עמדותיכןם ביחס לאמור לעיל...

העלו לפדלט שלנו התייחסויותיכןם. כתבו את שמות חברי.ות הקבוצה בראש הפוסט.

גם המתח שבין מערכת מיושנת וזה שהעולם רץ קדימה, שאם בעבר בית הספר היה האחראי העיקרי על החיברות, היום בית הספר פחות עושה את זה, רשתות החברתיות עושות את זה בצורה יותר "מוצלחת".

הוא טוען שאנחנו יוצרים אצל הילדים חוסר ערך עצמי וייאוש ולא מאפשרים לילדים מפגש עם מבוגר משמעותי שרואים אותם כבעלי ערך - אנחנו מתעלמים מהמצוקות שלהם ומכתיבים ניכור של האדם מעצמו ומהסביבה שלו.

בית הספר מטפח ילדים מסוימים ומכשיל ילדים שוליים. הוא מנציח מעמדות והפער הוא כי בית הספר תופס מעצמו מוסד עם אידיאולוגיה הומניסטית שמחויבת לאדם, אז הפער בין האם אני מחויב לאינדיבידואליזם של כל אדם לעומת לשמר את הקיים.

מה החינוך האחר שהוא מציע?

הוא אומר שבית הספר צריך לבחור תפקיד אחד מבין השניים - הוא לא יכול גם לחנך וגם ללמד

או שבית הספר יכול ללכת למקום טכני לחלופין אם אנחנו מבינים שאי אפשר ליישם את האידיאולוגיה, אז אפשר ללכת למקום טכני רדוקציה של הקשר החינוכי - להוריד את היחס של מורה תלמיד ליחס של לקוח ספק , להפוך את העבודה החינוכית למתועשת

האופציה השניה היא להוריד את כל הנושא של החינוך ולהישאר עם האידיאולוגיה, יחס מורה-תלמיד, קשר שמבוסס על אמפתיה והופך את התלמיד

-המתח בין הדרישה לשמר מסגרות מסורתיות וערכים לבין הצורך להיענות לצרכים של עולם מודרני ודינמי.

-התרחקות בין הנהלות בתי הספר לבין התלמידים והוריהם, מה שמקשה על שיתוף פעולה חינוכי.

2. חן למפרט מציע הומניזם מותאם לצרכי התלמיד, עידוד חשיבה ביקורתית ואוטונומיה, מעורבות קהילתית ומעבר מתפיסה הישגית-ציונית לתפיסה המדגישה ערכים של התפתחות אישית, קשרים חברתיים ותרומה לקהילה; לראות את הילד כאדם שלם.

3. ביחס לאמור לעיל: הגישה של חן למפרט חדשנית ורלוונטית לאתגרים העכשוויים של מערכת החינוך. הדגש על ההיבט ההומני, ההתאמה לצרכי התלמיד, ועידוד חשיבה ביקורתית מציעים פתרון לבעיות המתוארות. העשייה האמנותית בבית הספר מזמנת ומאפשרת מפגש בין בני אדם.

• הפער בין דימוי בית הספר לבין המציאות.

המתח בין הדימוי של מערכת ערכית בעלת משמעות חברתית , הקטנת פערים לעומת מערכת עם המון אלימות, שטוחה.

מערכת החינוך מכשירה אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית בכך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם ולהשלים על היותםחסרי ערך חברתי.

מעצבת צרכנים בייחס של ספק לקוח עם תג מחיר..

• האופי התחרותי שמציבה המערכת גרום לניכור לזולת.

מה הפתרונות שהוא מציע

• חזרה ליחסים האישייים בין מורה לתלמיד שאינם יחסים אניסטרונימטלים שטיחים (להיות קשובים לצרכיו של הילד).

עמדתינו

לטפח את הקשר בין מורים תלמידים / למוד מהדמות

המורה הוא לא המקור ידע הראשון של התלמיד.

הפער בין הרצון הטוב של האדם שהופך להיות מורה להיות בתפקיד משמעותי בחינוך הילדים לבין החברה שכבר לא תופסת אותו ככזה והמערכת עצמה לא נותנת את המקום הראוי למורה.

2- מהו חינוך אחר ומה הפתרון?

חינוך אמפתי יעודד את התלמידים לפתח יכולת להבין ולהזדהות עם רגשותיהם של אחרים, ולהתייחס אליהם בכבוד ובשוויון, החינוך האמפתי ישאף לבנות קהילה תומכת בבית הספר, שבה כל תלמיד ירגיש שייך ומקובל.

3-יותר יחס אישי ולהוריד את הציונים שיוצרים מעמדות

1. אי קשר בין התלמידים לבין המורה

2. אי מיצוי הפוטנציאל של התלמידים

3. הטכנולוגיה נשארת מחוץ לבית הספר

4. אי שיוויון חברתי - פערי מעמדות. תלמיד מהמעמד הגבוה שווה יותר מתלמיד מהמעמד הנמוך

5. תחושת שליחות המורה וסט הערכים פוגשת את המציאות בבית הספר

החינוך ה״אחר״ המתואר במאמר הוא מערכת המציגה יחס מורה תלמיד שוויוני ברמה הרוחנית , מטרת המורה היא לגרום לילד להבין מה הפוטנציאל שלו.

הוא רק של שנינו שלי ושלך.

זה מה שזה היום.

וההייתי שמחה שזה יהיה רחב יותר.

שיותר תלמידים ישתתפו בשעור

התלמידים עובדים על דברים מעניינים ביותר, אך הצוות פחות שם לב לזה.. זה לא מהדהד בצורה שיחזיר לתלדים את הפידבק שמגים להם..

--

החלום שזה יהדהד בכל מקום..

החלום שלי הוא להיות כמו עץ נדיב, שהוא חלק מהטבע ומהעולם, שאיננו מנוצל,אלא נתמך, ויכול להמשיך לפרוח ולהעניק

כמו בסרט: מותק הילדים התקווצו,גברת דאוטפאייר

הייתי רוצה שיהיו כמו של שלישיה במערכת יחסים פתוחה שרק התחילה בחודש שעבר.

כמו הגיבורים בסרט: "החולמים"