נוהגים לתת לילדים בימי החג מעות חנוכה, מנהג זה שורשו בהררי קודש, סיבת נתינת המעות הוא כדי להרגלי את הילדים למצות צדקה, ולכן על ההורים להקפיד כי הילדים יפרישו לפחות מעשר (10%) מהסכום שהם מקבלים.

נהגו בכל קהילות ישראל לשחק בסבונים בחג החנוכה, הסביבון בנוי מפירמידה מרובעת ועליה קוביה, בארבע פאות הקוביה נהגו בא"י לרשום את האותיות נ , ג, ה, פ. המרמזות על הראשי תיבות נס גדול היה פו ואילו בחוץ לארץ מחליפים את האות פ ב- ש כלומר נס גדול היה שם – בארץ ישראל.

נוהגים לאכול בחג מאכלם מטוגנים כגון סופגניות, הטעם למנהג זה הוא לזכר הנס שנעשה לכוהנים החשמונאים בבית המקדש שמצאו פך שמן טהור.

כתב הרמב"ם: "כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו", על כן טוב ונכון שכל אדם יקרא בחנוכה את סיפור הנס שבגמ', ספר יוסיפון, ספר מכבים, ספר חשמונאים ומגילת אנטיוכוס, כדי לדעת ולהודיע את ניסי הקב"ה יותר ויותר וככל שאדם מודה לקב"ה על ניסיו כן מעורר רצון עליון להמשיך ניסים ונפלאות בכל דור ודור.  

הנשים צריכות להיזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שנרות חנוכה דולקים, ובעקר יש להיזהר בחצי שעה הראשונה שהנרות דולקים\שם כ"ז שו"ע תרע\ ויש מחמירות לא לעשות מלאכה כל עוד שהנרות דולקות אפילו אחרי חצי שעה. ואם יש להן סיבה מיוחדת - יכולות להתנות שאין הם "מקצים" את הנרות למצווה אלא רק לזמן חיוב - חצי שעה, ואחר כך תעשינה מלאכה.

אוכלים מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב - כשיהודית השקתה בחלב את הולופרנס והוא נרדם וכך יכלה להתיז את ראשו מעליו. ועושים זכר לנס זה בחנוכה, מפני שגם הוא כמו היונים רצה להעביר את ישראל על דתם.