קהילה ובקשו שיצטרפו למיזם.

מיזם זה מוקדש לזכר קדושי שמחת תורה תשפ"ד ומלחמות ישראל.

מוזמנים להוסיף באתר זה על קהילות שבהן ידרשו בעד עבודה עברית בשבת זו.

מוזמנים להוסיף באתר זה עוד רעיונות לפעילויות ויוזמות שיוכלו להשתלב ב"שבת עבודה עברית".

המשטרה עצרה ערבים "פלסטינים" שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם באבטחה (!!!) במוסדות ציבוריים ובבתי חולים ברחבי הארץ.

אני אסביר את זה יותר ברור:

אויב שחדר לישראל בניגוד לחוק ובזהות בדויה, הפך לאבטח אתכם ולשמור עליכם בדיוק מפניהם עצמם!

שבכ? מודיעין??? מישהו?!?

איך לעזאזל מחדל כזה קורה,

ומי יודע איזה טרור הם הספיקו לבצע בזמן הזה?!?

הכל פרוץ.

כי קו ההגנה לעולם ייפרץ.

לא גדרות ולא מחסומים ולא שאר דרעק שאתם מממנים במיליארדים מידי שנה.

רק טרנספר!!!

איילת לאש