2. שור הבר חי בעבר באזורים נרחבים של אירופה, אסיה וצפון אפריקה. הוא העדיף בתי גידול פתוחים ומיוערים למחצה — כמו ערבות, יערות נשירים דלילים, ביצות ואזורים עשבוניים.

3. א) שור הבר היה אוכל עשב — תזונתו כללה:

• עשבים

• עלים

• ענפים רכים

• לעיתים גם שיחים ועשבים רב-שנתיים.

  
  

ב) שור הבר היה נטרף בלבד.

• הוא היה יעד לטורפים גדולים ולעיתים קרובות נרדף גם על ידי האדם הקדמון.

ג) כן.

• הוא השפיע על הפצת זרעים דרך העיכול.

• הוא תרם ליצירת פסיפס נופי שבו מתקיימים מינים רבים אחרים (גם צמחים וגם בעלי חיים).

4. א. בהחלט.

   • בני אדם צדו את שור הבר באופן שיטתי במשך אלפי שנים.

   • עם התפשטות החקלאות והביות של בעלי חיים אחרים, נדחק שור הבר מאזורים רבים.

   ב. היו גורמים טבעיים באופן חלקי.

   • שינויי אקלים קטנים השפיעו על בתי גידול מתאימים.

   • אוכלוסיות מבודדות נעשו פגיעות יותר.

5. הייתה פחות רעייה טבעית באזורים פתוחים.

   חלה סגירת שטחים פתוחים לטובת יערות צפופים.

   שינוי במבנה האוכלוסייה של מיני צמחים ובעלי חיים אחרים.

6. אילו עדויות קיימות על שור הבר והכחדתו?

   • מאובנים — שרידי עצמות ברחבי אירופה.

   • ציורים קדומים — כמו ציורי מערות בלסקו שבצרפת.

   • תיעוד היסטורי — עדי ראייה כתבו עליו עד ימי הביניים (פולין, לדוגמה).

7. כן!

   • פרויקטים כמו "Heck cattle" בגרמניה ניסו ליצור בקר דומה במראה ובתפקוד לשור הבר.

   • כיום יש יוזמות באירופה ל"החייאת שטחי פרא" (rewilding) על ידי החזרת בקר דמוי שור בר שישמש מחליף אקולוגי.

2. הדוב החום הסורי הוא תת-מין של הדוב החום, שנפוץ בעבר באזורים הרריים במזרח התיכון ובמערב אסיה, כולל טורקיה, איראן, סוריה, לבנון והקווקז. כיום תפוצתו הצטמצמה מאוד והוא נחשב נדיר. בית הגידול המועדף עליו כולל יערות הרריים, אזורים עם מקורות מים ושפע מזון, ולעיתים גם אזורים חצי-מדבריים אם התנאים מתאימים.

3. הדוב החום הסורי היה בעל תפקיד מרכזי במערכת האקולוגית שלו. הוא ניזון ממגוון רחב של מקורות מזון – פירות, שורשים, חרקים, בעלי חיים קטנים ופגרים – ולכן נחשב לאוכּל-כול. הוא היה טורף-על, כמעט ללא טורפים טבעיים, אך לא התמחה בציד. תרומתו האקולוגית כללה פיזור זרעים, ויסות אוכלוסיות של מיני טרף קטנים, סילוק פגרים ושיפור איכות הקרקע באמצעות חפירה. כל אלה הפכו אותו לגורם מפתח בשמירה על איזון ובריאות המערכת האקולוגית.

4. הכחדתו של הדוב החום הסורי מאזורים רבים נגרמה בעיקר מגורמים הכחדתו של הדוב החום הסורי מאזורים רבים נגרמה בעיקר מגורמים אנושיים. הגורם המרכזי היה ציד ישיר, בין אם לצורכי ספורט, הגנה על חקלאות ובקר, או שימוש בפרווה ובאיברים פנימיים. בנוסף, הרס בית גידול – כריתת יערות, פיתוח שטחים חקלאיים ובניית תשתיות – צמצם את אזורי המחיה של הדוב ופגע בזמינות המזון והמים.

   גם קיטוע בתי גידול גרם לכך שאוכלוסיות נפרדו זו מזו ולא יכלו להתרבות ביניהן, מה שהוביל לירידה בגיוון הגנטי והגביר את פגיעותן.

5. הכחדתו של הדוב החום הסורי מאזורים שונים גרמה להפרת האיזון במערכת האקולוגית המקומית. בהיותו מין מפתח וטורף-על, היעדרו השפיע על שרשרת המזון והוביל לעיתים לעלייה בלתי מבוקרת באוכלוסיות של בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים, שפגעו בגידולים חקלאיים ובצמחייה הטבעית.

   בנוסף, ירידה בצריכת פגרים ובמזיקים השפיעה לרעה על בריאות הסביבה, והיעדר פיזור זרעים עלול היה לעכב התחדשות של יערות וצמחייה מקומית. במקומות שבהם נכחד, לא נמצא תחליף טבעי מלא שימלא את כל תפקידיו האקולוגיים, ולכן הפגיעה הייתה רחבת היקף – גם אם לא תמיד מתועדת במדויק.

6. העדויות על הדוב החום הסורי כוללות תיעוד היסטורי ותרבותי בכתבים עתיקים כמו בתנ"ך ובאמנות מקומית, שמעידים על נוכחותו בעבר במזרח התיכון. בנוסף, קיימים פוחלצים במוזיאונים שמהם ניתן ללמוד על מאפייני הדוב, ומחקרים מדעיים תיעדו את ירידת אוכלוסייתו וגורמי הכחדתו. תצפיות נדירות בעשורים האחרונים מצביעות על נוכחות מבודדת באזורים מסוימים, אך המידע מצומצם. מאובנים ושאריות עצם שנמצאו באזורים הרריים גם הם מעידים על תפוצה היסטורית של הדוב במזרח התיכון.

7. קיימים מאמצים לשוב ולהחזיר את הדוב החום הסורי לטבע, אך הם מוגבלים ומורכבים. ניסיונות החזרה לטבע נעשו בטורקיה ובאזורים אחרים במזרח התיכון, אך הצלחתם הייתה מצומצמת עקב אובדן בתי גידול ואיומים אנושיים. בנוסף, נעשים מאמצים לשמירה על אוכלוסיות מבודדות ושיקום מערכות אקולוגיות, כגון יערות ומקורות מים, כדי לתמוך במגוון הביולוגי. במקרים שבהם לא ניתן להחזיר את הדוב הסורי, קיימת האפשרות לשתול מיני דובים אחרים, אך מדובר במהלך שנוי במחלוקת. החזרת הדוב החום הסורי היא אתגר משמעותי, ודורשת שיתוף פעולה בין מדענים, ממשלות ומוסדות שימור.

8. הכחדת הדוב החום הסורי והנשר המקראי בישראל נגרמה בעיקר מגורמים אנושיים דומים, כמו ציד בלתי חוקי, הרעלה, והרס בית גידול. בשני המקרים, פיתוח אורבני וחקלאי, כריתת יערות ופגיעות במערכות אקולוגיות הפחיתו את שטחי המחיה וגרמו לקיטוע אוכלוסיות, דבר שהוביל לירידה ביכולת ההתרבות של המינים. בנוסף, בשני המקרים היו השפעות של ירידה במקורות מזון טבעיים – כמו פגרים לנשרים ומזון טבעי לדובים. מהשוואה זו ניתן ללמוד כי הגורמים המרכזיים להכחדה של בעלי חיים בישראל הם פעולות אנושיות ישירות, וכדי למנוע הכחדות נוספות יש צורך בשמירה על בתי גידול טבעיים, פיקוח על ציד והחזרת איזון אקולוגי באמצעות תכניות שימור ושיקום.

2. בעבר, האריה האסייתי חי בשטחים נרחבים, מהמזרח התיכון, דרך הודו ועד מזרח טורקיה ודרום רוסיה. היום הוא מצוי בטבע רק בהודו. הוא העדיף אזורים של סוואנות, יערות פתוחים ואזורים יבשים עם מעט עצים.

3. הוא היה טורף על, כלומר, הוא ישב בראש שרשרת המזון, שלט באוכלוסיות של בעלי חיים אחרים ועזר לשמור על איזון אקולוגי. האריה האסייתי צד אוכלי עשב כמו איילים, אנטילופות, חזירי בר, וגורי בקר פראיים. הוא היה בעיקר טורף, ולא היה לו כמעט אויבים טבעיים. גורים צעירים עלולים היו להיטרף לעיתים נדירות. כן. כאמור, הוא ויסת אוכלוסיות של בעלי חיים אחרים, וכך מנע רעיית יתר, סייע בשמירה על מגוון הצומח, והשפיע על מבנה בתי הגידול.

4. ציד מופרז, הרס בתי גידול וירידה בכמות הטרף היו הגורמים העיקריים להכחדתו. כן, בני אדם צדו אותו, פגעו בבתי הגידול והקטינו את מקורות המזון שלו. גורמים טבעיים היו שוליים מאוד ולא שיחקו תפקיד מרכזי בהכחדתו.

5. היעלמותו גרמה לעלייה במספר אוכלי העשב, לרעיית יתר ולפגיעה בצמחייה. כן, אוכלוסיות אוכלי העשב גדלו, והמערכת האקולוגית נפגעה.

6. קיימים מאובנים, תיעוד היסטורי ומחקרים מדעיים.

7. כן, יש תוכניות הגנה, השבה לטבע וניסיונות לשיקום בתי הגידול.

8. גם האריה האסייתי וגם הנשר המקראי נכחדו בעיקר בגלל פעולות אדם, ציד, הרעלות, ופגיעה בבתי גידול. הגורמים המשותפים הם התערבות אנושית ישירה ופגיעה בשרשרת המזון. מהשוואה זו ניתן ללמוד שדפוסי ההכחדה של חיות בישראל נובעים לרוב מהשפעת האדם ופיתוח סביבתי.

2.
הנמר הערבי חי במדבר יהודה, הרי אילת והנגב בישראל. הוא העדיף בתי גידול סלעיים ומדבריים, אזורים בעלי מצוקים, קניונים, מקורות מים וטרף מתאים.

3.
הנמר הערבי שימש כטורף-על במדבר. הוא שלט על אוכלוסיות טרף כמו יעלים ושפני סלע, שמר על איזון בין מינים שונים והגן על הצמחייה בכך שמנע התרבות יתר של אוכלי עשב קטנים.

4.
הנמר ניזון מטרף מגוון: יעלים, שפני סלע, צבאים, ארנבות, עופות וזוחלים. הוא היה בעיקר טורף, וגורים צעירים בלבד היו פגיעים לטורפים אחרים.

5.
כן. הנמר לא רק שלט על אוכלוסיות הטרף, אלא גם תרם להזנת חיות נבלות דרך פגרי טרפו. בכך שמר על בריאות בית הגידול המדברי ויציבותו.

6.
הנמר הוכחד בעיקר בגלל פעילות אנושית: ציד ישיר, הרעלות, פיתוח שטחים והרס בתי גידול. בנוסף, גורמים טבעיים כמו בצורות, ירידה במקורות מים ובעיות גנטיות גם תרמו להכחדתו.

7.
לאחר היעלמות הנמר, עלו מאוד מספרי שפני הסלע ופגעו בצמחייה, מה שגרם לשינויים נרחבים בבית הגידול. קיימות עדויות רבות להכחדתו: תיעוד היסטורי, פגרים, דגימות גנטיות ותצלומים ממלכודות מצלמה. כיום יש ניסיונות לשמר את הנמר הערבי בגני חיות בעומאן ובערב הסעודית, אך בישראל אין נכון לעכשיו תכנית להשבתו לטבע.

8. הנמר הערבי והאריה האסייתי נכחדו בגלל גורמים דומים: בני אדם צדו אותם, הרסו את בית הגידול שלהם וגרמו לירידה בכמות הטרף. בשני המקרים, הציד המופרז והפיתוח הסביבתי היו הגורמים העיקריים להכחדה. מהשוואה זו אפשר ללמוד שבישראל, הכחדת חיות נגרמת בעיקר מהשפעת האדם, כמו ציד ופגיעה בטבע.

שאלות מנחות לחקר חיות שנכחדו

2. היכן חי בעל החיים הזה, ואיזה סוג בית גידול העדיף?

הנשר שוכן במגוון סוגי נוף, החל ממדבריות וכלה בנופים הרריים. הוא מקים את קינו לרוב על צוקים. את טרפו הוא מוצא לרוב בשטחים פתוחים לצורך איתור מהיר של מזון מן האוויר. סוג בית הגידול שהו מעדיף הוא בית גידול של מצוקים באזורים הרריים, לרוב בנוף פתוח ודליל צמחייה, במדבר ובחבל הים-תיכוני.

3. מה היה תפקידו של בעל החיים הזה במערכת האקולוגית שלו?

   • ממה הוא ניזון? הנשר המקראי ניזון בעיקר מפגרים של בעלי חיים מתים.

   • הנשר המקראי אוכל פגרים של בעלי חיים מתים.

   • האם היה טורף, נטרף, או שניהם? הנשר המקראי ניזון מפגרים ואינו טורף בוגרים כמעט לא נטרפים, אך האיום העיקרי עליהם הוא האדם.

   •  נשר המקראי אינו טורף ואינו נטרף

   • האם היו לו תפקודים אקולוגיים ייחודיים?

   •  כן, לנשר המקראי יש תפקוד אקולוגי ייחודי: הוא מסלק פגרים מהסביבה, מונע התפשטות מחלות ותורם למחזור החומרים במערכת האקולוגית. בכך הוא שומר על בריאות המערכת האקולוגית.

4. מה היו הגורמים המרכזיים להכחדתו של בעל החיים הזה?

הרעלה, התחשמלות מקווי חשמל, צייד פעם, פחות אוכל, והפרעות באזורים שהם מקננים בהם.

• האם בני אדם היו מעורבים? אם כן, כיצד?

בטח, בני אדם גרמו לרוב הבעיות: הרעילו אותם (בטעות או בכוונה), קווי חשמל מסוכנים, צדו אותם פעם, שינו את החקלאות אז אין להם הרבה מה לאכול, ומפריעים להם לגדל גוזלים.

• האם היו גורמים טבעיים?

קשה להגיד שהיו גורמים טבעיים חזקים שהכחידו אותם, אבל שינויים קטנים בטבע בטח לא עזרו כשהיו כל כך הרבה בעיות מבני אדם.

5. כיצד השפיעה הכחדתו של בעל החיים הזה על המערכת האקולוגית שלו?

הם היו כמו "משטרה של הניקיון" של הטבע. כשאין אותם, יש יותר פגרים שיכולים להפיץ מחלות.

• האם נצפו שינויים ניכרים במינים אחרים או בסביבה לאחר היעלמותו?

הם היו כמו "משטרה של הניקיון" של הטבע. כשאין אותם, יש יותר פגרים שיכולים להפיץ מחלות.

6. אילו עדויות קיימות בידינו על בעל החיים הזה ועל הכחדתו?

יש סיפורים עליו בתנ"ך, אנשים שראו אותו פעם בהמונים וכתבו על זה, חוקרים שעקבו אחרי מה קרה להם עם הזמן, וגם מה מוצאים בבדיקות כשהם מתים (בעיקר רעל וחשמל).

• מאובנים, תיעוד היסטורי, מחקרים מדעיים וכדומה.

7. האם קיימים מאמצים להשיב את המין או את תפקידו האקולוגי (למשל, באמצעות השבה לטבע, מינים תחליפיים, או שיקום מערכות אקולוגיות)?

כן, מנסים להציל אותם בכמה דרכים: מגדלים אותם ומשחררים לטבע, שמים להם אוכל נקי מרעל, מטפלים בפצועים, מסדרים חוטי חשמל מסוכנים, ומסבירים לאנשים למה הם חשובים.

📢 תעלו את התשובות שלכם כרגע לpadlet. תעיינו בפוסטים של קבוצות אחרות ותענו על שאלה הבאה: 

8. תבחרו חיה אחרת מפוסטים שחברים שלכם כתבו: השוו בין הגורמים שהובילו להכחדת החיה שחקרתם לבין הגורמים שהובילו להכחדת החיה שחקר חברכם.

   • האם קיימים גורמים משותפים? אם כן, מהם?

כן, ציד גם של הברדלס האסייתי ושל הנשר המקראי גרמו להכחדה שלהם.

• מה אפשר ללמוד מהשוואה זו על דפוסי הכחדה של חיות בישראל?

 שלבני אדם אין בעיה להקריב מינים בשביל יופי(לדוגמא: הפרווה שלהם)

בבתי גידול ביצתיים, בנהרות, בבורות מים ובאגמים.

3. תנין היאור הוא טורף מימי למחצה שאורב לטרפו כשהוא שקוע במים. הוא עולה ליבשה כדי להתחמם בשמש וכדי להטיל ביצים. לרוב הוא ניזון מדגים, מרכיכות, מסרטנים, מעופות ומיונקים שבהם בני אדם.

4. הכחדתו של תנין היאור נגרמה בעקבות ציד לא חוקי שבני האדם ביצעו, ובעקבות שינויים אקולוגיים בסביבתו.

5. הכחדת תנין היאור בישראל גרמה לשיבוש בנערכת האקולוגית. התנינים היו טורפים חשובים וכשהם נעלמו השתנתה האוכלסיה של בעלי החיים האחרים.

6. ישנם עדויות ארכיאולוגיות היסטוריות על תנין היאור כמו איזכורים בתנך, ישנם ממצאים פיזיים של תנין היאור כמו עצמות שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים בישראל באיזור חופי ים המלח.

7. נכון להיום אין מאמצים בישראל להשבת תנין היאור אך במדינות אחרות כמו מצרים ודרום אפריקה ישנם מאמצים לשימור תנין היאור בשמורות טבע ובגני חיות.

8. קיימים גורמים משותפים להכחדת האריה האסייתי ותנין היאור, שניהם נכחדו בעקבות ציד יתר, אפשר ללמוד מהגורם המשותף הזה שקיים בישראל ציד של חיות שגורם להכחדת מינים רבים ונדירים של חיות.

1. חולות ניצנים, בדרום מישור החוף של ישראל, בין אשדוד לאשקלון.

2. דיונות חול פתוחות, אקלים ים-תיכוני: קיץ חם ויבש, חורף מתון וגשום.

3. קרקע חולית דלה, משקעים עונתיים, חשיפה לשמש, טמפרטורות גבוהות, מחסור בחומרי הזנה.

4. יצרנים (רותם המדבר, חולית קטנה), צרכנים (לטאות, שועלים, קיפודים), מפרקים (פטריות וחיידקים).

5. רותם המדבר והשועל המצוי.

6. לפי רמות הזנה: יצרנים, צרכנים ראשוניים ושניוניים, ומפרקים.

7. צמחים → אוכלי עשב (נמלים, זחלים) → טורפים (לטאות, שועלים) → מפרקים.

8. קיימת הדדיות בין צמחים לחרקים מאביקים וטפילות בין חרקים.

9. אספקת מזון, ויסות סחף, תמיכה במגוון מינים, ושירותי נופש וחינוך.

10. המערכת נמצאת בסיכון, עם ירידה בשטחי החולות.

11. מגוון עשיר אך מאוים מפיתוח ומינים פולשים.

12. בינוי, חדירת מינים פולשים, רכיבת שטח, דריסת בעלי חיים.

13. פיתוח יישובים, תשתיות ותיירות פגעו בשטחים הטבעיים.

14. מעבר מחולות טבעיים לשימושים עירוניים וחקלאיים.

15. פיצול שטחים, ירידה באוכלוסיות, והתרבות מינים פולשים.

16. שמורת חולות ניצנים, טיפול במינים פולשים, מניעת פיתוח נוסף.

17. רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות, עמותות טבע.

18. מלחמות והתיישבות יצרו פיתוחים שצמצמו את שטחי החולות.

19. עידוד התיישבות, בניית תשתיות, וייבוש שטחים.

20. שיפור תנאי מחיה לצד אובדן שטחים טבעיים ופגיעה במסורות מקומיות.

המרכיבים הא-ביוטיים של המערכת הם האקלים היבש, הקרקע הסלעית, מים מועטים, אור שמש חזק וחומרי הזנה מועטים. המרכיבים הביוטיים הם הצמחים שנותנים חמצן ומזון, בעלי החיים כמו יעלים שהם אוכלי עשב, וטורפים כמו הנמר הערבי. כל בעלי החיים והצמחים פועלים יחד במערכת. הצמחים הם היצרנים, בעלי החיים הם הצרכנים, והחיידקים והפטריות הם המפרקים.

המערכת מספקת שירותים כמו מזון ומים, שליטה במזיקים, היווצרות קרקע והפצת צמחים, וגם שירותים תרבותיים כמו טיולים ולימודים. המערכת נמצאת כיום בבעיה, כי המגוון הביולוגי שלה בסכנה בגלל פיתוח תשתיות, ציד והריסת בתי גידול.

האיומים המרכזיים הם שינויי אקלים, זיהום, מינים פולשים ופגיעות של בני אדם כמו הרס שטחים טבעיים. ישנן כיום תוכניות לשימור ושיקום של המערכת, אבל עדיין יש הרבה עבודה לשמור על המגוון הביולוגי שלה.

חי במזרח התיכון

תפקידו במערכת האקולוגית היא לאכול עשבים מה שמסייע בשימור צמחייה דינמית , משמש כטרף לטורפים גדולים

הפרא הסורי ניזון מעשבים עלים יבשים ושיחים נמוכים

הפרא הסורי נטרף בלבד

תפקידים אקולוגים ייחודים שמר על איזון בצמחייה

בכך שרעה בעיקר מינים מסוימים ומנע התפשטות

יתר שלהם.

הפרא הסורי נכחד כתוצאה של ציד בני האדם

השפעות האקלוגיות של ההכחדה ירידה במגוון בעלי החיים והצמחים באזורים בהם חי.

השתלטות של מיני צמחים מסוימים שהפרא נהג לרעות עליהם.

היעלמותו הקשתה על טורפים גדולים למצוא מזון.

עדויות קיימות :

מסעות חוקרים אירופים ואסיאתיים שתיעדו את הפרא הסורי במאה ה-19.

שרידים שהתגלו באתרים ארכיאולוגיים, כולל בארץ ישראל. בחרפושיות מצריות ובתבליטים אשוריים מתוארים פראים הנרדפים בציד.

יש נסיון השבה להחזיר חיות דומות אך לא את הפרא הסורי

1. שם ומיקום המערכת האקולוגית:

ביצות החולה, עמק החולה, גליל עליון, ישראל.

2. מאפיינים גאוגרפיים, אקלימיים ופיזיים:

• עמק שטוח בין רמות.

• אקלים ים-תיכוני (גשם בחורף, קיץ יבש וחם).

• אדמות כבול, מים רדודים, נחלים.

3. מרכיבים א-ביוטיים עיקריים:

• אקלים: גשום בחורף, יבש בקיץ.

• קרקע: כבולית, עשירה בחומר אורגני.

• מים: נחלים, מעיינות.

• אור: גבוה.

• נוטריינטים: חומר אורגני רב.

• מבנה פיזי: מקווי מים וצמחיית סוף.

4. מרכיבים ביוטיים עיקריים:

• יצרנים: קני סוף, פפירוס.

• צרכנים: חזירי בר, דגים, עופות מים.

• מפרקים: חיידקים, פטריות.

5. מינים שולטים/מפתח:

• קני סוף (יצרן עיקרי).

• עגור אפור (מפיץ זרעים).

6. ארגון אורגניזמים:

• רמות הזנה: יצרנים → אוכלי עשב → טורפים → מפרקים.

• רשת מזון מורכבת.

7. יחסי גומלין סימביוטיים:

• קומנסליזם: עופות בקני סוף.

• טפילות: טפילי דם בעופות.

8. שירותי מערכת אקולוגית:

• אספקה: דיג, קני סוף.

• ויסות: בקרת שיטפונות, סינון מים.

• תמיכה: היווצרות קרקע.

• תרבותיים: תיירות צפרות, חינוך.

9. מצב ובריאות המערכת כיום:

• רוב הביצות יובשו.

• קיימת שמורת טבע לשימור חלקי.

10. מצב מגוון ביולוגי:

• ירידה חדה לאחר הייבוש.

• כיום שיקום חלקי.

11. איומים מרכזיים:

• ייבוש, זיהום חקלאי, שינוי אקלים, מינים פולשים.

12. השפעות בני אדם:

• ייבוש הביצה לחקלאות בשנות ה־50.

• אובדן מינים ופגיעה בקרקע.

13. פעולות שימור וניהול:

• הקמת שמורת החולה.

• פרויקטים לשיקום בתי גידול רטובים.

14. בעלי עניין מרכזיים:

• רשות הטבע והגנים.

• חקלאים.

• חוקרים ואוניברסיטאות.

15. השפעות היסטוריות:

• ייבוש החולה לאחר קום המדינה.

• שינוי פני הנוף והכלכלה האזורית.

16. מדיניות ממשלתית:

• ייבוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית.

• הקמת שמורות טבע מאוחרות.

17. השפעה על קהילות מקומיות:

• שינוי תעסוקה מדייג לחקלאות.

• אובדן מסורות פרנסה ישנות.