למרות זאת, בישראל רוב התחבורה הציבורית אינה פעילה בשבת, ותופעה זו הייתה לבעיה אזרחית מאז ומתמיד, ופגעה בחופש התנועה של אזרחי ישראל.
כך מתקיים חוסר שוויון בין הקהילה החילונית לבין הקהילה הדתית.
תחבורה ציבורית בשבת אינה לא חוקית, אך הסיבה שאינה קיימת היא שרשויות העירייה והתחבורה נמנעות מהפעלת התחבורה כדי להימנע מפגיעה בקהילה הדתית ובחופש הדת שלה (האפשרות להאמין במשהו ולחיות ולפעול לפיו).
התחבורה הציבורית אינה חייבת להתקיים במתכונת מלאה במהלך השבת, אלא תצומצם למתכונת מוגבלת המפצה על ההכרחי. ולא תעבור דרך בני ברק לדוגמה. כך שרק הקהילות שלא נפגעות מקיום תחבורה ציבורית בשבת ישתמשו בה, ולא תקיים כפיה הפוכה שבה התחבורה הציבורית תעבור דרך שכונות שלמות שאינן מעוניינות בכך.
בחרנו בבעיה אזרחית זו, מכיוון שהיא נוגעת גם אלינו ומפריעה לנו. בתור אזרחיות צעירות במדינת ישראל, רוב הזמן אנו מסתמכות על תחבורה ציבורית על מנת להגיע לערים אחרות ולמקומות בילוי.
בגלל בעיה זו, אין ביכולתנו לעשות זאת ולהתנייד במהלך השבת והחגים, ימי החופש היחידים שלנו במהלך השנה.

חברות אופנה בכל העולם מעבירות מזה שנים מסר שרזון נשי הוא אידיאל היופי. למרות קיומו של חוק עדכני בנושא, הן מעודדות רזון בדרכים שונות, למשל, בובות ראווה בגזרה דקה בלבד, ריבוי במידות קטנות לעומת מחסור במידות גדולות ושימוש בדוגמניות רזות שמייצגות מבנה גוף ספציפי ולא ריאלי שאינו מאפיין את רוב אוכלוסיית הנשים. הפנמת המסר בתודעה של נשים ונערות מביאה לידי סיכון ופגיעה בבריאות ובנפש כיוון שגורמת להפרעות אכילה ומחלות קשות בעקבות ניסיונות לרדת במשקל ולהגיע למטרה להיות בעלת מבנה גוף של יופי אידיאלי ובכך פוגעת בזכות לחיים ביטחון ושלמות הגוף. הרעיון שיופי תלוי בגזרת גוף דקה גורם אצל רבות לדימוי עצמי נמוך ופוגע בזכות לכבוד של נשים ונערות. משרדי הממשלה השונים, ביניהם החינוך, התרבות, הבריאות והתקשורת לא פועלים יחד על מנת להילחם בתופעה בצורה יעילה.

לפיכך, נשים ונערות לא צריכות להרגיש לא מקובלות וחריגות בחברה בגלל מבנה גופן, החברה צריכה לקבל כל אדם באשר הוא ולא לפרסם רק מבנה גוף אחד.
בחרנו בנושא זה משום שאנחנו כנערות מתבגרות מושפעות תמידית מבעיה זו, דבר שנוגע בחיינו באופן אישי ביום יום.
אנחנו נחשפות באופן גורף לאידיאל היופי ברשתות החברתיות, או כשאנו קונות בקניון אנחנו נחשפות לכך, בין אם זה ברשתות אופנה של בגדים שמייצרות one size שמתאים רק לבנות במבנה גוף רזה במיוחד, או אם זה בובות ראווה המציגות מבנה גוף דק ״מושלם״ שרוב הנשים והנערות לא מגיעות אליו, וכיצד הבגד אמור ״לשבת״ על הגוף בצורה האידיאלית. 
מבנה גוף זה דבר אינדיבדואלי בין אם זה מותניים רחבות או חזה גדול. מעבר לכך, החברה מציגה רק מבנה גוף אחד ״אידיאלי״ שלא אפשרי לכל הבנות, ואין ביטוי לשאר מבני הגוף וכך הם נחשבים לפסולים. כמו החוסר במידות גדולות לעומת מידות קטנות. 
בנוסף, זה גורם לבעיות דימוי עצמי וחוסר ביטחון לנערות מתבגרות רבות אשר מושפעות מהסביבה ושואפות למבנה הגוף אשר יגרום להן להרגיש כחלק מהיופי האידיאלי. ואפילו להפרעות אכילה אשר עלולות לסכן את חייהן. 
כנערות מתבגרות, אנחנו רוצות להרגיש בנוח עם הגוף שלנו גם אם הוא לא ״כפי שצריך להיות״, לא אמור להיות מבנה גוף אחד שהוא אידיאלי שאליו צריך לשאוף, אלא שכל מבני הגוף רחבים או צרים, מלאים או רזים, יהיו מקובלים בחברה ולא ייחשבו כחריגים.