הסרט מעורר השראה ומוטיבציה. להיות ילד עם מוגבלות מובילה לכלכך הרבה קשיים ולא רק לילד אלא לכל משפחתו. הסרט מתאר את בראד כהן שנולד עם תסמונת הטורט. הוא לא מבין ומודע למהי המגבלה שלו בהתחלה. כתוצאה מכך הוא חסר אונים אל מול הסביבה שלו שמתנהגת אליו בבריונות בלתי נתפסת. בסכות התושייה של אמו הוא מצליח "לקום  מהקרשים" ולהבין שלמרות המוגבלות הוא יכול לעשות כל מה שהוא רק רוצה. האמונה שלו ביכולתיו במיוחד בראיון העבודה לקראת בית הספר ממחישה את הכח והתושייה שלו. זה היה רגע מכונן בסרט בעיני. הוא דרש להוכיח את עצמו ולא ויתר למנהל. הכח שלו להבין את הקשיים של ילד במערכת הלימודית גרם לו להיות מורה יצירתי ומוצלח. הילדים בסרט במיוחד התר אהבו אותו מאוד והוא שינה את חייהם. בזכות שימוש באביזרים שונים כמו כובעים והמחזות הוא הצליח לעורר את תשומת לב הילדים ללמידה. זהו סרט חובה לכל מורה!

כמורה, אני מאמינה שיש להיעזר במשחקים שונים כדי לעורר עניין והנאה בלמידה. אני מכירה המון משחקים מתוקשבים וכלים טכנולוגיים כמו kahoot שמאפשרים למידה חווייתית. הסרט חיזק אצלי את ההבנה כי בעזרת שילוב של שיטות הוראה מגוונת אני יכולה לאפשר יותר פעילות חברתית שמאפשרת גיבוש בין כל התלמידים ויוצרת אחווה הדדית. בנוסף, קיום דיונים על נושאים חברתיים שונים בכדי לפתח אמפטיה לזולת.

 

במשימה הזו למדתי כי היכולת ללמוד ולהצליח יכולה להתרחש רק כאשר יש פניות רגשית. הילד צריך לחוש כי יש מאחוריו סביבה בטוחה ומוגנת שמעודדת אותו ואמינה בו. אמא של בראד בסרט הייתה כזו עבורו. בזכות האמונה שלה הוא הצליח בלימודיו למרות קשייו החברתיים והצליח להשלים תואר ראשון ושני. 

 

ביוזמה החברתית שלי בחרתי ליצור "לוח חזון" לכל ילד. הלוח נעשה בשיתוף ההורה והמורה ובעזרתו הילד מכניס לתוך הלוח את הרצונות שלו בחיים, בין אם אישיים, לימודיים וחברתיים. בסיום תהליך היצירה הייתי רוצה לקיים תערוכת לוחות חזון בכדי לאפשר לילדים אחרים ללמוד על חלומות של חבריהם לכיתה ואף לאפשר להורים ולמורים להכיר יותר טוב את הילדים. קיימים מספר אתגרים בנושא בעיקר של זמן ופניות מצד התלמידים ושיתוף פעולה מצידם בשל הצורך בחשיפה.

 

נראה כי המצב בו אתה מיוחד מבין התלמידים אינו קל –לא לילד המיוחד, לא להורה ולא למורה. הצורך בהכלה נדרש מכל הסביבה והגיוס כוחות ומשאבים הם הכרחיים על מנת להכיל את הילד ולהעניק להם תחושת שייכות ולהיות שווה מבין שווים. 

האופן בו ילד הוא מיוחד הוא מיוחד עבור כולם למעשה – כל הסובבים אותו החל ממנו ועד לחברים שסביבו. הסרט מיצג כיצד אמונה יכולה להוביל את הילד לתחושת שייכות והעצמה עצמית. ואכן למדתי מהסרט כי יש להתבונן על כל ילד בגני המיוחד, לאמוד את קשיו ותסכוליו, לנסות להעמיד עבורו יכולת לימודית והתנהגותית הראויה לו ולא לכפות דרכי הוראה שאינם יכולים לאפשר לילד לנהוג כך. על כן יש לוודא כי כל ילד קיבל תכנית ב'תפירה' אישית המיועדת במיוחד בשבילו ובכך להעניק לו תשומת לב, אהבה, תחושת מסוגלות ליווי אמיתי להצלחה וקבלה מצדם, ומצד החברה.

 

 

אני מאמינה בזה שאם הצוות החינוכי מקשיב  ומבין ומכיל את  כל תלמידי בית הספר ,או התלמידים שבאים עם דימוי עצמי נמוך ומעלים להם את הדימוי העצמי ונותנים להם את הביטחון ולא מאשימים אותם במקום לחפש את הסיבות להתנהגותם של התלמידים בצורה כזו ,ונתחיל לחקור בכדי להבין אותם ולשנות את התנהגותם .

גם כן אני כמורה בבית ספר ונתקלתי בתלמידים שיש להם התנהגות שונה או תלמידי כיתתם צוחקים עליהם ומזלזלים בהם .אז אני כמורה יכולה לשבר את המצב בין תלמידי הכיתה דרך המשימות בכדי לשמור על יחס טוב ולחזק את הקשר ביניהם .

מה דעתכם? 

אשמח לשמוע מה דעתכם. 

הסרט מרגש ומרתק, הידיעה שזהו סרט המבוסס על סיפור אמיתי עוזר לעורר שיח חשוב על שילובם של ילדים/אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה שלנו. עבורי המסר החשוב שהסרט עורר היה הכוח שיש לנו עולם המבוגרים עבור תלמיד עם צרכים מיוחדים. במהלך הסרט בראד מתמודד עם תגובות שונות של החברה כלפי לקות שאין לו שליטה עליה. לעיתים היה נראה כי קל לשכוח שמדובר במחלה פיזית ולהאשים אותו בבעיות משמעת. עם כל זאת, סיפורו של בראד כהן מתאר כיצד האמונה, הליווי והתמיכה של אימו ומנהל בית הספר מצליחים לעזור לו  בהתמודדות מול החברה ובהמשך בגיבוש דימוי וערך עצמי חיובי שמוביל אותו לחזור למערכת החינוך ולתרום מנסיונו. 

הסרט אינו חידש לי דבר בחיי המקצועיים אלא חידד והזכיר שוב את הכוח שלנו במפגש עם תלמידים עם צרכים מיוחדים. כמטפלת רגשית בבית ספר לחינוך מיוחד יש לי את הזכות ללוות תלמידים מכיתה ז-יב ולצפות בדרך שהם עוברים – ההתבגרות כחלק מהגיל וכתלמידים. בטקסי סיום כיתה ט' ויב' זו הזדמנות מיוחדת לפגוש את ההורים והתלמידים ולצפות בדרך שהם עברו – כיצד התפתחו, התמודדו עם הקושי ועוד. לאחרונה התחילה לעבוד כסייעת בביס תלמידה לסיימה אצלנו כבוגרת, מרגש לשמוע ממנה כיצד היא חוותה אותנו כצוות, איפה אנחנו השפענו תמכנו ועזרנו וגם לשמוע ממנה כיצד היא חווה עכשיו כחלק מהצוות את ביס והצוות ביס.   

בעבודתי כמטפלת רגשית במערכת החינוך, אני מלווה תלמידים מכיתה ז' -יב. בתחילת השתלבותם בביס הם מגיעים עם חוויות לא טובות לגבי השתלבותם בביס, באמונה בצוות ביס, ביכולות שלהם ולרבים מהם אין חלום או מטרה. אני רואה בתפקיד שלי קודם כל להיות המבוגר האחראי שעוזר להם לראות את הכוחות שלהם, להקשיב להם ולעודד אותם לחלום וליצור חלומות. 

זוהי הפעם השנייה בה אני צופה בסרט הזה. הפעם הראשונה היתה במסגרת לימודי חינוך מיוחד במכללה בה למדתי.

זהו סרט עם מסרים חשובים מאוד עבור כולם, ובפרט עבור אותם מורים שאינם מכירים בילד האחר, בילד השונה שמאפיינת אותו לקות כזו או אחרת.

בראד מוכיח כי על אף הקשיים של ילד עם תסמונת טורט, יש בו היכולות והרצון לפרוץ את תקרת הזכוכית, להתגבר על הקשיים ולמנף עצמו למעלה. במקום להישאר במקום ה"נמוך" והאחר, הוא הופך את התסמונת שלו לחוזקה, לגאווה. התהליך הרגשי שעבר בראד בסרט הפך אותו לאדם הישגי ושאפתן. הילד שסבל ממורים ומילדים לועגים הפך למורה אהוב ונערץ.

הדבר החדש שהסרט הביא לחיי המקצועיים הוא הראייה הרחבה שלי בבואי לראות כל תלמיד כישות ייחודית ומיוחדת, לראות במגבלה ובקושי של התלמידים את נקודות החוזק והאור שלהם. כמורת שילוב, אני נפגשת עם מחנכות כיתה בחינוך הרגיל. ישנן מחנכות מכילות יותר, שרואות בילד האחר בכיתה אתגר בעבודתן ועושות כל שביכולתן לסייע לו. מנגד, ישנן מחנכות שמתקשות לקבל ולהכיל את הילד האחר. הן אומרות לי זאת בגלוי, ואני מהצד רואה כיצד אותו ילד שיושב בכיתתן הופך לשקוף או למושא ללעג. אותם ילדים הם מעשה בדיוק אותו בראד הילד שבסרט. אני הולכת לנסות לשנות את הגישה ואת הראייה של אותן מחנכות שלא יודעות להכיל ולקבל את הילד השונה. הן זקוקות לכלים מקצועיים וטיפוליים להתמודד איתו. כרכזת השילוב בבית הספר, אחשוף אותן לספרים בנושא, לדוגמה ספר שמתאר מהו אוטיזם או ספר שמתאר חרדות שונות שילדים מסוימים סובלים מהן. כמו כן, אציע להן להצטרף לשיעור של מנתחת התנהגות או תרפיסטית באמצעות בעלי חיים שעובדות עם אותם ילדים בבית הספר. יתכן, שבדרכים הללו הן יראו את אותו ילד באור אחר.

למדתי שישנו קשר ישיר בין הישגים לימודיים לתהליכים רגשיים. ילד שיחווה הצלחה בלימודים, ירגיש מועצם מבחינה רגשית. ילד שיהיה מחוזק מבחינה רגשית, יהיה פנוי נפשית ללמידה וירצה לחתור להצלחה. 

כחלק מהיוזמה שלי, שהינה ניסוח משותף של מטרות התח"י עם הורים, מורים ותלמידי השילוב בתחילת שנה ושיתוף מלא של כולם בתהליך לאורך כל השנה – אני רואה לנכון בעקבות הצפייה בסרט, להוסיף פרט למטרות הלימודיות בתכנית השילוב, גם מטרה אחת או שתיים מהתחום ההתנהגותי רגשי, למשל חיזוק דימוי עצמי או העלאת המוטיבציה וההנעה ללמידה.