לחן: שאנן סטריט, גיא מר, אמיר בן עמי, משה אסרף, דודוש קלמס, יאיא כהן אהרונוב ושלומי אלון

דור שלם דורש שלום 

תנו לצה"ל לנצח 

עם חזק עושה שלום 

תנו לצה"ל לכסח 

אין שלום עם ערבים 

אל תתנו להם רובים 

קרבי זה הכי אחי 

גיוס לכולם, פטור לכולם 

אין שום ייאוש בעולם 

יש"ע זה כאן 

נ נח נחמן מאומן 

No Fear, משיח בעיר 

אין ערבים אין פיגועים 

בג"ץ מסכן יהודים 

העם עם הגולן 

העם עם הטרנספר 

טסט בירכא 

חבר, אתה חסר 

הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך 

בחירה ישירה זה רע 

הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך 

ימותו הקנאים. 

כמה רוע אפשר לבלוע 

אבא תרחם, אבא תרחם 

קוראים לי נחמן ואני מגמגם 

כמה רוע אפשר לבלוע 

אבא תרחם, אבא תרחם 

ברוך השם אני נושם 

ולכן... 

מדינת הלכה - הלכה המדינה 

מי שנולד הרוויח 

יחי המלך המשיח 

יש לי בטחון בשלום של שרון 

חברון מאז ולתמיד 

ומי שלא נולד הפסיד 

חברון אבות 

שלום טרנספר 

כהנא צדק 

CNN משקר 

צריך מנהיג חזק 

סחתין על השלום, תודה על הבטחון 

אין לנו ילדים למלחמות מיותרות 

השמאל עוזר לערבים 

ביבי טוב ליהודים 

פושעי אוסלו לדין 

אנחנו כאן הם שם 

אחים לא מפקירים 

עקירת ישובים מפלגת את העם 

מוות לבוגדים 

תנו לחיות לחיות 

מוות לערכים 

כמה רוע אפשר... 

לחסל, להרוג, לגרש, להגלות 

להדביר, להסגיר, עונש מוות, NO FEAR 

להשמיד, להכחיד, למגר, לבער 

הכל בגללך, חבר

תנו לשמש לעלות 

לבוקר להאיר, 

הזכה שבתפילות 

אותנו לא תחזיר. 

מי אשר כבה נרו 

ובעפר נטמן, 

בכי מר לא יעירו 

לא יחזירו לכאן. 

איש אותנו לא ישיב 

מבור תחתית אפל, 

כאן לא יועילו 

לא שמחת הניצחון 

ולא שירי הלל. 

לכן, רק שירו שיר לשלום 

אל תלחשו תפילה 

מוטב תשירו שיר לשלום 

בצעקה גדולה. 

תנו לשמש לחדור 

מבעד לפרחים. 

אל תביטו לאחור, 

הניחו להולכים. 

שאו עיניים בתקווה, 

לא דרך כוונות 

שירו שיר לאהבה 

ולא למלחמות. 

אל תגידו יום יבוא - 

הביאו את היום! 

כי לא חלום הוא 

ובכל הכיכרות 

הריעו רק שלום! 

לכן, רק שירו שיר לשלום…

השיר מבטא כמיהה לשלום, מבכה את הרעים שנפלו בקרבות, ומדבר לכאורה בשם הנופלים. השיר מערער על תרבות השכול והאדרת המלחמה הקיימת לכאורה בארץ, וקורא לנותרים בחיים לשאוף לשלום. בין השאר מבטלות מילות השיר, לדוגמה, את הנוהג לאמירת תפילת קדיש על הקבר: "הַזַּכָּה שֶבַּתְּפִלּוֹת אותנו לא תחזיר". כמו כן מתעמתות מילות השיר עם המיתוסים של הנצחת החיילים שנפלו, לדוגמה: "תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים"  וכן עושות שימוש במושגים מתחום המלחמה, ומייתרות אותם, לדוגמה: "שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות". מילות השיר מתנגדות ל"שירי מלחמות" המאדירים את תרבות המלחמה , וקוראות לשיר במקומם שירים לאהבה: "שירו שיר לאהבה, ולא למלחמות".

השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.

 הוא שיר מחאה שנכתב על ידי דויד גרוסמן והולחן על ידי להקת הדג נחש. השיר שולב באלבומה של הלהקה "חומר מקומי". מילות השיר משלבות טקטסים הלקוחים מסטיקרים שונים בנושאי פוליטיקה, דת וחברה.

השיר משלב בין משפטים של ימין, שמאל, דת, מילטריזם (צבא), אנטי דת וחברה. נוסף על כך, השיר מסביר בבית האחרון כמה בקלות אפשר להביע על מישהו דעה ולרצות "לכסח" אותו או "להרוג" אותו. 

הקשר בין השיר לבין הערך אותו בחרנו - "שלום" הוא שהשיר נכתב על היחסים הפוליטיים של ישראל עם אויביה, והדעות השונות של כל אזרחי המדינה (ימנים, שמאלנים, דתיים…). השיר מתאר את מצבה המפולג של המדינה ומטרתו הוא לאחד את המדינה וליצור שלום, את זה הכותבים והמבצעים עושים באמצעות הסאטיריות שבשיר.

שלום

שלום, מילה כל כך פשוטה,

כל איש כל אישה אומרים אותה -

בדרך לעבודה, באוטובוס ברחוב,

אנשים אומרים "שלום"

בלי בכלל לחשוב.

שלום:

מה המילה הזאת אומרת?

מה יש בתוך האותיות בספר, במחברת?

יש בה יותר מכל שאיש יעיד -

יש בה תקווה, יש בה עתיד.

אין בה שחור של מלחמה -

אין בה אדום של דם ואימה,

אין בה דמעות של אמהות שכולות

ובכי ילדים ונשים אלמנות.

שלום אינה רק מילה פשוטה -

וכך אני מרגישה בכל פעם שאני אומרת אותה,

אני מרגישה שיש במילה זו חלום -

חלום של תקווה, חלום של שלום

הסיפור מציג את תכונותיה וצדדיה של המילה שלום בעיניה של המחברת אלינור קרקבי. בעיניה של אלינור קרקבי, שלום היא גם מילה פשוטה אשר אומרים לאנשים כאשר מתראים איתם. אך היא גם מילה מורכבת, שמדברת על יחסי שלום דיפלומטיים אשר מונעים שחול, כאב ומלחמות.

הַאִם שְׁמַעְתֶּם עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַטּוֹב?

אַהֲרֹן רוֹדֵף-שָׁלוֹם, כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ בָּרְחוֹב.

כָּל אָדָם הוּא מְבָרֵךְ, מְחַיֵּךְ וּמִתְעַנְיֵן,

וּמְכַבֵּד הוּא אֶת כֻּלָּם, מִצָּעִיר וְעַד זָקֵן.

 

שִׁמְעוֹן הַגַּנָּב הוֹלֵךְ לוֹ בָּרְחוֹב,

כְּבָר רוֹקֵם בְּמוֹחוֹ אֶת הַשֹּׁד הַקָּרוֹב.

פִּתְאֹם עוֹבֵר אַהֲרֹן הַזָּקֵן הַמְּכֻבָּד,

אוֹמֵר לוֹ שָׁלוֹם וְלוֹחֵץ לוֹ אֶת הַיָּד.

 

וּבַלַּיְלָה שִׁמְעוֹן עַל מִשְׁכָּבוֹ מִתְהַפֵּך,

הוּא נִזְכַּר אֵיךְ הִבִּיט בּוֹ אַהֲרֹן וְחִיֵּךְ.

וּלְפֶתַע מִתְבַּיֵּשׁ – אֵיךְ יַבִּיט בְּעֵינָיו?

הוּא זוֹנֵחַ אֶת הַפֶּשַׁע וְחוֹזֵר לַמּוּטָב.

 

וְאִם בֵּין יְדִידִים הִתְגַּלַּע פִּתְאֹם רִיב,

כִּי מְנַשֶּׁה אָמַר לְאֶפְרַיִם מִשְׁפָּט מַעֲלִיב,

וְהָעֵסֶק מִשָּׁם הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר,

וְעַכְשָׁו הֵם אֵינָם מַסְכִּימִים לְדַבֵּר -

 

אָז אַהֲרֹן לְבֵיתוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה מִזְדָּרֵז וְהוֹלֵךְ,

וּבְמִלִּים טוֹבוֹת הוּא אוֹתוֹ מְרַכֵּך.

"אֶפְרַיִם מִתְחָרֵט, מִתְפַּלֵּשׁ בְּצַעֲרוֹ

שֶׁכָּךְ עָשָׂה לְךָ, יְדִידוֹ וַחֲבֵרוֹ."

 

וְגַם לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם אַהֲרֹן מְמַהֵר,

וּמְסַפֵּר לוֹ עַד כַּמָּה מְנַשֶּׁה מִצְטַעֵר.

וּכְשֶׁהַחֲבֵרִים נִפְגָּשִׁים הֵם מִתְחַבְּקִים וּבוֹכִים,

וְכָל הַדִּבּוּרִים הַקָּשִׁים נִשְׁכָּחִים.

 

כְּשֶׁרָב אִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ, אִשָּׁה עִם בַּעֲלָהּ,

אַהֲרֹן רוֹדֵף-שָׁלוֹם הוּא כֹּחַ הַצָּלָה.

"בִּשְׁבִיל שְׁלוֹם בַּיִת," הוּא מַסְבִּיר, "צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל,

רַק כָּךְ תָּבוֹא גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל."

 

כְּשֶׁאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,

הִתְאַבְּלוּ עָלָיו כָּל בְּנֵי עַמּוֹ.

גְּבָרִים וְנָשִׁים, מִטַּף וְעַד זָקֵן,

כֻּלָּם בָּכוּ כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

 

אָז הַגִּידוּ, הֵיכָן יֵשׁ עוֹד כָּזֶה מִין אָדָם,

שֶׁמְּכַבֵּד בְּפַשְׁטוּת וּבְשִׁוְיוֹן אֶת כֻּלָּם,

שֶׁתָּמִיד מִשְׁתַּדֵּל לְפַיֵּס וְלִמְצֹא פִּתְרוֹן?

כָּל דּוֹר זָקוּק לְכָזֶה מִין אַהֲרֹן.

הסיפור מספר על אהרן הכהן, שחשוב לו להשכין שלום בין אנשים, וברגע שהוא רואה סכסוך הוא ישר ניגש ליישב אותו, והוא תמיד דואג לשלומם של העוברים ושבים ברחוב. מהסיפור אפשר ללמוד מאהרן, להיות אכפתיים לסביבה שלנו, ורק ככה נוכל ליצור שלום בין אנשים בסביבה שלנו.

בקיום דיונים ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

 

השלום המדיני אינו מתבטא רק בגדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמי תיירות ותשתית משותפים וחילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעיתים "שלום קר".
 
 השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים רבים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.
 
 הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", זאת אומרת הסיבה לקיום המדינה.

 

למדינת ישראל הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן.
 
 מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושוודיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.