סיפור חייו

בן מרים ושלום, נולד ביום כ"ה באלול תשי"ט (28.8.1959) בקזבלנקה שבמרוקו. במחצית שנת 1961 עלה עם משפחתו לארץ. בתחילה התיישבה המשפחה בחצור הגלילית, לאחר מכן עברה לשדרות וקבעה בה את מגוריה. שם גם למד בבר. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "שקמים" בשדרות, ואחר-כך עבר לפנימיית "עיינות" בנס-ציונה. בפנימיה למד שנה אחת. בגבור געגועיו לביתו ולמשפחתו, עזב בבר את הפנימייה וחזר לבית הוריו. מטבעו היה בבר ילד של משפחה. הוא אהב את משפחתו והיה קשור לאווירה, לאחדות וליחסים ההדדיים ששררו בה. חסרו לו קרבתם ואהבתם של הוריו, אחיו, ואחיותיו, והריחוק מהם היה קשה עליו מנשוא. לאחר עוזבו את ספסל הלימודים, החליט בבר לצאת לעבוד, כדי לעזור בכלכלת הבית ולא להיות לנטל על הוריו. הוא עבד כמסגר באשקלון ואת שכרו חילק עם הוריו.

בבר היה ספורטאי מצטיין והרבה לעסוק בעתות הפנאי שלו במשחקי הכדורסל והכדורגל. הוא היה בעל חוש הומור מצוין והתברך בכשרון חיקוי. כך, באופן טבעי, בכל מקום שהיה, באו והתקבצו סביבו חברים וידידים, ועד מהרה היו כולם אוחזים בבטנם ומתגלגלים מצחוק. בבר התברך גם באופי טוב, והיה בעל מזג נוח מאין כמוהו. מעולם לא התרגז, תמיד ניסה לפשר ולהרגיע.

בבר גויס לצה"ל בתחילת מאי 1977 והתנדב לשרת בחיל-הרגלים בחטיבת "גולני". לאחר הטירונות הוצב בגדוד ומונה לתפקיד מפעיל אר.פי.ג'י. הוא היה חייל טוב, מסור ואחראי. כל משימה שהוטלה עליו ביצע בשלמות וברצון. בתפקידו היה בבר ראש וראשון בכל הגדוד. גם מבחינה חברתית הוא התאקלם במהירות והיה אהוב ומקובל על כל אנשי הגדוד. בחוש ההומור שלו הוא עשה רבות למען העלאת מצב-הרוח של חבריו ושל שאר אנשי היחידה. במהלך שירותו השתתף במבצע ליטני, ועל תרומתו למען ביטחון המדינה ושלומה חש התרוממות רוח וגאווה רבה. במאי 1979 נשא בבר לאשה את חברתו וביקש להקים בית ומשפחה בישראל.

ביום ב' באב תשל"ט (26.7.1979) נפל בבר במילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בשדרות. הוא השאיר אחריו אשה, הורים, חמש אחיות וארבע אחים.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "מיד עם כניסתו לגדוד התבלט בבר כאדם שופע חיים וחברותי ועד מהרה התחבב על כולם בזכות חוש ההומור המפותח שלו. עם זאת היה בבר חייל למופת, ומילא את כל המוטל עליו בצורה הטובה ביותר ולשביעות רצונם המלאה של מפקדיו. הוא היה לוחם מעולה, בעל כוח רצון נדיר ויכולת מקצועית גבוהה ביותר. כאדם שימש דוגמה ומופת בהתנהגותו הטובה".

הוריו תרמו ספר תורה להנצחת שמו. כמו כן נתרם גם ספר תורה על ידי אשתו.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)