2.      לדעתי האם התנהגה כפי שראוי להתנהג. בנוסף, האם ניסה לעזור לבנה והיה לה קשה בהתחלה לזהות שבנה נפגע מינית בביתו של החבר. יחד עם זאת, האם ראתה שמשהו רע עובר על בנה וניסתה לגרום לבנה שישתף אותה במה שעובר עליו. כאשר האם באה היא תמכה בו ואמרה לבנה שתעזור לו. ועוד הוסיפה שאינו אשם בכלום והמעשה אינו בסדר.

3.      לדעתי לילד בסרטון היו סימנים שמראים על בעיה. לדוגמה: שאינו רצה ללכת לחבר, מרטיב, מתנהג מוזר כבר כמה ימים, נפסל שלב במשחק ולא בטוח בעצמו.

4.      לדעתי אין לי את הכלים הדרושים להתמודדות עם פגיעות מיניות בבית הספר. יתרה מכך, אשמח לקבל כלים אודות נושא זה ואשמח להרחיב את הידע בנושא.

הקשבה- כפי שלמדנו בקורס זה, הקשבה היא כלי תקשורת בין העוצמתיים. ההקשבה היא מתן אפשרות פורקן ללא שפיטה (שבמקרה זה, זהו דבר משמעותי), ללא הפרעה (קטיעה) וניסיון להבין ולהרכיב תמונה על מצבו/ה הנפשי והפיזי של התלמיד/ה.

שיקוף- לשקף לתלמיד/ה כי הבנת באופן נכון את כוונת ותחושת התלמיד/ה.

תכנית התערבות תוך התחשבות בצרכיהם ורצונותיהם של התלמידים- פנייה לגורמים רלוונטיים בצורה שתשמור על פרטיות וכבוד התלמיד/ה הנפגע/ת.

2.     1) תשומת לב לשינוי התנהגות של בנה. 2) גילוי רגישות, שאילת שאלות בצורה עדינה ולא תקיפה המעודדת את בנה לשתף. 3) סבלנות ואי וויתור על אף כי בהתחלה הייתה קיימת התנגדות מצד בנה. 4) יצירת מעטפת ביטחון, אמון והגנה- עקב יחסה החם, האכפתי, הדואג והבלתי שופט של האם, לבסוף תום חשף בפניה את אשר קרה- כך יכלה להבין את התנהגותו של בנה. 5) תגובת האם לסיפור (גילוי אמפתיה והבנה)- "אני מאוד כועסת, זה לא בסדר מה שהוא עשה. טוב שסיפרת לי, זה בטח היה קשה לשמור את זה בסוד. כל הכבוד שסיפרת. אני כל כך מצטערת שעברת את זה, אתה לא אשם. אני ואבא נעזור לך, נזמין את גל בפעם הבאה. אנחנו נהיה איתך. אני כל כך אוהבת אותך." (וחיבוק בסוף).

3.     בעקבות המאורע שחווה תום ניתן להבחין בסימנים על מעידים על הבעיה, באמצעות: השיח שמתרחש בין תום לאימו- ניתן להבין מתגובותיה של האם כי תשובותיו של תום לשאלותיה אינן שגרתיות. נוסף על כך, ההרטבה בלילות זו תגובה פיזיולוגית לטראומה נפשית שחווה. לבסוף, התנגדותו הנחרצת של תום ללכת לחברו הטוב גל (משהו שהוא לא אופייני לו) מעידה כי התרחש דבר מה (ככל הנראה בביתו של גל).

4.     לאחר קריאת המצגת המסבירה בצורה בהירה מהי הטרדה מינית והאופן שהיא באה לידי ביטוי, גישות טיפוליות ודרכי ההתמודדות המושתתים  וחקר המקרה תרם רבות לביסוס הידע בהקשר להתמודדות שלי כאשת חינוך בהמצאות במאורע שכזה. יחד עם זאת, איני יכולה שלא להתייחס למתרחש בהיבט הנפשי בהמצאות בסיטואציה זו, וככל הנראה שהעזר בגורמים רלוונטיים בכדי להתמודד לאחר שאבצע את השלבים אותם ציינתי בשאלה הראשונה.

2.       האם התמודדה מצוין עם המקרה, זיהתה את החרדות שיש לו ותנועותיו המוזרות, שיתפה את אביו בזה וניגשה לבן שלה ברוגע שאפשרה לו להרגיש בביטחון לשתף אותה במה שעובר עליו והכי חשוב שהדגישה בסוף שהוא לא אשם ושהיא ואביו הולכים לעזור לו ולטפל במקרה כמו שצריך.

3.       לדעתי כן, רואים שהילד בחרדה, עצבני, מסרב לבקר בבית של החבר שלו שהוא רגיל להיות שם וכיף לו להעביר זמן אצלו ולחוץ משום מה. 

4.       לדעתי לי אישית אין את הכלים המיוחדים להתמודדות עם הטרדה מינית אבל אני מאמינה שאם אעבור את המקרה הזה אצליח לזהות שיש משהו מוזר עובר על התלמיד ואהיה מסוגלת לאפשר לתלמיד סביבה בטוחה, שקטה ונעימה כדי לגרום לתלמיד לשתף אותי. בנוסף, אני חושבת שהכי טוב לפנות למנהלת ויועצת בית הספר. 

2. לדעתי האם התמודדה בצורה טובה, היא הייתה קשובה, תמכה ואמרה שהיא איתו, שתמשיך לטפל בזה ושהוא לא אשם. היא יצרה אווירה של סביבה תומכת וחיזקה את הביטחון שלו בהעברת התחושה שיש אותה כ"מבוגר" שאפשר לסמוך עליו שיעזור ויתמוך בו.

3. לילד בסרטון היו סימנים המעוררים חשד לבעיה, כמו: התכנסות בעצמו, ביישנות בנקודות ספציפיות, התנהגות לא אופיינית, סימנים גופניים המעידים על לחץ או מצוקה, חוסר ביטחון/חוסר נוחות ושימוש בתירוצים. זיהיתי אותם לפי מראה ויזואלי של סימני לחץ ופחד וטון הדיבור.

4. לדעתי, במקרה כזה, יש לי את הכלים לפעול כמישהי קשובה ואכפתית שמעוניינת לעזור/לתמוך במיוחד במקרי צרה אבל לא בטוחה שכרגע יש לי את הידע המערכתי לגבי ההתנהלות בביה"ס שכולל את החוקים לגבי דרך התנהלות הרשמית במקרה כזה, חוץ מכך שידוע שדרוש עירוב של יועצת/פסיכולוגית של ביה"ס או פנייה לגורם אחראי גבוה בביה"ס.

2. לדעתי האם פעלה בצורה טובה מאוד, היא תמכה בבנה וניסתה להבין ממנו מה קרה לו ולמה הוא כועס, כי אכפת לה ממנו, היא לא התעלמה ממנו ושכחה ממנו, אלא ההפך היא ניסתה את כל הדרכים עד שהבינה מה עבר עליו. 

3. בסרטון ראיתי כמה סימנים שמראים על זה שהתלמיד עבר משהו לא בסדר :

* השיח בינו לבין אמו

* לא רצה ללכת אל חברו וגם לא רצה שחברו יבוא אצלו הביתה

* ההתנהגות של התלמיד הייתה התנהגות שונה ומוזרה.

4. לדעתי אין לי עדיין את הכלים להתמודדות עם פגיעות מניות בבית הספר, אני חושבת שמתן כלים להתמודדות בפגיעות מניות מאוד חשוב כי זה נחשב נושא לא פשוט, ובתקופה האחרונה שומעים מלא מקרים של פגיעות מניות.

2. כיצד לדעתכן האם התמודדה עם הפגיעה שבנה חווה? האם היא פעלה כראוי?
האם התמודדה עם הפגיעה כראוי לדעתי, שהיא בתחילה אמרה לו שזה לא באשמתו, ושהם הולכים גם היא וגם האבא להיות לצדו ושהם לא יעזבו אותו ושבכל בסדר ולא הוא אשם- דבר ראשון להסביר לילד שלא הוא זה שלא בסדר אלא השני, ואמרה שהיא תומכת בו ולא הולכת לעזוב אותו.
יחד עם זאת לקח לאמא זמן להבין את הקושי, יתכן שגם אני לא הייתי מצליחה להבין את הקושי של הילד אך יחד עם זאת לא הייתי "מכריחה בכוח" את הילד ומבינה שיש פה משהו מעבר ללכת לישון אצל החבר.
3. האם לדעתכן לילד בסרטון היו סימנים המראים על בעיה? במידה וכן כיצד זיהתן אותם?
ניתן לראות סימנים המראים על בעיה- בתחילה שהילד חזר להרטיב, אינו רוצה ללכת לחברו הטוב גל אך לעומת זאת אם הוא היה מגיע אליו הוא הסכים, בנוסף לכך הוא השתתק ברגע שנשמע השם של האח, המקרה שהכי מעיד כי קרה משהו זה ההרטבה שבדרכ נובעת מטראומה כלשהי, בנוסף לכך ניתן לראות כי הוא מוציא את זעמו על המשחק וחוסר יכולת ריכוז

4. האם לדעתך יש לך את הכלים הדרושים להתמודדות עם פגיעות מיניות בבית הספר?
לפי דעתי אין לי את כל הכלים הדרושים להתמודדות עם פגיעות מיניות בבתי הספר, בנוסף לכך אני חושבת שיש צורך לפתוח את הנושא הזה לדיון בבית הספר מול התלמידים בין אם אנשים שחוו את זה- משני המינים, ולפתוח את זה לשיח.

2. אני חושבת שהאם פעלה כמו שצריך עם המקרה, כיוון שבהתחלה היא לא ידעה מדוע הוא לא רוצה ללכת לחבר שלו גל ועדכנה גם את אביו בנוגע למצבו של בנו. לאחר מכן, היא שאלה מספר שאלות בצורה נעימה ורגועה מה שאפשר לבן שלה לספר את כל הסיפור. כאשר היא שמעה מדוע הוא לא רוצה ללכת לחבר שלו היא ידעה לתמוך בו ולהגיד לו שהיא תפתור את הבעיה והכל יהיה בסדר.

3. לילד בסרטון היו סימנים המראים על בעיה ראשית, הוא חזר להרטיב במיטה, התנגד בתוקף ללכת לחברו הטוב גל והוא היה בסערת רגשות ולא הצליח לעבור שלב במשחק.

4. אני חושבת שכרגע אין לי את הכלים הדרושים להתמודדות עם פגיעות מיניות בכיתה, אך אני חושבת שמתן כלים אלו חשוב והכרחי על מנת שנוכל לטפל בבעיה כמו שצריך ונדע לזהות אותה מהר.