מה שמעורר אצלי מוטיבציה אלו דברים שאני מגלה בהם עניין, הם דורשים מאמץ מסוים אבל אני מאמינה שאם אתאמץ ולא אוותר אוכל להשיג אותם. 

*דבר ראשון שאני שמה עליו דגש זה קשר אישי ואנושי. חשוב לי שתלמידי ידעו שאני רואה אותם כבני אדם, מכבדת אתם ואכפת לי מהם. הדבר גורם ליותר שמח להכנס לשיעור ורצון להוכיח את עצמם.

*במהלך השיעור עצמו אני מאפשרת לפעמים גלישה הנושא, הומור ושומרת אני על אנרגיה גבוהה, בייחוד בשיעורים הקשים בשעות המאוחרות יותר. הדבר מסייע לתלמידים להיות איתי ופחות לאבד ריכוז.

*אני משתדלת לעשות שילוב בין שיעורים בהם אני מתקדמת בצעדים קטנים ומאפשרת להם תרגל רב על מנת שיחוו הצלחה ויאמינו שיש להם טעם להתאמץ כי זה משתלם להם, כמו גם שיעורים שבהם אני יותר מדברת איתם על ההיגיון שבפתירת השאלות, האסטרטגיות והדרכים השונות. הרבה פעמים תהיה התנגדות לשיעורים אלה בהתחלה מצד התלמידים כי יגידו שהם צריכים שילמדו אותם כמו תוכי- תגידי מה בדיוק צריך לעשות ונעשה! אני מסבירה שמתמטיקה לא עבדת ככה, והם צריכים להבין את ההיגיון שמאחורי כי בשאלה הבאה שהניסוח יהיה טיפה שונה הם לכו לאיבוד. ושאני יודעת שהם יכולים גם להבין מעבר ומעודדת אותם להעלות רעיונות. 

*בכל סוף שבוע יש מצטיינים שבועיים- תלמידים שעמדו בכל הקריטריונים שהגדרנו- למידה במהלך השיעור, הגעה בזמן והשתתפות ללא טלפונים וכו'. תלמיד שכזה מקבל שיחה/הודעה להורים לקראת שבת ונראה שמאוד חשוב להם לקבל אותם (הפרס הוחלט ביחד עם הכיתה בתחילת השנה). היעד הנמוך של שבוע מאפשר את ההתגייסות שלהם, ותלמידים יכולים לקחת אותו בייחוד במצבים שבהם הסתבכו בשיעורים אחרים ומקומם בבית הספר לא טוב. לאחר שלקחו אפשרות זו פעם אחת, אפשר לעזור להם להמשיך ולהתמיד.

לתלמידים שיותר קשה להם אני נותנת יעדים נמוכים יותר כמו למידה במהלך השיעור עצמו, השתתפות ופיתרון שאלה על הלוח שאני מחזקת בהערה חיובית במערכת/הודעה להורים.

*אני משתדלת תמיד להכניס לקונטקסט קצר טווח- "יאללה, שבוע הבא מבחן", "אני יודעת שעכשיו אתם עמוסים, בל יש לו רק עוד חודשיים כאלה עד שתסיימו עם בגרויות החורף ואז זה ירגע, בואו נתאמץ"

*ברמת מערכי השיעור, אני נותנת הרבה עבודה בקבוצות, לפעמים גם עושה תחרות בין קבוצות, קוראת לתלמידים מתנדבים ללוח לאתגרים וכו'.

 

מה מעורר בי מוטיבציה:

*הסתכלות קצרת טווח- במקום להסתכל על כל החודשים עד יוני ולהתייאש, אני שמה לי כל פעם יעד קצר- חנוכה, פורים, חופשת סמסטר וכו'.

*אני חושבת על מה שאשיג- אעבור את הסטאז', יהיה רישיון הוראה...

*שמעריכים אותי- כשאני מרגישה שרואים שאני משקיעה עושה עבדה טובה, זה מדרבן אותי לשמר את זה ולהתעלות על זה.

*שמחפשים אותי- ההיפך מהקודם, אבל כשאני רגישה שמחכים שאכשל או אפול, זה בדיוק הרגעים שלא משנה מה, לא אתן לזה לקרות.

*אתגרים- בשילוב עם הסעיף הקודם, מרגע שלקחתי את הכיתה הקשה שלי כאתגר על מנת להוכיח לאנשים מסויימים בבית הספר שאני מצליחה, נהיה לי הרבה יותר כוח מסוגלות להתמודד עם הקושי שם, הרבה יותר רצון לייצר את הקשר איתם ולהגיע אליהם.

*לזכור למה אני פה ומה מקור הקושי- אני מזכירה לעצמי וצריכה להכיר לעצמי יותר) שבאתי ללמד מתוך אמוה בזה שאני שותפה של התלמידים שלי לצלוח את הדרך שלהם, ולהוציא אותם בסוף השה עם יותר כלים להתמודדות בכל מיני תחומים. שהמטרה שלי היא לא רק הבגרות, אלא הדרך אליה, ושאני מאמינה שהיא יכולה להיות מכבדת ונעימה ומעצימה בורם ולא לוותר עליה. אם התלמידים מקשים זה כי גם הם הוכנסו למצב בלתי אפשרי והפיתרון היחיד יכול לבוא מתוך הקשר איתם וחייב להיות בטוב.

כיצד אני מעוררת מוטיבציה בתלמידיי? 

כדי לעורר מוטיבציה בקרב התלמידים שלי אני מקפידה ומתמידה לעשות מספר דברים: 

אני מקפידה לברך את התלמידים בתחילת השיעור בברכת "בוקר טוב" או "צהריים טובים" ושואלת לשלומם; 

אני מקפידה לבדוק נוכחות, ובעת הקראת השמות להישיר מבט לכל תלמיד, לחייך ולהנהן עם הראש כאות לברכת שלום; 

במידה ותלמיד החסיר בשיעור הקודם, אני מקפידה לציין זאת בפניו בשיעור העוקב ולשאול לשלומו; 

אני מקפידה לערב את התלמידים בתהליך הלמידה ולפנות אליהם בשמם, תוך מתן יחס אישי; 

אני מאמינה שלמילים טובות יש כוח רב לגייס ולהניע תלמידים ללמידה, ולכן אני מקפידה לחזק תלמידים על התנהגות ראויה במהלך השיעור, להעצים אותם ולשבח אותם על השתתפותם ותרומתם לשיעור. במצבים אלה, אף מעדכנת את המשו"ב בהתאם, ומדי פעם מתקשרת להורים כדי להשמיע לאזניהם כמה מילים טובות על הילד/ה שלהם; 

עוד אני מקפידה לחזק את התלמידים על "הצלחות קטנות" (מתן תשובה נכונה בדיון כיתה, ציון גבוה במבחן הצלחה וכו'), ובכך לעורר בהם מוטיבציה ורצון להצליח בהמשך הדרך; 

לעתים אני מקיימת עם תלמידים שיחות אישיות "מלב אל לב". בשיחות אלה אני מתעניינת בתלמידים ושואלת לשלומם ולהרגשתם, זאת כדי ליצור קרבה, פתיחות, אמפתיה ותמיכה ביני לבין התלמידים – לכל אלה יש השפעה חיובית על התלמידים.  

 

מוטיבציה ללמידה והצלחה של תלמידים – תלמידים פעילים בכיתה, המעורבים בלמידה, חוקרים, שואלים ומגלים עניין; 

שיתוף פעולה ועבודת צוות – לרבות, תמיכה מעמיתים, מתן עצה ואוזן קשבת; 

פרגון והערכה מצד תלמידים, עמיתים, צוות ההנהלה באשר לפועלי.