·        הצעת 2/3 טובה, מאפשרת ייצוגיות גבוהה בועדה לבחירת שופטים.

·        כשיש נציגים מקצועיים עולה מורכבות, בעצם נוצרת ועדה לא ייצוגית. אפשר לייצר מנגנונים שמסדרים את הגעת הנציגים לוועדה. הועדה המקדימה דומה להצעת הנשיא מבחינת הנציגים. בערכאות הנמוכות הם יקבעו מי השופטים, שופטי עליון יעלו לאישור הכנסת.

·        בהצעה של הנשיא יש בעיית רוב מובנית

·        נוצרת דרך שבה תמיד ילכו על ה"אמצע". יש משמעות לערכים בשפיטה, לכן יש משהו מאד טכני בלייצר ועדה שפועלת אך ורק על הסכמות רחבות מאד.

·        הבעייתיות בהצעה של הנשיא היא שאין רוב מובנה (שעקרונית הוא דבר חיובי) יכולים להיווצר סבבים של חוסר יציבות כיוון שאי אפשר להגיע להסכמה. התהליכים ימשכו יותר מדי זמן ויכנסו שיקולים יותר בעיתיים, עסקנות פוליטית.

·        המצב הנוכחי מבחינת הרכב הועדה הוא בסדר. הבעיה עכשיו היא מינוי של שופטים אקטיביסטים, לא של הרכב הועדה. כדאי לקצוב זמן כהונה.

·        הרעיון הוא לא לייצר פוליטיזציה של מערכת השפט, תפקיד הרשות השופטת הוא ריסון הממשלה והכנסת. מסכימה עם יובל שזה בעייתי שאין רוב מובנה.

·        הביעה היא בעיקר כשמדובר בבג"ץ, ניתן להפריד בין הערכאות הנמוכות לבין בג"ץ והעליון, שם כדאי לקבל אישור בכנסת.

·        בגלל ששופטים מכהנים זמן רב, קשה מאד לקבל את הרעיון של מעורבות קואליציונית הגדולה. הבעיה המהותית היא שמה שהציבור רוצה משתנה המון כל הזמן.

·        אפשר לקבוע רוב של 80 חברי כנסת למשל לאישור המינוי

·        ועדה מקצועית מדי תגרום לנפוטיזם

·        ברגע שממנים שופט, כבר אין תלות בממשלה. יש חשיבות במינוי עצמו. גם כשזה מקצועי לאנשים יש דעות. יש הלך רוח שצריך להכיר בו, אבל לא להיתלות בו.

·        יש בועדה של הנשיא ייצוג מקצועי. כהונה ארוכה נותנת עצמאות לשופט.

·        ההועדה יכולה להעלות מספר סופי וסגור של מועמדים ומתוכם נבחר מספר

בגדול:

·        אוהבים את הרכב הועדה לפי מתווה העם של הנשיא הרצוג

·        שופטי עליון יעלו לאישור הכנסת לאחר המלצת הועדה, וברוב מיוחס.

מס' שופטים – 3 (מתוכם נשיא בית המשפט העליון, אישה אחת, סניוריטי אחד)

מס' חברי קואליציה – 3 (מתוכם שר המשפטים, שר נוסף שאינו ממפלגת השלטון או מפלגת שר המשפטים, נציג ממשלה נוסף שאינו שר ואינו במפלגת שני הנציגים האחרים)

מס' חברי אופוזיציה – 2 (משני מפלגות שונות, מתוכם אישה אחת)

חברי לשכת עורכי הדין – 2 (מתוכם אישה אחת)

נציג ממלכתי - נשיא המדינה / נציג אקדמי

רוב לבחירת שופטים לערכאות הנמוכות – 6/11

רוב לבחירת שופטים לבית המשפט העליון – 7/11

סניוריטי – העברת סמכות הבחירה לידי הועדה למינוי שופטים