1. סיבות כלכליות וחברתיות

2. סיבות תעסוקתיות : הכשרה, תנאי עבודה, גמולים, מחויבות לארגון, יכולת תעסוקה.

3. סיבות אישיות: מצב משפחתי, נסיון.

ההבדלים בנשירה בין מורים ותיקים למורים חדשים:

מורים ותיקים נושרים בגלל חוסר הערכה, שחיקה, חוסר תמיכה, תחושת אי סיפוק, יחסים עם מורים / הנהלה

הסיבות לשחיקה של מורים חדשים: שכר לא מספק, ריבוי דרישות ממורים מתחילים, התמודדות עם תלמידים וסביבת עבודה לוחצת.

דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים:

1. הכשרת מורים - פיתוח מקצועי

2. תמיכה מקצועית ואישית- קהילות מקצועיות

3. שיפור תנאי העסקה

   סביבת עבודה תומכת היא חשובה ביותר להפחתת נשירה מחקרים. מורים נשארים לאו דווקא בגלל שכר גבוה – אלא כאשר הם חשים תחושת שייכות, תמיכה והערכה. תחושת הערכה מצד ההנהלה, תמיכה רגשית ומקצועית, ומערכת יחסים טובה עם הקולגות יוצרים אקלים שמפחית שחיקה ומחזק מחויבות למקצוע.

   
   

2. מורים ותיקים נושרים מסיבות של תנאי העסקה קשים לאורך זמן, חוסר תחושת הערכה לניסיון ולהשקעה מרובת השנים, קושי בקבלה של שינויים (קולגות חדשות, ניהול חדש), לעיתים גם מחוסר בניסיון מקצועי אחר מה שמחייב אותם להישאר במערכת המון זמן עד ייאוש, תפקוד לקוי ועזיבה.
   מורים חדשים נושרים מסיבות של הרגשת תסכול וחוסר סיפוק מהעבודה בשטח לאחר ההכשרה המפרכת והציפיות (הרגשת הפער בין הרצוי למצוי שלא מתקיים בפועל), אם יש להם התמחות ספציפית (כמו מורי תיכון)- מעדיפים לחזור או להתחיל קריירה בתחום זה, מגיעים לסביבת עבודה מבוגרת שאיננה פתוחה לשינויים. יכולות כלכליות מבוססות או רקע אקדמי קודם מעודד פרישה.

3. השלכות: "מחנכים את דור העתיד"- בלי מורים אין עתיד. חוסר במורים יוביל לעומס נוסף על המערכת (מעבר למה שקיים גם כשיש פחות פרישה), תנאים עוד יותר קשים על המורים הקיימים, תלמידים שלא יזכו ליחס אישי מספק ולחינוך אמיתי שהוא מעבר למקצועי, הנשירה מעודדת נשירה נוספת- עוד ועוד מורים ימצאו את דרכם החוצה...

4. התמודדות: עוד בהכשרה, לתת כמה שיותר התנסויות, עבודה בשטח והשקעה על מנת שלא יפרשו לפחות אחרי השנה הראשונה (מתוך המאמר). עם זאת, גם לא לפגוע באיכות ובתהליכי הלמידה של הסטודנטים להוראה ולעודד אצלם את האהבה למקצוע (שהמטלות הלימודיות לא יגרעו מהאהבה למקצוע ההוראה). להראות כמה שיותר הערכה, שהיא לאו דווקא כלכלית- התחשבות בתנאי העסקה מתאימים, התחשבות בדרישות המורים ובסיבותיהם האישיות, לתת להם להיות מעורבים באירגון מה שיוביל לתחושת שייכות אמיתית ורצון להישאר באירגון.

5. סביבת עבודה תומכת ומפרגנת: במידה רבה תעזור להשאיר מורים במערכת! מורה שירגיש שהוא יכול לממש את הפוטנציאל שבו בעבודה (כמו עובד בכל מקצוע אחר) ירצה להישאר. חשוב, לדעתי, לכל אדם להרגיש שייך ומוערך. אהוב זה בונוס.. אפשר לא לאהוב, אבל חשוב ורצוי להעריך על פועלו, על רעיונותיו שיכולים להיות מאוד טובים ולתרום למערכת, להביא חידוש... וגם לתמוך כשהעובד- המורה מביע קושי, התגייסות לצידו וביזור משימות או הפחתה ברגע של עומס ועוד. כפי שמצופה מהמורה לראות את התלמידים- כך מצופה מהמערכת ומהניהול לראות את המורים.

המאמר מציג את נשירת המורים כתופעה מורכבת ורב-גורמית, שנגרמת ממכלול של גורמים חיצוניים, תעסוקתיים ואישיים. בין הגורמים המרכזיים ניתן למצוא תנאי שכר שאינם מספקים, עומס עבודה כבד, גודל כיתות בלתי סביר, ותמיכה לקויה מצד גורמים מפקחים ומנהיגות בית ספרית. נוסף לכך, רפורמות חינוכיות תכופות גורמות לתחושת תסכול בקרב מורים, שכן הם מתקשים ליישם מדיניות משתנה תדיר. התנהגות תלמידים ובעיות משמעת מוסיפות ללחץ היום-יומי, במיוחד בקרב מורים צעירים וחסרי ניסיון. מעבר לכך, נשמעים גם קולות המדגישים את השחיקה הנפשית, חוסר האוטונומיה המקצועית ותחושת חוסר הערכה – כל אלו תורמים רבות לרצון לעזוב את המקצוע.

מהם ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים ומורים חדשים?

ההבדל בין מורים ותיקים למורים חדשים ניכר בעיקר בשיקולים שמובילים לעזיבה. מורים חדשים, בעיקר בשנותיהם הראשונות, נוטים לעזוב בשל חוויות של חוסר אונים, קושי בהתמודדות עם בעיות משמעת של תלמידים, עומס בלתי צפוי וריבוי דרישות. רבים מהם חשים שהמציאות בשטח אינה תואמת את הציפיות שהיו להם במהלך ההכשרה להוראה. נוסף לכך, שיקולי קריירה תופסים מקום מרכזי אצל מורים צעירים – הם בוחנים אפשרויות תעסוקה אחרות, שכר גבוה יותר או לימודים מתקדמים. לעומת זאת, מורים ותיקים נוטים לעזוב עקב שחיקה מצטברת, תחושות של חוסר מימוש מקצועי, עומס מנהלתי הולך וגובר או שינויים בתפקיד שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים. גם בעיות בריאות או שיקולים משפחתיים עלולים להיות דומיננטיים יותר בקרב מורים ותיקים.

מהן ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך?

לנשירת מורים השלכות עמוקות על מערכת החינוך. ראשית, היא פוגעת באיכות ההוראה וביכולת של המערכת לספק חינוך שוויוני ואפקטיבי לכלל התלמידים. עזיבתם של מורים מנוסים, בעיקר כאלה שמובילים תהליכים פדגוגיים וחדשניים, יוצרת ואקום פדגוגי שמקשה על המשך ההתפתחות המקצועית של הצוותים החינוכיים. שנית, מערכת החינוך נאלצת לגייס שוב ושוב מורים חדשים, מה שמוביל להוצאות גבוהות על הכשרות והשתלמויות. נוסף לכך, תופעה זו יוצרת חוסר יציבות בבתי הספר, פוגעת ברציפות הלמידה ומובילה לעיתים להעסקת מורים בלתי מיומנים. במקומות מוחלשים, שבהם התחלופה גבוהה במיוחד, הפערים בחינוך רק מתרחבים.

הציעו דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים.

בראש ובראשונה, יש להשקיע בליווי אישי של מורים חדשים באמצעות תכניות מנטורינג והנחיה, שיסייעו בהתמודדות עם אתגרי ההוראה הראשוניים. כמו כן, על בתי הספר לקדם סביבת עבודה תומכת, שמעודדת עבודת צוות, מתן משוב בונה, והשתתפות בהחלטות ארגוניות. שיפור תנאי השכר והפחתת העומס המנהלי מהווים רכיב נוסף וחשוב בשימור המורים. לצד זאת, יש להציע למורים מסלולי התפתחות מקצועית והזדמנויות לקידום, כדי לחזק את תחושת המשמעות בעשייה. מעבר לכך, טיפול בגורמי השחיקה האישיים באמצעות תמיכה רגשית וכלים להתמודדות עם לחץ, עשוי גם הוא לתרום משמעותית להפחתת הנשירה.

באיזו מידה אתם סבורים שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים?

אני סובר שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת היא גורם קריטי בשימור מורים ובהפחתת נשירה. מורה הפועל בסביבה שבה הוא מרגיש מוערך, נתמך ונכלל בתהליכי קבלת החלטות, יטה להישאר בתפקידו לאורך זמן, גם כאשר הוא מתמודד עם אתגרים מקצועיים. כאשר המורים חשים שיש להם עם מי להתייעץ, שיש אוזן קשבת לקשייהם, ושהם חלק מקהילה מקצועית שצומחת יחד – תחושת השייכות והמשמעות גוברת. בסביבה כזו, תסכול ושחיקה עשויים להצטמצם, והסיכוי שמורים יבחרו להישאר בהוראה עולה. לכן, השקעה בבניית תרבות ארגונית חיובית בתוך בתי הספר, וביחסים בין-אישיים בין מורים, תלמידים והנהלה, היא השקעה ישירה באיכות מערכת החינוך כולה.

שאלה 2- המורים הותיקים אכן שחוקים יותר, מרגישים שאינם מוערכים ויחסהם עם ההנהלה כבר אינם כמו פעם. לעומת זאת המורים החדשים נושרים מתוך תגמול אינו מספק (משכורת), ריבוי דרישות ומשימות (היום כל מורה מלמד מספר מקצועות, רכז של משהו בבית הספר ואחראי על תחום מסוים) והמורים החדשים חשים בהתמודדות לא קלה מול התלמידים וסביבת עבודתם.

שאלה 3- ככל שנשירת המורים תגדל למערכת החינוך יהיו חסרים המון מחנכים ומורים מקצועיים שיובילו את דור העתיד. בנוסף, המורים שכן יחליטו להישאר ישאו בנטל כבד מאוד בגלל שהם יחידי סגולה מה שיפגע בכשירותם ובמוטיבציה שלהם.

שאלה 4- בעיניי, חובה לקחת ברצינות את עניין הליווי והתמיכה במורים החדשים. לא לזרוק אותם למים העמוקים באופן מידי ולתת להם המון משימות. להיכנס למערכת בהדרגתיות. בנוסף, משרד החינוך הוא משרד מאוד עשיר. במידה ויחלקו נכון את תקציב החינוך גם המורים וגם הגננות שהם אנשי החינוך בשטח יוכלו להנות ממשכורת נדיבה יותר מה שמראה על הערכה גבוהה יותר.

5- אני חושבת שסביבה תומכת חשובה יותר משכר! ככל שמנהל/ קולגה/ מפקח או כל אדם אחר יפרגן יותר, ילווה יותר ויראה את הערכתו המוטיבציה של אנשי החינוך תגדל והנשירה תקטן!

• תנאי עבודה מאתגרים: עומס עבודה, שכר נמוך, וחוסר בהכרה מקצועית (פרופסיה).

• תמיכה בלתי מספקת: היעדר ליווי מקצועי והכשרה מתאימה, במיוחד למורים חדשים בתחילת דרכם.

• סביבה חינוכית מורכבת: התמודדות עם בעיות משמעת, הורים, ומדיניות חינוכית משתנה בתדירות יחסית גבוה.

• בנוסף, מורים רבים עוזבים לטובת קריירות אחרות שמציעות תנאים טובים יותר.

מהם ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים ומורים חדשים?

• מורים חדשים נוטים לעזוב בעקבות הפער בין הציפיות לבין המציאות במערכת החינוך. הם מתמודדים עם קשיים בהסתגלות, חוסר ניסיון, והיעדר תמיכה מספקת במסגרת בה הם נמצאים.

• מורים ותיקים: חווים שחיקה מצטברת, תחושת מיצוי, והיעדר אפשרויות קידום. בנוסף, שינויים תכופים במדיניות החינוך שלעיתים גורמים לתחושת חוסר יציבות.

מהן ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך?

עזיבת מורים מובילה לחוסר יציבות בכיתות ולפגיעה בתהליך הלמידה של התלמידים.

נשירה גבוהה יוצרת מחסור במורים מקצועיים, במיוחד בתחומים מסוימים, מנהלי ביה"ס גם לא מצליחים לגרום למורים להישאר במערכת.

בנוסף, הכשרת מורים חדשים דורשת משאבים רבים, והנשירה מגבירה את ההוצאות של מערכת החינוך.

הציעו דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים

ראשית, תמיכה וליווי מקצועי הוא קריטי עבור מורים חדשים. אני חושבת שחשוב ליצור מערכת עוטפת עם סדירות ותדירות גבוהה של חונכות. בנוסף, שיפור תנאי העבודה-הקצאת שעות רחבה יותר עבור משימות יומיומיות, כמובן- העלאת השכר, והענקת תגמולים על הישגי דבר נוסף ומשמעותי מאוד, הינו .העצמת המעמד המקצועי , קידום תדמית המורה בציבור והכרה בתרומתו לחברה. ברגע שהמדינה תיצור מעמד נחשב ונחשק עבור המורים (שכר, ארגונים, תנאים, תנאי קבלה וכו') כך יגיעו אנשי חינוך איכותיים והמצב ישתפר.

באיזו מידה אתם סבורים שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים?

סביבת עבודה תומכת ומפרגנת היא גורם מכריע בהפחתת נשירת מורים. כאשר מורים חשים מוערכים, מקבלים תמיכה מההנהלה ומהעמיתים, ויש להם גישה למשאבים ולפיתוח מקצועי, הם נוטים להישאר במערכת לאורך זמן. תחושת שייכות והכרה בתרומתם מגבירה את המוטיבציה ומפחיתה את השחיקה.

הגורמים המרכזיים המובילים לנשירת מורים על-פי המאמר והסרטון קשורים במידה רבה לשלושה תחומים: חיצוניים, תעסוקתיים ואישיים. בין הגורמים המרכזיים ניתן לראות את הבאים: מצבו האישי של המורה והסטטוס שלו בחיים, התנאים הכלכליים של המורים – שכר נמוך ושעות עבודה שאינן מספיקות לביצוע המשימות, תסכול הנובע מעומס וחוסר יכולת להתמודד עם המצב וכן מעמד המורה בחברה.

○        מהם ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים ומורים חדשים?

בין נשירת מורים ותיקים לבין מורים חדשים ניתן למצוא מספר הבדלים, הקשורים ברובם בשוק העבודה והתעסוקה בחוץ וכן בסביבת העבודה בתוך בית הספר. מורים ותיקים לעיתים מרגישים ששוק העבודה מחוץ לתחום החינוך הוא תחרותי ולא בהכרח יאפשר להם השתלבות בתוכו, בעוד למורים צעירים העניין הפנים בית-ספרי מורכב יותר, כאשר הם מתקשים להתמודד עם סביבת עבודה שאינה צעירה ומותאמת לסטטוס האישי שלהם בחיים.

○        מהן ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך?

בין ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך ניתן לראות השלכות על המקצוע, על איכות המורים על הכלכלה ועל אי-השיוויון בחינוך. בכלל, ניתן להגיד שהעסקת מורים שאינם מנוסים מקשה מאוד על המערכת לתפקד, כמו גם חוסר יציבות בניהול, ארגון ותכנון בתי הספר והמערכות החינוכיות בשל תחלופה גבוהה, כמו גם התנהלות לקויה לאורך שנת הלימודים.

○        הציעו דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים?

המאמר מדבר על קושי של החזקת המורים ב3-5 השנים הראשונות של ההוראה. אני סבור כי הקצאת משאבים ברורים לליווי ותמיכה עבור המורים בבתי הספר לאורך הזמן (ולא רק בשנה הראשונה), כמו גם ליווי בשנות לימודים ראשונות במעבר בית ספר, יאפשרו הישארות לאורך זמן רב יותר, מתוך תחושת שותפות, ערך וש״רואים אותי״ בתוך המערכת.

עניין נוסף שעולה במאמר קשור בהכשרות ופיקוח. אני מסכים שהכשרות יכולות לסייע במתן כלים יותר טובים להתמודדות וליווי מותאם יוכל לסייע בזה. לגבי פיקוח אני לא בטוח שאני מסכים, ברמה האישית לפחות.

○        באיזו מידה אתם סבורים שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים?

אני בטוח שזו יכולה מאוד לסייע ולתרום להישארות של מורים. תמיכה, שותפות, פירגון ותחושת ערך בתוך הצוות – בין אם על ידי קבוצת השווים ובין אם על ידי ההנהלה יוכלו לסייע מאוד למורים להרגיש תחושה שהם רצויים, שייכים, תורמים ונתרמים בתוך המערכת הבית ספרית.

מהמאמר ומהסרטון שנלמדו עולה תמונה מדאיגה של תנאי העבודה של מורים בישראל. מורים רבים חווים תחושת תסכול עמוקה לנוכח תחושת הנטישה מצד המדינה – הן מבחינת מעמד מקצועי, הן ברמת ההכרה וההוקרה, והן בכל הנוגע לתנאים הפיזיים והתעסוקתיים. תחושת חוסר הערכה זו מועצמת על רקע רפורמות חינוכיות משתנות תדיר, אשר מגבירות את חוסר הוודאות ושוחקות את תחושת השליחות והעצמאות הפדגוגית של המורים.

קיים הבדל משמעותי בין הסיבות לנשירה של מורים חדשים לעומת מורים ותיקים. מורים בראשית דרכם מתקשים לעיתים להתמודד עם הפער בין ההכשרה התיאורטית לבין המציאות בשטח. הם עשויים לחוש חוסר תמיכה, חוסר ביטחון מקצועי, ואף ייאוש, מה שמוביל לעזיבה מוקדמת ולעיתים אף לחיפוש אחר קריירה חלופית. לעומתם, מורים ותיקים עוזבים לרוב בשל שחיקה מצטברת, עומס משימות מנהלתיות, חוסר תחושת ערך, ולעיתים שינוי בתפקיד שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונותיהם או צורכיהם האישיים.

לתופעת הנשירה יש השלכות מרחיקות לכת: היא פוגעת ביציבות המערכת, מפרה את הרצף הפדגוגי, ועלולה לפגוע באיכות ההוראה ובתחושת הביטחון של התלמידים. בנוסף, היא מחייבת השקעת משאבים ניכרת בהכשרה חוזרת של כוח אדם חדש, לא תמיד מנוסה.

לכן, יש חשיבות עליונה בגיבוש דרכי התמודדות מקיפות. בין הדרכים המומלצות: מערך חונכות אישי למורים חדשים, הפחתת עומסים, שיפור תנאי שכר, טיפוח אקלים ארגוני תומך, והענקת אפשרויות ממשיות לצמיחה מקצועית. סביבת עבודה מפרגנת, תומכת ומכילה – כזו המאפשרת שיח פתוח, מתן משוב והכרה – יכולה לתרום רבות לשימור המורים ולמניעת נטישתם.

• שכר נמוך 

• העובדה כי החינוך לא נמצא בראש סדר העדיפויות של המדינה.

• שחיקה בתדמית הציבורית של מורים.

• לאוכלוסיה הצעירה יש הזדמנויות מפתות ורווחיות יותר.

• שינויים ורפורמות תדירות בחינוך ואכזבה מחוסר יכולת ליישם מדיניות.

• עומס מנהלתי על מורים 

• תמיכה לא מספקת מצד גורמים מפקחים. 

• מעורבות חסר של מורים בקבלת החלטות

• רצון לגדל ילדים או לטייל

אחד מהגורמים לשחיקה אצל מורים חדשים הינו חוויה שלילית של חוסר אונים בהתמודדות עם בעיות המשמעת של תלמידים שמביאה לתחושות קשות ורצון לעזיבת המקצוע.

השלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך:

איכות המורים יורדת בשל העסקת מורים בלתי מנוסים ולא מתאימים.

עלויות גבוהות בשל הכשרות מורים ואיבוד זמן הוראה כתוצאה מעיכוב באיוש משרות מורים שנשרו.

מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה, 

חוסר יציבות בבתי הספר.

השפעה לשלילה על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך.

דרכים להתמודדות עם תופעת נשירת המורים

• העלאת שכר המורים ותנאי העבודה של המורים.

• הקטנת כמות הילדים בכיתות.

• תכנית לליווי מורים בשנתיים הראשונות שלהם לעבודה.

• אופק תעסוקתי ברור ומגוון למורים שיאפשר להם להתפתח מקצועית וכלכלית.

• מיצוב תפקיד המורה כפרופסיה מקצועית חשובה ומוערכת.

• פרישה מוקדמת- לאפשר למורים וותיקים פרישה מוקדמת בתנאים אטרקטיביים

אני מאמינה שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום מאוד בהפחתת הנשירה של מורים. בסופו של דבר חדר המורים הוא המפלט של המורה, הוא המקום בו הוא פוגש את קבוצת השווים שלו, המקום שבו הוא יכול לפרוק, לשתף ולהתפתח. ועל כן ברגע שהסביבה התומכת בהם המורים העמיתים, ההנהלה והצוות התומך של בית הספר מהווים סביבה שהיא תומכת, מפרגנת, ומעצימה יש לכך השפעה גדולה על הרווחה הנפשית של המורה ועל המוטיבציה שלו בעבודתו היומיומית בכיתה. 

הגורמים לנשירת מורים:
סיבות חיצוניות:

• השקעה נמוכה של המדינה במערכת החינוך.

• יוקר מחיה גבוה מול שכר שאינו תואם.

• תמריצים כלכליים לא מספקים למורים.

סיבות תעסוקתיות:

• שכר התחלתי ונמוך באופן כללי.

• גודל כיתה לא סביר.

• היעדר מעורבות בקבלת החלטות.

סיבות אישיות:

• רצון לצאת לשנת חופש, לטייל או לעשות שינוי קריירה.

ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים חדשים ומורים ותיקים

מורים חדשים:

• מתקשים לעבור משלב הלימודים לעבודה בפועל - חווים פער בין ציפיות למציאות.

• חווים חוסר תמיכה מקצועית.

• מתמודדים עם עומס ניהולי ודרישות לא ריאליות.

• סובלים משכר נמוך וחוסר ביטחון תעסוקתי.

       מורים ותיקים:

• חווים שחיקה רגשית ונפשית מתמשכת.

• מרגישים חוסר הערכה וירידה ביוקרת המקצוע.

• מתמודדים עם עומס.

• לעיתים שוקלים פרישה מוקדמת בשל גיל או בעיות בריאות ומשפחתיות.

ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך

פגיעה ברציפות החינוכית - תחלופת מורים פוגעת בקשר עם תלמידים ובתהליכי למידה מתמשכים.
אובדן הון מקצועי - מורים וותיקים עוזבים, ועמם הולך לאיבוד ידע וניסיון שנצברו.

עלויות כלכליות גבוהות - גיוס והכשרה של מורים חדשים מטילים עומס תקציבי על המערכת.

דרכי ההתמודדות האפשריות עם תופעת נשירת מורים

1. תכניות חונכות וליווי מקצועי - מפחיתות את הנשירה, במיוחד בשנות ההוראה הראשונות.

2. שיפור תנאי עבודה - הפחתת עומס אדמיניסטרטיבי ושיפור משאבים בכיתה.

3. פיתוח מקצועי מתמשך - הכשרות מותאמות, שיתוף בהחלטות, וקידום תחושת מסוגלות.

4. יצירת סביבת עבודה תומכת - אקלים ארגוני חיובי, שיתוף פעולה, הערכה והעצמה מקצועית.

✏️ עדות אישית: התמודדות עם רצון לנשור ממקצוע ההוראה

"אני נמצאת בחמש השנים הראשונות שלי כגננת, ולמרות הקשיים - כולל תחושות של רצון לעזוב את המקצוע - יש משהו שמחזיק אותי: התמיכה. מה שמאפשר לי להישאר הוא הצוות שסביבי - צוות שמגלה אחריות, דאגה, ושיתוף פעולה אמיתי. ככל שרואים אותנו- באמת רואים - כך אנחנו מרגישים שייכים.

היכולת לשתף תסכולים, לקבל הקשבה אמפתית, ולחוש שיש מי שמנסה לעזור ולשאול: ‘מה יוכל לסייע לך?’ - היא קריטית. האמירה 'את חשובה, אנחנו לא מוותרים עלייך' יוצרת תחושת ערך ומשמעות.

האכפתיות הזו נותנת תחושת ביטחון ומוטיבציה. היא מזכירה לי שאני לא לבד. בסופו של דבר, זה מה שמחזיק אותנו - תחושת השייכות, התמיכה והידיעה שיש סביבנו קהילה שמאמינה בנו."

אני מאמינה ויודעת שתמיכה זו תפחית את רמת נשירת אנשי החינוך במסגרות החינוכיות.

2.

מורים חדשים שיעורי הנשירה גבוהים במיוחד בשנים הראשונות למקצוע . הגורמים הבולטים אצל מורים חדשים נוגעים יותר לשיקולי קריירה. הם נוטים לעזוב לטובת עבודה אחרת עם שכר גבוה יותר, להמשך לימודים מתקדמים או הכשרה נוספת. כמו כן, חוסר תמיכה מספקת בשנים הראשונות וחוסר יכולת ליישם רפורמות נתפסים אצלם כסיבות חשובות לעזיבה.

לעומת מורים ותיקים שהמאמר מציין ששיקולי קריירה משפיעים פחות על מורים ותיקים בהשוואה לחדשים, הסרטון מציג מקרה של מורה עם 10 שנות ניסיון שעוזבת עקב שכר נמוך שאינו מאפשר מחיה, ומעבר למקצוע אחר המציע שכר גבוה משמעותית. גורמים נוספים שעלולים להשפיע על מורים ותיקים כוללים סביבת עבודה שוחקת, עומס מנהלתי, רפורמות תכופות בחינוך, רמות שכר נמוכות באופן כללי, גודל הכיתה, חוסר תמיכה מגורמים מפקחים וחוסר מעורבות בקבלת החלטות. אכזבה מחוסר היכולת ליישם שינויי מדיניות עקב תכיפותם יכולה להוביל לחוסר סיפוק גם אצל מורים מנוסים. גורמים הקשורים בבריאות או פרישה לגמלאות הופכים לרלוונטיים יותר כסיבות לעזיבה אצל מורים ותיקים.

3. לנשירת מורים יש השלכות משמעותיות ביותר על מערכת החינוך ועל החברה בכללותה. ההשלכות המרכזיות כוללות:

פגיעה באיכות המורים ובאיכות החינוך, חוסר יציבות וקשיים תפעוליים בבתי הספר, חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעה באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך. העסקת מורים בלתי מנוסים או לא מתאימים, פגיעה בפוטנציאל המורים ובתלמידים, השפעה על אי-השוויון בחינוך: התופעה קשורה גם לאי-שוויון בחינוך. בתי ספר בפריפריה ועם אוכלוסיות חלשות נוטים לסבול משיעורי נשירה גבוהים יותר, מה שמנציח פערים.

4. מספר דרכים להתמודדות עם תופעת נשירת מורים:

•תמיכה וליווי למורים חדשים: סדנאות סטאז', המשך ליווי למורים בשנה הראשונה ותכניות תמיכה וליווי מיוחדות. מנטורינג על ידי מנהיגים בית ספריים או אנשי מקצוע, תמיכה ארגונית ועבודת צוות יכולים לשפר את תופעת הנשירה.

•שיפור תנאי התעסוקה והסביבה הבית ספרית: שכר נמוך, חוסר במשאבים, עומס מנהלתי ודידקטי, התמודדות עם בעיות התנהגות וחוסר שביעות רצון ממנהיגות בית ספרית כסיבות לנשירה. המאמר ממליץ על התייחסות לגורמים אלה ומציין שעלייה בשכר יכול לשפר את המצב.

•השקעה לאומית בחינוך: הסרטון קושר את תנאי המורים הירודים לחוסר השקעה לאומית בחינוך ואי-הצבתו בראש סדר העדיפויות של המדינה. ניתן להסיק מכך שהצבת החינוך בסדר עדיפות לאומי והגדלת ההשקעה בו הכרחיים להתמודדות.

•התמודדות עם גורמי לחץ ושחיקה: גורמים כמו עומס, תסכול ובעיות של תלמידים מובילים לירידה בתחושת היכולת וכישלון.

5.לדעתי סביבת עבודה תומכת ומפרגנת בהחלט יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים.  סביבת עבודה תומכת, הכוללת יחסים טובים עם עמיתים ותמיכה מצוות ההנהלה הבית ספרית, מוכרת כגורם שתורם להתמדה בהוראה ויש להתייחס אליו כחלק מהפתרון.

יחד עם זאת, גורמים כמו שכר ותנאים כלכליים וכן עומס ושחיקה הם בעלי משקל משמעותי, ולעיתים אף קריטי, ולכן  סביבה תומכת בלבד לא תמיד תספק הגורמים הבסיסיים של תנאי התעסוקה וההפחתה של נשירת המורים.

3. נשירת מורים מביאה למספר השלכות משמעותיות על מערכת החינוך בישראל:

• מהווה מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה.

• התופעה משפיעה באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך.

• עזיבתם של מורים מנוסים ומובילים פוגעת באיכות המערכת ובהצלחתה.

• שכר נמוך והזדמנויות תעסוקה טובות יותר מחוץ למערכת גורמים לעזיבת מורים איכותיים, גם בעלי ותק, ובכך המערכת מאבדת כוח אדם מקצועי ומנוסה.

• הנשירה מובילה להעסקת מורים בלתי מנוסים או לא מתאימים במערכת.

• הנשירה כרוכה בעלויות גבוהות למערכת ולחברה, הנובעות מהכשרות מורים חדשים, אובדן זמן הוראה, ועוד.

4.  דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים בישראל כוללות תמיכה וליווי למורים בשנים הראשונות, כגון סדנאות סטאז', המשך ליווי בשנה הראשונה, ותמיכה בתכניות ייחודיות. כמו כן, העלאת שכר המורים ושיפור תנאי העסקה, כולל טיפול בגורמי לחץ כמו עומס וקשיי משמעת, נחשבים קריטיים לצמצום הנשירה ולשימור מורים איכותיים. מנטורינג על ידי מנהיגים או אנשי מקצוע מנוסים מוצע גם הוא כדרך להפחתת שיעורי הנשירה.

5. סביבת עבודה תומכת ומפרגנת נחשבת לגורם משמעותי ביותר שיכול לתרום להפחתת נשירת מורים. קשיים בהתמודדות עם תלמידים וסביבת העבודה בארגון בית הספר נמנים עם גורמי השחיקה הבולטים. תכניות תמיכה וליווי למורים בשנותיהם הראשונות, ומנטורינג על ידי מורים מובילים בבית ספר, יכולות להיות לדרכים טובות להתמודד עם תופעת הנשירה. יחד עם זאת הגורם המשמעותי ביותר בעיני הוא מעמד המורה בחברה הישראלית ונתוני השכר שלו. עד שהמדיניות בתחום לא תשתנה יהיה קשה לעצור את התופעה.

לפי הסרטון והמאמר ניתן לראות שהגורמים המרכזיים לנשירת מורים קשורים בשלושה תחומים עיקריים: אישי, מערכתי וחיצוני. מעמד המורה נמוך ולא מוערך כלל, תנאים נמוכים כך שלא מפתה אנשים טובים להיכנס למערכת. אנשי החינוך משקיעים מעבר לשכר המשולם להם כשבחוץ מחירי המשק רק מתייקרים ואין יכולת לעמוד בעלויות המחיה גבוהות. לצד כל זה, משרד החינוך מתקשה לשמור מורים איכותיים.

שאלה 2:

קיימים פערים בנשירת המורים הצעירים לבין המורים הותיקים הקשורים ברובו בסביבת העבודה בבית הספר וביחס אליהם. מורים צעירים מחפשים סביבת עבודה צעירה ורוח המותאמת למצב האישי והחברתי בחייהם, והם לעיתים מתקשים לעמוד בעומס ובריבוי הדרישות שלבסוף גם לא מתגמלות. לעומתם, מורים ותיקים הנמצאים כבר מספר שנים במערכת מרגישים שחוקים ואינם מוערכים מצד צוות ההנהלה. מורים ותיקים מתקשים לעבודה בתנאים לא הולמים והם אינם רואים אופק קידום במערכת.

שאלה 3:

השלכות של עזיבת מורים במערכת החינוך משפיע באופן עמוק ומשמעותי על עתיד ילדינו. מחסור גדול במורים משפיע על איכות ההוראה ועל התנהלות המורים הקיימים אשר לוקחים על חסותם תפקידים נוספים וממלאים את החסר (עד כמה שניתן) מה שמוסיף עומס רב יותר על המורים הקיימים.זאת ועוד, ישנה השלכה כלכלית בכך שבתי הספר משקיעים רבות בהכשרות המורים, ולא ניתן לייצר הכשרה מספיק טובה אם בכל שנה יהיו שינויים דרמטים וינשרו מורים שכבר הכשירו אותם והשקיעו בהם משאבים.

שאלה 4:

מורים במערכת החינוך ישארו במערכת במידה שהם ירגישו מוערכים, מסופקים ושרואים אותם. כיום, מורים בשנתם הראשונה מקבלים ליווי צמוד מה שמסייע להם בתפקוד השוטף ובתחושה שיש מישהו קרוב להתייעץ איתו. בתום השנה הם כבר אדון לעצמם, וזה מקשה על התפקוד והמקצועיות שלהם. אני בטוחה שאם יהיה מנטור לכל צוות מקצועי בביה״ס שילווה את הצוות ויתן מענה מקצועי ואישי זה דבר שעלול לעלות את תחושת השייכות והשותפות של המורה. בנוסף, יש לשפר את התנאים הבסיסיים - שכר, מרחב עבודה נעים ותקשורת בצוות.

שאלה 5:

אין ספק שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת המורים במערכת החינוך. כל מחורה צריך שתהייה לו קבוצת שייכות בה יוכל להשמיע את עצמו, להתייעץ ולקבל פירגון מחבריו לעבודה. צוות ההנהלה מוכרח להיות בתקשורת נעימה ולדבר בגובה העיניים ולהיות חלק מצוות ביה״ס. מורה שירגיש שייך, מוערך, מסופק ומקצועי הסיכוי שלו להישאר במערכת גדול מאוד.

∆ מהם הגורמים העיקריים לנשירת מורים, על פי המאמר והסרטון?

-עומס רב, לחצים רגשיים, תחושת בדידות, דרישות רבות שאינן קשורות ישירות להוראה.

-תנאי שכר והעסקה לא הולמים – שכר התחלתי נמוך, קביעות מאוחרת, תוספות שכר זניחות.

-מחסור בתמיכה מקצועית - חוסר ליווי, מנטורינג או סיוע למורים חדשים.

-תחושת חוסר משמעות או חוסר השפעה – במיוחד כשיש תחושה שאין תגמול או הכרה על השקעה.

-אווירה של חוסר הערכה כלפי המורה – מצד תלמידים, הורים ולעיתים גם מצד המערכת.

-היעדר זמן קידום מקצועי – מורים איכותיים חשים עצירה מקצועית וחוסר אופק התקדמות.

∆ מהם ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים ומורים חדשים?

מורים חדשים:

-חווים חוסר בהכוונה וליווי.

-מתמודדים עם פער בין הציפיות למציאות.

-עומס רגשי מיידי וחוסר ביטחון.

-לעיתים מגלים שהמקצוע לא מתאים להם.

מורים ותיקים:

-עייפות מהתמודדויות חוזרות עם אותה מערכת.

-תחושת מיצוי וחוסר אתגר מקצועי.

-שחיקה ארוכת טווח.

-תחושת חוסר הערכה, היעדר קידום מקצועי.

∆ מהן ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך?

-חוסר יציבות בכיתות – תלמידים מתמודדים עם תחלופה תכופה של מורים.

-ירידה באיכות ההוראה – מורים לא מנוסים נדרשים להיכנס למערכת במהירות ולהיזרק למים ללא הדרכה .

-פגיעה בתדמית המקצוע – הציבור רואה שמורים עוזבים וזה מרתיע צעירים להצטרף למערכת.

-פגיעה באקלים הבית-ספרי. חוסר יציבות משפיע על צוותים ועל סביבה ותרבות בית הספר.

∆הציעו דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים:

-שיפור תנאי ההעסקה – העלאת שכר משמעותית, הטבות כלכליות, משרה מלאה יציבה.

-תכניות חונכות וליווי למורים חדשים – מורה מלווה, קבוצות תמיכה עם היועצת והמנהלת, ליווי רגשי, שיחות ופניות.

-אפשרויות קידום והתפתחות מקצועית – מסלולי קידום בתוך ההוראה.

-שיפור האקלים הבית-ספרי – מנהיגות תומכת, שיח פתוח, הקשבה למצוקה ורגישות

-מתן אוטונומיה מקצועית למורים – חיזוק תחושת השליחות והשפעה.

-הקטנת נטל מטלות שאינן הוראה, כמה שפחות על הראש.

∆ באיזו מידה אתם סבורים שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים?

סביבת עבודה תומכת ומפרגנת היא גורם מפתח בהפחתת נשירה:

-מורה שמרגיש שמקשיבים לו, שתומכים בו ושיודעים את תרומתו – ירצה להישאר במקצוע.

-מנהיגות חיובית בבית הספר, תחושת שייכות לצוות, ומקום לביטוי אישי – כל אלה מחזקים מוטיבציה.

-לא פעם מורים מעידים שעזבו לא בגלל הקשיים, אלא בגלל היעדר תמיכה רגשית ואנושית.

שיבוש מנגנוני שחיקה א סינכרוני 5/6:

1.הגורמים העיקריים לנשירת מורים, על פי הסרטון הם שכר המורים הנמוך והיצע עבודות אחרות בשוק. בסרטון סופר על מורה שלמדה מקצוע אחר בהיי טק תוך כדי עבודתה כמורה והשכר ההתחלתי של המקצוע הוא 12,000 ללא ניסיון כשהיא בפועל מרוויחה 7,600. המורה הזו ועוד רבים כמוה ינשרו בוודאות מהמערכת כאשר יש להן אופציות טובות יותר להרוויח כסף. בסרטון הדוברת מציינת שהמורים האיכותיים היחידים במערכת מגיעים משליחות ומהרצון הבוער שלהם לבצע שינוי.

על פי המאמר הגורמים העיקריים הם שחיקה מקצועית, העומס, תנאי השכר בדומה לסרטון, סביבת עבודה (כיתות עם הרבה תלמידים לדוגמא).

 2. גורמים לנשירת מורים חדשים:

1. תמיכה לא מספקת: מורים חדשים זקוקים להנחיה ולתמיכה רבה יותר מהמורים הוותיקים ומההנהלה. כאשר הם לא מקבלים את התמיכה הזו, הם עשויים להרגיש בדידות ולשקול לעזוב.

2. עומס עבודה: מורים חדשים עשויים להתמודד עם עומס עבודה גבוה יותר ממה שציפו, דבר שיכול לגרום לשחיקה מהירה. זה כולל לא רק הוראה, אלא גם הכנת שיעורים, הערכות ותקשורת עם הורים.

3. אי-התאמה למסגרת החינוך: מורים חדשים עשויים לגלות שהציפיות מהמערכת לא מתאימות לערכים או לדרכי ההוראה שלהם, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר התאמה.

גורמים לנשירת מורים ותיקים:

1. פערים בשכר: מורים ותיקים לעיתים מרגישים שהשכר שלהם לא תואם את ניסיונם ואת תרומתם למערכת. אם הם רואים מורים חדשים מקבלים תנאים טובים יותר, זה יכול להוביל לתסכול.

2. חוסר הכרה: מורים ותיקים עשויים להרגיש שלא מעריכים את עבודתם מספיק, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר משמעות ולרצון לעזוב.

3. הרגשת ניכור: מורים ותיקים עשויים להרגיש ניכור מההנהלה או מהמורים החדשים, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר שייכות ולרצון לעזוב את המערכת.

3.  ההשלכות של נשירת המורים על מערכת החינוך הן קודם כל, מחסור ענק במורים ובדגש מחסור במורים איכותיים. אין במערכת מספיק מורים. ולכן ישנם כמה השפעות :

1. השפעה על איכות ההוראה: מחסור במורים איכותיים עלול להוביל לכך שהתלמידים יקבלו חינוך פחות איכותי. מורים לא מנוסים או שאינם מתאימים לתפקידם עשויים שלא להיות מסוגלים להעביר את החומר בצורה אפקטיבית, מה שעלול לפגוע בהישגי התלמידים ובתחושת הביטחון שלהם בלמידה.

2. עומס על המורים הנותרים: כאשר מורים עוזבים, המורים הנותרים נאלצים להתמודד עם עומס עבודה גדול יותר. זה יכול להוביל לשחיקה ולתחושת תסכול בקרב המורים, דבר שגורם ליותר מורים לשקול לעזוב את המערכת, ובכך להחמיר את הבעיה.

3. פגיעה במערכת החינוך כולה: מחסור במורים איכותיים משפיע לא רק על הכיתה הספציפית, אלא גם על מערכת החינוך כולה. במקרים קיצוניים, בתי ספר עשויים למצוא את עצמם נאלצים לסגור כיתות, לשלב תלמידים או להציע תוכניות לימוד פחות טובות, דבר שמאיים על ההשכלה והפיתוח של הדור הבא.

4. תדמית מערכת החינוך: כאשר יש דימוי של מערכת חינוך עם מחסור במורים איכותיים, זה יכול להשפיע על הבחירות של הורים לתלמידים. הורים עשויים לחפש חלופות כמו בתי ספר פרטיים או חינוך ביתי, דבר שיכול להוביל לירידה נוספת במספר התלמידים ובמשאבים שמוקצים למערכת החינוך הציבורית.

5. פגיעה בהישגי התלמידים: בסופו של דבר, כל ההשלכות הללו מתנקזות להשפעה ישירה על הישגי התלמידים. תלמידים שמקבלים חינוך פחות איכותי עלולים למצוא את עצמם עם פחות כישורים וידע, דבר שיכול להשפיע על עתידם האקדמי והמקצועי.

6.  

4. לדעתי, השקעה במורים היא קריטית להצלחת מערכת החינוך כולה. מדובר בשחקנים המרכזיים בתהליך הלימוד, ולכן עלינו להשקיע בהם מא' ועד ת':

1. תנאי שכר מפנקים: שכר הוגן ומפנק הוא בסיס חשוב להנעת המורים. כשמורים מרגישים שמעריכים את עבודתם בתמורה, הם יהיו מחויבים יותר לתפקידם. שכר גבוה יותר משפר את המוטיבציה ומושך אנשי מקצוע איכותיים למערכת.

2. הבנה של החשיבות מעמד המורה: על קובעי המדיניות להבין את התפקיד החשוב שממלא המורה בחינוך הדור הבא. מורים לא רק מלמדים ידע, אלא גם מעצבים אישיות, ערכים ויכולת חשיבה של תלמידיהם. הכרה זו צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהשקעה ובתמיכה.

3. הערכה: יש להעניק למורים מערכת הערכה שתשקף את תרומתם. הכרה פומבית, מענקים על הישגים מיוחדים או תעודות הוקרה יכולים לשפר את תחושת הסיפוק וההנאה מהעבודה.

4. עטיפה וליווי אישי: חשוב לספק למורים ליווי אישי, הכשרה מקצועית והזדמנויות לפיתוח עצמי. מורים צריכים להרגיש שיש להם תמיכה, במיוחד בשנים הראשונות לעבודתם, כדי להתמודד עם אתגרי השיעור והכיתה.

5. אני סבורה שסביבת המורים ושיפור תנאי ההעסקה של המורים תגרום לשימור המורים במערכת. כשמורה שמח, מוערך, שלם, מרוצה הוא לא יישחק ולא ירצה לפרוש או לשנות מקצוע.

בסופו של דבר, השקעה במורים היא השקעה בעתיד התלמידים ובמערכת החינוך כולה. מערכת חינוך שדואגת למורים שלה תוכל לספק חינוך איכותי ומקיף יותר לתלמידים, דבר שיתבטא בהצלחותיהם וביצועיהם בעתיד.

המאמר מתייחס לגורמים כלכליים, חברתיים ומוסדיים לסביבת העבודה ותנאיה ובהמשך להיבטים אישיים ומשפחתיים. כמו כן בסרטון הביעו את התחושה כי החינוך הוא לא בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. ולכן אין השקעה בתחום הזה.

כמו כן המאמר מתייחס לתנאי העסקה נמוכים ותדמית הציבור של המורים נתפסת כגורם תורם לעזיבה משמעותית של המורים. מורים חדשים מתארים תחושות קשות מהיחס של התלמידים מה שמוביל לתחושות קשות ורצון לעזוב את המקצוע. כמו כן הסרטון מוסיף כי שכר נמוך ותנאי העסקה שאינם מפתים, כמו כן, השכר למורים הוא נמוך ולא מפתה גם לאחר שנות הוראה רבות הם גורם מרכזי לעזיבת מורים איכותים למקצועות אחרים עם שכר התחלתי גבוה יותר.

2.      מורים ותיקים עוזבים את מערכת החינוך מסיבות של תנאי העסקה מאתגרים, תחושת מורכבות של חוסר הערכה, קושי בקבלת שינויים במערכת. ומורים חדשים מתקשים לקבל את הסיפוק והריגוש שהם חשו לאורך הלימודים וההתמודדות עם התסכול והקושי בכיתה גדול מול השכר הלא מכבד והקושי והאתגר עם המערכת. הסרטון מתמקד באופן ספציפי בשכר הנמוך, גם עבור מורים מנוסים יחסית וטוען כי השכר הוא נמוך ואינו מספיק לכיסוי עלויות מחיה בסיסיות ומהווה גורם מרכזי לעזיבת מורים איכותיים לטובת מקצועות אחרים המציעים שכר התחלתי גבוה בהרבה, גם ללא ניסיון קודם. הדבר מדגיש את נושא השכר כתורם משמעותי לנשירה, ובפרט מצביע על כך כגורם המשפיע על מורים מנוסים בישראל, המגיעים לשלב בחיים עם הוצאות משפחתיות גדלות. בנוסף לגורם השכר, המאמר מציין שחוויה של חוסר אונים בהתמודדות עם בעיות משמעת של תלמידים יכולה להוביל לתחושות קשות ולרצון לעזוב, גורם שעשוי להשפיע במיוחד על מורים חדשים או בעלי ניסיון מועט בהתמודדות עם מצבים אלו.

3.      לעזיבה של המורים יש השלכות על מערכת החינוך והחברה כולה. זה בא לידי ביטוי בפגיעה באיכות החינוך- יגיעו צוותי הוראה שלא הוסמכו ובהתאם יהיה החינוך בכיתות. הסרטון מדגיש כי שכר נמוך ותנאי העסקה לא מפתים מובילים לעזיבת מורים איכותיים למקצועות אחרים, וכי מערכת החינוך לא יודעת איך לשמר את ההון האנושי הזה.

4.      ניתן יהיה לשפר את תופעת נשירת המורים אם יעלו את שכרם. יתנו מענה רגשי למורים שמעלים קשיים אמיתים לאורך שנת העבודה. השקעה בתמיכה וליווי למורים מתחילים וללוותם לאורך כל השנה. ההתמודדות עם נשירת מורים דורשת גישה רב-מערכתית הכוללת שיפור תנאי העסקה (בפרט שכר), השקעה בתמיכה וליווי למורים מתחילים, שיפור סביבת העבודה והתמיכה הארגונית, והתייחסות לגורמי הלחץ והשחיקה בעבודה.

5.       ישנם כמה דברים שיעזרו לשיפור המצב הנ"ל. אחד הדברים הבולטים מתייחס לסביבת עבודה תומכת הכוללת יחסים טובים בצוות ובצוות הניהול. מה שיכול לעזור למורים חדשים ולצוות עובד לחוש משמעות ויחס אישי- בו אפשר להתמודד עם קשיים ותחושות מורכבות מול הורים ותלמידים. כמו כן, יש להתייחס לשכר ועומס העבודה על מנת להקל על הנושא המדובר.

מה הגורמים עיקרים לנשירת המורים במערכת החינוך על פי המאמר והסרטון: נשירת מורים ממערכת החינוך נובעת ממכלול גורמים שמייצרים תחושת תסכול וחוסר תמיכה בקרב אנשי ההוראה. תנאי העבודה הקשים, כוללים שכר שאינו מותאם ליוקר המחיה, עומס יתר, מחסור במשאבים ובתמיכה מקצועית. הם מובילים לשחיקה נפשית ופיזית, בעיקר בקרב מורים חדשים. חוסר בליווי והדרכה, תחושת בדידות מקצועית ואכזבה מהפער בין הציפיות למציאות בשטח מחלישים את מחויבותם של מורים רבים למקצוע. גם מורים מצטיינים מוצאים עצמם נוטשים לטובת תחומים אחרים עם אופק תעסוקתי טוב יותר. הגומרים הם בשלושה צירים כפי שניתן לראות . דרכי התמודדות עם האתגר והתופעה זו, יש להוביל רפורמה מקיפה הכוללת שיפור תנאי העבודה והשכר, מתן ליווי מקצועי ואישי למורים חדשים, פיתוח מקצועי מותאם לאורך הקריירה, חיזוק המעמד הציבורי של ההוראה, שיפור האקלים הארגוני והקניית כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי המקצוע. בנוסף, יש ליצור מסלולי קידום גמישים בתוך המערכת שיאפשרו צמיחה והתפתחות אישית. רק באמצעות מאמץ משולב ומתמשך ניתן יהיה לשמר מורים איכותיים ולחזק את מערכת החינוך כולה. מורים חדשים:

• שיעור נשירה גבוה יותר מתרחש בעיקר בשנים הראשונות להוראה – לעיתים עוד לפני תום השנה הראשונה.

• סובלים מחוסר הדרכה וחונכות: מדווחים על היעדר ליווי מקצועי, קושי להשתלב בצוות, ותחושת בדידות מקצועית.

• חווים שחיקה רגשית מוקדמת עקב פער בין הציפיות האידיאולוגיות למורכבות העבודה בפועל.

• מתקשים להתמודד עם עומס העבודה, ניהול כיתה, דרישות ההורים, ולחץ רגשי – לעיתים ללא הכשרה מספקת לכך.

• לעיתים עוזבים לטובת תחומים אחרים עוד לפני שהתבססו או התפתחו מקצועית.

מורים ותיקים:

• הנשירה מתרחשת לרוב לאחר שחיקה ממושכת לאורך השנים.

• הגורמים לנשירה נובעים משחיקה מצטברת, עומס מתמשך, שגרה מתסכלת, וחוסר אפשרות לקידום מקצועי או תחושת מיצוי.

• קיימת תחושת חוסר הערכה מתמשכת, הן מצד המערכת והן מצד החברה.

• לעיתים מדובר במורים איכותיים ומסורים שמאבדים מוטיבציה כתוצאה מהיעדר תגמול, הכרה או חופש פעולה פדגוגי.

• ייתכן שיחפשו שינוי קריירה מתוך צורך בהתחדשות או מימוש אישי. באיזה מידה אתם סורים שסביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחת נשירת המורים? לדעתי, סביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה ממש לעשות את ההבדל כשזה מגיע לשאלה אם מורה תישאר במערכת או תעזוב. כשאני מרגישה שיש לי גב, שיש מי שמקשיב לי, מפרגן לי, ושאני חלק מצוות שתומך אחד בשנייה – זה נותן המון כוח להמשיך גם כשקשה. לעומת זאת, כשאין עם מי לדבר, כשכל דבר מרגיש כמו מאבק ואין הערכה – זה שוחק ומייאש. בסוף, גם אהבה למקצוע לא תמיד מספיקה אם מרגישים לבד ולא מוערכים. לכן, אני באמת מאמינה שסביבה נעימה ותומכת היא מפתח חשוב כדי לשמור על מורות טובות בתוך המערכת.

1. הגורמים העיקריים לנשירת מורים על פי המאמר והסרטון הם:

חינוך לא נמצא בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל, המדינה לא משקיעה באנשי החינוך. השחיקה מקצועית והרגשית נגרמת מעומס רב בעבודה, לחץ מצוות ההוראה והורי התלמידים, תנאי העבודה והשכר הנמוכים יחסית לשוק וחוסר התגמול על ההשקעה, היעדר תמיכה מקצועית בעיקר למורים חדשים והפער בין ההכשרה למציאות בשטח, קושי ותסכול מההתמודדות המורכבת עם בעיות המשמעת היומיומיות.

2. ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים ומורים חדשים על פי המאמר והסרטון הם:

נשירה בקרב מורין וותיקים נגרמת לרוב מתחושת המיצוי המקצועי וחוסר עניין, חוסר אפשרות לקידום, הצטברות של רגשות שלילים כמו חוסר עניין ותשישות, תחושת חוסר הערכה ושיקולים אישים כמו גיל פרישה, מצב בריאותי, משפחה ועוד.

לעומת נשירה בקרב מורים חדשים הנגרמת לרוב מהפער מההכשרה ולמציאות בפועל, קושי עם בתכנון שיעורים והתמודדות עם בעיות משמעת, היעדר תמיכה וליווי, אי וודאות, לחץ נפשי  וחוסר תחושת שייכות לבית ספר החדש בו הם מלמדים.

3. ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר.

תחלופה מרובה של מורים פוגעת בתלמידים, הם מתמודדים עם חוסר יציבות, חוסר קשר אישי וקושי רב יותר בהתמודדות עם הלימודים. נוסף לכך, נשירה מרובה של מורים גורמת לעומס רב על צוות ההוראה שנשאר ללמד ולתחשה שזו עבודה לא יציבה ולא מתגמלת.

תהליך גיוס המורים נהיה תהליך יקר ומורכב בשל הנשירה במרובה.

4. הדרכים בהן ניתן להתמודד עם תופעת הנשירה הן:

הכשרה פרקטית ובשטח ולא רק באופן תיאורטי, ליווי והדרכה צמוד למורים החדשים, מעגלי שיח על התמודדות עם בעיות משמעת, בונוסים ושכר גבוה יותר, יחס של כבוד והערכה כלפי מורים.

5. בעיניי, סביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים. מורים חדשים חווים תחושת תסכול, לחץ, חוסר וודאות, הם מרגישים מוצפים. סביבת עבודה תומכת שתכיל שיח קשוב, פירגון, תהליך נכון, למידת עמיתים ותחושת קרקע יציבה תעזור למורים עם הכניסה למערכת.

2.מורים ותיקים אשר נמצאים במערכת החינוך מספר שנים, מכירים את העומס והעבודה, דבר אשר חדש למורים החדשים שלא מצליחים לעמוד בעומס החדש. אך לאחר שנים של עבודה המורים הותיקים מרגישים שחיקה ולעיתים חוסר הערכה בעבודתם. יתרה על כך מורים חדשים לא עוברים הכשרה מספקת להתמודדות עם המציאות בכיתה ולעיתים חשים גם חוסר תמיכה מצד שאר צוות ההוראה בבית הספר, דבר הגורם להם לתחושת הלם וחששות.

3.כאשר מורים נושרים ממערכת החינוך, ישנו פגיעה בהתפתחות תקינה של התלמידים, מורים ללא ניסיון וידע נכנסים ללמד בכיתות הלימוד, גורם ישיר לפגיעה בחינוך איכותי לתלמידים. יתרה על כך נשירת מורים פוגע בבתי הספר, וגורם לחוסר יציבות ופגיעה ביכולת התכנון והניהול.

4.ישנם מספר דרכים בהם ניתן לשמר את המורים במערכת החינוך, כגון שיפור תנאי העבודה, תמיכה מהנהלת וצוות בית הספר ומתן הזדמנויות לפיתוח מקצועי.

5. סביבת עבודה תומכת ומפרגנת אכן גורם מרכזי בהפחתת נשירת מורים.

2. ההבדלים בין הגורמים לנשירת מורים ותיקים לבין מורים חדשים הם: אצל מורים חדשים ישנו פער בין הלמידה באקדמיה לבין העבודה בפועל בשטח. יתר על כן, הם עלולים לחוש חוסר ביטחון מקצועי וחוסר תמיכה מצד המערכת , מה שמוביל אותם לחפש קריירה חלופית אשר יכולה להציע להם שכר ותנאים טובים יותר. לעומת זאת, אצל המורים הותיקים, הנשירה נגרמת מעומס יתר, תחושת תסכול של חוסר הערכה וכן מההבנה שאין להם ניסיון תעסוקתי אחר מלבד החינוך, יחד עם קושי בהסתגלות לשינוי.

3. ההשלכות של נשירת מורים על מערכת החינוך הן: פגיעה בתהליכים החברתיים, הרגשיים והלימודיים של התלמידים, וכן פגיעה במערכת החינוך עצמה. ככל שיותר מורים נושרים, נפגעת היציבות בכיתה ובבית הספר. התלמידים עלולים לקבל חינוך מאנשים שאינם עברו הכשרה אקדמית, דבר היכול להשפיע על העתיד שלנו כחברה.

4. ישנם דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעת נשירת מורים והן: הכשרה של מורים חדשים בשטח, תוך מתן ליווי צמוד ומעשי. בנוסף, יש ליצור מעגל תמיכה וייעוץ מצד ההנהלה או רכזי שכבה למורים מתחילים. חשוב להעניק תגמולי הערכה ובונוסים.

5. לדעתי, סביבת עבודה תומכת ומפרגנת יכולה לתרום להפחתת נשירת מורים מכיוון שהמורים ירגישו שיש להם מקום בטוח לפרוק, לשתף ולשאול שאלות על מגוון נושאים ומקרים שהם מתמודדים איתם ביומיום. סביבה תומכת ומקבלת תעניק להם את התחושה ששומעים אותם ושהם מוערכים כי יש להם מקום לביטוי, דבר שיגרום למורה להרגיש תחושת ביטחון ויציבות.