למרות התנגדותו של אביו הוא החל ללמוד ציור בגיל 12 ,בעקבות אחותו הגדולה מקוואלה, שהצטיינה בציור ושאותה העריץ. 

במשך שש שנים השניים למדו ציור במועדון הנוער בעיר הולדתם קוטאיסי, אצל האמן הגיאורגי ראזו רמישוילי. 

במקביל ללימודי האמנות עבד פיצ'חדזה עם אביו כבנאי. 

פיצ'חדזה ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1973 , כשהוא היה בן 17 ואחותו בת 23 .המשפחה התיישבה באור יהודה, והוא עבד בייצור מצבות, עיסוק שסייע לו ללמוד את השפה העברית.

 אחותו לא שרדה את המעבר, ובשנת 1979 התאבדה. 

בעקבות מותה עבר פיצ'חדזה לגור בשכונת פלורנטין בתל-אביב, והחל ללמוד בשנת 1983 בבית הספר הגבוה לאמנות קלישר ,למרות שאביו המשיך להתנגד לעיסוקו באמנות. 

בתחילת דרכו התאפיינו ציוריו בסגנון ריאליסטי ופיגורטיבי, והנושאים שבהם עסק היו בעיקר דיוקנאות של בני משפחתו, ובמיוחד של אחותו שהתאבדה. 

אחד מהמאפיינים הייחודיים לו הוא צביעת כל הבד בשחור לפני תחילת העבודה. 

כאשר נשאל בריאיון לרינו צרור מדוע הוא עובד כך ולא מתחיל את ציוריו על הבד הלבן כמו שמקובל, הוא ענה" :אנשים אמרו שחור זה חושך, זה מוות, זה מדכא.

 אני אמרתי להפך — אני בא לשחור עם פנס ומאיר אותו" )מתוך אתר עמלנט- מפגשים מהסוג החזותי(