גדלתי בְּבית של ים.
כל מי שנכנס אלינו הביתה רואה מיד בכניסה קיר שקוף שהוא אקווריום ענקי. יש בו דגים מיוחדים מאוד, לא סתם דגי זהב כמו שיש לכולם. יש לנו דגים צבעוניים, מפוספסים, דגים שזוהרים בלילה, עם זנבות ארוכים מיוחדים. אבא שלי מבין בזה ומכיר את השמות של כולם, ואמא שלי היא דוקטור לימִייה. מהצלילוֹת הרבות שהם עשו יחד הם יודעים המון על דגים, ואנחנו מגדלים את אלה שמותר לגדל בבית.
לכל אחד אצלנו יש תחביב ימי אחר, זה מעין חוק לא כתוב בבית שלנו. אפילו אם הייתי רוצה לאסוף בולים בתור תחביב, שזה כבר תחביב ממש מיושן ולא מקובל, בטח הייתי אוסף בולים רק עם תמונות מהים. כל אחד מהאחים שלי - אדוה, צדף ושחף - עוסק בספורט ימי אחר, ולכולנו שמות שקשורים לים. "אצלנו הים נמצא ביבשה, באוויר ובים," אבא שלי אומר. ולמי שלא הבין הוא מסביר שהצדף נמצא על החוף - ביבשה, השחף הוא עוף ימי - באוויר, ואדוה זו תנועת הגלים בים. כשאני נולדתי, ילד רביעי במשפחה, נגמרו חידוּדי הלשון של אבא שלי והרעיונות לשמות מיוחדים של אמא שלי, וקראו לי גל. פשוט וקל.