מלבד זאת זה משפיעה ישירות גם על החברתי, היותובלמידה ליד שולחן מול הכיתה והמורה יש לחץ לימוד וחברתי , יותר מאשר בלמידה בתנועה שאין את הפוקוס על התלמיד אלא ראייה כללית יותר של החברה וכך גם ילדים מתקשים יותר לא מפחדים להתנסות!

הילדים אוהבים את זה, בוחרים מה אוהבים, מה נעים להם ומה עושה להם טוב.

קיים קשר הדוק והדדי בין הגוף לבין הנפש. קיימת חשיבות רבה לפיתוח יכולתם של הילדים ובני הנוער לזהות את ההשפעות ההדדיות בין הנפש לבין הגוף, ולהיות מודעים להן ולתרומתן לבריאות ולשלומות.

עדי אריק

כמו"כ הפעילות התנועתית משחררת ,גורמת לילד לקלוט טוב יותר את הנלמד

חוץ מזה שהם משחררים לחצים ונהנים.

ובנוסף לכך נותן לתלמידים מוטיבציה ללמידה ומרים את מצב הרוח אצלהם.

למידה דרך תנועה מסייעת לילד לזכור את הנלמד בכיתה

1. שיפור בריאות פיזית ונפשית: תנועה גופנית מגבירה את זרימת הדם ומשחררת אנדורפינים, המכונים "הורמוני האושר". זה יכול להביא לשיפור מיידי במצב הרוח ולהפחתת תחושות של חרדה ודיכאון.

2. פיתוח חוסן נפשי: תנועה במהלך השיעור מאפשרת גם לתלמידים להתמודד עם כישלונות ואתגרים בצורה בריאה יותר, מה שמקנה להם חוסן נפשי ויכולת להתמודד עם לחצים.

לדעתי שילוב תנועה מאוד חשובה כיון שיש ילדים שקשה להם והתנועה מקלה ויש מחקרים שמראים כי שילוב של תנועה ממקד ונקלט מהר

שהירה פרחאת

היא מפעילה את חלקי המוח וכך הלמידה נקלטת טוב יותר

והפעם תקשורת גופנית, אם בצורת חיקוי תנועה או תנועות שמבצע הילד עצמו בהתאם להנחיה כללית יותר. בעקבות הפעילות הגופנית מצב הרוח מושפע לטובה, ישנה תנועה משותפת, הגברת קצב הנשימה והתחדשות אנרגיה.

הפוגה תנועתית משפרת קשרים חברתיים ומצבים רגשיים של הלומד.

הפוגה יוצרת משהו אחר משיעורים אחרים

לבקש לקפוץ 10 פעמים על רגל אחת

לתרגל נשימות בעמידה

הליכה אחורית

משחררת את האנרגיות ומרימה את מצב הרוח

התלמידים לא מסוגלים להתרכז לאורך זמן ושילוב תנועה עושה ריסטרט לראש.

שילוב של פעילות הפגתית בשיעור תהפוך אותו למהנה יותר וכך גם את הלמידה למהנה יותר.

הפעילות הגופנית חשובה מאוד במהלך היום בכלל, ובפרט בכיתה כאשר המורה רואה שהתלמידים כבר לא כ"כ בפוקוס, כדאי ואפילו מומלץ לעשות הפגה תנועתי של כמה דקות בודדות, זה משפר את מצב הרוח וגורם לשיפור בריכוז אצל אנשים בכל גיל.

*הוספת הנאה לשיעור.

*שחרור לחץ.

*הגברת הריכוז.

*שיפור בריאות נפשית ופיזית.

להתחיל שיעור בתנועה מאפשר לעורר את התלמידים ללמידה , השבירה של השגרה מפתחת רצון ומוטיבציה אצל התלמיד להיות חלק מהלמידה , הדבר מעלה את מצב הרוח את השמחה וגם יכול לגרום לתלמידים שזה מביך אותם לשחרר ולקחת חלק בפעילות .

היא מחזירה את המוקד אל הגוף, אל הכאן ועכשיו, תשומת הלב והעירנות עולים וניתן לחזור ללמידה טובה יותר אחרי.

יתכן שהלמידה מעייפת או מתסכלת, ההפגה הזו מאפשרת לתלמידים לנוח מעט, ולחזור אל החומר מתוך מצב נפשי אחר.

1. השפעות פיזיולוגיות

• הפרשת אנדורפינים - הורמוני האושר

• הגברת זרימת הדם למוח

• עלייה ברמת הריכוז והערנות

• שחרור מתחים פיזיים ונפשיים

2. השפעות קוגניטיביות

• שיפור יכולות קשב וריכוז

• הפחתת עייפות וישנוניות

• עידוד חשיבה יצירתית

• הגברת מוטיבציה ללמידה

3. היבטים רגשיים

• הפחתת חרדה ודיכאון

• עלייה בביטחון העצמי

• יצירת חוויית הנאה בלמידה

• שיפור האינטראקציה החברתית

4. דרכי שילוב תנועה

• הפסקות פעילות קצרות

• משחקים דינמיים בשיעור

• למידה תנועתית

• תרגילי מתיחה וריכוז

5. השפעות לטווח ארוך

• פיתוח הרגלי חיים בריאים

• שיפור תדמית בית הספר

• טיפוח תרבות של רווחה נפשית

תורמת לעליית רמת הריכוז והערנות.

בנוסף חיזוק קשרים חברתיים - פעילויות בתנועה בקבותה יכולות לעודד שיתוף פעולה, תקשורת וגיבוש חברתי בין התלמידים

• שחרור אנרגיה: פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, הורמונים המוכרים כ"הורמוני האושר", המסייעים לשיפור מצב הרוח והפחתת מתח.

• חיבור חברתי: פעילויות תנועתיות משותפות מעודדות אינטראקציה חברתית, בונה קשרים בין התלמידים ומחזקת את תחושת השייכות לקבוצה.

• הנאה והנעה: פעילות גופנית יכולה להיות מהנה ומספקת, מה שמגביר את המוטיבציה ללמידה ומשפר את האווירה בכיתה.

• הפחתת שעמום: שילוב תנועה שובר את השגרה ומקטין את הסיכוי לשעמום, מה שמוביל לעלייה בריכוז והשתתפות פעילה בשיעור.

• שיפור ההערכה העצמית: הצלחה במשימות תנועתיות מעלה את הביטחון העצמי של התלמידים, מה שמוביל לתחושה חיובית כלפי עצמם וכלפי הלמידה.

לקום ולבצע מספר תנועות תחילת/ סוף/ אמצע שיעור מאוד יכולה לעזור בריכוז ולעלות את הקשבאצל התלמידים

עוררות הגוף ובכך חיבור עמוק ומיטיב עם המורה

הפסקה מנטלית: תנועה מספקת הפסקה מהלמידה הפסיבית ומחדשת את האנרגיה.

שיפור קשרים חברתיים פעילות גופנית משותפת מגבירה את תחושת השייכות בין התלמידים.

הגברת מעורבות תנועה עושה את השיעור מעניין יותר ומעוררת את התלמידים להשתתף.

בקצרה, תנועה בשיעור מסייעת לתלמידים להיות יותר מרוצים, מרוכזים ומעורבים.

דוגמה מעשית:

בכיתה שבה התלמידים היו עייפים וחסרי ריכוז לאחר שיעור מתמטיקה אינטנסיבי, המורה החליט לעצור ל"אתגר תנועתי" קצר – כולם עמדו, ביצעו תרגילי מתיחות ידידותיים ומספר תרגילי קואורדינציה. לאחר הפעילות התלמידים חזרו למצב של ריכוז, ואפילו חייכו וצחקו תוך כדי הפעילות.

לפעמים העצירה כדי לנוע טיפה מאפשרת לילדים רגע של פסק זמן ושיחרור וזה הכרחי להמשך למידה טובה.

לכן חשוב לדאוג שהילדים יצאו להפסקות ולא ישארו רכונים על ש.ב בכיתה.

גם במהלך השיעורים מומלץ לתת משימות תנועתיות או שמצריכות לקום מהמקום.

כגון בשיעור אנגלית שיר עם תנועות וכדו'

ואפילו סקר שהתלמידים עושים והם צריכים להסתובב בכיתה.

פעילויות בתנועה, במיוחד בקבוצות, מחזקות את שיתופי הפעולה בין התלמידים ותורמות לאווירה חיובית בכיתה.

בפן החברתי- התנועה מפיגה מתחים משפרת את מצב הרוח ויוצרת אוירה טובה בכיתה.

הפעילות והתנועה המשותפת משפרת אינטרקציות חברתיות.

מבחינה רגשית ההפוגה התנועתית מעלה את שיפור המצב רוח, יכולה לבדר או אף להצחיק ילדים שזה "מה שעושים בשיעור", יכולה לגרום להרגשה טובה ושחרור.

מבחינה חברתית זה יכול להיות נחמד ורגע מגבש בכיתה.

מבחינה קוגניטיבית זה יכול לשפר את הקשב והריכוז של התלמיד וגם ליצור עניין בשיעור.

בהיבט הרגשי- משחרר מתחים ובכך נוצרת פניות ללמידה.

בהיבט החברתי- מגבש, מעצים, יוצר אווירה טובה יותר, מייצר אינטראקציה חברתית ועוד...

בכנה מנטלית רגשית: ריכוז והתמקדות במוסיקה והכנה לפעילות הבאה.

הפחתת מתח ושחרור אנרגיה

הגברת שיתוף פעולה

הגברת יצירתיות- לתת הזדמנות לתלמידים להתנועע בצורה חופשית .

הגברת שיתוף פעולה.

וזה נותן לתלמידים להרגיש יותר נינוחים

1. שחרור מתחים: תנועה מסייעת להפחית מתחים ולהרפות לחצים שנצברים במהלך הלמידה.

2. העלאת רמות האנרגיה: פעילות גופנית קלה מעוררת את הגוף, ממריצה את זרימת הדם ומעלה את רמות הערנות.

3. תחושת הנאה ושחרור: הפוגות תנועתיות מציעות לתלמידים הפסקה יזומה, שמביאה תחושת רעננות ושבירה של שגרה.

4. שיפור המצב הרגשי: תנועה מעוררת הפרשה של אנדורפינים, שמשפיעים לטובה על מצב הרוח.

5. חיזוק קשרים חברתיים: פעילויות תנועתיות משותפות תורמות לתחושת שייכות ושותפות, המשפיעות גם על הרווחה הרגשית.

6. חיזוק תחושת המסוגלות: הצלחה במשימות תנועתיות יכולה להעלות את הביטחון העצמי והדימוי העצמי של התלמידים.

בנוסף, שילוב של תנועה בתנועה כמו שיעורי ספורט, ריקוד או פעילות גופנית במהלך היום יכול להוות הפסקה טובה שיכולה לעזור להוריד מתח ולשפר את הקשר בין תלמידים למורים. כל עוד התנועה מתואמת עם צורך הקבוצה ומתבצעת בצורה נכונה, היא יכולה לשפר את האווירה בכיתה ולתרום לבניית קשרים חיוביים ותחושת שייכות.

1. הגברת האנרגיה: תנועה במהלך השיעור יכולה להמריץ את התלמידים ולתת להם תחושת חיות ואנרגיה. במיוחד לאחר ישיבה ממושכת, הגוף זקוק להתפרקות, ותנועה מאפשרת לתלמידים להשתחרר מהתחושות של עייפות או שעמום. זה יכול להוביל לשיפור במצב הרוח הכללי שלהם ולהגביר את המוטיבציה להשתתף בשיעור.

2. שיפור מצב רוח באמצעות שחרור מתחים: תנועה עוזרת לשחרר מתחים ולקדם תחושת רווחה נפשית. תלמידים שמבצעים פעילות גופנית חווים שחרור של אנדורפינים (הורמוני השמחה), שמובילים לשיפור במצב הרוח והפחתת סטרס.

3. חיזוק תחושת השייכות והקהילתיות: כשיש משחק תנועתי קבוצתי, זה מסייע לחיזוק הקשרים החברתיים בין התלמידים. התחושה שהם עובדים יחד ושיש להם מטרה משותפת יכולה להעצים את תחושת השייכות ולהגביר את מצב הרוח של התלמידים, במיוחד אם יש רגעים של שיתוף פעולה והצלחה משותפת.

4. מגוון בתנאים הלימודיים: שילוב של פעילות גופנית במהלך השיעור מאפשר לתלמידים לשבור את השגרה של לימודים עיוניים, ומספק להם גיוון. השינוי במתודולוגיה יכול ליצור עניין חדש בשיעור ולהפוך את הלמידה לחווייתית ומהנה יותר, מה שמפחית את תחושת השעמום ומגביר את ההנאה מהשיעור.

5. פיתוח תחושת הישג: פעילויות תנועתיות רבות דורשות התמודדות עם אתגרים גופניים, שיכולים לספק תחושת הישג כאשר התלמידים מצליחים להתגבר עליהם. גם כשלא מצליחים, התהליך עצמו וההשתתפות יכולים לשפר את מצב הרוח ולגרום לתחושת סיפוק.

יש חשיבות עצומה לכך שהמורה עצמה תבצע יחד עם התלמידים את התרגילים עצמם כמו שרננה מספרת בסרטון., וכך זה ירתום את התלמידים עוד יותר להשתתף. גם אני מבצעת יחד עם התלמידים שלי את התרגילים!!

אני מורה לחינוך גופני וגננת משלימה פעמיים בשבוע בחטיבה הצעירה.

בזמן המלחמה, כאשר נאלצנו ללמד בזום ולהפיג את המתח הגדול של התלמידים, עשיתי הפגות תנועתיות שונות בהתאם לגילאי התלמידים.

למשל, לתלמידים בגילאי החובה הצעירים יותר, עשיתי את משחק הצבעים.

דוגמאות:

משחק הצבעים : אני אמרתי צבע - והילד היה צריך להביא לי חפץ בצבע אותו אמרתי. הראשון שהביא- ניצח.

תלמידים בכיתות א-ב- לימדתי ריקודים מתוך המאגר של לוי בר גיל ביוטיוב. והשתמשתי בסרטונים של רועיקי מצחיקי

לתלמידי כיתות ג-ד- ערכתי טאבטה

ולכיתות ה'ו'- עשיתי את גלגל הכושר, ברגע שעוצר כולם היו צריכים לעשות את תרגיל הכושר.

חמש דקות לפני סוף השיעור- עשיתי לכל התלמידים הרפיה ויוגה באמצעות מוזיקה מרגיעה מהיוטיוב.

עדי סער מורה לחינוך גופני

1. הפחתת מתח וחרדה: תנועה יכולה לעזור בהפחתת לחצים ומתח. כאשר התלמידים זזים ומבצעים פעילויות גופניות, הגוף מפריש אנדורפינים, הורמוני "ההרגשה הטובה", שמובילים לשיפור במצב הרוח ולתחושת רווחה.

2. שיפור הקשב והריכוז: תנועה עוזרת לשבור את השגרה ולהגביר את רמת האנרגיה. זה מאפשר לתלמידים לחזור לשיעור עם ריכוז גבוה יותר, דבר שיכול לשפר את איכות הלמידה.

3. הגברת מוטיבציה: כאשר יש שילוב של תנועה בשיעור, התלמידים נוטים להיות יותר מעורבים ופעילים. תנועה יכולה להפוך את השיעור למעניין יותר ולמנוע תחושת שעמום, דבר שיכול לשפר את המוטיבציה של התלמידים להשתתף ולהתמיד.

4. חיזוק הקשרים החברתיים: כשיש פעילות קבוצתית או תרגילים בשיתוף פעולה, זה מעודד אינטראקציה חברתית, חיזוק הקשרים והידברות בין התלמידים, דבר שיכול לשפר את מצב הרוח הכללי בכיתה.

5. הפסקה מהישיבה: תנועה בשיעור מספקת הפסקה מהישיבה הממושכת, שהיא לא רק טובת הגוף אלא גם לנפש. פעילות גופנית עוזרת לתלמידים לשחרר את המתח שהצטבר ולהתמקד מחדש במטלות הלימודיות.

2. הגברת המעורבות: כשיש שילוב של תנועה בשיעור, התלמידים נוטים להיות יותר מעורבים ופעילים. זה יכול למנוע את תחושת הריחוק או חוסר ההקשבה, במיוחד בשיעורים ארוכים או בעבודות ישיבה ממושכות.

3. שיפור הקשב והריכוז: תנועה יכולה לשפר את הקשב והריכוז. כאשר תלמידים זזים, הם לא רק משוחררים פיזית, אלא גם נפשית, מה שעוזר להם לחזור לשיעור עם ראש רענן ומוכן להקשיב ולהתמקד יותר.

משפר ריכוז ,גיוון , עניין, מאפשר לילדים שקצת עצובים או פגועים קצת שחרור ומפלט . פעילות ספורטיבית גם מפחיתה לחץ ומתחים ובכלל הוך את הדשיעור בכיתה ליותר כיפי

חיזוק שרירים ועצמות

שיפור הכושר הגופני

ויסות משקל הגוף

אילנה דדון

• שחרור אנרגיה והפחתת מתח – תנועה עוזרת לילדים לפרוק אנרגיה עודפת, להפחית מתח ולשפר את יכולת הריכוז.

• הגברת הפרשת אנדורפינים – פעילות גופנית מעוררת שחרור של "הורמוני האושר", מה שתורם לתחושה חיובית ולמוטיבציה גבוהה יותר.

• שיפור מעורבות ועניין – תנועה הופכת את השיעור לדינמי ואינטראקטיבי, מה שעוזר לתלמידים להרגיש מעורבים יותר בלמידה.

• עידוד שיתוף פעולה – פעילויות קבוצתיות הכוללות תנועה מחזקות את הקשרים החברתיים ותורמות לאווירה נעימה בכיתה.

• שיפור יכולות קוגניטיביות – מחקרים מראים שתנועה יכולה לשפר את הזיכרון, את הריכוז ואת יכולת החשיבה היצירתית.

התלמידים מתרעננים ולאחר מכן אני מרגישה שיפור משמעותי בלמידה בכיתה, בריכוז שלהם ובקשב.

של התלמידים ולכן מחזק בריאות נפשית - רגשית. כאשר משלבים תנועה במהלך שיעור תורמים להגברת מוטיבציה לימודית ואף לשיפור הבנת חומר לימודי והשתתפות פעילה. שילוב התנועה עשוי אף לשפר ערנות, קשב וריכוז ובכך לתרום ללמידה בכיתה.

תפקודים קוגניטיביים כוללים קליטה, אחסון, עיבוד מידע ושימוש בו, תשומת לב, תפיסה, זיכרון וחשיבה. המוח הקטן המקושר לתנועה אחראי גם לתפקודי למידה והוא מקיים קשרים עם מערכות הקשב, הזיכרון והתפיסה המרחבית. השימוש בזיכרון קשור ביכולת ההיזכרות במידע שאוחסן במוח, ופעילות תנועה המתמקדת במיומנויות סנסו־מוטוריות תורמת לחיזוקם של אזורי מפתח במוח. לימוד באמצעות פעילות גופנית-תנועתית יוצר זיכרונות חיוביים שיישארו במוח זמן רב ויהיו קלים לשחזור משום שהם מערבים למידה יישומית-התנסותית, מילולית ותנועתית.

ברגע שילד מצליח לבצע תנועה אוטומטית הוא מרגיש הצלחה וחיוביות.מרגיש חלק מהסביבה.

התנועה גם מעוררת את הילדים ובכך מסייעת בקשב וריכוז.

מלבד הפרשת ההורמונים המופרשים בעת פעילות גופנית, אני חושבת שהתנועה גורמת לשמחה, שחרור וצחוק ולכן בריאה לכל רגע.

התלמידים נהנים מכך, פורקים אנרגיות ובכך הם משפרים את מצב הרוח שלהם.

בכיתתי פעמיים בשבוע מתקיימת פתיחת יום ב"בוקר של כושר" וכך גם התלמידים מתרגלים כושר וספורט ומבינים את החשיבות של זה לבריאות הגוף.

בנוסף זה משפר את הלמידה .

לתלמידים יש יותר מוטיבציה שהם אחרי פעילות .

וכמובן שפעילות זו תמיד מהנה ומעלה את מצב הרוח אצל התלמידים

כידוע, ישנם ילדים שמראש אנו מכינות להם מערכת הפלוגתית למהלך יום הלימודים לפיה יכול התלמיד הנצרך לצאת לאוורר מהשיעור.

אוורור לכלל התלמיד יכול להועיל לכולם, לרענן ולעורר את התלמידים ולהכניס בהם מוטיבציה ללמידה ולהמשך השיעור.

סגירת שיעור נעימה וכייפית

לדוגמה: אם באמצע שיעור חשבון עושים "אתגר קפיצות", שבו כל פעם שעונים נכון קופצים פעמיים – זה גם מצחיק, גם מפעיל את הגוף, וגם מחבר בין התלמידים כי הם משתפים פעולה ונהנים ביחד.

משפר את מצב הרוח, יוצר אווירה טובה, אנרגיה טובה באוויר. משפר את הקשב

כאשר מוסיפים תנועה לשיעור התלמידים חווים והתעוררות שמסייעת להם להתמקד טוב יותר, שבירת השגרה של ישיבה ממושכת מפחיתה עייפות ושעמום, נוצרת אווירה כיתתית חיובית יותר ומהנה, התלמידים מרגישים מעורבים יותר בתהליך הלמידה.

פעילויות תנועה קצרות יכולות להוות "הפסקות מוח" יעילות שמאפשרות לתלמידים לחזור ללמידה בריכוז מחודש ובמצב רוח טוב יותר.

כמו כן שובר את המונוטוניןת של השיעור. דיברתי שיגרה.

משחרר הורמונים של רוגע.

פורק מתחים ותסכולים.

נותן מוטיביציה ושמחה.

אסיפת כח לחלק הבא של השיעור.

יותר שיתוף פעולה ואינטרקציה בעקבות התנועה עם החברים.

מעבירה את האדם ממצב מסויים למצב אנרגטי יותר ופעיל יותר.

חיזוק הביטחון העצמי – הצלחה בפעילויות תנועתיות יכולה לחזק את תחושת המסוגלות, במיוחד אצל תלמידים שפחות בולטים בלמידה עיונית, וכמובן שחרור מתחים וחרדה – תנועה עוזרת לפרוק אנרגיה ולהפחית מתח, מה שתורם לרוגע, מיקוד ולתחושת קלילות נפשית.

היבט רגשי: תנועה מסייעת להפחתת מתחים, שחרור אנרגיה עודפת והעלאת מצב הרוח בזכות הפרשת אנדורפינים (הורמוני "ההרגשה הטובה"). תלמידים חשים יותר ערניים, מעורבים ושמחים במהלך השיעור ולאחריו.

היבט חברתי: פעילות תנועתית מזמנת שיתופי פעולה, תקשורת בלתי מילולית, משחקים קבוצתיים והזדמנויות ליצירת קשרים. תלמידים לומדים לעבוד יחד, לעזור, לפרגן ולתת מקום לאחרים – מה שתורם לחיזוק תחושת השייכות והאווירה הכיתתית.

בסופו של דבר, תנועה מאפשרת לתלמידים לבטא את עצמם בדרכים נוספות, מחזקת את הביטחון העצמי ותורמת לאקלים חיובי ומכיל בכיתה.

אתגרים בקיום הפגה תנועתית:

1. מגבלות מקום – חוסר בחללים מתאימים (כיתה צפופה, מזג אוויר סוער).

2. מגבלות זמן – עומס במערכת השעות או חוסר גמישות בלו"ז.

3. חוסר שיתוף פעולה מצד צוות – חשש מפגיעה בשיעור או חוסר מודעות לחשיבות התנועה.

4. קושי בוויסות התלמידים לאחר התנועה – מעבר חד מתנועה לרגיעה.

5. משאבים מוגבלים – מחסור באביזרים או ציוד מתאים.

דרכי פתרון:

1. תכנון מראש – לשלב "הפסקות תנועה" קצרות (2–5 דקות) בלו"ז השיעורי.

2. הכנת כיתה מראש – הזזת שולחנות, שימוש במסדרון או חללים פתוחים כשאפשר.

3. הדרכת הצוות – הסברת החשיבות, הצעת רעיונות פשוטים שקל ליישם.

4. מעבר הדרגתי – שימוש בטכניקות הרגעה לאחר פעילות (מוזיקה רגועה, נשימות).

5. יצירתיות במשאבים – תנועה ללא ציוד (משחקי גוף, חיקוי פעלים, תרגילי נשימה בתנועה).

בנוסף, כאשר נותנים לילדים לבחור מה הם רוצים זה גורם לשיתוף פעולה ויותר התגייסות מצד התלמידים.

• מרענן את הגוף והראש – תנועה קצרה עוזרת "לשבור" את הישיבה הממושכת ולחדש את האנרגיה.

• משפרת ריכוז וקשב – אחרי פעילות גופנית קצרה, התלמידים חוזרים מרוכזים יותר.

• יוצרת אווירה חיובית – תנועה מלווה לעיתים בצחוק, שחרור ומגע חברתי – מה שתורם לאווירה נעימה בכיתה.

• מגבירה מעורבות – תנועה בתוך השיעור מעודדת השתתפות פעילה ומעלה את המוטיבציה.

  
  

בייחוד בשיעורים בהם נלמד נושא מורכב או מלא בפרטים, הפגה קלה תחזיר את התלמידים לריכוז ולהתגייסות ללמידה עם כוחות מחודשים

מקרב, מהנה, תורם לריכוז ולשיפור כישורים חברתיים ואישיים.

פעילות גופנית מעלה מצב רוח ומשפרת קשב וריכוז

התנועה "מרעננת את המוח" ומסייעת לתלמידים לשוב לשולחן עם יותר ריכוז ויכולת להקשיב. עוזרת למצב הרוח וליכולת להקשיב לגוף, לווסת רגשות. ועוד הפוגה תנועתית שנעשית יחד תורמת לגיבוש, שיתוף פעולה, תחושת כיף ושייכות.

פעילות גופנית ותנועה, אפילו קצרה, גורמות לשחרור של נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) במוח, התורמים לתחושת אושר ורוגע:

אנדורפינים: משככי כאבים טבעיים שמעניקים תחושה טובה של אופוריה ושמחה.

סרוטונין: מוליך עצבי התורם לשיפור מצב הרוח, תחושת רוגע, ויסות חרדה ושינה טובה.

דופמין: קשור למוטיבציה ולתחושת הנאה ותגמול.

2. הפחתת מתח וחרדה

הפגת מתחים: התנועה מאפשרת לתלמידים לשחרר מתחים פיזיים ורגשיים שהצטברו מישיבה ממושכת או מדאגות.

מבחינה רגשית, התנועה מפחיתה לחץ ומתח ומאפשרת לתלמידים לשחרר רגשות של תסכול שצפו במהלך היום. בנוסף, הצלחה במשימות התנועתיות מחזקת תחושת מסוגלות והערכה עצמית.

מבחינה חברתית, התנועה יוצרת חוויה מאחדת ומגבשת. כאשר תלמידים מקיימים פעילות גופנית ביחד הם צוחקים ונחשפים אחד לשני מחוץ למסגרת הלימודית הפורמלית. זה מחזק אצלם תחושה של שייכות לקבוצה ומעודד קשרים חברתיים.

• העלאת אנרגיה – תרגילים ותנועות קצרות מפעילים את הגוף ומגרים את מערכת העצבים, מה שגורם לתחושת ערנות ושמחה.

• שחרור מתחים – פעילות גופנית מסייעת להפחתת לחץ וחרדה, ויוצרת אווירה רגועה יותר בכיתה.

• גידול במוטיבציה – תלמידים נוטים להיות מעורבים ופעילים יותר כשהשיעור משלב תנועה, כי זה מעניין ומגוון.

• שיפור הריכוז – תנועה קצרה במהלך השיעור עוזרת “לאפס” את המוח ולהתמקד שוב בלמידה.

לסיכום, שילוב תנועה לא רק מחזק את הגוף, אלא גם משפר את מצב הרוח, המוטיבציה והקשב של התלמידים.

אם תרצה, אני יכול להכין גם גרסה קצרה וממוקדת שתתאים לתשובה בכיתה.

שילוב תנועה בשיעור משפיע באופן משמעותי וחיובי על מצב הרוח של התלמידים 🌟

כאשר התלמידים זזים, משחקים או מבצעים פעילות גופנית—even קצרה—הגוף משחרר אנדורפינים ("הורמוני האושר") התורמים לתחושת רוגע, שמחה וריכוז. התנועה שוברת את השגרה של הישיבה הממושכת בכיתה, מחזירה אנרגיה, מעורבות ורעננות, ומאפשרת לתלמידים לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות—not רק דרך דיבור או כתיבה.

בנוסף, שילוב תנועה יוצר אווירה חברתית נעימה יותר: התלמידים משתפים פעולה, צוחקים, נהנים, ומרגישים חופשיים לבטא את עצמם. הדבר מחזק תחושת שייכות וביטחון עצמי ומפחית מתח או תסכול שנוצרים לעיתים בשיעורים עיוניים.

בסופו של דבר, תנועה בשיעור תורמת לא רק לבריאות הפיזית אלא גם לרווחה הנפשית, מגבירה את ההנאה מהלמידה ומאפשרת סביבת לימודים חיובית ותומכת יותר.

זה מאוד מעורר אותם וגם אותי.

תורם רבות להמשך השיעור

לפעמים החומר בספר משעמם אז צריכים שינוי

2. תורם לריכוז

3. הפגת מתח

4. מגדיל מוטיבציה

פעילות תנועתית בשיעור גם תורמת לגיבוש החברתי של הכיתה.

מספיקה פעילות קצרה של מספר דקות

רגשי:

התנועה מפחיתה מתח, משחררת אנרגיה ומעלה את תחושת השמחה והחיוניות. תלמידים מתקשים מרגישים יותר רגועים וממוקדים לאחר פעילות קצרה.

חברתי:

פעילות בתנועה יוצרת אינטראקציה חיובית בין התלמידים, מחזקת שיתוף פעולה ותחושת שייכות, ושוברת מחיצות בין תלמידים שונים.

בקצרה:

תנועה בשיעור משפרת את האווירה בכיתה, מחזקת קשרים חברתיים ומקדמת רווחה רגשית.

סטטיות משתקת ולא מעודדת לפתיחות ולמידה

התנועה יוצרת סקרנות ומוטיבציה שמעלה את מצב הרוח לתלמידים.

מזרים את הדם, משנה אווירה, מגביר מוטיבציה, מסייע לקשר בין המורה לתלמיד ובין התלמידים, יוצר "גאוות יחידה" קטנה בכיתה

התנועה משחררת את הגוף ומפחיתה מתח וחרדה.

בעזרת התנועה אפשר לעשות הפסקה מרעננת, שמפחיתה שעמום ומגבירה עירנות והנאה.

פעילויות תנועה משותפות מגבשות את הכיתה ותורמות לשיתוף פעולה ביניהם ותחושת שייכות.

והפעילות הגופנית מעלה את המוטיבציה הלימודית שלו בזמן הטיפול

מחקרים בתחום ה–SEL מראים כי הפוגות תנועתיות עוזרות בהפחתת סטרס ובהגברת ביטחון עצמי — והתוצאה היא תלמידים שמרגישים טוב יותר עם עצמם ועם סביבת הלמידה.

בסופו של דבר, תנועה קטנה באמצע שיעור גדול משנה את כל מצב הרוח בכיתה:

יותר חיוכים, יותר עניין, והרגשה כללית טובה ובריאה יותר.

כשאני משלב הפסקת תנועה קצרה, אני רואה איך האנרגיה בחדר משתנה: הילדים נעשים ערניים יותר, משוחררים יותר ופחות מתוחים. התנועה משחררת "אנרגיה כלואה" (כמו אחרי ישיבה ממושכת) ועוזרת להם לחזור לריכוז עם חיוך ומוטיבציה מחודשת. זה ממש "מפסק" שמעורר תחושת כיף ורעננות, ולכן מפחית תסכול ומעלה את השמחה הכללית בשיעור.

פוריקת אנרגיה – התלמידים משתחררים מתחושת עומס או ישיבה ממושכת, מה שמפחית תסכול וחוסר שקט.

עלייה במוטיבציה ובריכוז – תנועה ממריצה את הגוף ואת המוח, מחדשת את האנרגיה, וכך מאפשרת חזרה ללמידה עם ריכוז גבוה יותר.

שיפור מצב הרוח – פעילות גופנית מעלה את רמת האנדורפינים, ולכן יוצרת תחושת חיוביות ורוגע.

חיזוק תחושת השייכות והמעורבות – פעילויות תנועתיות קבוצתיות גורמות לתלמידים להרגיש מחוברים יותר ביניהם ויותר מעורבים בתהליך הלמידה

מזרים את הדם בגוף, מגביר את ההורמון שאחראי על שמחה, גורם להנאה ולחוויה. תורם לריכוז ומחזק את הקשר בין המורה לתלמידים

בנוסף, הפוגה תנועתית תורמת לאקלים רגשי חיובי בכיתה, מחזקת תחושת שייכות וקבלה, ומעודדת תקשורת מקרבת בין התלמידים. בעקבות זאת, התלמידים חשים נינוחים ופתוחים יותר, מה שמסייע לשיפור הריכוז, ההקשבה והמעורבות בהמשך השיעור.

פעילות הפגתית מאוד תורמת לעירנות התלמידים, למצב רוח מרומם, לזרימה טובה של דם, לאנרגיה חיובית וליכולת ריכוז גבוהה יותר.

היא מרעננת את המח ומעלה קשב

זמן של "כיף"

יציאה מהשגרה

משחרר

מאוורר

מוסיף עניין לשיעור

התלמידים יצפו לשיעור הזה בכל פעם

פירוק אנרגיה לטווח הארוך מאפס את התלמידים ומאפשר להם לחזור ללמידה נינוחים יותר. בנוסף, תורם לאווירה והכיתתית ולגיבוש.

שילוב תנועה תורם לאווירה חיובית בכיתה, מחזק את הרווחה הנפשית של התלמידים ותומך בלמידה משמעותית יותר.

בנוסף, שילוב תנועה יוצר אווירה קלילה ומהנה יותר בכיתה, מחזק תחושת שייכות ושיתוף פעולה בין התלמידים, ומפחית תסכול ושעמום. כתוצאה מכך, התלמידים חוזרים ללמידה ממוקדים יותר, רגועים יותר ובמצב רוח חיובי שמסייע להצלחת השיעור.

מעלה אנרגיה ומשפרת את יכולת הקשב והריכוז שלהם.

לעיתים אני מפרידה בין חלק ההקניה לחלק התרגול ב – 5 דקות של פעילות גופנית כלשהי (אפילו ריקוד בישיבה או בעמידה במקום).

לדעתי, בכל שיעור צריך הפוגה תנועתית

מרכז אותם

נותן להם בוסט להמשך היום

מוטיבציה להמשך.

הדבר הכי טוב שניתן לעשות בכדי לפרוק אנרגיה ולפנות מקום לדברים נוספים. זה מעורר משמח ומשחרר

התנועה פורקת אנרגיה ומחליפה תחושת תסכול בתחושת מסוגלות וחיוניות.

• שחרור ומשפרי מצב רוח

• הפחתת תסכול ומתח

• שיפור הקשר החברתי

• יצירת חוויות הצלחה והנאה: התנועה נתפסת אצל ילדים כמקור להנאה וסיפוק, מה שמעלה את רמת המוטיבציה הפנימית והופך את האווירה בכיתה לחיובית ואופטימית יותר.

  
  

כאחת ששיחקה 14 שנים כדורסל בילדותי. אני מזהה בי את התועלת שהתנועה/ספורט נתנה לי.

מעבר לפן הבריאותי שברור לכולם. עצם העובדה שהילדים יודעים שיש להם את האפשרות הזאת ולא יושבים כל השיעור על הכסא זה כבר מרגיע אותם.

אצלי בכיתה הרבה פעמים התלמידים מעבירים את התרגול בתנועה וזה כם חלק ממשימות היום בלוח משימות שאני בונה להם.

המרכיב הרגשי: מלחץ לרווחה נפשית (Well-being)

תנועה גופנית משפיעה באופן ישיר על המערכת הלימבית במוח, האחראית על עיבוד רגשות:

• שחרור "הורמוני האושר

• ויסות רגשי (Self-Regulation):

• הפחתת קורטיזול

המרכיב החברתי: שבירת מחיצות ויצירת שייכות

כשהתנועה נכנסת לשיעור, המבנה ההיררכי והסטטי של הכיתה משתנה, וזה משפיע עמוקות על היחסים הבין-אישיים:

• שוויון והורדת חסמים

• למידה חברתית-רגשית (SEL) בפעולה

• הפחתת בדידות

לסיכום: התנועה היא לא רק "הפסקה מהלמידה", אלא חלק בלתי נפרד מהלמידה עצמה. היא הופכת את הכיתה ממרחב של "ראשים מדברים" למרחב חי, נושם ומחובר רגשית וחברתית.

כאשר תלמידים זזים הגוף מפריש חומרים כמו דופמין ואנדורפינים שקשורים להנאה ולהפחתת סטרס. התוצאה היא ירידה במתח ועלייה בתחושת רוגע וחיוביות. לכן אחרי פעילות קצרה הרבה תלמידים חוזרים רגועים יותר ומוכנים ללמידה.

תנועה גם מאפשרת פריקה של עומס רגשי. תלמידים שחווים תסכול או חוסר שקט מצליחים לבטא את זה דרך הגוף במקום דרך התנהגות מאתגרת. כך נוצרת סביבה רגועה ונעימה יותר בכיתה.

תנועה גם מחזקת תחושת מסוגלות.

ברמה החברתית פעילות משותפת יוצרת חיבור תחושת שייכות ושיתוף פעולה בין התלמידים מה שתורם לאווירה חיובית בכיתה

המרכיב הרגשי: מלחץ לרווחה נפשית

תנועה גופנית משפיעה באופן ישיר על המערכת הלימבית במוח, האחראית על עיבוד רגשות:

• שחרור "הורמוני האושר

• ויסות רגשי (Self-Regulation):

המרכיב החברתי: שבירת מחיצות ויצירת שייכות

כשהתנועה נכנסת לשיעור, המבנה ההיררכי והסטטי של הכיתה משתנה, וזה משפיע עמוקות על היחסים הבין-אישיים:

• שוויון והורדת חסמים

• למידה חברתית-רגשית (SEL) בפעולה

• הפחתת בדידות

לסיכום: התנועה היא לא רק "הפסקה מהלמידה", אלא חלק בלתי נפרד מהלמידה עצמה. היא הופכת את הכיתה ממרחב של "ראשים מדברים" למרחב חי, נושם ומחובר רגשית וחברתית.

בנוסף, הפוגה תנועתית יכולה להיות כצ'ופר על התנהגות טובה, מה שידרבן את התלמידים להיות בהקשבה בשאר חלקי השיעור.

ברגע שיש שחרור בשיעור יש גם יותר מקום לחיוך וכיף בשיעורים

איך זה משפיע?

שיפור מצב הרוח

בזמן פעילות גופנית הגוף משחרר חומרים שעוזרים להרגיש:

• שמחה

• רוגע

• אנרגיה

• ביטחון עצמי

ילדים רבים נעשים רגועים וחיוביים יותר אחרי תנועה.

הורדת מתח ותסכול

ילדים שלא זזים זמן רב יכולים:

• להיות חסרי סבלנות

• להתעצבן מהר

• לאבד ריכוז

תנועה מאפשרת “לשחרר” אנרגיה ומתחים.

שיפור הקשב והריכוז

אחרי פעילות קצרה של:

• קפיצות

• ריצה

• משחק תנועתי

• ריקוד

המוח מתעורר מחדש, ולכן ילדים מצליחים להתרכז טוב יותר בלמידה.

חיזוק הביטחון העצמי

כשילד מצליח במשימה תנועתית:

• לקלוע

• לרוץ

• להוביל קבוצה

• להצליח במשחק

הוא מרגיש מסוגל ומצליח.
זה חשוב במיוחד לילדים שמתקשים בלמידה עיונית.

שיפור קשרים חברתיים

משחקי תנועה מלמדים:

• שיתוף פעולה

• הקשבה

• עבודת צוות

• פתרון קונפליקטים

ילדים מתחברים מהר יותר דרך משחק ותנועה.

דוגמא פשוטה מהכיתה

לפעמים מספיקות:

• 3 דקות ריקוד

• משחק “פסלים”

• קפיצות במקום

• מעבר תחנות

כדי לשנות לגמרי את האווירה בכיתה.

מחקרים מראים

פעילות גופנית קבועה אצל ילדים קשורה ל:

• פחות חרדה

• פחות התפרצויות

• יותר מוטיבציה

• שיפור בלמידה

• תחושת שייכות טובה יותר

משפט שמתאים לצוות חינוכי

“כשילד מזיז את הגוף — גם המוח והרגש מתחילים לעבוד טוב יותר.”

התנועה שוברת את הישיבה המונוטונית ולעיתים גם את הכתיבה הממושכת. אני משתמשת באנגלית בעיקר בכיתות הנמוכות בשירים של Dj raphy שמדגישות את אוצר המילים שלמדנו. וכך אני זוכה גם לתרגל את המילים וגם לחוות יחד עם התלמידים זמן תנועה כייפי ומשמעותי.

• מעלה את רמת האנרגיה והחיוניות

• מפחיתה מתח וחרדה

• מגבירה מוטיבציה והנאה מהלמידה

• מחזקת קשרים חברתיים

• תורמת לאקלים כיתתי חיובי

כמורים, ניתן לראות כי אפילו הפסקות תנועה קצרות של כמה דקות במהלך השיעור יכולות לשפר את מצב הרוח, להגביר את הריכוז ולסייע לתלמידים להשתתף באופן פעיל יותר בתהליך הלמידה.

מבחינה רגשית, היא נותנת לתלמידים "שסתום" לשחרור מתחים ומחזירה להם תחושת שליטה על הגוף בסביבה שכופה עליהם סטטיות רוב היום.

מבחינה חברתית, תנועה משותפת יוצרת אינטראקציות טבעיות, שוברת היררכיות כיתתיות ומחזקת תחושת שייכות, במיוחד עבור תלמידים שנמצאים בשוליים החברתיים של הכיתה.

משפיעה באופן ישיר על הריכוז, הקשב, והרצון ללמידה

משמעותי מאד.

התנועה מסייעת בפורקן לחצים היא משמשת כ"שסתום לחץ" המאפשר לתלמידים לשחרר אנרגיה עצורה, להפיג עייפות ולשבור את המונוטוניות של הישיבה.​ובנוסף, פעילות בתנועה מייצרת עניין, צחוק ואינטראקציה קלילה, שמחזקים את המוטיבציה ומפחיתים התנגדויות ללמידה.

​מאפשר לתלמידים "לפרוק" מתחים, חרדות או תסכולים שהביאו איתם מהבית או מההפסקה. בנוסף, תלמידים תזזיתיים, שלרוב מרגישים "בעייתיים" בישיבה ממושכת, מקבלים לגיטימציה ומחזקים את הביטחון העצמי שלהם.

​הפן החברתי (הקשר בין התלמידים)

​התנועה במרחב מערבבת את הכיתה ומאלצת תלמידים לשתף פעולה עם חברים שלא ישובים לידם בדרך כלל.

​בנוסף,משחק ותנועה מייצרים צחוק משותף, מורידים מגננות חברתיות ומאפשרים גם לתלמידים מופנמים או דחויים למצוא מקום ולהוביל.

בתחילת שיעור בעיקר לשכבות גיל הקטנות אני שמה שיר שמעלה את המצב רוח וכל תלמיד עושה תנועה ושאר התלמידים חוזרים אחריו. זה גורם לתלמידים לשמור על עירנות יחד עם שאר התלמידים ולראות מתי מגיע תורי לעשות תנועה. וזה גורם9 להעלאת המצב רוח ושומר על ריכוז