בחרתי בו מכיוון שאני אוהב אותו, הוא מייצג את מדינת ישראל בכדורסל גם בגלל שהוא חתיך .

היה אדם אופטימי ושמח מאוד בחלקו הטוב.

אני בחרתי את הבורר ברוך אסולין כי הוא תמיד היה ניראה לי חכם ומפחיד

הוא זכה באליפויות ובמדליות.

ולימים יצא לי לפגוש אותו בתור מורה לחינוך גופני בבית ספרי.

ב־ 12 באפריל 1996 , במהלך מבצע "ענבי זעם", היה רס׳׳מ בוחבוט בניידת סיור בקריית־שמונה. כשנשמעה נפילת קטיושה, מיהר למקום הנפילה והבחין ברכב שעולה באש ובתוכו נהגת חסרת הכרה. רס״מ בוחבוט פעל במהירות ובנחישות - הוא פתה את דלת הנהג כשהלהבות מכות בו, וכשחלק גופו העליון בתוך הרכב הבוער, וחילץ את הנהגת למקום בטוח. רס״מ בוחבוט הציל את חייה של האישה, שכן מיד לאחר שחילץ אותה, התלקח הרכב כולו. רס״מ בוחבוט נכווה במהלך החילוץ בפניו ובידיו. רס״מ דוד בוחבוס גילה מסירות, קור־רוח ואומץ־לב הראויים לשמש מופת. אסף חפץ, רב ניצב המפקח הכללי מארס 1997

המוטו שלו היה עוז וענווה.

הגיבורים של הם כל החיילים שנלחמו במלחמה להחזרת החטופים החיים והחללים.

הגיבור של עיטם

הגיבור שלי הוא אבא שלי. כי מאז השבעה באוקטובר 2023 הוא התגייס להרבה מאוד ימי מילואים ולא היה כמעט בבית וכך גם היה שטסנו לחול לשנה הוא חזר כדי להגן על המדינה שלנו.

• שירות צבאי: קצין בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל.

• נפילה: נהרג בקרב בצפון רצועת עזה, והותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

• השתתפות ב"כוכב הבא": עבר את האודישנים אך בחר לפרוש מהתחרות לטובת הלחימה במלחמה.

• הלוויה: הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה, בטקס מרגש בהשתתפות אלפים.

• זכרו: סיפורו הפך לסמל להקרבה, וזכרו מונצח בדרכים שונות, כולל אזכורים על ידי חבריו ומשפחת

דוד היה לוחם במחתרת הלחי והוא נשלח לסוריה

לקנות תחמושת לרובים כדי להגן על טבריה.

הוא נתפס על ידי הבריטים וישב בכלא לטרון

והיה בין חופרי המנהרה להבריח את יצחק שמיר.

הוא ואמא של אריה היו בין מקימי קיבוץ נוה יאיר

[שהיום הוא קיבוץ עין השלושה בעוטף עזה.

היא הגיבורה שלי בגלל שהיא הייתה אמיצה היא הגיעה למצרים באוניה של כבסים והיא הקירה אישה מבוגרת שהיא לא מקירה והיא לימדה אותה לתפור ולסרוג ולבשל ולדבר צרתית וערבית סבתא שלי גרה עברה אחרי כמה שנים ברזיל ואחר כך חזרה ארץ לישראל סבתא שלי גרה אצלנו והיא לימדה אותי הכל לבשל לאפות לתפור לסרוג וגם צרפתית.

טיפלו בו בצורה מאוד קשה, הוא סבל מרעב ומכאב,

הוא היה עם אי שרעבי במנערות ובסופו של דבר הפרידו אותם,

אבל שניהם בחרו בחיים,

אלון אהל חזר הביתה עם עין לקויית ראייה,

והיום הוא בארץ ישראל בשיקום.

לי יש כמה גיבורים ....

ראשונה - אשתי היקרה: היא לא סתם גיבורה אלא גיבורת-על ! להקים משפחה, לגדל 4 בנים, לחנך אותם לערכים, לסבול את בעלה ;-) 35 שנה, להחזיק בית לתפארת, ולהשאר שמחה וחזקה - זו גבורה

הבנים שלי - כולם.

בכל יום ובכל רגע ורגע - כובשים את היצר, את הרצון לעשות את מה שבליבם, ועושים וויתורים קשים ביותר. אלו גיבורים אמיתים !!!!!

איתמר:

לי יש שתי גיבורים,

המשפחה שלי: שתמיד באים איתי לכל מקום ותמיד תומכים בי.

ה': שומר עלי מכל צרה ועוזר לי להחלית נכון.

נולד בפולין ב 1923

כידוע, חייהם של יהודי פולין זמן מלחמת העולם השניה היה רע מאוד. סבא זאב היה במחנה אושוויץ. למרות הזוועות שעבר הצליח להגיע לארץ ישראל לשקם את עצמו ולבנות מחדש את משפחתינו.

הגיבור שלי הוא ליאו מסי

למרות כל הקשיים הוא הצליח להפוך לשחקן הכי טוב בהיסטוריה.

ובחרו בחיים

• ענר שפירא ז"ל

• ענר חייל מצטיין, יצא לרגילה וחגג בפסטיבל הנובה, בה שהה ללא נשק. כשהחל הטבח, ענר נכנס למיגונית בה שהו 30 אנשים על מנת להרגיע ולסייע להם. בהתחלה התמקם בכניסה עם בקבוק שבור כדי לתקוף את מי שינסה להיכנס, ולאחר מכן הצליח להדוף 7 רימונים שנזרקו למיגונית ולזרוק אותם חזרה על המחבלים. ברימון השמיני הוא נהרג. ענר הותיר אחריו מורשת של תביעה מוסרית בלתי מתפשרת, לצד אהבתו למוסיקה ולכתיבה.

עלה מטריפולי דרך מצרים ב1944 בתקופת המנדת הבריטי עם סרטיפיקת.הוא לחם במלחמת השחרור.

הגיבור שלנו הוא סבא שלומו שהוא אבא של סבא שמעון

במלחמת העולם השנייה שהגרמנים פלשו לפולין אצליחו סבא שלומו וסבא רבה יעקוב לחמוק מהגרמנים ועברו שנתיים וחצי של רעב בדרקם ממיסתור למיסתור עד שהיסתיימה המלחמה מה שאני למדתי מהסיפור זה שאין שום דבר קשה באמת עם יש לך את הרצון לסרוד למרות כל הקשעים בסופו של דבר עלה להרץ והקים משפחה ואנחנו הממשיכים שלהם

הראל: הגיבורה שלי היא אמא שלי כי היא עוזרת בהכל

מתן איבד את הוריו והוא גיבור בעבורנו כי הוא לקח אחריות על אחיו הקטנים ולמרות מה שקרה הוא לא איבד את שמחת החיים.

כל החיילים במדינה שלנו הם גיבורים שמגנים עלינו ואנחנו מודות לכל אחד ואחת מהם.

הגיבור שלנו הוא דוד שלי, שמאי.

שמאי משרת בהנדסה קרבית, ונלחם מתחילת המלחמה עד עכשיו.

הוא נוהג בD9

לפני חצי שנה, במהלך פעילות מבצעית בעזה, הוא עלה על מטען כבד ונפצע.

שמאי נשוי ואבא לשני ילדים קטנטנים

לאחר ההחלמה הוא חזר להילחם בתפקידו.

הוא גיבור כי למרות הכל הוא עדיין בחר לחזור ולהגן על מדינת ישראל והמשפחה

סבא היה במלחמת יום כיפור נלחם בגבורה נפטר לאחר השירות ביום ח' בכסלו תשמ"ב

4.12.1981

בן 27 בפטירתו השאיר מאחוריו אישה בת 26ילד בן 4 וחצי ילד בן 3 תינוק בן שנה.

ובזכותו אנחנו כאן היום ממשיכים את מורשתו!

מאיר הר-ציון שהקים את יחידה 101 ולחם באויבנו עד לפצעיתו הקשה בסוריה שלאחריו הקים את חוות שושנת הרוחות על שם אחותו שושנה שנרצחה.

הגיבור שלי

אבא ליאור לדרר ששירת בקרבי בצה''ל ונלחם על חייו ומשמש לי כגיבור שלא מוותר בקלות על שום וכיום הוא ממשיך למלא למעלה ב150 ימי מילואים!

אהבתי לראות את הסרטים של טרזן שבהם הוא היה הדמות הטובה שהצילה את העולם מידי אנשים רעים.

טרזן היה ילד פרא שגדל בג'ונגל האפריקאי על ידי להקת קופים

דני נחום ז"ל

נלחם עד הרגע האחרון שלו במחלה קשה, גם שידע כי הוא בשעותיו האחרונות הצליח להצחיק אותנו ולבקש שנהיה תמיד בשמחה.

גילי וסהר:הגיבור שלנו הוא שגיא מור.שגיא היה אדם מאוד חייכן ושמח. בטיול שבתאילנד גילה קבורה וקפץ למים והציל את בנו מטביע ונסחף וטבע בעצמו. ז"ל

בגיל 12 בזמן מלחמת העולם השנייה עזב את ביתו ומשפחתו ברומניה ועלה לארץ לפני קום המדינה ושירת בהגנה בפלמ"ח ובצה"ל בכל מלחמות ישראל עד מלחמת יום כיפור. והקים משפחה ששרתה ומשרתת את מדינת ישראל עד היום.

הגיבור שלי (אמיר ברקוביץ')

סבא רבא שלי אלי כרסנתי היה חלק ממקימי הקיבוץ עין השלושה והיה שבוי במצרים במלחמת יום כיפור ושרד את הטבח בקיבוץ בארי ניצל . סבא וסבתא שלי לא שרדו את הטבח בבארי.

ביקשו ממני לחשוב על גיבורים, אז מבחינתי אין יותר ראויים.

הם גידלו האכילו יצרו חינכו וצחקו עם 4 ילדים שבישבילם הם היו ותמיד יהיו הכל הם הביאו לי חיבוק תמיד שהייתי צריכה וכשלא הייתי צריכה הם הביאו לי חיבוק גדול יותר ההורים שלי הם הגיבורים שלי והם מיד יהיה.

הורים של טלטול

ניצני המקסימה, מלאת אנרגיה, כל יכולה לוחמת צדק וחופש. מגדלת לנו 4 נכדים לתפארת, פתוחים,, אכפתיים וחכמים שאנחנו מקווים שיהיו הגבורים של הדור הבא למדינה טובה יותר.

נמרודי, בני בכורי_{, יזם, מנהל מפעל להייטק חקלאי, ממשיך ומחפש מה החקלאות מבקשת כדי להמשיך להתקייים. הגבורים שלי הם האנשים שקמים יומיום ליצור עולם טוב יותר.}

,

היא מאוד אמיצה ונחמדה.

כאשר הייתה בת 16 נותרה לבדה בעולם (היא שוורדת שואה).

היא עלתה לארץ בחוסר כל, עבדה קשה והקימה משפחה גדולה.

יש לה היום 11 נינים, 3 נכדים ובת אחת.

תמיד מחייכת, אופטימית מאוד וחגגנו לה 97 שנים.

השמיים הם הגבול

ואין דבר העומד בפני הרצון.

רייצ'ל: הגיבור שלי הוא אבא שלי כי הוא עזב מדינה ומשפחה והגיע למקום חדש עם שפה שהוא לא מכיר בשביל להיות עם אמא שלי, הוא הקיים משפחה למד עברית ועכשיו הוא עוזר לאנשים עם כל מיני דברים, הוא עוזר לי ותמיד מצחיק אותי.

השנה הייתה 1973 חודש אוקטובר, יום הכיפורים. כוחות סורים רבים

עם המון טנקים וכלי טיס ומלא חייילים הפתיעו ופרצו לרמת הגולן מתוך כוונה לכבוש את רמת הגולן ואת אצבע הגליל וזאת על ידי כוחות רבים מאות טנקים חדשים ואלפי חיילים בכול נקודת פריצה כשמולם עמדו כוחו צהל מצומצמים

(המלחמה נפתחה ביום כיפור) אותם כוחות שהיו ברמת הגולן לחמו בגבורה באומץ והצליחו תוך כמה ימים לעטוף את הצבא הסורי מכול רמת הגולן ונכנסו עשרות קלימטרים לתוך סוריה. כול מי שלחם נגד הסורים באותה מלחמה הם הגיבורים שלנו.

הגיבור שלי הוא כריסטיאנו רונאלדו כי יש לו סיפור חיים מעורר השראה. הוא הצליח למרות כל הקשיים ולמרות שהיו לו חיים קשים, הוא לא וויתר.

הוא התחיל לשחק בגיל יחסית מאוחר בצורה מקצועית, אבא שלו היה אלכוהוליסט ואמא שלו היתה צריכה לעשות הכל, הם גדלו בעוני רב והוא כל יום היה הולך להמבורגריה ליד הבית ומתחנן לקצת אוכל, הטוב לב של העובדות שם לימד אותו להיות בן אדם טוב, עד גיל מסויים הוא עבד קשה כמנקה רחובות.

בגלל שהוא היה מאוד מתמיד והשקיע מלא בכדורגל והיה גם מוכשר, קיבלו אותו לאיזה מועדון כדורגל מוכר ומוערך- בחינם כי לאמא שלו לא היה כסף ומשם הוא התחיל להצליח מאוד ושינה את החיים שלו , במשחק הכי גדול וראשון שלו הוא היה ממש מטורף והבריק מול שחקני יונייטד, באותו לילה כבר החתימו אותו ליונייטד במיליון דולר.

היום כשהוא כבר מצליח, עשיר ומפורסם הוא תורם המון בעיקר לילדים חולים ולמשפחות נזקקות ואפילו תרם מח עצם.

משה דיין היה מצביא, מדינאי, שר ביטחון, ואיש ציבור ישראלי שהתחיל כקצין בהגנה ובפלמ"ח.

הוא היה הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל.

בזמן הסכם השלום עם מצרים, הוא היה שר חוץ בממשלת בגין.

בלט במיוחד בגלל הרטייה שהייתה לו בעין אחת ,וזה היה הסמל שלו.

מתן מאיר ז"ל היה רס"ר במילואים, לוחם בגדוד 697 של חטיבה 551, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בנובמבר 2023, בגיל 38. הוא היה ידוע גם כאיש צוות אהוב בסדרות ישראליות מצליחות כמו "פאודה", "תאג"ד" ועוד. מתן הובא למנוחות בבית העלמין במושב אודם, והוא הקבורה הראשונה בבית העלמין החדש במושב. גדלנו ביחד עם מתן וגם בחייו תמיד הוא היווה השראה ,רדף אחרי חלומותיו והיה אם טוב מבפנים. מתן התגבר על המון אתגרים בדרך. ובסוף הלך לעולמו בקרב בעודו מגן על כולנו.

גדי היה בן 18 כחודש לפני גיוס לצהל ליחידה קרבית לפני הגיוס עבד במפעל להרכבת גגות למחסנים גבוהים מאוד.

בוקר אחד בנסיעה לעבודה הרכב שבו נסע גדי והעובדים נגרם תקר הם ירדו לתקן את התקר לצד הכביש הייתה בצד מונחת חבילה חשודה בצד. גדי הרים את החבילה הרחיק את כל העובדים הוא פתך אותה והחבילה התפוצצה וגדי כך אבד את ידו. ואיש מעובדים לא נפגע.

בן טובה ומאיר

בן דוד של סבא שלי

ושל בעלי

הוא נולד בתל אביב ב13.8.1976

הוא אהב כדורסל היה בצופים ובמועצת התלמידים

במהלך הצבא כבל ארז חופשה של כמה ימים בדרך הבית שמע שיש בלגן בקבר שכם וישר יתנדב לעזור הוא נלחם ונפל שמה ונהרג במקום

הוא היה מאוד אמיץ לפי מה שסיפורו לי עליו.

סבא יצחק היה ניצול שואה ועבר 4 שנים באושוויץ. סבא רבה שלי עלה לארץ לבד ולמרות כל ההתחלה הקשה של חייו השתקם והקים משפחה וחיים לתפארת. סבא יצחק היה אופטימי ושמח בחלקו ורדף אחרי עשיית טוב.

כיום יש לו 2 ילדים, 7 נכדים ו9 נינים.

נפטר בגיל 83