בכרזה רואים בגדים מקופלים בארון אבל שמתחת להם עדיין מקופלים בגדים של מחנה, כמו בשיר- אבא של הכותבת נשאר מושפע מהשואה כל החיים שלו, ויש לו טראומות פיזיות ונפשיות שעדיין קיימות אצלו.

למרות שהחיים שלו המשיכו והוא הקים משפחה השואה הייתה תמיד נוכחת בבית, על הגוף שלו, בצרחות ובחלומות שלו.

בסופו של דבר זה גם השפיע על הבת שלו, שמרוב שאבא שלה עוד חי בעבר הוא לא מתייחס מספיק להווה, אליה.

השואה קשורה אליי אישית גם כי יש לי סיפורים משפחתיים מהשואה, אבל גם כחלק מהעם היהודי השואה היא תמיד חלק ממנו, אני משתדלת לשמוע כמה שיותר סיפורים כדי לזכור.