החפץ משמש להחזרה של הנרות שבת, איתו אנחנו מקבלים שבת.

החפץ נוצר בארץ ישראל בשנים האחרונות.

החפץ בבעלות משפחתית בשנה האחרונה.

הוא ממקום באי של הבית מול המטבח.

החפץ מסמל בכל שבת את בואה של השבת, עבורי זה מה שמביא את האווירה בבית שנכנסה שבת המלכה, זה מסמל עבורי ועבור כל בני הבית את בואה של השבת.

בעקבות השמימה התחדד לי שנרות ופעמוטים של שבת זה משהו שכל הזמן מחדש בבית אבל תמיד יש אותו, והחשיבות שלי יקרת ערך עבורי.

• ⁠לרוב בחתונות, חינות מביאים את התוף ונהוג להשתמש בו ובעזרתו לשמח יותר.

• ⁠התוף נוצר במרוקו לפני למעלה מ70 שנה.

• ⁠החפץ שייך לסבתא שלי שקיבלה מאימא שלה וכו.

• ⁠מסבתא של סבתא שלי.

• ⁠התוף מונח בארון בתוך קופסא עם שאר דברים של המשפחה.

• ⁠כיום, במימונה, חתונה, חינה משתמשים בו וזה יוצר מסורת משפחתית ומשמחת.

• ⁠הוא משמש מזכרת מהדורות הקודמים וכמובן כשמו כן הוא תוף, הוא עושה שמח ומעלה זכרונות חיוביים.

• ⁠לא, כל המשפחה מכירה אותו וראתה אותו בשמחות.

• ⁠אני מכירה את התוף היטב, לא למדתי משהו חדש

•רוני ויצמן

החפץ הוא מעמד שמחזיק נרות כדי שלא יפלו ויציתו את הבית

לא ידוע מתי נוצר החפץ ומאיפה הוא משואר שהוא בן לפחות שישים שנה ויכול להיות שהגיע ממרוקו לא ידוע

הוא שייך לאמא שלי

אמא אמרה שהוא היה של סבתא שלה אבל לא ידוע כמה זמן הוא היה ברשותה

הוא ממוקם על השיש ואמא מדליקה בו נרות

הוא חשוב לאמא שלי כי הוא מסמל לה קשר לאמא שלה

לא אני לא למדתי משהוא חדש על המשפחה שלי ואני הכרתי כבר את הפמוט כי הוא נמצא על השיש שלנו

אין יותר מידי שימוש לבובה , היא יותר בשביל נוי.

החפץ נוצר ביפן אני מניחה שבשנים האחרונים כי הוא מיוצר בכמויות מסחריות.

הבובה ממוקמת מעל התמי 4 בבית שלנו.

בעקבות זה שחקרתי גיליתי שזה בובה מפורסמת ביפן וזה ממש מגניב.

נעמי בלייכר

החפץ מגן על האצבע בזמן שאתה תופר כדי שלא תדקור את עצמך בטעות

הוא נוצר בשנות ה40 בגרמניה

החפץ היה של סבתא רבתה שלי והיום הוא לא בשימוש

החפץ עובר במשפחה משנות ה60

הוא נמצא בארון של הורי

כיום אנחנו לא משתמשים בו מכיוון שאנחנו לא תופרים

זה מזכרת שעברה לאבא שלי וסבתא שלו מלפני שנים רבות ולכן זה חשוב לו

זה פעם הראשונה שנפגשתי בחפץ הזה בביתי

למדתי במהלך החקר על אצבעון שלאבא שלי חשוב החפץ הזה למרות שהוא לא משמש בו

החפץ נוצר בארץ לפני שבעים שנה.

החפץ שייך לסבתא שלי.

החפץ בבעלות משפחתית מהרגע שהוא נוצר.

כיום אנחנו משתמשים בו פעמים רחוקות.

עופרי טויטו

יין לקידוש לשתייה

אני לא בטוח מתי זה נוצר אבל יודע שזה היה שייך לסבא של אבא שלי ז"ל

החפץ הזה בבעלות משפחתי משנת 93 כאשר סבא רבא שלי נפטר אבא שלי לקח את זה ושמר עד היום בלי לפתוח

היום הוא נמצא בפינת המקרר

אין לו שימוש כיום אנחנו לא פתחנו אותו

ליין אין יותר מידי חשיבות

למדתי שהיין נמצא אצלנו כבר למעלה מ30 שנה

לא זה לא פעם ראשונה שאני פוגש את החפץ

• החפץ משמש להנצחה ותזכורת של שושלת המשפחה

• החפץ צולם בשנים של המלחמה אני לא יודעת בדיוק איזה שנים. בארצות הברית.

• החפץ עבר בדורות עד שקיבלנו מהמשפחה לפני כמה חודשים.

• תלוי במסדרון

• ליןפי, ותזכור

• הוא מסמל את הגבורה, משפחתיות, העלייה ארצה, הערכים והשורשים של המשפחה

• לא, כל פעם שאני עוברת. במסדרון

• שהיה לי סבא שנלחם במלחמת העולם הראשונה

  
  

היא לובשת אותם מדי פעם באירועים או חגים.

אני לא יודעת מתי הם נוצרו אבל היא קיבלה אותו במתנה לפני קצת יותר משלושים שנה.

היא שומרת אותם בקופסא חומה מרופדת עם עוד כמה תכשיטים ליד המיטה שלה.

היא שמה אותם בשבתות בדרך כלל או חתונות וחינות.

אני חושבת שאמא שלי ממש אוהבת אותם כי הם מזכירים לה את החיים הקודמים שלה ואת כל הרגעים הנחמדים שהיו פעם.

אני רואה אותם לפעמים אם היא שמה אותם.

• החפץ הוא בעצם תכשיט(שרשרת) שעונדים אותו על הצוור

• השרשרת נוצרה בישראל לפני כ-65 שנה

• השרשרת היה שייך לסבתא רבתא שלי וכיום הוא שייך לי

• השרשרת בבעלות משפחתי כ-65 שנה

• השרשרת ממוקמת בחדר שלי בתוך הקופסאת תכשיטים שלי

• השימוש של השרשרת הוא אישי שלי ובדרך כלל אני עונדת אותה באירועים חשובים ומשמעותיים בשבילי

• השרשרת מסמל עבורי משפחתיות והמשכיות בין הדורות במשפחה

• לא

בכל אירוע חשוב בשבילי אני עונדת את השרשרת

• לא למדתי משהו מיוחד על השרשרת

ענבל פיכטלברג

הבית שלי שלחתי תמונה של השכונה שלי כי אין לי של הבית שלי אבל בעיקרון זה שכונה של בתים כאלה.

מתי החפץ הוכן:

הבית שלי נבנה יותר מלפני מאה שנה שזה עוד לפני קום המדינה על ידי סבא חליל

למי שייך החפץ?

לי

ממתי החפץ בבעלות משפחתי?

כשסבא בנה אותו לילדים שלו

היכן הוא ממקום בבית? - בבית

היום יש לו שימוש ביום יום?

כן הוא משמש כורת גג

האם החפץ מסמל משהו חוץ מהשימוש ב?

כן הוא מסמל טת ההיסטוריה המשפחתית שלי

האם זה פעם ראשונה שאתה פוגש את החפץ הזה בבית?

לא

האם למדת משהו חדש מהחפץ?

כן למדתי שלסבא שלי קוראים חליל והוא עבד בלהגין מתכת.

לא יודע בדיוק מתי הם נוצרו אבל לפני סבתא של סבתא שלי.

כרגע ממוקם כקישוט על שידה.

אני חושב שהוא מסמן כבוד, כלפי כל חברי המשפחה שהחזיקו אותו לפנינו.

למדתי על המשפחה שלי דרכם שגם אם לא שומרים על קשר טוב, אנחנו עדיין מכבדים אחד את השני.

2. זאת תמונה שעוזרת לנו להיזכר בו ובגאווה שהוא הביא למשפחה.

3. התמונה נוצרה בכ״ה חשוון שנת תרע״ט במשד.

4. לאבא שלי.

5. מאז ומתמיד הוא עובר בין הדורות.

6. בסלון.

7. כמו השאלה השניה במיוחד בשביל שניזכר בו ביום יום.

8. לא ממש

9. לא, אני רואה אותו ביום יום.

10. לא אני ידעתי הכל כבר מלפני.

- ⁠קונים איתו

- ⁠מקורו בבולגריה של ברית המועצות

- ⁠הוא היה של אבא שלי

- החפץ נמצא אצלנו 35 שנה

- ⁠מאוחסן במגירות אצל אבא שלי

- ⁠כרגע הוא לא בשימוש הוא פג תוקף :)

- ⁠כן, אבא שלי סיפר לי שהכסף הזה הוא לא סתם כסף ישן שפג תוקף, הוא ממש מסמל את שינוי התקופה מזמנו של המשטר הסוציאליסטי לזמנים המודרניים של בולגריה כמדינה.

- ⁠פעם ראשונה שראיתי את החפץ

- ⁠למדתי שהכסף הזה (שנראה מעט) היה מספיק פעם בשביל לקנות בגדים נעליים או לצאת למסעדה, אבל בשביל שאבא שלי ירוויח אותו הוא היה צריך לעבוד קשה מאוד בשבילו.