ככל שהילד יכיר את התחושה "וואלה שיחקתי אותה", הוא לא יהיה זקוק לאישור מהסביבה

ילד שניכשל במבחן ישמע את המשפט: "אני סומכת עליך. הפעם לא ידעת את החומר למבחן, אני מאמינה שתתאמץ בפעם הבאה ויהיה בסדר." צריך לומר לילד שאם הוא רוצה הוא יכול לגרום לזה לקרות

כאשר מחמיאים על המעשה זה מסביר לילד למה הוא קיבל את המחמאה ואף מעודד התנהגות חוזרת

התמדה- ברגע שהילד יבין כי הוא מסוגל ויכול הוא ילמד לא לוותר גם כשקשה לו

במצב כזה כל סיכון שהילד ייקח יוכל להפוך לסיכוי

מסוגלות עצמית הינה תפיסה אישית / עצמית של כל אדם ואדם על סמך ניסיון העבר שלו. כל התנהגות של הילד מביאה אותו למצב מסוים (בין עם המצב חיובי או שלילי), מניסיון זה הילד בונה את אמונתו לבצע פעולה כזו או אחרת

מסוגלות עצמית גבוה, מגבירה את המאמצים והמוטיבציה לביצוע משימה

מסוגלות עצמית נמוכה, מחלישה את הרצון למאמץ ואת המוטיבציה ואף גוררת מראש את המחשבה על כישלון

על מנת ללמד ילד להרגיש מסוגלות עצמית, אנחנו חייבים לתת לו להתנסות

חייבים להראות לו את חצי הכוס המלאה – את ההצלחה, כאשר אנחנו כן מראים לילד את חצי הכוס המלאה, הוא לומד את המסוגלות.

כאשר הם לא מצליחים תראו להם במה הם כן הצליחו

חייבים להפסיק להיות ביקורתיים, אפשר לכוון אותם אבל תשתדלו כמה שפחות להביע ביקורת

דוגמא:  לא צריך לומר לילד "נמאס לי. אתה אף פעם לא עושה את החובות שלך, אתה אף פעם לא מקשיב לי מה יהיה?!".  במקום, נגיד בקצרה "יש לך חובות אתה חייב להתחיל לעשות אותם". 

צריכים להזכיר לילדים את ההצלחות שלהם בעבר כשקשה להם. "אתה זוכר שלפני חודש כן הצלחת לפתור/ לעשות ___? זה סימן שאתה יכול, בוא ננסה שוב".

ככל שהילד יהיה יותר עצמאי, כך הוא ירגיש יותר את תחושת המסוגלות העצמית. התחושה הזאת תגרום לו להצליח לאגור יותר הצלחות מכישלונות וכך הוא יבנה את המסוגלות העצמי שלו לחיים