לפי המידע שמצאנו על החלל, אנו מגלות תכונות של ערכיות, אכפתיות מהסביבה ולא רק ממה שאני צריך. נתינה לאחר על חשבוני. התעניין בבעיות חברתיות ופערים בין אוכלוסיות בארץ. דרכו הייתה דרך צנועה לפי המכרים שכתבו עליו. בנוסף היה ספורטאי, שיחק כדורסל והצטיין בקפיצה לגובה.

המשפט מסמל את צניעותו של בנימין, המאמין בזכותו של כל אדם לקבל אותן הזכויות ללא הבדל בין אנשים, גם בזכותו של אדם לבחור ללכת או לעזוב.

עמית התגייס לצה"ל בתאריך 21.11.2017, עמית שירת בחטיבת גולני.

סמ"ר עמית בן-יגאל נפל בפעילות מבצעית בי"ח באייר תש"ף (12.5.2020). עמית היה בן 21 בנופלו. עמית הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבאר יעקב.

אוהביו חקקו על מצבתו חלק מהדברים המסמלים את הגאווה שלו לחטיבתו, כמו: "להיות גולנצ'יק, זה לא להסתכל לאחור ולזכור, שמדינה שלמה מאחוריך" (עמית)

אימו סיפרה: "בן בכור שלי, אתמול התקשרת אליי ואמר לי 'אמא, אני נכנס למבצע', אמרתי לך שתשמור על עצמך כמו שאתה יודע. הדלקתי לך נר. חינכתי אותך לטוב ביותר, אמרתי לך 100%, וקצת פחות, אתה הוספת ל-100% האלה עוד 20%. בתוך ה-20% אתה קיבלת אבן", ספדה האם, נאווה. "הבן שלי מתחת לאדמה. שנתיים אנחנו מחפשים בית, כדי שתהיה לך פינה חמה. היינו מדברים כמו חברים. ביום הזיכרון האחרון, לא הייתה לאנשים את האפשרות ללכת לבית העלמין. עשיתי את יום הזיכרון אצלנו בשכונה. ולא חשבתי שזה יילך איתי לכל שנה. איזה מלאך, איזה יפה אתה עמית. אנחנו כבר לא נצטרך בית גדול. אמרת לי: 'אמא, אני כל כך אוהב אותך וכל כך מעריך אותך'. היום בבוקר התעוררתי עם המשפט 'ברוך דיין האמת'. השתנו לי החיים, ילד בכור שלי, ילד אהוב שלי. אנחנו נשמור על הגחלת שלך, על השמחה ועל הנתינה".

אביטל דורנר, סגנית מנהל תיכון בליך, התיכון שעמית למד בו, אמרה: "אי אפשר היה שלא לשים לב לילד המצחיק, היפה והכריזמטי. היית אצן בספורט, אבל גם בחיים. שועט קדימה ולא מוותר. ידעת לגעת בלב של כולם, מורים ותלמידים כאחד. בלטת בכל שלב ושלב לאורך הדרך. עמית שלנו, לעד נזכור אותך אהוב, רגיש וחייכן".

עמית השאיר אחריו הורים, שתי אחיות: רוני ואריאל ואת חברתו אושר.

סרן שילה ראוכברגר היה מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני במוצב מו”פ דרום בוקר ה 7 באוקטובר עם ירי הטילים ללא השמעת אזעקה הוא אומר לחייליו להכנס למרחוו המוגן שהיה בקיבוץ שהם היו בו ומשם המשיך לפקד על חילייו וסייע עוד בהדיפת וגרוש המחבלים מהקיבוץ. לצערינו הוא נורה על ידי מחבל כאשר הוא ויחלייו ניסו לתהר את הקיבוץ מהמחבלים והוא מת. לאחר מותו הועלה מדרגת סגן לסרן על עומצו יהיה זכרו ברוך.

לאחר שלמדתם את הסיפור הסיבה שאני בחרתי במשפט הזה היא שהמשפט הזה מאוד מתאים לסיפורו על איך שהגן על חיילו ועבד איתם בעבודת צוות וזה יוצר תקווה שהחיילים תמיד יהיו שם אחד בשביל השני מה שמראה על איך שסרן שילה ראוכברגר היה בן אדם של עבודת צוות וגיבור יהי זכרו ברוך.

ליאל גדעוני היה סמל-ראשון, שנולד בכ''א בחשוון תשנ''ד (5.11.1993) בירושלים. ליאל דגל לחייך חיוך מלא עוצמה ורגש שהעביר אופטימיות לכל מי שראה אותו. ליאל היה בעל טוב לב ואדם מבריק ומצטיין בלימודיו. בנוסף ליאל אהב ושיחק כדורסל ואמנם לא היה גבוה, אך בעל גוף מוצק ושרירי. ליאל אהב להאזין למוזיקה, בעיקר פופ, רוק ישראלי וים תיכוני. ליאל התגייס לצה''ל, גבעתי במרץ 2012 ולאחר זמן התמנה לסמ''ר. סמ''ר ליאל גדעוני נפל בקרב ברפיח במבצע "צוק איתן", באב תשע"ד (1.8.2014), במותו היה בן עשרים ואחת. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. אחיו ספד לו: "אח יקר שלי, אני כבר מתגעגע כל כך לחיוך הענק היפהפה שלך, להלצות בכל סיטואציה, לאווירה הטובה והשמחה שנהגת להשרות בכל מקום. ... את אותה שאפתנות צנועה ושמחת החיים מהמגרש לקחת לכל מקום בחייך ... קיבלת את כולם אל תוך הלב הענק שלך. כולם מספרים על טוב הלב והשמחה, על האוזן הקשבת, העצה והחיוך, על היד המחבקת פעם ודוחפת מאחור בפעם אחרת. ... אני כל כך גאה בך ואוהב אותך... אוהב לעולם!"

"חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך"- בחרתי במשפט זה משום  שהוא נותן ראיה אופטימית לגבי מה שיקרה, בנוגע לעתיד, למלחמה ולהמשך החיים. "חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך"- אם חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך אז חיוך זה הכוח להמשיך וכדי להתקדם בחיים צריך להיות אופטימי ולחייך והכל יהיה טוב. בנוסף, בחרתי במשפט גם משום שהוא נתן לי תקווה ואופטימיות, לגבי העתיד ודברים שמלחיצים אותי.

המשפט לימד אותי שליאל היה אדם אופטימי ודגל גם בשמחה, התחייבות וגבורה.

לפעמים אנחנו מיואשים, אנחנו לא רוצים יותר להמשיך,

למרות שאסור לוותר לעולם.

הינה כמה דוגמאות המצדיקות את המשפט הזה:

1)רונאלדו: לרונאלדו היו סיכויים קלושים להצליח בכדורגל העולמי ולהפוך לאחד השחקנים הטובים היסטוריה, אבל לרונאלדו יש כוח רצון כל כך גדול שהוא הצליח להגיע למטרתו גם נגד כל הסיכויים והיום הוא נחשב להיסטוריה בעולם הכדורגל.

2) וולט דיסני: המחשבות שחשבו על וולט דיסני, שהוא לא היה בן אדם בעל דימיון טוב, וולט דיסני המשיך ולא ויתר עד שהמציא את מיקימאוס, מה שגרם לוולט דיסני
להיות אחד האנשים הכי יצירתיים ובעלי הדמיון הרב ביותר בהיסטוריה.

נועם יוסף אבו היה לוחם בגדוד 931, בחטיבת הנח"ל ונפל בכ"ד בחשוון ה'תשפד(8/11/23) בזמן קרב.

נועם היה בן 20 בנפילתו והשאיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

נועם היה בן חנה ענת ואילן.

במשפט שהוא אמר: "הכל אפשר רק אם נרצה...",

כיוונתו הייתה, שאפשר לעשות ולהגיע למטרותינו רק אם נרצה ונשתדל.

כנראה נועם היה בן אדם שלא ויתר אף פעם, בן אדם שרצה להגשים חלומות גדולים ובן אדם שנלחם על מטרותיו. נועם היה בן אדם שתמיד עודד הצלחה וניסיון ונועם אומר שתמיד צריך להמשיך קדימה לא משנה מה יהיה.

ג'יי נפל ב-7/10 בקרב באופקים שם הגן על עד שניותיו האחרונות עליו ועל שאר האזרחים.

ג'יי השאיר אחריו 4 ילדים.

אני בחרתי במשפט זה מאחר שזה משפט עם המון מוטיבציה, אמונה ואופטימיות. שמזכיר לנו ששום דבר הוא בלתי אפשרי, תמיד אפשר להצליח . ושככול שנאמין נותר בזה שאנחנו יכולים ככה גם נצליח יותר, וששום דבר לא יכול לעצור אותך.

משפט זה מעיד הרבה על הבן אדם שאמר את זה. זה בן אדם עם הרבה חוזק ואופטימיות ששום דבר לא יכול לעצור אותו וששום דבר הוא בלתי אפשרי. שאין כזה דבר לא אפשרי, יש כזה דבר שלא ניסת מספיק. ג'יי שנלחם עד כמה שיכול בשביל להגן על האזרחים באזור, למרות שזה היה נראה בלתי אפשרי מול עשרות מחבלים להילחם הוא עדיין לא ויתר ונלחם. וזה אומר עד כמה שקשה זה לא קשה מספיק בשביל שנעצור. ככל שנאמין יותר ככה נצליח יותר.

המשפט הזה מביא איתו המון תקווה ואופטימיות, שהכל אפשרי ובחיים אל לוותר, שגם אם זה נראה הכי קשה בעולם זה לא יעצור אותך ואין שום דבר שיכול לגרום לנו לא להשיג את מה שאנחנו רוצים.

כדי שאדם יאמין ויישם משפט שכזה הוא צריך להיות בן-אדם עם אופי ווינרי, מאוד חזק, שלא נשבר ושלא ניכנע, זה בן אדם שתמיד צריך להאמין שהכל אפשרי, שלא מקבל לא כתשובה, עם כוח וחוזק. כמו ג'יי שנלחם ולא ויתר גם אם זה נראה בלתי אפשרי וקשה. ולבסוף מתי שלא יכל יותר הוא הציל חיי מאות אנשים.

וככל שתאמין בעצמך ותחשוב דברים טובים עלייך ועל הדרך שלך יותר ככה גם תצליח יותר.

הכל תלוי בך, בין אם המחשבה של הבן-אדם שמאמין בזה וחושב במשפט זה, זה שהוא מוותר ומפסיק מתי שמחיל להראות לא אפשרי וקשה, לבין אם אתה נלחם ועושה את הבלתי אומן ו"הלא אפשרי".

(רציתי תמונה של שוטר ישראלי וזה נתן רק חייל ישראלי, אז בסוף בחרתי שוטר).

עומר התגייס לצה"ל ב-25.11.2018 ושובץ כלוחם בגדוד "שחם" של חטיבת הנח"ל. בתום הטירונות יצא לקורס צלפים ולאחר מכן שימש צלף ביחידתו. ובהמשך השירות מונה לתפקיד קשר של סגן מפקד הפלוגה.

אנו בחרנו בציטוט זה מפני שציטוט זה מאפיין את החוזקה ואת הגבורה שלו.

עומר טביב היה בן אדם כל כך טוב לפני המסופר, הוא היה המצחיק הקופצני מבין חברי הפלוגה, הוא היה הילד עם הלב הכי רחב וטוב.

בתמונה רואים אותו ואת חבריו עם חיוך רחב וגדול ולפי המסופר שאף אחד לא יכל לעמוד בפני החיוך היפה שלו.

עומר היה תמיד מתייחס לחיים בקלילות, היה איש שיח. לא תפס דברים כמובנים מאליהם ולא נשאר אדיש לדברים שהפריעו לו.

עומר היה אוהב לעזור לאנשים הוא היה מחזק את חבריו והיה מאיר את פניהם עם חיוכו.

עומר טביב אהב לעזור לאנשים במצוקה בכל מצב, עומר קרא ברשת החברתית נערה שלא הכיר, בו תיארה שהיא סובלת מחרם ושוקלת לשים קץ לחייה. עומר כתב לה שאסור לתת למחרימים לנצח וכתב לה את הציטוט הבא: "תרימי את הראש, תתגאי בעצמך ותלכי, כי הכל מקנאה שלהם"

ציטוט זה גרם לה להתחרט ולהבין שהיא חזקה ולא משנה מה אומרים אליה היא תמיד תישאר חדורת מטרה.

לאורך המסלול בצבא עומר המשיך את דרכו לא התלונן, רוחו לא נפלה, הפגין מוטיבציה גבוהה וחש סיפוק והנאה. בהמשך דרכו עומר זכה לאות מצטיין. לאחר כמה חודשים ביום שני 10.5.2021, יום ירושלים תשפ"א, ירו מחבלי חמאס רקטות מרצועת עזה לעבר ירושלים בעת שנערך בעיר מצעד הדגלים. מיד לאחר מכן החל מבצע "שומר החומות" שניהל צה"ל נגד החמאס. במסגרת המבצע, ביום 12.5.2021 השתתף עומר עם כוח מיחידתו בפעילות להגנת יישובים בשולי הקיבוץ.

במהלך הפעילות נפגע רכב ה"דויד" שבו נסע מטיל נגד טנקים.

הצוות חילץ תחת אש ופצצות מרגמה את שני החיילים שהיו יחד בג'יפ הבוער אך משימת חילוצו של עומר הייתה קשה, מורכבת ומסוכנת ביותר. צוות הביטחון וחיילים שהגיעו בהמשך לא עזבו את המקום עד לחילוצו של עומר, אך מותו נקבע בדרכו לבית החולים.

הסיבה המרכזית שאנו בחרנו את המשפט היא שהרבה פעמים בחיינו אנו מרגישות ללא גאווה במקום עם ראש מורם.

משפט זה עזר לנו להבין שהכל מקנאה כל דבר רע ופוגע שאומרים לנו הכל מקנאה ואנחנו רוצות להודות לעומר טביב על משפט זה ולהסכים איתו על דבריו.

המשפט מלמד אותנו על האדם שהאמין בו שהאדם הזה היה אדם טוב לב,רגיש,אכפתי ומתחשב.המשפט הזה מלמד אותנו על האדם הזה שהוא היה אדם תומך שאכפת לו מהסביבה שלו ומהקרובים אליו.

המשפט ייוצר בקרבנו תקווה של יש פה מי שיהיה בשבילי גם כשכלום לא מסתדר ושגם כשקשה אני לא לבד.

לדעתי תכונות האופי שגורמות לאדם לחשוב או להאמין במילים הללו הן:אמפתיה,אכפתיות והתחשבות.

עמית רפאלוב ח'1.

בחרנו במשפט זה מכיוון שהוא מעביר לנו מסרים מאוד חשובים חיים, שיוכלו לעשות אותנו בני אדם יותר טובים וחכמים, ולהגיד לנו שגם אם אנחנו עוברים תקופה קשה זה לא אומר שצריך לוותר אלא להתמודד ותמיד להיות עם חיוך בפנים. 

המשפט מלמד אותנו על שחר, שהוא מסתפק במועט ומוציא ממנו את המקסימום. הוא מסתכן כדי שהעולם יהיה טוב יותר וכולם יהיו טובים יותר אחד לשני אחריו. הוא מעודד את כולם לעשות צעד קטן שמשפר את עצמנו את סביבתנו ובסופו של דבר את כל האנשים בעולם. והוא מעודד שתמיד נהיה עצמנו ולא ניתן לאנשים בסביבתנו להחליט מי אנחנו, ושל ננסה אפילו להיות כמוהם.

המשפט יוצר את התקווה שהכל יהיה בסדר, העולם יהפוך לטוב יותר, שאם מסתפקים במועט אפשר להסתפק לגמרי, גם מהדברים הקטנים. הוא גם יוצר את התקווה שהחיילים עושים הכל כדי שנוכל לחיות בארץ, גם במחירים הכי קשים.

התכונות שניתן ללמוד על שחר מאמונתו במשפט הן בעיקר: מעורר השראה, מנהיגות, מעודד לערכים, אופטימיות, חיוביות, אכפתיות, משכיל, דאגה לחברה. אפשר להבין זאת מכך שהוא אכפתי לסביבה שלנו ואיך שנתנהג לאחרים, רואים את זה בין היתר בהתייחסות להפוך לאדם טוב יותר. והשכלה מכל הדברים שהוא אומר שיהפכו אותנו לטובים יותר ואת הולם למאושר יותר.

על האדם:

דניאל קסטיאל ז"ל מבית שמש נולד ביאנואר 1999 ונפל במלחמת חרבות ברזל ב11 באוקטובר 2023. דניאל היה לוחם מגלן מיחידת קומנדו. דניאל אהב לטייל בישראל ובעולם ואפילו לא היה צריך וויז כדי לנסוע. הוא היה צנוע עם חיוך כובש, והומור מיוחד. הוא תמיד רצה לעשות שירות משמעותי בצבא, ליפני הצבע הוא הלך למכינה קדם צבעית ולאחר מכן למיונים ליחידות מובחרות, הוא היה בכל מבצע והגיע לכל המילואים. חלק מאוד גדול מחיו היה ספורט ובעיקר הכדורגל, הוא היה אוהד גדול של הקבוצה "מכבי תל אביב" כבר מילדותו. דניאל קרטיאל היה גיבור ישראל יהיה זיכרו ברוך.

אנחנו לומדים שדניאל היה אדם ששואף קדימה, ולא מוותר. הוא היה אדם הגון וצנוע. הוא מעביר לנו תקווה והוא חסר בעולמנו יהי זכרו ברוך.

ביום 16.4.2023 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל מערך הגנת הגבולות.

טוראי נועה מרציאנו נפלה בקרב ביום כ"ה במרחשוון תשפ"ד (9.11.2023). בת תשע עשרה בנופלה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב טוראי.

בחרנו במשפט הזה מכיוון שאנחנו מאוד מזדהות איתו: תמיד כשקשה לנו אנחנו מנסות למצוא נקודות אור שיעודדו אותנו ויעזרו לנו להתמודד עם הקושי.

אנחנו מזדהות עם המשפט גם ברמה האישית, למשל בתחילת המלחמה היה מאוד קשה ומפחיד, אבל הצלחנו להתגבר על התחושות הרעות באמצעות האזנה לשירים שאנחנו אוהבות, בילוי זמן עם משפחה וחברים, ועוד דרכים רבות ומגוונות. אלו היו נקודות האור שלנו בקושי.

מהמשפט הזה אנחנו יכולות לדעת שנועה הייתה אדם אופטימי ותמיד ראתה את הטוב בכל דבר. לא התייאשה והייתה חדורת מטרה להתגבר על הקשיים ולא להישבר.

מה שנתן לנו תקווה במשפט, זה האופטימיות שבכל קושי, לא משנה כמה גדול הוא, אפשר למצוא דברים טובים ונקודות אור להיאחז בהן.

תכונות האופי שמתאימות לאדם שאומר משפט כזה הן שמחה תמידית וחדירות מטרה. שאיפות גדולות ויכולת גם לנחם אחרים במשבר. אחת שמתחברת בקלות עם אנשים, חייכנית ומלאת אור. חברותית ונחמדה לכולם, שתמיד מקווה לטוב וגם יוצרת טוב.

בתמונה רואים חיילת ישראלית עומדת במנהרה אשר בקצה יש אור, כמו הביטוי - אור בקצה המנהרה, אליו התכוונה נועה מרציאנו כשאמרה "דווקא כשקשה צריך למצוא נקודות אור שיעזרו לנו להתמודד עם הקושי".

מהמשפט הזה אני לומד על עמיחי שהיה אדם אופטימי, מאמין אבל גם מאוד מפוכח ומחושב.

המשפט יוצר בנו תקווה להסתכל תמיד בצורה חיובית על החיים: לקחת כל מכשול כדבר שאפשר ללמוד ממנו ולהגיע לעליה ולדברים טובים.

סמל אריאל אליהו ממצפה יריחו,

בן 19 במותו, נפל במלחמת חרבות ברזל כלוחם חיל השריון בקרב בקיבוץ בארי

בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 07.10.2023

הותיר הורים ושישה אחים ואחיות.

חבריו ומכריו של אריאל ז"ל, העידו עליו כי היה תמיד מאיר פנים ושמח. רב הישיבה בה למד סיפר על אריאל: " היית ממש קרן אור, הילה של אור קורנת בכל מפגש אקראי במסדרון".

בחרנו במשפט זה כי דווקא הפשטות שלו בלטה לנו מעל כל המשפטים האחרים. כה פשוט אך בעל משמעות ערכית עמוקה. אחרי שקראנו על אריאל אנו מבינים שכך חי את חייו, זאת לא היתה עוד סיסמא בשבילו אלא דרך חיים.

במותו ציווה לנו את רוח האופטימיות ואת השמחה ואת חשיבות המצוות שבין אדם לחברו.

המשפט מלמד אותנו שאריאל היה אדם אופטימי שחושב על אחרים לפני שהוא חושב על עצמו.

הסבר על ציטוט זה:

האמירה "דווקא כשקשה צריך למצוא נקודות אור שיעזרו לנו להתמודד עם הקושי" ביטוי זה מדגיש את מהות החוסן והאופטימיות מול אתגרים. בזמנים של קושי, זה טבעי להרגיש המום ומאוכזב. עם זאת, דווקא ברגעים אלה של מצוקה אנחנו צריכים לחפש את הדברים הקטנים החיוביים שיש לנו. במקום להיכנע לייאוש. בתוך ההרס והייאוש, אנשים עשויים להרגיש חסרי תקווה וחסרי אונים. אולם, דווקא בתקופה קשה זו עליהם לחפש את "נקודות האור" - בין אם מדובר במעשי חסד קטנים, מקרים של חוסן או סימני בנייה מחדש. נקודות האור הללו משמשות כמגדלור של תקווה, ומזכירות לאנשים שגם בזמנים האפלים ביותר, יש סיבות להתמיד ולהאמין בעתיד טוב יותר.

בהקשר של מלחמה, "מציאת נקודות" אור יכולה להיות הכרה באומץ ובהקרבה של חיילים, בחוסן של אזרחים או במאמצים של ארגוני סיוע המספקים תמיכה לנזקקים, אלו סוגי דברים קטניים חיוביים בחיינו. למרות שהם עשויים להיראות קטנים בהשוואה לאתגרים הכוללים, יש בכוחם לרומם את הרוחות ולעורר פעולה קולקטיבית לקראת החלמה ופיוס.

בחרנו בתמונה זאת מכיוון שהיא מייצגת את המצב הנוכחי במדינת ישראל, למרות כל הדברים השליליים במצבנו, אנחנו צריכים למצוא נקודות אור.

אילי נולד ב20/10/2002 אילי אהב לשחק כדורגל, הוא שיחק במכבי ע. אשדוד. הוא היה מפקד כיתה בבא"ח צנחנים, אילי הותיר מאחוריו הורים ושני אחים, להוריו קראו אליזה ושמואל. אמו אליזה סיפרה "הוא טלפן בבוקר למ"פ שלו ואמר לו לבוא לאסוף אותו. המ"פ אמר לו שכרגע רק קצינים נלחמים, אבל אילי אמר לו אתה בא לאסוף אותי, אני גם רוצה להילחם". הוא ושני חיילים נוספים הגנו על קיבוץ יד מרדכי, והוא הציל שלושה אזרחים. הוא קיבל שלוש כדורים אך המשיך להילחם. אילי נפל ב7/10/2023 כשהיה בן 20.

לאחר מותו של, ברביעי בבוקר הגיעו קצינים מיחידתו של עמית בונצל ז״ל לביתו בשהם עם קופסאות ובהם חפציו האישיים. כאשר בני המשפחה החלו לפרוק אותן, בין הדברים של עמית, הם גילו גם יומן שבו כתב על תחושותיו, מחשבותיו ורשמיומאז תחילת המלחמה. ביומן הדגיש עמית כמה הוא וחבריו לצוות מחויבים לשתי מטרות המלחמה – הכנעת והחזרת החטופים.

החלק הזה בסיפור נגע לליבי מאוד, קצת מזכיר את הסיפור של אנה פרנק כשהיא התחבאה מפני הנאצים באותה התקופה, וכתבה ביומנה את מחשבותיה על המציאות ועל דברים שהיא אהבה לעשות .

המשפט שעמית אמר נגע בי מאוד, הוא משפט מאוד חזק לומר ״הרבה אנשים אומרים שהם רוצים להצליח, אבל לא מוכנים לשלם את המחיר שצריך כדי להצליח״ המשפט הזה אומר המון על מי שהיה עמית ז״ל ואיזה מן אדם הוא רצה להיות. אביו של עמית אמר בראיון - ״בגיל 16 עמית קיבל החלטה, שמשימת חייו תהיה לשרת בצבא ולהגן על המדינה״, סיפר האב בדמעות, החלטתו של עמית עוד מגיל צעיר להתחייב ככה למדינה, מעידה על העובדה שהמשפט שאמר לא היה סתם אלה הוא התחייב לזה עד הסוף…

טוראי נועה מרציאנו נפלה בקרב בתאריך 9.11.2023 כשהייתה בת תשע עשרה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותירה אחריה את הוריה ושלושת האחים שלה.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב טוראי.

בחרנו בציטוט זה מאחר שזהו ציטוט חשוב, שמזכיר לנו שצריך להיות אסירי תודה גם לדברים הקטנים בחיים. ממשפט זה ניתן ללמוד שנועה הייתה אסירת תודה לדברים בחיים שלה, הגדולים והקטנים. המשפט הזה יוצר בקרבינו תקווה בכך שהוא גורם לנו להבין שחשוב להיות אסירי תודה לדברים שיש לנו או הדברים שזכינו לעשות ובכך לתת לנו חיים עשירים יותר משום שפחות מתעסקים בשלילי ויותר בחיובי. תכונות האופי שגורמות לבן אדם להאמין במילים הללו לפי דעתינו הן שמחה, חיוביות, אסירות תודה והערכה לדברים שיש לנו בחיים.

לפי המידע שמצאנו על החיילת נועה מרציאנו ז"ל אנו גילינו כך: נועה היא בתם הבכורה של עדי ואבי. נולדה ביום כ"ח בתשרי תשס"ה (12.10.2004) במודיעין. אחות ליובל, הדר ואיתי.

ביום 16.4.2023 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל מערך הגנת הגבולות.

טוראי נועה מרציאנו נפלה בקרב ביום כ"ה בחשוון תשפ"ד (9.11.2023). בת תשע עשרה בנופלה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב טוראי.

ערן היה אדם צנוע, ואת המשפט הזה כתב במכתב למורתו מהתיכון, שאותה העריך מאוד ושאף להיות גדול לפחות כמוה כשיגדל, מאחר שמבחינתו היא הייתה אדם ערכי וחשוב והוא העריך את העבודה שעשתה, למרות שבעיני רבים אחרים היא נחשבה למובנת מאליו. הוא הרגיש שיש לה חלק גדול בהתבגרותו ורצה להרשים אותה ויותר מכך - לשמח אותה, כי דעתה הייתה חשובה לו, היה לו חשוב שהיא תתגאה בו. זהו משפט מאוד כנה ולמרבה האירוניה, עצוב, מאחר שכידוע, הוא לא זכה להמשיך לחיות כדי לקיים את הבטחתו.

ערן היה ילד טוב, שידע להעריך את האנשים סביבו ותמיד בלט במנהיגותו ובחוש ההומור שלו. לכל מקום שאליו הגיע, תמיד היה ללב של הקבוצה. הוא היה טוב, טוב מדי וצעיר מכדי להיקטף מוקדם כל כך, כמו גם כל שאר האחרים שנקטפו.

ערן אהב מאוד את ארץ ישארל. הוא אהב לטייל, ובמיוחד אהב את שביל ישראל, שבדיעבד היה המקום בו איבד בסופו של דבר את חייו. היה לו חשוב להיות לוחם ותמיד חלם להיות קצין ומשם להמשיך ולעלות בשרשרת הפיקוד. זאת הייתה מטרה שהציב לפניו ולא התכוון לוותר עליה עד שיצליח.

במכתב שכתב שנתיים לפני מותו הצהיר "אני ערן אלוני, בן 17, ואני יודע על עצמי דבר אחד - נועדתי לעשות משהו משמעותי בחיים האלה. בארץ הזאת. משהו שיגרום לשינוי, אבל שינוי ממקום שקט".

סיפורו של ערן נוגע ללב ומלא אירוניה, אירוניה עצובה וכואבת מדי שאי אפשר שלא להישבר.

ערן רצה להיות כל כך הרבה דברים, אך הוא יישאר חייל צעיר לנצח.

לפחות, הוא מת כשעשה משהו שאהב.

אילי שירת בחיל הרגלים ונפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, בן עשרים ואחת בנופלו.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

בחרנו במשפט זה מפני שאפילו בתקופות קשות צריך לדעת לשמור על חיוביות ואופטימיות, ולזכור לחייך גם כשקשה, זה נוגע בנו במיוחד בתקופת המלחמה, כי יש הרבה אנשים אבלים ואנחנו כעם צריך לנסות לעודד ולשמח אחד את השני.

ביום 16.4.2023 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל מערך הגנת הגבולות.

טוראי נועה מרציאנו נפלה בקרב ביום כ"ה במרחשוון תשפ"ד (9.11.2023). בת תשע עשרה בנופלה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב טוראי.

עכשיו שאתם יודעים את סיפורה, אני בחרתי במשפט הזה בגלל שהוא גורם לי להרגיש מוצלח, וגורם לי לזכור שלא הכל רע בחיים שלנו, גם אם זה נראה ככה.