מערכת זו נקראת גם מערכת ההובלה של הגוף.

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה ועוד. 

 

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה ועוד.

מערכת זו נקראת גם מערכת ההובלה של הגוף.

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה.
 https://www.youtube.com/watch?v=wnjAgaQtCBU

 

מערכת זו נקראת גם מערכת ההובלה של הגוף.

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה ועוד.
מהי כמות הדם בגוף?
גופו של אדם השוקל 70 ק"ג, מכיל כ- 5 ליטרים דם. 

 

 

ערכת זו נקראת גם מערכת ההובלה של הגוף.

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה ועוד.
מהי כמות הדם בגוף?
גופו של אדם השוקל 70 ק"ג, מכיל כ- 5 ליטרים דם.

מחזור הדם:
מחזור הדם הוא תנועה מַחזוֹרית של הדם מן הלב לכל רקמות הגוף, ובחזרה אל הלב. הדם זורם בעורקים, בוורידים ובנימים במסלול סגור, שחוזר על עצמו כל הזמן.
מחזור הדם מביא אל רקמות הגוף חמצן מן הריאות וחומרים מזינים מדרכי-העיכול, והוא מרחיק מן הרקמות חומרי פסולת.
במחזור הדם זורמים כ- 5 ליטרים דם בכל דקה.

מה המערכת מובילה:
1. חילוף גזים – תאים מקבלים חמצן ומוציאים פסולת פחמן דו חמצני co2.
2. אספקת מוצריי מזון – אספקת מזון והוצאת פסולת.
3. הורמונים – אספקת הורמונים לאזוריי מטרה דרך כלי הדם.
4. מערכת חיסון.
5. ויסות חום הגוף – העברת דם מאזור חם לקר ולהיפך. 

 

הלב מחולק לארבעה חללים מרכזיים: חדר ימני, חדר שמאלי, עלייה ימנית ועלייה שמאלית. לרוב, צד ימין של הלב, הכולל את החדר והעלייה הימניים, מכונה "לב ימין", וצדו השמאלי, הכולל את החדר והעלייה השמאליים, מכונה "לב שמאל". בתוך הלב, הדם זורם דרך המסתמיםשמטרתם למנוע זרימת דם נגד כיוון הזרימה. הלב עטוף בשק שנקרא כיס הלב ובינו לבין הלב ישנה כמות מועטה של נוזל. הלב עצמו בנוי משלוש רקמות עיקריות: עילית הלב, שריר הלב ופנים הלב.

ללב חשיבות גדולה ביותר בשמירה על החיים, והפסקת פעולתו למספר דקות ומעלה תגרום למוות. מכאן חשיבותו הרבה בפיזיולוגיה, ברפואה, במחקר ובתרבות.
 

לב האדם הוא איבר שרירי חלול, חרוטי מעט בצורתו וממוקם בצורה אלכסונית במרכז בית החזה. בסיס החרוט פונה לכיוון העליון של בית החזה ומעט אחורה, קודקוד החרוט (Apex) נמצא בגובה המרווח הבין-צלעי החמישי ופונה קדימה, למטה ושמאלה. לב ממוצע של מבוגר קטן מעט משני אגרופים של אותו אדם. משקלו 300-350 גרם. גבולו העליון עובר בקו אופקי מאחורי עצם החזה (הסטרנום) ברמת צלע מספר 2 וגבולו התחתון - בין צלעות 5 ל-6.

הלב מתכווץ ומזרים את הדם שבתוכו, נרפה לאחר שרוב הדם יצא ממנו ובזמן שהלב רפוי, הדם נכנס לתוכו. התכווצות הלב מכונה סיסטולה (systole) והרפיית הלב מכונה דיאסטולה (diastole). פעולות התכווצות הלב והרפייתו נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60 - 100 סמ"ק דם, או 7000 - 9000 ליטר דם ביממה בזמן מנוחה. הלב מצוי בחלל בית החזההקרוי גם מדיאסטינום (mediastinum) ומאחורי עצם החזה.

הלב מתפקד כמשאבה שלתוכה נאסף דם והיא דוחפת אותו הלאה לתוך העורקים. הלב אוסף דם עני בחמצן מכל הגוף לחלקו הימני ומזרים אותו לריאות, שם הדם פולט פחמן דו-חמצניוקולט חמצן. לאחר מכן נאסף הדם המועשר בחמצן מהריאות לתוך חלקו השמאלי של הלב וזה מזרים אותו לכל רקמות הגוף.

במקרים נדירים הלב נמצא בצד ימין של הגוף או שחוד הלב פונה לימין. התופעה נקראת בשפה הרפואית דקסטרוקרדיה

 

הלב מחולק לצד ימין וצד שמאל. כל צד מורכב מחדר (ventricle) ומעלייה (או פרוזדור; atrium); בסך-הכול, שני חדרים ושתי עליות. דופן הלב בנוי בעיקר משריר ייחודי לו הנקרא שריר הלב (myocardium), ומרקמות לב נוספות שחלקן עמוקות יותר וחלקן שטחיות יותר משריר הלב.

חוד הלב (apex) נוטה לצד שמאל. בדפנות החדרים נמצאות אלומות תאי שריר לב מתמחים החשובים לפעילות החשמלית של הלב. החדר השמאלי גדול ועבה יותר מהחדר הימני, משום שהוא מזרים דם לכל חלקי הגוף, דבר המצריך התכווצות מכנית חזקה שתדחוף את הדם בעוצמה מספקת כך שיגיע לכל הגוף.

בין צדו השמאלי של הלב לצדו הימני מפרידה מחיצה (septum), שתפקידה למנוע ערבוב של דם עשיר בחמצן בצד שמאל עם דם עשיר בפחמן דו-חמצני בצד ימין.

בלב ישנם ארבעה מסתמים, שניים בין הפרוזדורים לחדרים, ושניים בין החדרים לעורקים היוצאים מהלב (אבי העורקים ועורק הריאה). המסתמים שבין הפרוזדורים לחדרים נקראים "מסתמים צניפיים" מכיוון שהם בנויים מצניפים שעשויים מרקמה סיבית. הצניפים מחוברים בעזרת רשת סיבית לשרירים הפפילרים (פטמתיים). המסתם שבין הפרוזדור הימני לחדר הימני נקרא מסתם תלת-פסיגי (tricuspid valve) כיוון שהוא בנוי משלושה צניפים. המסתם שבין הפרוזדור השמאלי לחדר השמאלי נקרא מסתם צניפי כיוון שהוא בנוי משני צניפים; מסתם זה נקרא גם המסתם המיטרלי (mitral valve), מכיוון שהוא מזכיר בצורתו את המגבעת הרשמית של האפיפיור (miter). מסתמי הלב שנמצאים בין החדרים לעורקים נקראים מסתמים סהרוניים (semilunar valves) מכיוון שלשלושת הצניפים המרכיבים אותם יש צורה של ירח (סהר). הם מצויים בבסיס העורקים היוצאים מהלב ויוצרים שם שקע שנקרא סינוס. המסתם שבין חדר ימין לעורק הריאה נקרא מסתם עורק הריאה (pulmonary valve). המסתם שבין חדר שמאל לאבי העורקים נקרא מסתם אבי העורקים (aortic valve). מסתמים אלו נמצאים בחלק העליון של החדרים. שרירים הנקראים השרירים הפפילריים (papillary muscles) מונעים מהצניפים להישאב לתוך חלל הפרוזדור בזמן כיווץ הלב, ובכך מונעים פתיחה של מסתמי הלב וחזרה של דם. אין מסתמים בין הוורידים לפרוזדורים מכיוון שלאורך כל וריד קיימים מסתמים שמונעים חזרה של דם אחורנית, ובכך גם מונעים חזרה של דם מהפרוזדורים לוורידים. בהאזנה ללב באמצעות סטתוסקופ נשמעים קולות סגירת המסתמים ופתיחתם, וכן איוושות שבאמצעותן ניתן ללמוד על אופן תפקוד המסתמים. 
 

דופן הלב עבה מכדי לספוג את חומרי המזון והחמצן העוברים דרך חללי הלב ולכן הוא זקוק לעורקים, ורידים ונימי דם משלו שיספקו לו תזונה חיונית. העורקים הכליליים (קורונריים; coronary arteries) מספקים דם לשריר הלב עצמו. מוצא העורקים הכליליים הוא בסינוסים של הצניפים הסהרוניים (לונריים) שבבסיס אב העורקים ובמסתם אב העורקים. מקור השם "coronary" הוא מהמילה corona שמשמעותה כתר, ובעברית: כליליים, מהמילה כליל או כתר. הם קרויים כך מכיוון שהם מכתרים ומקיפים את הלב. קיימים שני עורקים כליליים ראשיים:

הוורידים המנקזים את הלב נקראים ורידי הלב. קיימים שלושה ורידי לב המתנקזים לווריד אחד גדול יותר, שנקרא הסינוס הקורונרי ונמצא בחלק האחורי של דופן הפרוזדור הימני של הלב. וריד זה מזרים את הדם הורידי ישירות אל תוך חלל הפרוזדור הימני ומתערבב יחד עם הדם הוורידי שמגיע מכל הגוף אל הפרוזדור הימני. שלושת ורידי הלב הקיימים: קטן, בינוני וגדול.

מחלת לב איסכמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלב, כאמור, ניזון מכלי דם קטנים שנקראים העורקים הכליליים. מחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס) פוגעת עם הגיל בעורקים אלו ובעקר כאשר קיימים "גורמי סיכון" (גורמים תורשתיים, עישון, לחץ דם, יתר כולסטרול וסכרת). מחלת לב כלילית שנובעת מפגיעה כזו יכולה להתבטא במספר צורות:

הטיפולים המקובלים היום להצרויות חלקיות (אנגינה פקטוריס) הם טיפול תרופתי להשפעה על גורמי הסיכון, טיפול תרופתי להקלת העומס על שריר הלב ולהרחבת כלי הדם הכליליים, וצנתור עורקי לב ופתיחה על ידי בלון והנחת סטנט "קפיץ". אם צנתור אבחנתי מדגים חסימה שלא ניתנת לפתרון באמצעות טיפול צנתורי (PTCA – percutaneous transluminal coronary angioplasty), או-אז הטיפול המקובל הוא ניתוח מעקפים (CABG – coronary artery bypass grafting). במקרה של התקף לב, הטיפול כולל ניסיון פתיחה של העורק הכלילי החסום על ידי תרופה ממסת קריש או על ידי צנתור דחוף, ובו-זמנית ובהמשך טיפול במספר תרופות המעודדות המסת הקריש, הגנה על הלב, וטיפול בגורמי הסיכון לטרשת העורקים.

גורמי סיכון אשר מזרזים התקדמותה של מחלת לב כלילית הם עישון; גיל; העדר פעילות גופנית; מין (גברים בסיכון גבוה יותר מנשים); תורשה; משקל עודף; תזונה ורמות שומנים גבוהות בדם (רמות גבוהות של כולסטרול ו-LDL ורמה נמוכה של HDL); סוכרת; יתר לחץ דם (יל"ד); רמת הומוציסטאין גבוהה, טיפולים כימותרפיים והקרנות באזור החזה ועוד.

https://www.youtube.com/watch?v=wnjAgaQtCBU

ערכת זו נקראת גם מערכת ההובלה של הגוף.

נוזל הדם (פלסמה):
נוזל הדם הוא הרכיב הנוזלי של הדם וצבעו צהבהב שקוף.
הוא מורכב ממים, שבהם מומסים חומרים שונים כגון: חלבונים, סוכר, מלחים ועוד.

דם:
הדם הוא נוזל הזורם בעורקים ובוורידים בגוף. הוא מכיל פלסמה, תאי-דם אדומים , תאי-דם לבנים ולוחיות דם.
הדם מעביר מזון לכל הרקמות בגוף, וכן הוא מוביל את הפסולת, את החמצן, את הפחמן-הדו חמצני וחומרים אחרים. הדם גם מפזר את חום הגוף, מגן מפני גורמי מחלה ועוד.
מהי כמות הדם בגוף?
גופו של אדם השוקל 70 ק"ג, מכיל כ- 5 ליטרים דם.

מחזור הדם:
מחזור הדם הוא תנועה מַחזוֹרית של הדם מן הלב לכל רקמות הגוף, ובחזרה אל הלב. הדם זורם בעורקים, בוורידים ובנימים במסלול סגור, שחוזר על עצמו כל הזמן.
מחזור הדם מביא אל רקמות הגוף חמצן מן הריאות וחומרים מזינים מדרכי-העיכול, והוא מרחיק מן הרקמות חומרי פסולת.
במחזור הדם זורמים כ- 5 ליטרים דם בכל דקה.

מה המערכת מובילה:
1. חילוף גזים – תאים מקבלים חמצן ומוציאים פסולת פחמן דו חמצני co2.
2. אספקת מוצריי מזון – אספקת מזון והוצאת פסולת.
3. הורמונים – אספקת הורמונים לאזוריי מטרה דרך כלי הדם.
4. מערכת חיסון.
5. ויסות חום הגוף – העברת דם מאזור חם לקר ולהיפך. 

הלב מתכווץ ומזרים את הדם שבתוכו, נרפה לאחר שרוב הדם יצא ממנו ובזמן שהלב רפוי, הדם נכנס לתוכו. התכווצות הלב מכונה סיסטולה (systole) והרפיית הלב מכונה דיאסטולה (diastole). פעולות התכווצות הלב והרפייתו נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60 - 100 סמ"ק דם, או 7000 - 9000 ליטר דם ביממה בזמן מנוחה. הלב מצוי בחלל בית החזה הקרוי גם מדיאסטינום (mediastinum) ומאחורי עצם החזה.

הלב מתפקד כמשאבה שלתוכה נאסף דם והיא דוחפת אותו הלאה לתוך העורקים. הלב אוסף דם עני בחמצן מכל הגוף לחלקו הימני ומזרים אותו לריאות, שם הדם פולט פחמן דו-חמצני וקולט חמצן. לאחר מכן נאסף הדם המועשר בחמצן מהריאות לתוך חלקו השמאלי של הלב וזה מזרים אותו לכל רקמות הגוף.

במקרים נדירים הלב נמצא בצד ימין של הגוף או שחוד הלב פונה לימין. התופעה נקראת בשפה הרפואית דקסטרוקרדיה

וא מערכת שתפקידה לספק לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם. היא משמשת כמערכת של "ייבוא" ו"ייצוא" לתאים ומתווכת בין מערכות הגוף השונות. אורכם הכולל של כלי הדם בגופו של אדם יחיד הוא כ-100,000 ק"מ.

 

מחזור הדם הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם "המערכת הכללית הסיסטמית" או "המחזור הסיסטמי", מספק חמצן לכל הרקמות בגוף.

מחזור זה מעביר דם בין איברי הגוף השונים ללב ובחזרה: דם עשיר בחמצן נכנס לעליה השמאלית וממשיך אל חדר שמאל. מהחדר השמאלי יוצא הדם אל האאורטה - אבי העורקים. האאורטה עוברת לאורך הגוף וממנה מתפצלים עורקים גדולים המעבירים דם לאורך הגוף. מהעורקים מתפצלים עורקיקים ומהם נימים, המהווים חלק מהאיברים והרקמות והאחראים להעברת מזון לכל תא ותא.

בנימים מתרחש חילוף: חמצן ומזון יוצאים מהדם ונכנסים אל התאים ואילו מהתאים יוצא פחמן דו-חמצני. בשלב זה הנימים מתלכדים לורידונים ומתחילים במסע חזרה אל הלב. מהוורידונים מגיע הדם לשני ורידים גדולים: הוריד הנבוב העליון והוריד הנבוב התחתון, המחזירים דם לעליה הימנית של הלב. מהעלייה הימנית של הלב ממשיך הדם, שכעת עשיר בפחמן דו-חמצני ועני מאד בחמצן אל החדר הימני. מהחדר הימני הוא עובר לעורק הפולמונרי, ומעביר את הדם אל הריאות. כעת מבצעת המערכת את השלב האחרון במחזור הדם: חילוף הפוך של הגזים: חמצן נכנס מהריאות לדם ופחמן דו-חמצני נכנס מהדם אל הריאות, משם הוא נפלט החוצה. הדם, שוב עשיר בחמצן, נכנס אל העלייה השמאלית, משם אל החדר השמאלי, ובזאת מסתיים מחזור הדם.

מחזור הדם: למעלה המחזור הקטן (המערכת הריאתית), למטה המחזור הגדול (המערכת הכללית הסיסטמית).

מחזור הדם הקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם המערכת הריאתית, הופך דם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני לדם עשיר בחמצן ודל בפחמן דו-חמצני.

מחזור זה מעביר דם מהלב אל הריאות ובחזרה: דם דליל בחמצן (ועשיר בפחמן דו-חמצני) נכנס מהווריד הנבוב לעליה הימנית וממשיך אל החדר הימני. משם הוא זורם לריאות דרך עורק הריאה, המתפצל ל-2 (עורק אחד לכל ריאה), ומובל לנאדיות הריאה שם הוא מועשר בחמצן (ומשחרר לנאדיות את הפחמן הדו-חמצני שהיה בו). מנאדיות הריאה הוא עובר לווריד הריאה, דרכו הוא זורם אל העלייה השמאלית. מחזור זה מכונה גם "מחזור הדם הריאתי". 

 

 

מחזור הדם הקטן נקרא גם המערכת הריאתית, הופך דם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני לדם עשיר בחמצן ודל בפחמן דו-חמצני.

מחזור זה מעביר דם מהלב אל הריאות ובחזרה: דם דליל בחמצן (ועשיר בפחמן דו-חמצני) נכנס מהווריד הנבוב לעליה הימנית וממשיך אל החדר הימני. משם הוא זורם לריאות דרך עורק הריאה, המתפצל ל-2 (עורק אחד לכל ריאה), ומובל לנאדיות הריאה שם הוא מועשר בחמצן (ומשחרר לנאדיות את הפחמן הדו-חמצני שהיה בו). מנאדיות הריאה הוא עובר לווריד הריאה, דרכו הוא זורם אל העלייה השמאלית. מחזור זה מכונה גם "מחזור הדם הריאתי". 

 

מחזור הדם הגדול נקרא גם "המערכת הכללית הסיסטמית" או "המחזור הסיסטמי", מספק חמצן לכל הרקמות בגוף.

מחזור זה מעביר דם בין איברי הגוף השונים ללב ובחזרה: דם עשיר בחמצן נכנס לעליה השמאלית וממשיך אל חדר שמאל. מהחדר השמאלי יוצא הדם אל האאורטה - אבי העורקים. האאורטה עוברת לאורך הגוף וממנה מתפצלים עורקים גדולים המעבירים דם לאורך הגוף. מהעורקים מתפצלים עורקיקים ומהם נימים, המהווים חלק מהאיברים והרקמות והאחראים להעברת מזון לכל תא ותא.

בנימים מתרחש חילוף: חמצן ומזון יוצאים מהדם ונכנסים אל התאים ואילו מהתאים יוצא פחמן דו חמצני.  בשלב זה הנימים מתלכדים לורידונים ומתחילים במסע חזרה אל הלב. מהוורידונים מגיע הדם לשני ורידים גדולים: הוריד הנבוב העליון והוריד הנבוב התחתון, המחזירים דם לעליה הימנית של הלב. מהעלייה הימנית של הלב ממשיך הדם, שכעת עשיר בפחמן דו-חמצני ועני מאד בחמצן אל החדר הימני. מהחדר הימני הוא עובר לעורק הפולמונרי, ומעביר את הדם אל הריאות. כעת מבצעת המערכת את השלב האחרון במחזור הדם: חילוף הפוך של הגזים: חמצן נכנס מהריאות לדם ופחמן דו-חמצני נכנס מהדם אל הריאות, משם הוא נפלט החוצה. הדם, שוב עשיר בחמצן, נכנס אל העלייה השמאלית, משם אל החדר השמאלי, ובזאת מסתיים מחזור הדם.