(מילים: שמרית אור, לחן: נורית הירש).

בשיר טמונים כוחות שיכולים לסייע לנו, כשאנחנו יוצאים לדרך:

- כח היחד

- כח שיתוף פעולה

- כח הסבלנות

- כח התקווה

- כח השמחה

"ושירנו על גב"- הילדים הציעו רעיונות מקסימים מדוע כדאי לקחת איתנו שיר לדרך.

"עד לשערי רקיע"- כמה גבוה אפשר להצליח להגיע, השמים הם הגבול!

*למדנו מילים נרדפות: רקיע- שמים, שלשלת- שרשרת, לשוא- סתם.

*הילדים הציגו את השיר באמצעות תמונות.

*הילדים נהנו מהאתגר של העברת חישוק במעגל, בלי לעזוב ידיים.

הילדים חשבו, עוד לפני ששמענו את השיר, מה הם היו מאחלים לשנה הבאה ושיתפו במשאלות אישיות וכלליות.

שמענו את השיר ושמנו לב שהשיר דווקא מתאר אירועים שנראים קטנים ולא משמעותיים (ישיבה על המרפסת, אכילת ענבים), אך הילדים החכמים הצליחו לגלות שבין השורות מסתתרים המון רגשות חיוביים- תקווה, רוגע, בטחון, שמחה, כיף, נעימות, אהבה, חופש, מתיקות, קדושה ועוד. ואלה האיחולים בשיר לשנה הבאה!

שיחקנו בינגו עם תמונות של מילים מתוך השיר, כפעילות הפנמה של השיר.

בעקבות החופש הארוך שהיה בחגים, למדנו שיר שמספר לנו על ילדים, שרואים את הגן שלהם סגור. הילדים שיתפו ברגשות שעולים בהם כשהם מדמיינים שהם רואים את הגן סגור (שמח, כיף, עצוב, מתגעגע ועוד).

האזנו לשיר, והוספנו תנועות שעוזרות לנו לזכור את המילים. בשלב הבא המחשנו בתמונות את המילים בשיר. התייחסנו למבנה של השיר ושמנו לב שהקטעים בשיר יוצרים סימטריה!

הסברנו את המושג סימטריה מהסתכלות בפנים שלנו, ואברי הגוף, והבנו גם את ההבדל בין סימטריה לדגם.

הילדים קיבלו את התמונות והציגו לנו את השיר באמצעותן.

לסיום התיישבנו במעגל והעברנו בין הילדים תוף, ורק כששמענו את המילה "סגור" אפשר היה להכות בתוף.

הילדים בטוח ישמחו להמשיך לשיר את השיר גם בבית,

האזנו לשיר, הסברנו ודיברנו על המשמעות של היציאה לדרך חדשה, התחלה חדשה, והוספנו תנועות שעוזרות לנו לזכור את המילים.

ראינו בתוך השיר פעמיים את הקשר בין המנגינה למילים-

- במילים "עצרתי רגע להפסקה" יש ממש הפסקה גם במנגינה.

- בבית האחרון- המנגינה משתנה למנגינה נוגה יותר כשהמילים מדברות על "אבדנו למקום שומם".

בעקבות מילות השיר "דופקים על שעריך" דיברנו על מילה נרדפת לדפיקה בדלת- נקישה

והילדים קיבלו מקלות הקשה, הקשנו בהם חזק, חלש, ומקצבים שונים, ושרנו את השיר בליווי מקלות ההקשה.

הכרנו את המשוררת הלאומית נעמי שמר! סיפרנו על כך שהיא היתה גרה במושב ליד הכנרת, ושהיא אהבה מאוד להסתכל על הכנרת וגם לטייל בכל מיני מקומות בארץ.

האזנו לשיר והילדים חיקו את התנועות שלי, שעוזרות להם ללמוד את השיר.

הסתכלנו על מפת ארץ ישראל, מצאנו והכרנו את האתרים השונים המופיעים בשיר: הכנרת,

הסכר (הסברנו על מטרת הסכר והמבנה שלו),

עפולה,

אילת,

שמורת החולה,

תל אביב,

החרמון.

דיברנו על המאפיינים של כל אתר, וראינו תמונות שלהם. שרנו את השיר עם התמונות בשיתוף הילדים.

השיר נכתב לפני כשנה, בתקופה בה התחילה מלחמת חרבות ברזל, בכדי לעודד, להרים את הרוח, ולתת תקווה.

את השיר מבצעים זמרים ממגוון סגנונות, מגזרים ועדות. כך שעוד לפני שהאזנו לשיר כבר קלטנו את המסר של הכח שיש באחדות עם-ישראל.

השיר בנוי מארבעה בתים, ובכל אחד מהם מתוארים דברים שיכולים לתת לנו תקווה וכוחות:

- דברים יפים

- דברים פשוטים

- דברים שמחים

- דברים שאין להם שם

הקשבנו לשיר, והבנו את משמעות המילים והמסר המעודד.

הילדים שאלו- למי נכתב הזמר הזה? לך? למי? הבנו שכדי לענות על השאלה נצטרך להקשיב לשיר.

הילדים האזינו לשיר, מצאנו מילים לא מוכרות, ופירשנו אותם בכדי להבין את משמעות השיר.

זמר- שיר.

מכורתי- ארץ ישראל.

דובב - לדבר.

מחול- ריקוד.

תלם- חרישת חריצים באדמה למטרת שתילה ונטיעה.

הורה- סוג של ריקוד מעגלים ישראלי.

וכך הילדים הבינו שהשיר הוא זמר לארץ ישראל (מכורתי)!

את השיר, הריקוד והתלמים באדמה, אנחנו עושים מתוך רצון לשמוח בארץ שלנו. והשיר מתאר כיצד אפילו ההרים שמחים, והפרחים פורחים ומכסים את המדבר.

הקשנו את המקצב הייחודי בשיר, (סינקופה בתחילת משפט מוסיקלי), באמצעות תוף שהעברנו בין הילדים. לאחר מכן הילדים קיבלו תופים קטנים, ואיתם גם הקשנו את המקצב תוך כדי שירה.

השיר מתאים מאוד לחודש כסליו בו חוגגים את יג האורים✨.

לפני ששמענו את השיר הילדים העלו אסוציאציות ל"חופשי ומאושר" (חופש גדול, כדורגל, חוף הים, בריכה, וכד').

זיהינו את הקשר שאנחנו בד"כ עושים בין חופשי למאושר- מי שחופשי הוא מאושר.

שמענו את השיר, שמציע זווית אחרת- אושר ואור פנימי שנובעים מהדברים שנראים מובנים מאליהם אבל הם אלה שנותנים לנו את תחושת החופש האמיתית (שמים, שמש חמה, יום בהיר, ערב טהור, צחוק).

כדוגמה לכך, סיפרנו על גיבור ישראל נתן שרנסקי שישב 9 שנים בכלא בסיביר, והרגיש שהוא יותר חופשי מכולם שם. הילדים שמעו את הסיפור על כך שהוא היה שר בכלא בקולי קולות שירים בעברית ולא נתן לאף אחד לפגוע בתחושת החופש הפנימית שלו. כשהאושר בא מבפנים אז החופש לא תלוי באף גורם כזה או אחר.

השיר מתחבר לסיפור שספרנו בשבוע שעבר על נתן שרנסקי ועל היהודים מארצות הברית. השבוע המשכנו לספר על העליה הגדולה שלהם ארצה, והשיר הזה נכתב עבורם כהערכה וברכה.

שרנו את השיר, והסברנו את המילים.

פירטנו באמצעות המחשה של מזוודות:

❤מזוודה אדומה- קשיים בהם נתקלים העולים החדשים.

💛מזוודה צהובה- הסיבות שמביאות את העולים החדשים לעלות לארץ למרות הקשיים.

💚מזוודה ירוקה- מה אנחנו יכולים לעשות ולעזור על מנת להקל על הקשיים של העולים החדשים.

הילדים שיתפו והעלו רעיונות, וכך מילאנו את המזוודות.

גילינו בתוך השיר דוגמאות לנקודות הנ"ל, וגם מצאנו אזכור ל2 שירים- הנה מה טוב, והבאנו שלום עליכם.

הילדים ניסו לנחש לפי שם השיר במה יעסוק השיר, והעלו רעיונות לכל החגים שיש בלוח השנה, וסידרנו אותם בתמונות לפי הסדר.

אך כשהקשבנו לשיר לא שמענו אף אזכור לחגים אלה! אז על איזה חג שרה נעמי שמר?

ניתחנו את המילים של ארבעת הבתים בשיר:

🏠1: דווקא כשנגמרים הפסטיבלים והחגיגות הגדולות, יש זמן למנגינת הלב ללבלב ולשמחה אמיתית ולא מוגבלת להופיע.

🏠 2: תינוק שלומד ללכת, ילדים שלומדים לקרוא ואופה הלחם- מלמדים אותנו איך צריך לחגוג כל הצלחה אחרי תהליך ארוך של השקעה ומאמץ, ולא לקחת אותם כמובנים מאליהם.

🏠 3: מזג האוויר שמאיר לנו פנים, ולראות בחלון מישהו אהוב הם עוד סיבה פשוט לחגוג את היומיום.

🏠 4: כל שורה בבית זה מתחילה במילה הללוי-ה, ויש פה סיכום של כל השיר על חג שלא נגמר!

בדקנו ולא מצאנו אף חג שלא נגמר...

אחרי שהקשבנו לכל בית, הילדים ענו לי באמצעות התוף לשאלה האם בבית הזה נעמי מגלה לנו על איזה חג מדבר השיר. כן- תיפוף מהיר, לא- תיפוף איטי. ראינו שבכל הבתים לא מדובר על החגים הרגילים בלוח השנה, אלא מדובר על ימים רגילים שאנחנו יכולים להתייחס אליהם כימי חג אם נשים לב לדברים המיוחדים שבהם.

סיפרנו שהשיר הזה הגיע לאירוויזיון לפני כ30 שנה וזכה במקום השלישי, ושביתו של עוזי חיטמן היה הבית היחיד שנפגע במלחמת המפרץ והם שרו את השיר שלו בכדי לעודד את רוחו.

שמענו את השיר, כל פעם רק בית אחד ופזמון. הפעם, בשונה מתמיד, הילדים הם אלה שהיו צריכים להמציא תנועות למילים של השיר. בכל פעם הסברנו את המילים והמשמעות והתחלנו לאסוף תנועות מתאימות מהילדים. כל ילד שיצר תנועה קיבל פעמון וצלצל בו. לאחר מכן השמענו שוב את השיר וכל הילדים היו צריכים לזכור את התנועות, והילד שיצר את התנועה עמד. וכך הרכבנו את כל השיר עם תנועות של הילדים האלופים!

סיפרנו שהשיר נכתב לפני 50 שנה בתקופת מלחמת יום כיפור, כשיר עידוד, תקווה ונחמה.

פירוש המילים לו יהי= הלוואי שיהיה.

שמענו ושרנו אותו עם תנועות ידיים,

ולאחר מכן העמקנו במילים של ארבעת הבתים ונעזרנו בתמונות. מצאנו בהם 3 בקשות:

- לו תשמע.. תפילה אחת מפי

- תן להם לשוב הלום

- תן שלווה וכח לכל אלה שנאהב.

דיברנו על 3 המשאלות, שכל כך רלוונטיות גם לתקופתנו.

אבל כל הזמן נעמי שמר חוזרת על הפזמון "לו יהי, כל שנבקש לו יהי", פזמון שמלא באמונה ובטחון בכך שיהיה טוב.

בטבלה מיוחדת מיינו את המשאלות שמצאנו בשיר-

לפי האם המשאלה היא דמיונית או מציאותית, והאם המשאלה היא על עצמי או על אחרים.

היו גם כמה ילדים שחשבו על משאלות משל עצמם, ושיתפו אותנו, וסימנו בטבלה לאן כל משאלה מתאימה.

לאחר מכן ספרנו וסימנו בלוח מיוחד, כמה פעמים אנחנו שומעים בשיר את צמד המילים "לו יהי" ומצאנו 40 (!!) פעם את המילים האלה בשיר.

שמענו את השיר, הילדים ניסו להיזכר במילים ששמענו בשיר- מה כדאי להוסיף ולעשות יותר (אהבה, הקשבה, אלוקים, אמונה וכו), לעומת דברים שכדאי להפחית בהם (לבד, שקרים, דמעות, שנאת חינם וכו).

מיינו את כל המילים משני צידיו של הסימן > : בצד הפתוח שמנו את המילים שמתארות מה כדאי לנו לעשות יותר, ובצד הצר הנחנו את המילים שמתארות את מה שכדאי לעשות פחות.

הילדים הוסיפו רעיונות נוספים, לשני הצדדים.

הקשבנו שוב לשיר והפעם בכל פעם ששמענו את המילה יותר חילקתי לב לאחד הילדים, הפעלנו את השיר פעם נוספת והפעם בכל פעם כששמענו את המילה יותר כל ילד הניח לב מסביב למילים הטובות ולבסוף ספרנו את כמות הלבבות- 40 לבבות, כמספר הפעמים שהמילה יותר מופיעה בשיר!!!

האזנו לשיר, תוך כדי ביצוע תנועות. השיר מורכב מ-4 בתים ופזמונים. הילדים קלטו מהר מאוד את הפזמון!

לאחר מכן הסברנו באמצעות תמונות את מהלך השיר, הבנו את המשמעות שלו, ואת החשיבות הרבה שיש לחברים שיכולים לעזור לנו למצוא ולהבין את הדרך.

פירשנו מילים לא מוכרות:

שלף- שדה חיטה קצור

דנדון- צלצול פעמון

פסיעות- צעדים

לוחכת- אוכלת

מיטיבי לכת- הולכים טוב

לפענח- להבין ולפתור.

אחרי שהבנו את השיר הילדים קיבלו כתב חידה שמורכב מהתמונות של השיר. הילדים עבדו בשיתוף פעולה בכדי להצליח לפענח את הסימנים! אלופים!

הילדים נהנו מאוד מהפעילות ופענחו פתגם שמדגיש את המסר של השיר: "טובים השניים מן האחד" (קהלת)

השיר מספר על חיבור בין הפכים, השונים זה מזה אך מצליחים ליצור דבר יפה, כמו הגשם והשמש מהם נוצרת הקשת בענן.

הקשבנו לשיר, עשינו את התנועות,

ראינו את התמונות הצבעוניות המתאימות והסברנו את המהלך של השיר שמתאר את הדרך לשלום.

לאחר מכן הילדים קיבלו את התמונות ונעמדו לפי סדר השיר.

לסיום ניגנו את השיר באמצעות מקלות הקשה צבעוניים.

"פ קחתי את עיניי, היה אז חודש שבט.."

הקשבנו לשיר והבנו שמדובר בהר הכרמל, הסמוך לעיר חיפה, ולקיבוץ יגור שם היה גר המשורר. ראינו את האזור גם במפה.

הסברנו את משמעות המילים, וסידרנו תמונות המתאימות ל- 6 החלקים שיש בשיר.

בכל בית מתוארת תקופה אחרת בחיים (לידה, ילדות, נערות, צבא, התבגרות) כש"ההר הירוק תמיד" מהווה מקום בטוח ויציב לאורך כל השיר.

לאחר שראינו את הרצף של השיר, הילדים קיבלו דף עם המילים, שמחולק ל6 חלקים ובו מצויר רק ההר.

הילדים ציירו בכל חלק מסביב להר את האלמנטים השונים שמוזכרים בשיר וכך יצרו לעצמם את השיר עם האיורים המתאימים.

תוכלו לשיר איתם יחד!

סיפרתי לילדים את הסיפור שבעקבותיו כתב טהרלב את השיר:

בשנים שקדמו לקום המדינה ניסו יהודים רבים מהעולם לעלות לארץ ישראל, שהיתה תחת שלטון הבריטים. אחת האוניות שהגיעה לחופי הארץ נעצרה על ידי הבריטים בנמל חיפה, והבריטים העבירו את המעפילים למחנה מעצר בעתלית. אנשי הפלמח פרצו למחנה באישון ליל ושחררו משם את המעפילים. אנשי קיבוץ יגור (בו גר יורם טהרלב שהיה אז כבן 7), השוכן למרגלות הר הכרמל, יצאו למבצע לילי בו הם הכניסו לקיבוץ שלהם את העולים החדשים, נתנו להם בגדים ואוכל ומקום ללון בבתיהם. כך הצליחו העולים החדשים להיטמע בקיבוץ, ולהישאר בארץ. כשבגר יורם, לאחר 40 שנה מהמאורע המיוחד הזה, הוא כתב את השיר "צל ומי באר" המרמז למאורעות האלה.

שמענו את השיר, את המילים שמתארות את הציפיה לצעדיהם של העולים החדשים, את התיאור של הלב הפתוח והכנסת האורחים המיוחדת למי ש"סוכתו נופלת" (הסברנו את הביטוי: סוכה היא בית לא יציב, היהודים בחו"ל הרגישו שהמקום שלהם שם לא בטוח ולא יציב ולכן רצו לעלות לארץ ישראל).

המחשנו את השיר באמצעות תמונות.

הסברנו מילים נרדפות:

חרש- שקט

מדרון- ירידה

ניחוח- ריח

ליל- לילה

בריח- מנעול

לסיום התייחסנו לפן המוזיקלי בפזמון, באמצעות איור של המנגינה הבחנו בין צלילים קצרים לארוכים והבדל בסיומת של הפזמון בין הפעם הראשונה לשניה.

(השיר מתאים ליום המשפחה, וגם לחג פורים בו הילדים יכולים להתחפש למה שירצו להיות כשיהיו גדולים.)

לפני שגיליתי לילדים את שם השיר, נתתי להם להשלים לפי דעתם את המשפט: קטן זה הכי ____ בעולם. הילדים העלו רעיונות מקסימים!

הקשבנו לשיר, ועשינו תנועות מתאימות והבנו מתוך השיר את כל הדברים שכיף לעשות בתור ילדים.

באמצעות כרטיסיות של תמונות המחשנו את המילים, וסידרנו את כל התמונות לפי רצף השיר.

הנחנו 2 חישוקים על הרצפה עם המילים: קטנים/ גדולים ושאלתי את הילדים מה הם היו מעדיפים, להיות קטנים או גדולים? הילדים שיתפו פעולה מקסים, עמדו לפי התור במרכז החישוק שבחרו, והסבירו את הסיבות שעומדות מאחורי הבחירה שלהם

שמענו את השיר והבנו את משמעות המילים בעזרת איורים והסבר מילולי, פירשנו הרבה מילים שהיו לנו פחות מוכרות. השיר מתאר מציאות שבה אנחנו מרגישים קושי להירגע ולמצוא נחמה, ועל החיבור לעשבים, לאדמה ולפרחים. מתוך ההליכה בשדות הפורחים מתחדדת ההבנה שגם אנחנו יכולים לחזור ולפרוח גם אחרי תקופה קשה, ובפזמון פונים בתפילה לקב"ה בבקשה שיאיר את דרכנו ויקח אותנו אל המסע שלנו, שהדרך שלנו תהיה בהירה ומלאה בנוכחות שלו.

ב-2 הבתים האחרים ישנן תהיות נוספות שנותרות ללא תשובה, רק שוב חוזר הפזמון עם אותה התפילה.

הילדים קיבלו משפט מתוך השיר והיו צריכה לעמוד כשהם שומעים את המשפט שלהם. לאחר מכן עברנו לפי סדר השיר בשער- "שהשמש תעבור עלי". ושיחקנו את המשחק "מה חסר בשירנו הנחמד" עם המשפטים והתמונות מתוך השיר.

השיר מתאים ל"משנכנס אדר מרבין בשמחה",

השיר מתאר את השמש, הפרחים גלי הים וכו' כמחייכים אל העולם ומציע גם לנו לבחור לחייך ולהפוך את העולם לטוב יותר. הסברנו את משמעות המילים, הצגנו גם תמונות.

שמענו את השיר ועשינו תנועות מתאימות.

שיחקנו משחק עם חישוק סמיילי- להיות בשמחה תמיד, הילדים השתדלו להישאר בתוך החישוק המחייך, תוך כדי משיכת החישוק.

שיחקנו גם "מעגל השמחה" במעגל, העברנו בין הילדים צלחת חיוך לפי קצב השיר המשתנה וכשנעצר השיר הילדים שיתפו אותנו במה שגורם להם לצחוק ולהיות מאושרים.

הצגתי לילדים אלבום תמונות ריק (לא כל הילדים יודעים מה זה😁) והבטחתי להם שאחרי שנלמד את השיר, נמלא יחד את האלבום שישאר להם למזכרת מהשיר היפה הזה.

הקשבנו לשיר, שמספר על יופייה ונופיה המגוונים של הארץ, מהם נובעת תחושת שייכות וחיבור עמוק שלנו לארץ. בנוסף השיר גם מתאר את הערך שבחזרה אליה אחרי מסעות בעולם.

ראינו תמונות של כל האתרים המופיעים בשיר, גם נופים בח"ול מתחילת השיר, וגם תמונות של המון מקומות יפים בארץ. ראינו שתוך כדי ה"תמונות" שרצות בשיר, המשורר גם זוכר "את סבתי ואת סבי את החלה ואת נרות שבת" ומדגיש את הקשר המשפחתי והמסורת היהודית, שמחוברים לארץ ישראל.

לאחר ששיחקנו קצת עם התמונות, כל ילד קיבל תמונה מתוך השיר, וצייר אותה בעצמו וכך יצרנו אלבום קטן, עם מילות השיר וציורים שהילדים ציירו בהתאם לשיר.

הילדים שיתפו מה הם היו מבקשים במשפט שמתחיל ב"תן לי", ולאחר השיתופים שלהם עברנו להאזנה לשיר המקורי.

השיר מתחיל עם הפזמון- שמתאר עד כמה חשוב להינות ולשמוח בהווה, ביום וברגע הזה שיש לנו עכשיו.

ב-2 הבתים מתוארות בקשות לדברים פשוטים שמאירים לנו את היום- גם בחוץ (שמים, יונה תכלת,) וגם בפנים (אהבה, ליטוף אוהב).

אחרי שראינו תמונות של הבקשות בשיר, שיחקנו משחק עם הציורים הקשורים למילים בשיר:

בחרנו קבוצת ילדים, כל ילד קיבל סל, הילדים הסתובבו סביב התמונות והיו צריכים להכניס לסל רק תמונה שמתאימה למילה שנשמעה בשיר. האתגר היה לא לקחת ציור של מילה שכבר נשמעה ("מה שהיה תשכח מיזה") וגם לא לקחת תמונה של מילה שעוד לא שמענו ("מה שיהיה לא משנה").

השיר, שכתבה שמר במיוחד עבור ילדי הגנים בהם עבדה בצעירותה באזור הכנרת, מתאר את כל מה שהם רואים וחווים בטיול אליו יצאו. השיר כתוב בחרוזים ובמילים קלות להבנה.

ראינו תמונות שמתארות את כל המשפטים מתוך השיר, מיינו אותן לפי קבוצות חי, צומח, דומם וקבוצות נוספות לפי רעיונות של הילדים.

שיחקנו משחק בו התמונות מסודרות במעגל אך לא לפי הסדר, ויחד אחד עומד במרכז המעגל וצריך לקפוץ מתמונה לתמונה לפי סדר השיר.

בעקבות השיר דיברנו על נושא הפרחים המוגנים. כשחוקקו את חוק הגנת הצומח, נעמי שמר היתה צריכה לשנות את המילים של השיר שכתבה. מ"אלף רקפות כל אחד אסף" ל"אלף רקפות כל אחד ספר", כדי לעודד את הילדים להגן על הפרחים ועל עולם הצומח. ולכן היא שינתה גם את השורה הקודמת לזו, כדי שיהיה חרוז.

(מצ"ב ביצוע של נעמי שמר עם המילים המקוריות של השיר, ותוכלו למצוא בעצמכם ביוטיוב ביצועים נוספים עם המילים כפי שתיקנה אותן בעקבות החוק להגנת הצומח)

הקשבנו לשיר ועשינו תנועות מתאימות.

לאחר מכן הכרנו את הדמויות המוצגות בו- הנגר, הסנדלר, והבנאי. הבחנו בחלום המשותף לשלושתם, ובכך שכל אחד מהם מחכה להכין ולהביא לאליהו הנביא את הדבר שהוא מומחה בו-

(הנגר- כסא של אליהו

הסנדלר- נעליים

הבנאי- אבן הפינה לבית המקדש).

הראנו תמונות המתאימות לשלושתם, והסברנו על המקצועות שכיום כבר פחות מוכרים.

סיפרנו על המפגש האמיתי של יורם טהרלב עם הנגר מהעיר לוד, שהביא אותו לכתיבת השיר הזה.

לסיום הילדים קיבלו את מילות השיר מודפסות כמו ספר קטן, הם הוסיפו איורים מתאימים, כתבו והקיפו בעיגול את המילים שמציינות מי בעל המקצוע המדובר, תוך כדי שמיעת השיר.

עוד לפני ששמענו את השיר הילדים ניסו לנחש מה יהיה בשיר והעלו רעיונות שונים ומגוונים.

לאחר מכן, האזנו לשיר, שמלא בתיאורים יפים של הארץ שלנו, וראינו שחלק מהניחושים שלהם הופיעו בשיר!

הסברנו את המילים בעזרת תמונות והבנו את המשמעות שמאחורי התיאורים הרבים המופיעים בשיר, כולל ביטויים כמו "ילד טוב ירושלים", "מי פלל ומי מלל", "כפתור ופרח" ועוד.

האזנו לשיר, הסברנו את משמעות המילים באמצעות תמונות צבעוניות, דיברנו על הדימויים האנושיים ("יחבקו אותך דרכיה", "היא תקרא אותך אליה", "מסתתרת המולדת"). הבנו את המסר החשוב שקורא לנו להכיר את הארץ ולהתחבר לחלום על הקמת המדינה.

כדי להוסיף חוויה ללמידה, שיחקנו משחק קבוצתי: חילקנו את הילדים לשתי קבוצות, כל קבוצה קיבלה קופסה בצבע שונה ובתוכה קוביה. כל חלק בשיר (פזמון, בית 1 ובית 2) חולק ל-5 משפטים, והקבוצות התחרו ביניהן – הקבוצה שיצא לה המספר המתאים למשפט, קיבלה אותו.

לסיום, שרנו שוב את השיר וכל קבוצה שרה את חלקה בשיר בקול רם. היה מרגש לראות את הילדים נהנים, מבינים את השיר ושרים אותו כל כך יפה!

המשמעות של השיר פשוטה- השיר מדבר על האור, השמחה, והציפיה לבוא השלום, גם בינינו וגם מול אויבינו.

שמענו את השיר, הסברנו אותו ופירשנו מילים לא מוכרות:

זמרו-שירו

יפציע- יתגלה האור

ריבוא- אלפים

פז- זהב

חדלו- עצרו

הסברנו על הדלקת מדורות על ראשי ההרים כדרך להעביר מידע בתקופות בהם לא היו פלאפונים😌

התחלקנו ל2 קבוצות ושיחקנו משחק מסלול, המספר שיצא בקוביה סימן לקבוצה כמה צעדים עליה להתקדם על על לוח המשחק עם המילים של השיר, כשהמטרה היא להגיע ראשונים לסוף השיר. היו גם משימות מיוחדות כשמגיעים לתמונות מסויימות בלוח- יונה, דגל ישראל, הר, תווים וכו. והכלל הכי חשוב- להתייחס בכבוד לילדי הקבוצה השניה.

כך חזרנו על השיר תוך כדי משחק והנאה!

לסיום שמענו 2 גרסאות של השיר (מצ"ב), רוב הילדים בחרו שאשלח לכם את הביצוע של אפי נצר,

הסברתי לילדים שהשיר מחביא בתוכו 2 סיפורים שמשתלבים, אותם נספר בחוג-

1) סיפור כתיבת השיר והשלבים שעברה נעמי שמר בכתיבתו.

2) סיפורה של ירושלים מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים.

סיפרנו על הרקע לכתיבת השיר, כחלק מפסטיבל הזמר לכבוד יום העצמאות ה19 למדינת ישראל בשנת 1967.

שמענו את השיר כפי שנכתב בתחילה- כשהוא כלל רק את הבית הראשון והשלישי. הסברנו את המילים היפות של השיר.

הבית השני נכתב לאחר שרבקה מיכאלי ביקשה שנעמי תוסיף עוד בית שיספר על מצבה העגום של ירושלים החצויה.

סיפרנו על הזמרת המיוחדת שולי נתן ששרה וניגנה את השיר בפסטיבל, ואת זה שהשיר התקבל מעל ומעבר לכל ציפיה, גרם להתרגשות עזה, והפך תוך ימים ספורים לשיר המושמע ביותר ברדיו.

בדיוק באותם ימים התחילה מלחמת ששת הימים, והשיר שהדהד לחיילי צה"ל תוך כדי פריצתם לעיר העתיקה, הושר בהתרגשות רבה כשהגיעו לכותל.

נעמי שמר הוסיפה בית נוסף לשיר, שמספר על החזרה המשמחת לעיר העתיקה,

ואמרה לחיילים שמחאו לה כפיים:

"תראו זה אני שצריכה למחוא לכם כף, כי לשנות שיר זה הרבה יותר קל מאשר לשנות עיר"

את כל המהלך ליווינו בתמונות שהמחישו לילדים גם את המילים, וגם את תהליך היווצרותו של השיר.

השיר מבטא אופטימיות ותקווה לעתיד טוב, לשלום וביטחון.

לפני ששמענו את המילים, הקשבנו ללחן והילדים זיהו את כלי הנגינה (חצוצרות ותופים), הבנו שהלחן מזכיר מצעד צבאי לאחר נצחון במלחמה.

השיר אכן נכתב לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים.

האזנו למילים של השיר, ולאחר מכן פירשנו את המשמעות באמצעות תמונות.

נעמי שמר משתמשת בתמונות מעולם הים, הצומח, והחי, ועוד. כשהמשותף לכולם הוא המסר של צמיחה, הרמוניה ואחדות.

למרות שהתיאורים לפעמים מוגזמים עד כדי לא מציאותיים הבנו שזאת הדרך של נעמי שמר לעודד, לשמח ולטעת בלבבות תקווה!

לחיזוק הלמידה שיחקנו עם הילדים בינגו-

הילדים היו צריכים לזכור מילים מתוך השיר ולסמן בלוח הבינגו שלפניהם.

השיר יצא בשנת 1967, שנת שחרור ירושלים.

שמענו את השיר,

הסברנו את משמעותו- שכל מאמץ כגון חציבת אבן, או נטיעת עץ הם לא לשווא (לא לסתם) ומהם ייבנה המקדש. דיברנו על התקווה, על החשיבות שבכל מעשה טוב אפילו קטן, שמצטרף ובונה משהו גדול בעתיד. בבית האחרון יש בקשה לשיר חדש-עתיק, והילדים העלו רעיונות מרגשים כדי ליישב זאת.

שיחקנו משחק- ילד אחד הוזמן להציץ בתוך הקופסה בתמונה מתוך השיר(לדוג' דבש/ דרדר/ הר) הילדים היו צריכים לשאול אותו שאלות והוא יכל לענות להם ב"כן" ו"לא" עד שניחשו מה יש בתמונה. לאחר מכן שיבצנו את התמונות בתוך השיר שהיה תלוי על הלוח והיו בו מילים חסרות.

הקשבנו היטב לבית הראשון בשיר שלנו, ושמענו את הרמזים לשירים נוספים שמתחבאים בשיר: השפן הקטן, עוגה עוגה, ושיר הרכבת.

בבית השני של השיר עוזי חיטמן נותן דוגמאות לפעילויות ומשחקי ילדות, לדוג: ארגז החול, ציור במכחול, ריקוד במעגל ועוד.

ובפזמון מתחבאים מוטיבים המזכירים את המשחק מחבואים.

הילדים חשבו על עוד פעילויות, שירים ומשחקים אליהם הם יתגעגעו כשיגדלו ויעלו לכיתה א', ושיתפו את החברים. דיברנו על כך שגם בשיר עוזי חיטמן אומר שהשירים והמשחקים נשארים בתוכנו ואותם אנחנו לא שוכחים!

לסיום שיחקנו כמה משחקי ילדות קבוצתיים: רכבת ארוכה, גשר מזהב וכדו', המלך אמר ועוד