<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
   <channel>
      <title>אמצעי עיצוב ב&quot;שני יסודות&quot; כיתה י4 by לינוי אביטן</title>
      <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw</link>
      <description></description>
      <language>en-us</language>
      <pubDate>2022-10-18 16:29:06 UTC</pubDate>
      <lastBuildDate>2022-10-25 16:12:15 UTC</lastBuildDate>
      <webMaster>hello@padlet.com</webMaster>
      <image>
         <url></url>
      </image>
      <item>
         <title>קבוצות מבנה השיר (אורי, ליבי, דין, ליהיא, יעל)</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355163835</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl"><br>&nbsp;1. חילקנו את השיר לשני חלקים:&nbsp;<br>&nbsp;א. דברי הלהבה- מההתחלה עד השורה באדמה באוויר בשמש במטר ובטל<br>&nbsp;ב. דברי הברוש- מהשורה שאחרי עד הסוף.</div><div dir="rtl">• ההבדל הראשון שמצאנו, הוא שבחלק של הלהבה המשפטים ארוכים מאוד ואין סימני פיסוק בכלל. ככלל היא מאוד מפורטת והחלק עצמו ארוך מאוד. רצף זה מעיד על סערת הרגשות שעוברת הלהבה.<br>&nbsp;לעומת זאת, בחלק השני של הברוש יש משפט אחד קצר בעל סימני פיסוק.</div><div dir="rtl">• ההבדל השני שמצאנו הוא שבשני החלקים יש אנפורה באמצע הפסקה, אך האנפורה שבלהבה מדברת על הברוש ואילו האנפורה של הברוש מדברת על עצמו.&nbsp;<br><br></div><div dir="rtl">2. מבנה השיר מסייע לנו לגבש תובנות על האופי של הלהבה ושל הברוש, בכך שרואים את ההבדלים באיך שהם מדברים אחד על השני ומציגים את דעתם בנושא:<br>&nbsp;נתן להבין שאופיה של הלהבה יותר תוקפני ורועש, לא רגוע, יש לה המון מה להגיד והיא מאוד דעתנית.<br>&nbsp;לעומת זאת, ניתן לאפיין את הברוש כמופנם מאוד, רגוע ואדיש.&nbsp;<br>&nbsp;הוא בטוח בעצמו ולא מתעסק במה שיש בלהבה ובמה שאומרת עליו, ועל כן הוא מאוד מתומצת בניסוחו&nbsp; ואין בו רצון "להחזיר" ללהבה או לתקוף אותה בחזרה.<br><br><br><br></div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-25 09:47:43 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355163835</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355165413</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">חברי הקבוצה : מיקה .ס. , שירי , מיקה .ג. , שני ,אוהד ונדב&nbsp;<br>מטאפורה היא ביטוי לשוני אשר יוצר ניגודיות בין צירוף מילים להגיון ולמשמעות שהן יוצרות .<br>המטאפורה " הממסד ששמו תקופות השנה " שנמצאת בשיר " שני יסודות " שנכתב על ידי זלדה מתאר את החזרה של תקופות השנה ואת השגרה הקבועה שה"להבה" רוצה לשנות ולהיות חופשיה .&nbsp;<br>המטאפורה הנוספת בשיר היא "הברוש והלהבה" שמייצגים שני סוגים שונים של אישיות שיכולים להיות שני אנשים. בסיפור מסופר על להבה וברוש שבחיים המציאותיים אינם יכולים לדבר בינהם . זלדה משתמשת בהאנשה בכדי ליצור את המטאפורה הזו.<br>מטאפורות אלו תורמות להבנת מסר השיר בכך שהן גורמות לנו להפעיל את מוחינו ולגרום לנו לאפיין את ה"דמויות" בצורה עקיפה, מה שגורם לנו להתעמק יותר בשיר.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-25 09:49:17 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355165413</guid>
      </item>
      <item>
         <title>תקבולת ניגודית-רוני הולנדר,עמית בודוביץ, אמילי יעקובסון, נויה אורן ואנה לינקר</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355166463</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">תקבולת ניגודית הוא מצב אשר יש שורות המקבילות אחת לשנייה ויוצרות בינהן ניגוד.<br><br>1. התיקבולת בשיר-<br>בלי שמץ של טירוף<br>בלי שמץ של רוחניות&nbsp;</div><div dir="rtl">בלי שמץ של חירות<br>בלי שמץ של דמיון<br><br>שיש בו טירוף&nbsp;<br>שיש בו חירות<br>שיש בו דמיון<br>שיש בו רוחניות.<br><br>זו תקבולת ניגודית מפני שבהתחלה אומרים שאין בו שמץ של טירוף,רחוניות,דמיון וחירות ולאחר מכן אומרים שיש בו את כל הדברים האלה וכך נוצרת הניגודיות בניהם.<br>מפני שהם גם כיסודות מנוגדים מאוד באופי שלהם.<br><br>2.זה משקף את מערכת היחסים בניהם כי הלהבה מטיחה בברוש המון דברים ובמקום שהוא יחזיר לה הוא לא מנסה להוכיח את עצמו מפני שהוא יודע שיש בו את הדברים האלה.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-25 09:50:19 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355166463</guid>
      </item>
      <item>
         <title></title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355498792</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">האנשה:<br>1. בשיר שני יסודות מאת זלדה ישנם אלמנטים אשר מואנשים והינם דמות הברוש ודמות הלהבה. בשיר גם הברוש וגם הלהבה בעלי תכונות שניתנות ליצור אנושי. הינם מסוגלים לדבר, לחשוב ולהביע את דעתם כלפי השני. כך למשל בשיר כתוב ״הלהבה אומרת לברוש״ משמע ביכולתה לדבר, נוסף לכך בשיר כתוב ״ לו יכולתי הייתי שורפת את הממסד״ ללהבה יש רצונות, תחושות ממש כמו בן אדם.&nbsp;<br>2. בשיר מואנשים שתי דמויות, הלהבה והברוש. כל אחד מהם מייצג אלמנט שונה, הלהבה מייצגת את האדם האנרגטי, הפעלתני, ההיפראקטיבי. ואילו הברוש מייצג את האדם השקט והרגוע, זה ששום דבר לא יזיז אותו ממקומו. הברוש יודע שיש בו חלק קטן מהלהבה אך יודע שהלהבה לא תבין זאת. האנשת האלמנטים האלה יכולה לומר על חיינו כי יש שני צדדים לאדם אחד, הצד השלו, הרגוע, המאופק, אשר מנסה לשמור על מוסכמות. מנגדו, הצד ההיפראקטיבי והקופצני, חסר השקט , מעט חצוף ומרדני. כל צד מכיל קצת מהשני ולמעשה האדם סותר את עצמו,&nbsp; תחושותיו ורצונותיו מתנגשים זה עם זה.&nbsp;<br>לסיכום האלמנטים בשיר מייצגים במציאות שלנו- את הקונפליקט העצמי האנושי שכל אדם חווה. צד אחד באדם רוצה ״לצעוק״ ולמרוד וצד שני רוצה ללכת בתלם ולעשות ״מה שנכון״ .</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-25 13:58:16 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355498792</guid>
      </item>
      <item>
         <title>אמצעי עיצוב- אנאפורה</title>
         <author></author>
         <link>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355747443</link>
         <description><![CDATA[<div dir="rtl">חברי הקבוצה: אדם, מאיה, ברק, תהל, זהר וטליה.<br><br>1) בשיר "שני יסודות" שנכתב על ידי זלדה, קיימות אנאפורות בתחילתו, באמצעו ובסופו. אנאפורה נמצאת בתחילת השורה.<br>דוגמה ראשונה:<br>בשורות 3-4 קיימת חזרה על המילה "כמה" פעמיים.<br>דוגמה שנייה: בשורות 8-11 קיימת חזרה על צירוף המילים "בלי שמץ" 4 פעמים.<br>דוגמה שלישית: בשורות 20-22 קיימת חזרה על צירוף המילים "שיש בו" 3 פעמים.<br>2) האפקט של האנאפורות בשיר הוא עיצום והדגשת דעתן של הדמויות. לדוגמה, בשורות 3-4 החזרה על המילה "כמה", שמה דגש על "כמות" השאננות והגאווה שעץ הברוש מקרין ללהבה, או "כמה" היא שופטת אותו. בשורות 8-11 החזרה על הביטוי "בלי שמץ", מבטאת את ההתנשאות של הלהבה בפני העץ, היא טוענת שאין בחייו שמץ של טירוף, רוחניות, דמיון וחירות, לעומתה. בחזרה הנמצאת בשורות 20-22 על הביטוי "שיש בו", ניתן להבין שהעץ מנסה לשכנע את עצמו "שיש בו" טירוף, יש בו חירות, יש בו דמיון וגם רוחניות, בניגוד למה שהלהבה אומרת. לסיכום, האנאפורות בשיר בונות את משמעותו בכך שמהוות סוג של ניגוד בין החלקים השונים בו, תחילה, הלהבה מעצימה תכונות שליליות בברוש, שנית, היא מקטינה שפע ותכונות חיוביות בחייו, ושלישית, העץ מגיב בינו לבין עצמו על ידי שכנוע שהיא טועה.</div>]]></description>
         <enclosure url="" />
         <pubDate>2022-10-25 16:12:15 UTC</pubDate>
         <guid>https://padlet.com/noya0903/uevoy48y1gmhimiw/wish/2355747443</guid>
      </item>
   </channel>
</rss>
