רחל

לקראת סדרת מופעים ללהקה שלי, יצרתי מגוון דימויים שחלקם היו מצחיקים, דימויים על אוכל, תחושות, דימויים על אנשים ספציפיים (לדמיין את אמא\ כמו בטייטאניק). דימויים אלו נשארו חרוטות בזיכרון של בנות הקבוצה שנים, מילה אחת הייתה מפתח לקטע כוריאוגרפיה שלם שבו מלווה עם הרגש הנדרש להגעה לתנועה הרצויה.

אני נוהגת להיעמד מאחורי התלמידות כשהן יושבות כף אל כף ולהצמיד את הרגל שלי לאורך עמוד השדרה שלהן. זאת, במטרה לחזק את ההבנה של גו ניצב לרצפה, בהמשך אני מבקשת שיישרו את הרגליים לישיבה שלמה ואף יפתחו לפישוק כל אלו ללא שינוי במצב הגו.

במהלך תרגול סיבובים בכיתת מחול שמתי לב שאחת התלמידות מרימה את הכתפיים בזמן הסיבוב. במקום לומר לה "אל תרימי את הכתפיים", אמרתי: "נסי להאריך את הצוואר ולתת לכתפיים להתרכך כלפי מטה". לאחר מכן הדגמתי לה את התנועה וביקשתי ממנה לנסות שוב. כך קיבלה הכוונה חיובית וברורה כיצד לשפר את הביצוע שלה.

אחד מאופני מתן המשוב שבחרתי הוא משוב חיובי ומכוון , שמדגיש התנהגות או פעולה מסוימת של התלמיד ולא רק מחמאה כללית.

במהלך שיעור תנועה שבו עבדנו בזוגות (הובלה וחיקוי), שמתי לב לאחת התלמידות שהובילה תנועה בצורה ברורה ורגישה לבת הזוג שלה. לאחר התרגיל נתתי לה משוב ואמרתי:
"ראיתי איך הובלת את התנועה בצורה מאוד ברורה וגם הסתכלת על בת הזוג שלך כדי לוודא שהיא מצליחה לעקוב – זה ממש עזר לכן לעבוד יחד."

המשוב היה ממוקד בהתנהגות ספציפית (הובלה + התייחסות לאחר), ולא רק אמירה כללית כמו "כל הכבוד".

בנוסף, נתתי משוב דומה גם לתלמיד אחר שהתאמץ להשתלב, ואמרתי:
"ראיתי שניסית להיכנס לתנועה גם כשזה לא היה לך קל בהתחלה – זה חשוב מאוד בעבודה קבוצתית."

לעיתים אני עוזרת פיזית לתלמיד לבצע את הפעולה ע"י הזזת הרגל או היד, ולאחר ביצוע הפעולה עם העזרה, קל לו יותר לבצע אותה בעצמו.

מקרה: חזרות עם בנות כיתה ו, הייתה תנועה שבא היד עלתה בטווח קצר ללמעלה במקום ארוך. אז במקום להגיד להן זה לא מספיק- נתתי דימויים של יד רוצה להירחק מהגוף או שממש נתתי הסבר מכני - שהיד צריכה להגיע עד לקו הראש ואז לרדת. זה בהחלט עזר לבנות להבין טוב יותר

אני בהוראתי משתדלת מאוד 'לראות' את כלל הלמידים ולהיות ערנית לתהליכים שהם עוברים באופן אישי. כך, כאשר בשיעור מחול תלמידה התנסתה שוב ושוב בגלגול על הרצפה ולא הצליחה וצפיתי בה מהצד, בעודי תוהה אם להתערב היא לפתע הצליחה מתוך תיקון עצמי שעשתה עם עצמה. מבטה השמח פגש במבטי והארתי לה פנים ולחשתי לה שראיתי איך לפתע הצליחה. היא היתה מאושרת כהייתי עדה לחוויית ההצלחה שלה.

לפעמים בקומפוזיציה אני נותנת משוב שקשור בביצוע. היום למשל במקום לומר לתלמידה לא לרדת על הברך אמרתי לה להטות את משקל הגוף לכיווו הידיים בירידה. וזה עבד. אני רק חושבת שצריכה לאמץ את זה גם לקומפוזיציה בתור הוראות ברורות של מה להוסיף. ולא רק מה חסר.

לפני כחודש החמאתי לה מול כל הקבוצה ואמרתי לה שאני כ"כ גאה בה על ההתקדמות שלה, וראיתי כמה היא שמחה לקבל את המשוב ובמיוחד שאני רואה אותה ואת ההתקדמות שלה.

במהלך השיעור אני מכוונת באמצעות מגע את הבנות לעבודה מדוייקת ונכונה יותר ומשתמשת גם באמצעות דימויים ואני רואה שבאמצעות שני משובים אלה העבודה של הבנות מדוייקת יותר.

ראיתי איך הקשבת להערות, ניסית שוב ולא ויתרת — וזה מאוד בלט במהלך השיעור.

בנוסף, העבודה שלך עם מגע הייתה נעימה ומכבדת, והצלחת לשתף פעולה בצורה טובה עם שאר התלמידות. אני גאה בדרך שבה את מתפתחת ומאמינה שתמשיכי להשתפר ולהצליח